עד כמה חשוב מין לנשים בגיל המעבר ?
מחקר חדש שנערך בקרב למעלה מ-3000 נשים, מצא כי לאמונה הרווחת שנשים מאבדות ענין בקיום יחסי מין בגיל המעבר תימוכין מסוימים אך הסיבות לכך עשויות להיות קשורות בין השאר לדיכאון, או לתפישות חברתיות של דימוי גוף עם ההזדקנות.
החוקרות מצאו כי לפחות רבע מהמשתתפות במחקר דיווחו שלמין חשיבות גדולה בחייהן גם לאורך גיל המעבר. ממצאי המחקר הוצגו במפגש השנתי של ה- North American Menopause Society (ר"ת NAMS).
החוקרות מצאו כי 45% מהנשים בתקופת הקדם והפרי מנאפוזולית אמרו כי מין היה חשוב להן מאד בעת שהיו בתחילת גיל המעבר, אך נראה שחשיבותו ירדה עם הזמן. לדברי החוקרת הראשית, ד"ר הולי תומס מאוניברסיטת פיטסבורג ושותפיה למחקר, 27% מהנשים המשתתפות במחקר העידו כי למין אין חשיבות עבורן.
ל-28% הנותרים קיום יחסי מין נותר בחשיבות עליונה לאורך כל תקופת גיל המעבר. בהודעה לעיתונות, כתבה מנהלת NAMS, הד"ר סטפני פוביון, כי למחקרים כמו אלה חשיבות בכך שהם מכוונים את הרופאים והרופאות המטפלים לאפשרויות לסיבות שונות לדעיכתו של החשק המיני בנשים בגיל המעבר, בשונה ממה שיוחס בעבר שמדובר בתהליך טבעי וחלק מההזדקנות. לדבריה, ישנן אפשרויות לסייע לנשים בגיל המעבר ולשנות את המהלך הזה, מאחר שמדובר במצבים הניתנים לטיפול כמו למשל יובש בנרתיק, או דכאון.
ממצא מעניין של החוקרות היה שלמוצא האתני והגיאוגרפי של המשתתפות הייתה השפעה על חשיבות המין לנשים בתקופה המנאופוזלית. הן מצאו כי בנשים שחורות נשמרה חשיבות גבוהה ליחסי מין לאורך גיל המעבר, בעוד שנשים ממוצא יפני או סיני דירגו את חשיבותם כפחותה. ד"ר תומס ציינה בהרצאתה כי ככל הנראה לממצאים אלה גורמים סוציו-תרבותיים ולא ביולוגיים, למשל תפישות חברתיות לגבי דימוי גוף עם ההזדקנות האופייניים לקבוצות אוכלוסייה שונות.
החוקרות השתמשו במידע שנאסף במחקר SWAN ( או The Study of Women's Health Across the Nation). המחקר גייס נשים בתקופה הקדם והפרי-מנאופוזלית מחמש קבוצות אתניות ומוצאים שונים, כשמעקב שנתי נערך לאורך עשרים שנה, עד כה.
3250 משתתפות המחקר שנכללו בניתוח התוצאות השלימו 14 מפגשים שכללו ראיונות, בדיקות דם ובדיקות ביומטריות. החוקרות קטלגו את חשיבות המין לנשים המשתתפות לפי שלוש דרגות חשיבות - גבוהה, בינונית וללא חשיבות.
במחקר ניסו החוקרות להבין את השינוי לאורך זמן, כשהן לקחו בחשבון גורמים אפשריים כמו מוצא אתני, חינוך, מצב זוגי, BMI, לחץ הדם של המשתתפות, הסטטוס ההורמונלי והמנאופוזלי, סימפטומים של דכאון או עקה, העדפה מינית, סיפוק מיני וסימפטומים מנאופוזליים.
החוקרות מצאו כי נשים שסבלו מדיכאון היו בסבירות גבוהה יותר להתייחס למין כפחות חשוב, בעוד שנשים עם סיפוק מיני גבוה יותר, ועם רקורד של הישגיים חינוכיים גבוהים יותר מצאו אותו חשוב יותר.
