דליה עוספיה בית גאן ומגדל שמס שיעור הפריון הנמוך בישראל

ילודה ופריון בישראל, היישובים עם שיעור הפריון הנמוך ביותר היו לרוב יישובים דרוזיים, כך עולה מסקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שני הכפרים בכרמל בית ג'אן ומג'דל שמס מדורגים אחרונים באחוז הילודה בישראל.

13.03.2018 מאת: פורטל הכרמל
דליה עוספיה בית גאן ומגדל שמס שיעור הפריון הנמוך בישראל

• בשנת 2016 נולדו 181,405 ילודים, עלייה של 92% משנת 1980.
• 93,364 מהילודים היו זכרים (51.5%) ו-88,041 היו נקבות (48.5%).
• שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת) היה 3.11, גבוה יותר מהשיעור בכל המדינות החברות ב-OECD.

• שיעור הפריון של הנשים היהודיות המשיך לעלות, והגיע ל-3.16 ילדים לאישה.
• משנת 2000 עלה גיל האם הממוצע בלידה בשנה וחמישה חודשים והגיע ב-2016 ל-30.4 שנים.
• בשנת 2016 נשים ילדו את ילדן הראשון בגיל 27.6 בממוצע, את ילדן השני בגיל 29.6 בממוצע ואת ילדן השלישי בגיל 31.9 בממוצע.

• כ-6.9% (9,211) מהילודים נולדו לנשים לא נשואות. 
• כ-4.6% מהילודים שנולדו ב-2014 נולדו בלידות מרובות עוברים, 97% מהם בלידת תאומים. 
• שיעור הפריון הגבוה ביותר ביישובים המונים 10,000 תושבים ומעלה היה במודיעין עילית (7.59 ילדים לאישה) והנמוך ביותר - בקריית טבעון (1.91 ילדים לאישה).

מספר הילודים שנולדו בשנת 2016 נולדו 181,405 ילודים. מתוכם 139,400 (76.8%) ילודים נולדו לנשים יהודיות ואחרות ו-42,005 (23.2%) ילודים - לנשים ערביות. בחלוקה לפי דת, באותה שנה 73.9% מהילודים נולדו לנשים יהודיות, 20.7% - לנשים מוסלמיות, 1.4% - לנשים נוצריות, 1.3% - לנשים דרוזיות ו-2.6% - לנשים שדתן לא סווגה במרשם האוכלוסין.

משנת 1980 חלה עלייה של 92% במספר הילודים שנולדו בישראל. עיקר העלייה נובעת מגידול של 98% במספר הילודים לאימהות מוסלמיות ושל 88% - לנשים יהודיות.

מתוך 181,405 הילודים שנולדו בשנת 2016, 93,364 (51.5%) היו זכרים ו-88,041 (48.5%) נקבות. אחוז הילודים ממין זכר הגבוה ביותר היה בקרב נשים מוסלמיות – 51.7%, ואילו האחוז הנמוך ביותר היה בקרב נשים שדתן לא סווגה במרשם האוכלוסין – 50.8%. שיעור פריון כולל

מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) בשנת 2016 היה 3.11 ילדים לאישה, גבוה יותר מהשיעור בכל המדינות החברות ב-OECD. במרבית המדינות החברות בארגון, היה שיעור הפריון בשנים האחרונות נמוך מ-2.1 ילדים לאישה, דהיינו, פחות מהרמה הנחוצה לשמירה על היציבות הגודל האוכלוסייה של מדינות אלו (רמת התחלופה).

שיעור הפריון הכולל בישראל (3.11 ילדים לאישה) דומה לשיעור שהיה בשנת 1980 (3.14). השיעור הארצי מושפע משיעורי הפריון של בני הדתות השונות המרכיבים את אוכלוסיית ישראל. בשנת 2016 שיעור הפריון הכולל של נשים יהודיות ואחרות היה 3.06 ילדים לאישה, גבוה מהשיעור לפני עשרים שנה (2.59 ב-1996). לעומת זאת, בשנת 2016 השיעור של נשים ערביות היה 3.11, נמוך מהשיעור לפני עשרים שנה (4.35 ב-1996).

בשנת 2016 שיעור הפריון הגבוה ביותר היה של נשים מוסלמיות - 3.29 ילדים לאישה, והנמוך ביותר - של נשים שדתן לא סווגה במרשם האוכלוסין - 1.64 ילדים לאישה.

ב-2006 החלה עלייה בשיעור הפריון הכולל, בעקבות העלייה בשיעור הפריון של נשים יהודיות, שהגיע ב-2016 לרמה של 3.16 ילדים לאישה  ועל אף הירידה בשיעורי הפריון של נשים מוסלמיות, נוצריות ודרוזיות.

משנת 2000 הייתה עלייה חדה יחסית בגיל האם הממוצע בלידה, והוא עלה בשנה וחמישה חודשים והגיע ל-30.4 בשנת 2016. עיקר העלייה נבעה מהנטייה הגוברת של נשים בישראל לדחות את הלידה הראשונה לגילי העשרים המאוחרים (מ-25.7 ב-2000 ל-27.6 ב-2016), וכן מהנטייה ללדת יותר בגילי 30 ומעלה. חלקם של הילודים לנשים בגיל 30 ומעלה עלה מ-40.2% בשנת 2000 ל-51.5% בשנת 2016. שיעור הפריון של נשים בגילים 34-30 עלה באותה התקופה מ-161.8 ילודים לכל 1,000 נשים ל-183.4. לעומת זאת, שיעור הפריון של נשים בגילים 24-20 ירד מ-117.2 ילודים לכל 1,000 נשים ל-106.1.

דחיית הלידות לגיל 30 ומעלה שכיחה במדינות מפותחות רבות. באירלנד, הולנד, ספרד ואטליה עלה הגיל הממוצע של האם בלידה מעל ל-30 שנה כבר באמצע שנות התשעים.

כאמור, בשנת 2016 היה גילן הממוצע של האימהות שילדו בפעם הראשונה 27.6. גיל הנשים שדתן לא סווגה במרשם האוכלוסין היה הגבוה ביותר בלידה ראשונה - 29.7, ואילו גיל הנשים המוסלמיות היה הנמוך ביותר - 23.8. גיל הנשים שילדו את ילדן השני (29.6) היה גבוה בשנתיים בממוצע מהלידה הראשונה וגיל הנשים שילדו את ילדן השלישי (31.9) היה גבוה בשנתיים בממוצע מהלידה השנייה.

ילודים לנשים לא נשואות (יהודיות בלבד) בשנת 2016 9,211 מכלל הילודים שנולדו לנשים יהודיות (6.9%), נולדו לנשים לא נשואות . כ-76.2% מהם נולדו לנשים רווקות, 23.2% - לנשים גרושות והיתר - לנשים אלמנות. בשנת 2015 היה שיעור הילודים לנשים רווקות 10.9 ילודים לכל 1,000 נשים רווקות, לעומת 3.2 בשנת 1980. למרות העלייה בשיעור הילודים לנשים רווקות, חלקם של הילודים לנשים לא נשואות קטן בישראל בהשוואה למדינות אחרות החברות בארגון ה-OECD.

רמת הפריון של נשים לא נשואות נמוכה באופן בולט בהשוואה לרמת הפריון של נשים נשואות. בשנת 2015 נולדו כ-13 ילודים לכל 1,000 נשים לא נשואות לעומת כ-170 ילודים לכל 1,000 נשים נשואות. לנשים לא נשואות יש נטייה ללדת בגיל מבוגר מהנשים הנשואות. בקרב נשים לא נשואות, 51% מהילודים נולדו כשהאם הייתה בת 35 ומעלה, לעומת רק כ-23% מהילודים בקרב נשים נשואות. שיא הפריון של נשים לא נשואות הוא בגילים 39-35 (כ-54 ילודים לכל 1,000 נשים לא נשואות), ואילו שיא הפריון של נשים נשואות הוא בגילים 24-20 (כ-404 ילודים לכל 1,000 נשים נשואות).

לידות מרובות עוברים בעקבות הגידול במספר טיפולי הפריה החוץ-גופית בישראל, חלה עלייה במספר הלידות המרובות עוברים בשנות התשעים. עלייה זו הציבה את ישראל כאחת המדינות עם אחוזי לידות מרובות עוברים הגבוהים ביותר בעולם.

בשנת 1995 3.8% מסך כל הילודים שנולדו בישראל נולדו בלידות מרובות עוברים, בהשוואה ל-2.4% בשנת 1980. מאז שנת 2000 התייצב אחוז זה סביב 4.6%. בשנת 2014 4.6% (8,107 ילודים) מסך כל הילודים שנולדו בישראל נולדו בלידות מרובות עוברים.

באותה שנה 4.8% מכלל הילודים לאימהות יהודיות נולדו בלידות מרובות עוברים, בהשוואה ל-4.0% מהילודים לאימהות מוסלמיות. באותה שנה 97% מהתינוקות שנולדו בלידות מרובות עוברים היו תאומים. 2.3% מהתינוקות שנולדו לאימהות יהודיות  נולדו בלידת שלישיות, לעומת 6.2% מהתינוקות שנולדו לאימהות מוסלמיות. 
פריון ביישובים עירוניים המונים 10,000 תושבים ומעלה

היישובים העירוניים מאופיינים ברב-גוניות ברמת הפריון שלהם, על אף שהפערים בשיעורי הפריון הולכים ומצטמצמים לאורך השנים. בשנת 2005 עמד ההפרש בין היישוב עם שיעור הפריון הגבוה ביותר לישוב עם שיעור הפריון הנמוך ביותר על 6.60 ילדים בממוצע לאישה. בשנת 2016 הצטמצם הפער ועמד על 5.68 ילדים בממוצע לאישה.

שיעור הפריון הגבוה ביותר בשנה זו היה במודיעין עילית - 7.59 ילדים בממוצע לאישה, ושיעור הפריון הנמוך ביותר היה בקריית טבעון - 1.91 ילדים בממוצע לאישה.

היישובים עם שיעור הפריון הגבוה ביותר היו היישובים החרדים והבדווים בדרום. היישובים עם שיעור הפריון הנמוך ביותר היו לרוב יישובים דרוזיים, יישובים שהשתייכו לאשכולות הגבוהים במדד החברתי-כלכלי ויישובים עם אחוז גבוה של עולים (יותר מ-20%).

לידות מרובות עוברים בעקבות הגידול במספר טיפולי הפריה החוץ-גופית בישראל, חלה עלייה במספר הלידות המרובות עוברים בשנות התשעים. עלייה זו הציבה את ישראל כאחת המדינות עם אחוזי לידות מרובות עוברים הגבוהים ביותר בעולם. בשנת 1995 3.8% מסך כל הילודים שנולדו בישראל נולדו בלידות מרובות עוברים, בהשוואה ל-2.4% בשנת 1980. מאז שנת 2000 התייצב אחוז זה סביב 4.6%. בשנת 2014 4.6% (8,107 ילודים) מסך כל הילודים שנולדו בישראל נולדו בלידות מרובות עוברים.

באותה שנה 4.8% מכלל הילודים לאימהות יהודיות נולדו בלידות מרובות עוברים, בהשוואה ל-4.0% מהילודים לאימהות מוסלמיות. באותה שנה 97% מהתינוקות שנולדו בלידות מרובות עוברים היו תאומים. 2.3% מהתינוקות שנולדו לאימהות יהודיות  נולדו בלידת שלישיות, לעומת 6.2% מהתינוקות שנולדו לאימהות מוסלמיות. 
פריון ביישובים עירוניים המונים 10,000 תושבים ומעלה

היישובים העירוניים מאופיינים ברב-גוניות ברמת הפריון שלהם, על אף שהפערים בשיעורי הפריון הולכים ומצטמצמים לאורך השנים. בשנת 2005 עמד ההפרש בין היישוב עם שיעור הפריון הגבוה ביותר לישוב עם שיעור הפריון הנמוך ביותר על 6.60 ילדים בממוצע לאישה. בשנת 2016 הצטמצם הפער ועמד על 5.68 ילדים בממוצע לאישה. 
שיעור הפריון הגבוה ביותר בשנה זו היה במודיעין עילית - 7.59 ילדים בממוצע לאישה, ושיעור הפריון הנמוך ביותר היה בקריית טבעון - 1.91 ילדים בממוצע לאישה.

היישובים עם שיעור הפריון הגבוה ביותר היו היישובים החרדים והבדווים בדרום. היישובים עם שיעור הפריון הנמוך ביותר היו לרוב יישובים דרוזיים, יישובים שהשתייכו לאשכולות הגבוהים במדד החברתי-כלכלי ויישובים עם אחוז גבוה של עולים (יותר מ-20%). 

פורטל הכרמל

תגובות

3. סאמי לפני 9 חודשים
איפה
2. דרוזי לפני 9 חודשים
נגמרו הגברים
1. عدنان לפני 9 חודשים
؟؟؟

מומלצים