השפלת חייבים ומשפחתם ע"י השוק האפור

לראשונה שהמשטרה מסכימה לשים בסולם העדיפות בתכנית העבודה שלה את הפשיעה במגזר הלא יהודי, שכולל פשיעה מאורגנת בעבירות כלכליות ובשוק האפור בכפרים, משפחה אשר חייבת לשוק האפור הושפלה ע"י הגובים בביתם בכרמל, לתכנית שמוביל ח"כ מנסור עבאס בסוגיה.

31.10.2020 מאת: פורטל הכרמל והצפון
השפלת חייבים ומשפחתם ע"י השוק האפור

 

בשנים האחרונות, תופעות האלימות והפשיעה בחברה גדלות למימדי ענק ומאיימות על שגרת חייהם של האזרחים הלא יהודים בישראל.

התופעה לא פסחה מעל הכפרים הדרוזים, שגם בהם נרשמו תופעות אלימות ובמיוחד בתקופה הזו של משבר הקורונה. במקרה שאנחנו מביאים, אדם שהיה חייב סכום של 20 אלף בלבד והתקשה לשלם, גובים הגיעו אליו הביתה וליד האישה והילדים שלו השפילו אותו דחפו אותו וגרמו נזק לרכוש בביתו. הם נתנו לו מעט זמן להסדיר את חובו ואיימו שאם לא ישלם הם יטפלו בו, לא הוגשה תלונה במשטרה.

חשוב לציין התקציב שהוקצה בשנת 2020 לצמצום הפגיעה הכלכלית באזרחים בעקבות משבר הקורונה בסכום  135.5 מיליארד ש"ח חולק באמצעות מענקים.

 נייר עמדה הוגש לוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית בראשות חבר הכנסת מנסור עבאס בנושא: המאבק בפשיעה המאורגנת, בעבירות הכלכליות ובשוק האפור בחברה הערבית 

האלימות בחברה הערבית אינה תופעה שנוצרה יש מאין, ויש לה סיבות רבות, אשר המרכזיות שבהן: נוכחות בלתי מספקת של המשטרה ביישובים הערביים; מצבה החברתי-כלכלי של האוכלוסייה הערבית – מחצית מכלל המשפחות הערביות מוגדרות כעניות וכמעט שני שלישים מהילדים הערבים חיים מתחת לקו העוני; אבטלה נרחבת – בעיקר בקרב צעירים וצעירות; תמורות בתפקיד המשפחה בחברה הערבית ומעבר לחברה אינדיבידואליסטית יותר הגורמים לכך שהמשפחה אינה מקור לביטחון ולאכיפת החוק כפי שהייתה בעבר, אך גם הרשויות עדיין לא ממלאות תפקיד זה באופן מספק בחיי האזרחים הערבים; אי-שוויון בשירותים הניתנים לאזרחים הערבים אשר בא לידי ביטוי, בין היתר, בנוכחות דלילה של מוסדות הממשלה ביישובים הערביים ועוד.

בדצמבר 2015 התקבלה החלטת הממשלה מס' 922 שעיקרה הקצאת תקציבים חסרי תקדים לקידום פיתוחם הכלכלי של היישובים הערביים, ההחלטה נראתה כנקודת מפנה במעמד החברה הערבית בישראל וברצון המדינה לקדם חברה זו. ואולם, כיום, קרוב ל- 5 שנים אחרי שהחלטת ממשלה זו נתקבלה ו- 4 שנים אחרי אישור החלטת הממשלה 1402 לשיפור הביטחון ביישובים הערביים – לא נראה כי קיצן של התופעות הללו קרב. החברה הערבית מוסיפה לדמם ולכאוב את מחירי האלימות והפשיעה ופיתוח כלכלי, מיותר לציין, אינו אפשרי ביישובים הסובלים מפשיעה השכם והערב.

 לפי סקר שבוצע על-ידי יוזמות אברהם ומוסד שמואל נאמן בטכניון בסוף שנת 2019 , 60.5% מהאזרחים הערבים חשים היעדר ביטחון אישי ביישוב מגוריהם. זאת, בהשוואה ל- 12.8% מהנשאלים בחברה היהודית.

ביחס לעבירות רכוש, בשנת 2019 , 65.6% מהאזרחים הערבים ציינו כי הם חוששים או חוששים מאוד כי הם או מי מבני משפחתם ייפגעו מעבירות רכוש ו- 52% ציינו כי הם חוששים מתופעת דמי החסות. עבור שתי התופעות הללו חלה עליה בשיעור המודאגים בהשוואה לשנת 2018 .

אמנם, חשוב להבין את עומק היעדר הביטחון האישי בחברה הערבית, אך במסמך זה נתמקד בפשיעה כלכלית ובקשר בין עבירות אלימות ופשיעה שונות לפיתוח הכלכלי של היישובים הערביים. נסביר כיצד אלימות ופשיעה מהוות חסם בפני פיתוח כלכלי ואיזה תופעות הקשורות ישירות לסוגיות כלכליות בחברה הערבית.

בין פשיעה לפיתוח כלכלי עוברים כמה חוטים מקשרים:

1 . אלימות ופשיעה מהוות חסם בפני פיתוח כלכלי – איזור מוכה פשיעה לעולם לא יוכל להתפתח כלכלית. לפי דו"ח של המשרד לביטחון הפנים מ- 2014 , הנזק הכלכלי הנגרם כתוצאה מפשיעה במדינת ישראל נאמד בשנת 2014 בסך של 15.8 מיליארד ₪.

הדו"ח מפרט 3 סוגים של נזק כלכלי הנגרם כתוצאה מפשיעה:

נזק שנגרם כתוצאה מאיום הפשיעה – איום הפשיעה מוביל לנקיטת אמצעי מניעה והתגוננות אשר יש להם עלות כלכלית, כגון הוצאות אבטחה, הוצאות ביטוח, פעילות מניעה מצד השלטונות ומצד הקהילה ועוד.

נזק הנגרם לקורבן ולסביבתו כתוצאה מהפשיעה – רכוש שנגנב או ניזוק, הפסד הכנסה מצד הקורבן, הוצאות רפואיות והוצאות בגין טיפול נפשי, הוצאות בגין מסגרות תמיכה לקורבן, מניעת השקעות ופיתוח עסקי באיזורים מוכי פשיעה.

נזק הנובע מהתגובה לפשיעה – נזקים הנוגעים בעיקר למערכת אכיפת החוק, כגון הוצאות על אכיפת החוק, ענישת העבריין, הוצאות טיפול מניעתי לעבריין ועוד.

אפשר לראות את היישובים הערביים מוכי הפשיעה כמי שנכללים תחת הקטגוריה השניה, כאשר אירועי אלימות, ירי ועבריינות מונעים השקעות ופיתוח בעסקים ביישובים הללו.

2 . ארגוני פשיעה לוטשים עיניהם לתקציבי הרשויות המקומיות – התוצאה: ככל שיותר כסף זורם לרשות המקומית, למשל בעקבות החלטות ממשלה כגון 922 , כך התקציבים אטרקטיביים יותר בעיני ארגוני הפשיעה הפועלים באין מפריע בחברה הערבית.

ההשתלטות על התקציבים הללו מגדילה את כוחם של ארגוני הפשיעה ומאפשרת להם המשך השתלטות על מכרזים ומשרות וחוזר חלילה.

כך, לדוגמא, בעיר רהט בנגב התרחש בשנת 2019 ניסיון חיסול של פקיד בכיר בעירייה על רקע סכסוך אשר נבע מהשתלטות על קרקעות. מספר חודשים אחרי אותו ניסיון החיסול, ארע רצח על אותו רקע בעיר.

3 . גביית דמי חסות ביישובים הערביים )"חאווה"(– במסגרת תופעה זו, ארגוני "שמירה" כביכול מעניקים את חסותם לבעלי עסקים תמורת תשלום, דמי חסות. בעל עסק שמסרב לשלם עבור שירותיהם - ייפגע.

מחד, יזמים ערבים רוצים לפתוח עסקים ביישובים הערביים ובכך לקדם את פרנסתם ואת יישוב מגוריהם. מאידך גיסא, ככל שהעסק בבעלותם יצליח יותר – כך הם יהיו חשופים יותר לאיומים ולגביית חאווה. חרב דמי החסות המתנדנדת מעל לראשם של בעלי העסקים מרתיעה רבים מבחירה במסלול זה ובכך מקטינה את היצע העסקים הקטנים והבינוניים ביישובים הערביים ומונעת את פיתוחם הכלכלי.

4. היעדר נגישות להון ולאשראי - החברה הערבית היא חברה עניה וככזאת – היא מתקשה. לעמוד במבחנים של הבנקאות לקבלת משכנתאות דוגמת מבחן ההכנסה הפנויה המהווה תנאי לקבלת משכנתא. גם העובדה שברבים מהיישובים הערביים הבעלות על הבתים אינה מוסדרת – מהווה חסם בפני קבלת משכנתא. מחקר שפרסם בנק ישראל בשנת 2017 הראה כי החברה הערבית מהווה רק 2% מנוטלי המשכנתאות, שיעור זניח לעומת חלקם באוכלוסייה, העומד על כחמישית מאזרחי המדינה. בנוסף, כלכלה שחורה הנהוגה כיום בהיקפים נרחבים בחברה הערבית, מסיבות שונות, מהווה חסם בפני אפשרות של קבלת הלוואה מהבנקים.

לכן, אזרח ערבי הזקוק להלוואה יפנה לקבלת הלוואה בשוק האפור. הלוואות אלה, על אף שאינן מהוות עבירה על החוק, משדכות את נוטל ההלוואה עם ארגוני פשיעה אשר מתעשרים הודות לריבית שהם גובים בגין ההלוואה. בנוסף,
במקרים רבים נוטלי ההלוואה לא מצליחים להחזיר אותה וסובלים מאיומים עליהם ועל בני משפחותיהם מצד המלווים.
לאור התופעות שהצגנו, להלן פירוט המלצותינו:

על מנת לתת מענה לתופעות האלימות והפשיעה והשפעתן על הפיתוח הכלכלי בחברה הערבית, תחילה יש למפות את שירותי הבנקאות ביישובים הערביים, את תמונת המצב ביחס לבקשת הלוואות מהמדינה על ידי בעלי עסקים ערבים, פתיחת אזורי תעשייה ביישובים הערביים בעשור האחרון, הקמת חברות כלכליות ברשויות המקומיות ועוד.

צעדים נדרשים:

מלחמת חורמה של משטרת ישראל בארגוני הפשע.

הנגשת שירותי בנקאות והלוואות ביישובים הערביים.

העלאת המודעות לאפשרות קבלת הלוואות לעסקים על-ידי המדינה כגון הלוואות בערבות מדינה.

חינוך בנושא של התנהלות כלכלית בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי .

יישום הבקרה על הליכים מכרזיים ברשויות המקומיות.

פיתוח אופק תעסוקתי לגברים צעירים בחברה הערבית גילאי 18-24 .

הרחבת השימוש בחילוט של רכוש כאמצעי ענישה במקרים של אלימות חמורה על רקע כלכלי או פיננסי.

הכלכלה הנסתרת בישראל

מחקר זה אומד את גודלה של הכלכלה הנסתרת בישראל, או בשמה הנפוץ "הכלכלה השחורה", באמצעות גישת הביקוש למזומן המותאמת לכלכלת ישראל.

עריכת אומדנים מסוג זה חשובה כיוון שהפעילות הכלכלית הבלתי מדווחת שוחקת את בסיס המס וצפויה להוביל להגדלת החוב הציבורי ולירידה בהיקף השירותים הציבוריים ובאיכותם.

המחקר מראה שחלה ירידה בשיעור הכלכלה הנסתרת ביחס לתמ"ג בישראל בשנים האחרונות, שחלקה של העלמת המס בתוך הכלכלה הנסתרת נמצא במגמת ירידה בעשור האחרון בעוד שחלקה של הפשיעה נמצא במגמת עלייה ברורה; ושהמיסים העקיפים ותשלומי ההעברה תורמים להתרחבות הכלכלה הנסתרת בישראל.

אמידת גודלה של הכלכלה הנסתרת הכלכלה הנסתרת כוללת את כל הפעילות הכלכלית שבה ההכנסה הנובעת ממנה מועלמת מרשויות המס ומהפיקוח הממשלתי.

לפי הגדרת ה- OECD , הכלכלה הנסתרת כוללת ארבעה רכיבים עיקריים: ייצור מחתרתי חוקי, אך מוסתר מרשויות המס, ייצור לא חוקי; ייצור במגזר הבלתי פורמלי על ידי ארגונים לא רשומים, וליקויים סטטיסטיים, פעילות כלכלית שאינה נרשמת בגלל ליקויים במערכת איסוף הנתונים הממשלתית.

לפי ההערכות, הכלכלה הנסתרת מהווה כ- 12% מכלל הפעילות הכלכלית במדינות אנגלו סקסיות, -20% – 30% בדרום אירופה ו- 40% במדינות המתפתחות.

מסקר שערך ה- OECD על הכלכלה הנסתרת במדינות החברות בו עולה כי הכלכלה הנסתרת בישראל בשנת 2008 עמדה על כ- 6 . 6% מהתמ"ג לא כולל "ייצור לא חוקי".

סקר ה- OECD הראה כי 45% מהכלכלה הנסתרת בישראל בשנת 2008 מקורם בליקויים סטטיסטיים, כ- 33% בייצור מחתרתי וכמעט 22% מקורם בייצור במגזר הבלתי פורמלי.

לפי הערכות בינלאומיות נוספות, גודלה של הכלכלה הנסתרת בישראל בשנים 1995 – 2015 נע בין 23% ל- 19% מהתמ"ג.

אמידת הכלכלה הנסתרת בישראל על פי גישת הביקוש למזומן גישת הביקוש למזומן המותאמת לכלכלת ישראל שנעשה בה שימוש במחקר מתבססת על היחס בין סך המזומנים שנמשכו מחשבונות העו"ש של הציבור לבין סך העסקאות שבוצעו שלא במזומן כדי לבחון את הביקוש לאמצעי תשלום אנונימיים כנגד כל שקל ששימש לתשלום בעסקה הניתנת לאיתור.

בחירה זו נובעת מההנחה שהעסקאות בכלכלה הנסתרת מתבססות על מזומן. במחקר זה נבדקו לראשונה גם השפעת סוג המס ישיר, עקיף או תשלומי העברה והשפעתה של הפעילות הבלתי חוקית על גודלה של הכלכלה הנסתרת בישראל.

המודל מראה כי גודלה של הכלכלה הנסתרת בישראל ירד מ- 14% בשנת 1996 ל- 10% בשנת 2018 , כך שגודלה של הכלכלה הנסתרת בשנת 2018 עמד על 134 מיליארד ש"ח.

שיעור העלמת המס בכלכלה הנסתרת ירד בעשור האחרון ועמד על 1% בלבד מהתמ"ג בשנת 2018 . הירידה נבעה מירידה בהיקף משיכת המזומנים מחשבונות העו"ש הפרטיים ועלייה בהיקף העסקאות שבוצעו שלא במזומן מאז 2016 , לצד ירידה בנטל המס בעשור האחרון.

מיסים עקיפים ותשלומי העברה למשקי הבית קצבאות ילדים, דמי אבטלה וקצבאות הבטחת –הכנסה תורמים להתרחבותה של הכלכלה הנסתרת. התרחבות זו היא תוצאה של הקצבאות –המבוססות על גובה ההכנסה, המעודדות העלמת מס כדי להבטיח את הזכאות להן, וכן של המיסים העקיפים, כמו מע"מ, התורמים להעדפת התשלום במזומן.

לצד הירידה בשיעור העלמות המס, היקף הפעילות שאינה חוקית עלה בשני העשורים האחרונים והגיע ל- 90% מהכלכלה הנסתרת בשנתיים האחרונות.

הגורמים המשפיעים על הכלכלה הנסתרת בישראל אחת השיטות לדיכוי הכלכלה הנסתרת שהציעו בשנים האחרונות קובעי מדיניות בכל העולם היא צמצום העסקאות במזומן.

ב- 1 בינואר 2019 נכנס לתוקף חוק המגביל את השימוש במזומן בהתאם להמלצות ועדת לוקר ( 2014 .)

החוק קובע תקרה של 11,000 ש"ח בתשלום לבית עסק ושל 50,000 ש"ח לאדם פרטי, ומגביל את השימוש בצ'קים מוסבים ופתוחים.

יישום לא נכון של המדיניות עלול לפגוע בקבוצות החלשות בחברה ולהעמיק את הפערים בין עשירים ועניים בישראל. סביר להניח כי משבר הקורונה ישפיע על הכלכלה הנסתרת בישראל.

על פי המחקר, שיעור הכלכלה הנסתרת בישראל הגיע לשיא של 18% מהתמ"ג במשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008 . על כן סביר שגם במשבר הכלכלי הנוכחי, שהיקפו עדיין אינו ידוע במלואו, יגדל שיעורה של הכלכלה הנסתרת בישראל.

התקציב שהוקצה בשנת 2020 לצמצום הפגיעה הכלכלית באזרחים בעקבות משבר הקורונה  135.5 מיליארד ש"ח חולק באמצעות מענקים, אשר חלקם הותנו בתנאי סף מסוימים. תנאים אלו עלולים לעודד בעלי עסקים קטנים להעלים הכנסות כדי לעמוד בהם, ועל ידי כך לתרום להגדלת היקף הכלכלה הנסתרת במשק.

עסקים קטנים ועובדים הפועלים בכלכלה הבלתי פורמלית לא ייהנו כלל ממענקים הקשורים למשבר הקורונה כיוון שהכנסותיהם אינן מדווחות לרשויות.

 

פורטל הכרמל

פורטל הכרמל

תגובות

4. הפקפקן לפני 3 חודשים
מסכים חלקית
3. אמיר לפני 3 חודשים
מפחיד
2. זוהר לפני 3 חודשים
המלווים
1. תושב לפני 3 חודשים
לבטל את המזומן עכשיו ומייד

מומלצים