37.8 אלף אנשים הועמדו לדין במשפטים פליליים

 

עומדים לדין במשפטים פליליים, 2017

37.8 אלף אנשים הועמדו לדין במשפטים פליליים בשנת 2017. - % 75.2 מכלל העומדים לדין היו תושבי ישראל ו-%24.8 לא היו תושבי ישראל.

עבירות כלפי הסדר הציבורי היו הנפוצות ביותר - %35.9 מכלל העומדים לדין הואשמו בעבירות אלו

%52.5 מאלה שאינם תושבי ישראל ו-%30.4 מתושבי ישראל.

% 92.1 מכלל העומדים לדין היו גברים ו-%7.9 היו נשים.

% 87.6 מכלל העומדים לדין הורשעו. אחוז ההרשעה היה גבוה יותר בקרב המבוגרים %90.1 
מאשר בקרב הקטינים %57.1.

% 51.1 מהעומדים לדין בשנת 2017 היו מּועדים, כלומר הורשעו בעבר במשפטים פליליים.

מספר העומדים לדין ירד באופן משמעותי בשנים האחרונות - מ-53.4 אלף בשנת 2005 ל-37.8 אלף

בשנת 2017 ( ירידה של %29.3 .)עיקר הירידה במספר העומדים לדין הייתה בקרב תושבי ישראל - מ-45.0 אלף ב-2005 ל-28.4 אלף ב-2017( ירידה של %37.0.)

סיווג העבירות על פי משטרת ישראל

עבירות כלפי ביטחון המדינה – בגידה וריגול; מרד והסתה למרד; עבירות על חוקי חירום; הסתננות; מסירת סודות רשמיים.

עבירות כלפי הסדר הציבורי – הכשלת עובד ציבור; תקיפה והכשלת שוטר; קטטות והפרעות ברחובות ובמוסדות; איומים; שוחד; התקהלות או התאגדות; מטרד רעש וחסימת דרך; הסגות גבול ועבירות כנגד חוק הכניסה לישראל.

עבירות כלפי חיי אדם – רצח; ניסיון לרצח; הריגה; גרימת מוות ברשלנות; איומי רצח והריגה.

עבירות כלפי גופו של אדם – חבלה גופנית חמורה; תקיפה; חטיפה, כפייה ומאסר שווא.

עבירות מין - אינוס; מעשים מגונים; הפצת מחלות מין; הטרדה מינית.

עבירות מוסר – עבירות זנות ועבירות סמים.

עבירות רכוש - שוד; סחיטה; תקיפה לשם גנבה; התפרצות לבתי עסק, מוסדות ודירות; גנבות אופניים; גנבות רכב; כייסות; גרימת נזק לרכוש בזדון.

עבירות מרמה – זיוף מסמכים, זיוף כספים; משיכת שיק ללא כיסוי.

עבירות כלכליות – עבירות כלכליות; פיסקליות.

עבירות מינהליות – חוקי עזר עירוניים.

עבירות רישוי – רישוי נשק ותחמושת; רישוי מלאכות, תעשיות ועסקים; רדיו וטלוויזיה; עבירות תעבורה ועבירות רישוי בנייה לא חוקית.

הנתונים התקבלו ממערכת מרשם פלילי חדש (מפ"ל).

מערכת זו פותחה ומנוהלת במנהל טכנולוגיות של משטרת ישראל (מנ"ט). ייעודה של המערכת הוא ניהול המרשם הפלילי על פי העקרונות הקבועים בחוק, כולל כללי התיישנות ומחיקת מידע. במסגרת המרשם הפלילי מתועדים ומנוהלים עבירות פליליות, הכרעות בגין עבירות אלו והעונשים שנפסקו בגינן.

בשנת 2012 התקבלו עדכונים לנתונים לשנים 2010 ו-2011.

בשנת 2017, 37.8 אלף אנשים הועמדו לדין במשפטים פליליים, מהם 35.0 אלף מבוגרים ו-2.8 אלף קטינים.
75.2% מכלל העומדים לדין היו תושבי ישראל ו-24.8% לא היו תושבי ישראל (23.6% היו תושבי הרשות הפלסטינית ו-1.2% היו תושבי חוץ, תיירים או עובדים זרים).

בשנת 2017 נמצאו הבדלים בין תושבי ישראל לבין אלה שאינם תושבי ישראל בסוגי העבירות שבהן הם הועמדו לדין. עבירות כלפי הסדר הציבורי היו הנפוצות ביותר בקרב כלל העומדים לדין (35.9%). רוב העומדים לדין שאינם תושבי ישראל הואשמו בעבירות אלו (52.5%) בהשוואה לכמעט שליש מהעומדים לדין שהם תושבי ישראל (30.4%). עבירות כלפי ביטחון המדינה היו נפוצות באופן ניכר בקרב אלה שאינם תושבי ישראל מאשר בקרב תושבי ישראל (34.7% לעומת 2.1%, בהתאמה). לעומת זאת, היו כמה סוגי עבירות שהיו נפוצות פחות בקרב אלה שאינם תושבי ישראל מאשר בקרב תושבי ישראל, כמו למשל עבירות כלפי רכוש (4.6% לעומת 17.7%, בהתאמה), עבירות כלפי גופו של אדם (2.9% לעומת 19.1%, בהתאמה), עבירות כלפי מוסר – הכוללות בעיקר עבירות הקשורות לסמים ולזנות (1.4% לעומת 14.0%, בהתאמה), ובמיוחד עבירות רישוי (0.3% לעומת 9.4%, בהתאמה; ראו תרשים 1).

בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במספר העומדים לדין, על אף המגמה הלא עקיבה. בשנת 2005 מספר העומדים לדין היה כ-53.4 אלף, בשנת 2010 ירד מספרם ל-47.0 אלף, ובשנת 2017 מספרם המשיך לרדת משמעותית והגיע ל-37.8 אלף (תרשים 5).
בבחינת המגמות הללו לפי תושבות אפשר לראות שלאורך השנים 2017-2005 מספרם של תושבי ישראל שהועמדו לדין ירד באופן ניכר מ-45.0 אלף ל-28.4 אלף, בהתאמה (ירידה של 37.0%, תרשים 5). 

עומדים לדין במשפטים פליליים – הנתונים מציגים מידע על עומדים לדין במשפטים פליליים שדינם נגזר בשנה נתונה. הנתונים מתייחסים לתושבי ישראל שהואשמו בעבירה על החוק, וכן לתושבי חוץ ולתושבי הרשות הפלסטינית שביצעו עבירות נגד ישראלים או עבירות בשטח ישראל.
הנתונים כוללים פסקי דין שניתנו בערכאה ראשונה בבתי המשפט האלה: בתי משפט מחוזיים, בתי משפט השלום, בתי משפט לעניינים מיוחדים (בית משפט לתעבורה, לנוער, לעניינים מקומיים, לענייני משפחה ולתביעות קטנות) בתי הדין הצבאיים, המינהליים, הדתיים ובתי דין לעבודה.
הנתונים אינם כוללים את התיקים שנסגרו או שנמשכו בהחלטת הפרקליטות והמשטרה, בשל החלטות מינהליות ואחרות, ולא הגיעו להכרעת הדין.

יחידת הספירה היא פסק דין לגבי עומד לדין אחד, ובכל פסק דין קיים תיק בית משפט אחד או יותר.
תיק בית משפט יכול לכלול אישום ביותר מעבירה אחת נגד אותו אדם.

כל פסק דין נמנה פעם אחת, גם אם נדונו בו כמה תיקים או כמה אירועים פליליים שבוצעו במועדים שונים ובמקומות שונים. במקרים שבהם נדונו בפסק הדין מספר תיקים ("איחוד תיקים"), התיק שנכלל הוא התיק העיקרי. במקרים שבהם לאדם הייתה יותר מהכרעה אחת באותה שנה, הוא נכלל בסטטיסטיקה זו פעם אחת בלבד. פסק הדין שמייצג אותו במקרים אלה יהיה פסק הדין האחרון שבו הוכרע דינו בשנה הנחקרת.
הרשעה/מורשעים בדין – כל חיוב בדין של אדם בהאשמה שהוגשה נגדו ייחשב כהרשעה (לא כולל הליך ביטול הרשעה).

הכרעה בדין מוצגת על פי כמה רמות פירוט: ברמה הכללית של פסק הדין בלבד, ברמת תיק בית משפט, ברמת תיק החקירה וברמת העבירה המפורטת. ההכרעה המחושבת לפסק דין נקבעת החל מרמת העבירה ועד לרמת פסק הדין. ההכרעה המחושבת תיחשב כהרשעה אם נרשמה הרשעה לפחות באחת מהרמות. בכל שאר המקרים, תירשם ההכרעה כאי-הרשעה. בתרשים 3 מוצגת ההכרעה המחושבת ברמת פסק הדין בלבד.

אי-הרשעה – כולל עומדים לדין שזוכו ועומדים לדין שזוכו מחמת הספק. בנוסף על כך, כלולים עומדים לדין שאינם מסוגלים לעמוד לדין או שאינם בני עונשין בשל מחלת נפש או ליקוי בכושר שכלי, וכן עומדים לדין שנמצאו חייבים בדין אולם בוצע עבורם הליך ביטול הרשעה.
הליך ביטול הרשעה מתאר משפטים שבהם לפני מתן גזר הדין בית המשפט נתן צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור תוך ביטול הרשעה - לפי סעיף A192 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982.

מועדות – אנשים אשר הורשעו בדין בשתי הרשעות או יותר עד סוף השנה הנחקרת. עומדים לדין ומורשעים חדשים נחשבים מי שהורשעו בדין עד סוף השנה הנחקרת בהרשעה אחת בלבד, גם אם כללה יותר מאשר עבירה אחת שבגינה הורשעו. מקרים שבהם עומדים לדין הורשעו בדין והרשעתם נמחקה לאחר ביצוע עונשם ייחשבו גם הם כ"חדשים".

גיל אחריות פלילית (מבוגרים וקטינים) – חוק הנוער קובע כי "קטין" הוא מי שטרם מלאו לו 18 שנים. קטין מעל גיל 12 אשר ביצע עבירה פלילית יישא באחריות פלילית למעשיו ואף ניתן להגיש נגדו כתב אישום ולהענישו על מעשיו. כל קטין שהוא מתחת לגיל 12 "אינו בר עונשין" כלומר אינו נושא באחריות פלילית ולכן גם אם ביצע עבירה פלילית, הוא לא יועמד לדין בגין מעשיו. בעיבודים הסטטיסטיים הסיווג למבוגר ולקטין נעשה לפי הקריטריונים הבאים: גיל בעת ביצוע העבירה, גיל בעת הגשת כתב אישום ובית המשפט שבו נשפט הפרט. קטין נחשב מי ש-2 מתוך 3 הקריטריונים מצביעים על היותו קטין, שאר המקרים ייחשבו כמבוגרים.

עבירה פלילית – אירוע פלילי שכלל הפרה של סעיף חוק שלגביו הוגש כתב אישום נגד אדם אחד על ביצוע עבירה. בעיבודים הסטטיסטיים שבהם הפרט מיוצג על ידי יותר מעבירה אחת, סוג העבירה נקבע לפי סעיף החוק החמור ביותר בהאשמה ובהרשעה כולה, העונש המרבי הצפוי לנאשם, ובהתאם לדירוג חומרת קבוצת העבירה, כפי שנקבע על ידי משטרת ישראל.