שניים מתוך שלושה פושטי רגל מהמגזר חזרו להוצאה לפועל

מחקר ראשון מסוגו נעשה כחלק מההכנות לכניסתו של חוק חדלות פרעון לתוקף בספטמבר 2019, לסייע לפושטי הרגל כדי למנוע את חזרתם לחובות, המחקר בוחן את עומק החובות של פושטי הרגל לאחר קבלת ההפטר בעשור האחרון והסיבות שגרמו לחזרתם למעגל פושטי הרגל.

08.01.2019 מאת: פורטל הכרמל והצפון
שניים מתוך שלושה פושטי רגל מהמגזר חזרו להוצאה לפועל

מחקר שמפרסם האגף לתכנון ומדיניות ברשות האכיפה והגבייה: אחד משני פושטי רגל באוכלוסייה היהודית, אשר קיבלו הפטר לפני עשר שנים, חזר להוצאה לפועל עם תיק אחד שנפתח כנגדו או יותר. שניים מתוך שלושה פושטי רגל בקרב האוכלוסייה הלא יהודית, חזרו להוצאה לפועל.

עבודה זו היא ראשונה מסוגה שכן היא בודקת את פושטי הרגל שקיבלו הפטר בעשור האחרון וחזרו שוב למעגל החובות בהוצאה לפועל. למיטב ידיעתנו, לפני כן לא נעשתה עבודה כזו בישראל והיא נוצרה קודם כול כחלק מהצורך של הוועדה לשיקום כלכלי, בראשות האפוטרופוס הכללי, וזאת, במסגרת יישום חוק חדלות הפירעון לסייע ומתן כלים לאוכלוסיית פושטי הרגל כדי למנוע את חזרתם לחובות.

הוועדה הוקמה כחלק מחוק חדלות הפירעון ושיקום כלכלי, התשנ"ח 2018, אשר התקבל בכנסת ביום 5.3.18 וייכנס לתוקפו בספטמבר 2019. נודעת חשיבות רבה לחיי הכלכלה המודרנית לקיים את דיני חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי שיתמכו בערכים עליהם מבוססת החברה, יקנו ודאות לשוק וכן יתאימו לסביבה הכלכלית שבה פועלים.

חוק חדלות הפירעון ושיקום כלכלי התשע"ו – 2018 מבקש להעמיד את שיקומו הכלכלי של היחיד כערך מרכזי בהליכי חדלות הפירעון של יחידים ולציידו בכלים שימנעו ממנו לחזור למצב חדלות פירעון באמצעות הכשרה כלכלית. 

בחוק נקבע כי הליכי חדלות הפירעון בבקשות של חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך (עד 150,000 ₪) יתנהלו בפני רשם ההוצאה לפועל ולא בבית המשפט, כדי לפשט את הליכי חדלות הפירעון של בעלי חובות נמוכים, אשר רוב רובם כבר שייכים להוצאה לפועל.

רעיון השיקום בהליך חדלות הפירעון הוא ההבטחה כי לאחר פשיטת הרגל החייב יהיה חופשי ממצוקה כלכלית. אולם האם במרוצת השנים חייבים יחידים אכן היו חופשיים ממצוקה כלכלית לאחר קבלת ההפטר? העבודה בוחנת את עומק החובות של פושטי הרגל לאחר קבלת ההפטר בעשור האחרון בראי חזרתם להוצאה לפועל. 

מטרתו העיקרית של המחקר לספק תמונת מצב באשר למספר פושטי הרגל שההפטר אשר קיבלו לא שחרר אותם ממצב כלכלי רעוע במהלך השנים. נוסף לכך, בעבודה זו נבחן את הפרופיל הסוציו- דמוגרפי של היחידים אשר קיבלו הפטר, וכן נבדוק את הקשר בין מאפייניהם הסוציו-דמוגרפיים לסיכוי לחוות משבר כלכלי נוסף שיוביל לפתיחת תיק בהוצאה לפועל. מטרה נוספת

מחקר שמפרסם האגף לתכנון ומדיניות ברשות האכיפה והגבייה:

אחד משני פושטי רגל באוכלוסייה היהודית, אשר קיבלו הפטר לפני עשר שנים, חזר להוצאה לפועל עם תיק אחד שנפתח כנגדו או יותר.
שניים מתוך שלושה פושטי רגל בקרב האוכלוסייה הלא יהודית, חזרו להוצאה לפועל

רעיון השיקום בהליך חדלות הפירעון הוא ההבטחה כי לאחר פשיטת הרגל החייב יהיה חופשי ממצוקה כלכלית. אולם, האם במרוצת השנים חייבים יחידים אכן היו חופשיים ממצוקה כלכלית לאחר קבלת ההפטר?  החוקרים , רבקה אהרוני ורפי גולן מהאגף לתכנון ומדיניות ברשות האכיפה והגבייה  בחנו את עומק החובות של פושטי הרגל לאחר קבלת ההפטר בעשור האחרון בראי חזרתם להוצאה לפועל. נמצא, כי אחד משני פושטי רגל, אשר קיבלו הפטר לפני עשר שנים, חזר להוצאה לפועל עם תיק אחד פתוח שנפתח כנגדו או יותר. 
המחקר נערך במסגרת הועדה לשיקום כלכלי בראשות הכונ"ר וממצאיו הוצגו בשבוע שעבר בפני חברי הועדה.

המחקר מצא, כי גברים נוטים לחזור יותר למעגל החובות מאשר נשים, וכך גם בקרב האוכלוסייה הלא יהודית. מוסלמים ודרוזים נטו לחזור יותר למעגל החובות. זאת ועוד, נמצא כי ממוצע הגיל בקרב אלה שחזרו למעגל החובות נמוך יותר לעומת אלה שלא חזרו למעגל החובות, גם בקרב יהודים ולא יהודים וגם בקרב גברים ונשים.

שנת קבלת ההפטר

אוכלוסייה כללית

יהודי

לא יהודי

 

סך כל   מקבלי ההפטר

מהם: חייבים שקיבלו הפטר ולאחר מכן נפתח נגדם תיק בהוצאה לפועל

סך כל     מקבלי  ההפטר

מהם: חייבים שקיבלו הפטר ולאחר מכן נפתח נגדם תיק בהוצאה לפועל

סך כל         מקבלי        ההפטר

מהם: חייבים שקיבלו הפטר ולאחר מכן נפתח נגדם תיק בהוצאה לפועל

 
 

ערך

(אחוז)

ערך

(אחוז)

ערך

(אחוז)

 

2009

625

281

(45.0%)

591

255

(43.1%)

34

26

(76.5%)

 

2010

809

318

(39.3%)

754

291

(38.6%)

55

27

(49.1%)

 

2011

859

321

(37.4%)

803

290

(36.1%)

56

31

(55.4%)

 

2012

1,420

574

(40.4%)

1,287

499

(38.8%)

133

75

(56.4%)

 

2013

2,173

626

(28.8%)

1,931

521

(27.0%)

242

105

(43.4%)

 

סך הכול 2009-2013

5,886

2,120

(36.0%)

5,366

1,856

(34.6%)

520

264

(50.8%)

 

2014

3,141

733

(23.3%)

2,797

612

(21.9%)

343

121

(35.3%)

 

2015

4,328

733

(16.9%)

3,892

640

(16.4%)

436

93

(21.3%)

 

2016

6,716

828

(12.3%)

5,916

702

(11.9%)

799

126

(15.8%)

 

סך הכול 2009-2016

20,071

4,414

(22.0%)

17,971

3,810

(21.2%)

2,098

604

(28.8%)

 

2017

7,505

516

(6.9%)

6,430

428

(6.7%)

1,073

88

(8.2%)

 

2018

3,555

58

(1.6%)

2,974

46

(1.5%)

577

12

(2.1%)

 

סך הכול כללי

31,131

4,988

(16.0%)

27,375

4,284

(15.6%)

3,748

704

(18.8%)

 
 

משתנים דמוגרפיים וכלכליים שהתגלו במחקר, אשר תורמים לחזרה למעגל החובות בהוצאה לפועל לאחר פשיטת הרגל, הם: חוסר תעסוקה 18% לא עבדו (לעומת מועסק שכיר שחזר למעגל החובות – 15%); רמת שכר נמוכה – ממוצע שכר לחודש עבודה עמד על 6,731 ₪ (לעומת אלה שלא חזרו למעגל החובות שממוצע שכרם עמד על 7,251 ₪); עצמאי – 28% מפושטי הרגל שהיו בעלי עסק חזרו למעגל החובות; ילדים רבים; קבלת קצבת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי – 19% (לעומת 16% שלא קיבלו קצבה להבטחת הכנסה); קבלת קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי – 20% (לעומת 15% שלא קיבלו קצבה להבטחת הכנסה). מבחינת המצב המשפחתי, בקרב פושטי הרגל נמצא שכ-17% מהנשים הגרושות הלא יהודיות שפשטו רגל חזרו למעגל, לעומת כ-11% מהגברים הרווקים היהודים שפשטו רגל . 

הפריסה הגאוגרפית מעלה, כי פושטי הרגל שנפתח נגדם תיק בהוצאה לפועל לאחר קבלת ההפטר גבוה יותר מהאחוז של כלל האוכלוסייה (כ-16%) במחוזות  ירושלים, חיפה והצפון (כ-19%). לעומת זאת, במחוזות מרכז ותל-אביב אחוז פושטי הרגל שחזרו נמוך יותר (כ-13%). 

המחקר מציג מודל המבוסס על רגרסיה לוגיסטית לחיזוי ולניבוי של חזרת פושטי הרגל למעגל החובות בהוצאה לפועל לאחר קבלת ההפטר. 

לסיכום, פושטי רגל אשר רמת הכנסתם נמוכה או שאין להם הכנסה קבועה ויציבה יתקשו להימנע מחזרה למעגל החובות.

נמצא כי רוב פושטי הרגל המתגוררים בפריפריה ומטפלים בילדים, בעיקר בקרב האוכלוסייה הלא יהודית, חזרו למעגל החובות.

היקף החוזרים למעגל החובות מחייב  יצירת סט כלים רחב של שיקום על מנת להימנע מתופעת ה"דלת המסתובבת" של פושטי הרגל.

תמונת המצב של פושטי הרגל הלא יהודים החוזרים למעגל החובות קשה במיוחד, היקף החובות וערכו הכספי גדולים יותר. לפיכך, פתרון רחב וארוך טווח דורש יותר מהפטר חד פעמי.

האחוז הגבוה של חייבים פושטי רגל שנפתחו נגדם תיקים מצד נושים פרטיים מצביע על מצבם הקשה של פושטי הרגל, היעדר אשראי מהבנק גורם לחובות אצל נושים פרטיים, כך שהשפעת חזרתם לחובות היא אפקט מתגלגל שיכול להשפיע שלילית גם על הנושים. 

 

תגובות

מומלצים