יוסף נסראלדין החולם והמיישם

טובה אשל ממיזם התיעוד האוטוגרפרס שהפיקה עמותת להשאיר חותם, פגשה את יוסף שאמר "הציונות היא זו, ששחרה אותנו עם קום המדינה מעבדות לחרות, בדיוק כפי ששחרה את העם היהודי מהגולה, אנחנו חלק אינטגרלי מהעם הזה לטוב ולרע".

30.07.2019 מאת: פורטל הכרמל
יוסף נסראלדין החולם והמיישם

 

טובה אשל בכתיבה ציורית מתארת את המפגש בביתו של יוסף נסראלדין מייסד התנועה הדרוזית ציונית.

יוסף בעל החלומות, הבית של יוסף נאסראלדין בדלית אל כרמל, הוא מסוג הבתים, שאי אפשר לפספס בנופו של הר הכרמל , כבר למרחוק נראה דגל מדינת ישראל מתנופף בגאון, לצד דגל העדה הדרוזית ושניהם גם יחד, צועקים למרחוק את ברית החיים לנצח.

בחזית הבית סמוך לגרם המדרגות טבועים מגיני דוד, המפארים את מבואת הבית ונותנים בו סממנים של קירוב לבבות אמיתי, כל זה, הוא רק פרומו לקיים בבית עצמו.

מרגע שפתח את דלת ביתו, ההיסטוריה טפחה בפנינו באחת, מגלה באופן מעורר הערכה והערצה, את נאמנותו ואהבתו, הבלתי מעורערת  למדינת ישראל.

התמונות הניבטות מן הקירות ומקשטות אותו באופן לא שיגרתי, לוחשות חרש ונותנות חיים בסיפורם של אלה, שמזמן כבר לא איתנו, אך השאירו חותמם איתנו לעד ומתוך שכך, הפכו מושא הערצתו של בעל הבית.

התחושה המתקבלת, היא התפרצות לתוך מסדרונות ההיסטוריה, כמן חזרה בקפסולת הזמן, דרך תמונותיהם של החולם והמיישם, הלוא הם בנימין זאב הרצל חוזה המדינה, מייסד התנועה הציונית ומנגד דוד בן גוריון ראש ממשלתנו הראשון.

כנגד ההתפעלות, שאחזה בי למול המוזיאון בזעיר אנפין, עלתה בי לרגע התהייה, באיזה בית יהודי בימינו תפגוש תמונות של מנהיגנו, מתנוססות ברוב פאר והדר והופכות לחלק בלתי נפרד, מחייו של האדם ומה הן באות לספר לנו עליו, במובן החלקי של "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה" ואכן התמונות מרמזות באופן מובהק וישיר, על חלומותיו וחזונו, שהפכו לימים, מפעל חייו של יוסף נאסראלדין, בן דלית אל כרמל, שנולד ב-25.12.1942 ובחר לקחת את אהבתו וזיקתו למדינת ישראל ולעשות מהם הלכה למעשה.

שנת 1975 היתה בבחינת קול קורא עבור יוסף, כשהוא בדרכו למילואים יחד עם חבריו, קולו של הקריין ברדיו הפר את שלוותו נוכח ההודעה הבאה:

 "כאן קול ישראל מירושלים, שפל חדש ביחסים בין מדינת ישראל לעצרת האו"מ, שקיבלה היום החלטה ברוב קולות, בגנות התנועה הציונית וקבעה, שהתנועה הציונית, היא צורה של גזענות והפליה, ראש הממשלה יצחק רבין הורה לשגרירנו באו"מ, חיים הרצוג לשוב מיד ארצה"

ההודעה הדרמטית טלטלה אותו קשות ומבלי לחשוב פעמים, עצר את רכבו בחריקת בלמים וישב לנהל דיאלוג נוקב עם חבריו למילואים, בדבר ההודעה הנפשעת והשלכותיה,

לא מצליח להבין את העולם המשוגע, שמטיל בצורה כזו סנקציות ומגנה את מדינת ישראל!

מי כמונו בני העדה הדרוזית, יכול להעיד על מה, שעשתה התנועה הציונית בארץ ישראל.

הוא המשיך בנסיעתו למחנה גדעון, כשהידיעה עדיין מכרסמת במוחו.

בערב כינס שמונה מחבריו באוהל ובפתח דבריו הציג את שעל ליבו, חברים יקרים כולנו תמימי דעים, שנקראנו לדגל, למען נגן על המדינה הזאת, ההחלטה שהתקבלה היום באו"מ, יש בה התרסה על מדינת ישראל והציונות בצרה גמורה וכמו שאנחנו מגנים על גבולותיה ומוכנים למות למענה, הגיעה העת, שנגן גם על האידיאולוגיה, שהקימה אותה ויפה שעה אחת קודם, להקים גוף דרוזי ציוני, שיעמוד בשעתה הקשה של המדינה ויוכיח לאומות העולם, שהחלטתם הבל הבלים.

הרי לא יתכן שיש בתנועה הציונית משהו רע, אם היא השכילה לאחר 2,000 שנות גלות, להחזיר את בני עמה מתבל, לארץ המובטחת ולהחזיר עטרה ליושנה, בהקמת מימד גאוגרפי ולאומי, תוך חידוש השפה העברית והקמת מולדת לעם היהודי בארץ ישראל.

הרי אנחנו לא יהודים ובכל זאת חיים ביצירת המופת הזו ואף חרטנו על דגלנו, למן ההתחלה, להיות נאמנים למדינה הזו ולחוקיה.

הרעיון כפי שסוכם בינינו, היה שנצהיר בפני כל העולם, שהציונות אינה תנועה גזענית ואנו אזרחי המדינה הדרוזים, מזדהים עם סמליה ומטרותיה  של המדינה ותפקידנו להסביר לעולם, שמדינת ישראל והתנועה הציונית, הם התגלמות החופש והדמוקרטיה והפתיחות וההצלחה במזרח התיכון.

באותו הרגע, יוסף לא שיער לעצמו, שלהט נאומו והרעיון המתבקש ממנו, יהיו לרגע מכונן שיחקק בתולדות המדינה ולתפארתה.

 מבלי להתמהמה הם שיגרו מכתבים לאו"מ והביעו את התנגדותם הנחרצת להחלטה הלא הגיונית והנפשעת.

השמועה על הקמת התנועה, החלה מתפשטת והגיעה לראשי ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית דאז, אלמוגי שעמד בראש הסוכנות היהודית, דולצ'ין שהיה סגנו וצימוקי, שהקים את המועצה הציונית בישראל, יצרו קשר עם יוסף וחבריו והזמינו אותם לפגישה, מתוך רצון להבין ולעמוד על משמעותו של המונח דרוזי ציוני.

יוסף וחבריו הגיעו לפגישה מוכנים ומזומנים להציג בפני הגברדיה את חזונם.

כן חברים מה נוכל לעשות למענכם? פתח ושאל אלמוגי, מיד נעמד יוסף ובחיוך רחב השיב, אדוני  אנו באנו לשאול, מה אנחנו יכולים לעשות למענכם ולא מה אתם יכולים לעשות למעננו!!!

אנו המדינה ואתם הפקידות והמנהיגות, שעומדים למול האויב, צריכים עזרה ואנו באנו, מהרי הכרמל והגליל להושיט ידנו לעזרה.

גדלנו על ברכי הציונים ההגנה והמחתרות, שהקימו את מדינת ישראל.

הציונות היא זו, ששחרה אותנו עם קום המדינה מעבדות לחרות, בדיוק כפי ששחרה את העם היהודי מהגולה, אנחנו חלק אינטגרלי מהעם הזה לטוב ולרע ורוצים לשמור על המייחד ולמצות את המאחד עד תם, כשהמאחד עולה על המייחד.

אבותינו בחרו בארץ הזו, 20 שנה טרם קום המדינה וזאת חרף הסכנות והרדיפות, הרי לא יתכן שנלבש את מדי צהל נלחם ונהרג בשביל המדינה ולא נאמין באידאולוגיה שהקימה אותה, אחרת המתבקש יהיה, שנפעל כשכרי חרב ולא כבעלי שותפות גורל, אנחנו רוצים לחזק את הקשר הזה ולא מבקשים לעצמנו שום טובות הנאה, כל פעילותינו תהא וולונטרית, כי ההיסטוריה של הקמת המדינה, מהווה מאז את טיפוח הקשר הדרוזי יהודי.

המפגש הזה, היה לתחילתו של שיתוף פעולה מן המיוחדים, שנרקמו בין שני העמים וכאבן שואבת לדוגמא ומופת.

התנועה הדרוזית ציונית קרמה עור וגידים ומפעלה חי ובועט עד היום והשאר כתוב בדפי ההיסטוריה.

תמונת התחריט של הרצל החולם, המציגה אותו ברוב תפארתו, מקשטת את ביתו של יוסף והיא כסמל לחיבורו שלו אל החלום הציוני ומנגד תמונתו של בן גוריון איש המעשים, מגלה טפח באישיותו רבת הפעלים של יוסף.

הדיסוננס הקיים בין שני מנהיגים אלה, יצר לימים מנהיג המשלב בתכונותיו את החולם והמיישם, באחד האדם, הרי הוא, יוסף נאסראלדין בכבודו ובעצמו.

 לרכישת הספר המלא ניתן ליצור קשר עם העמותה במייל theautographers@gmail.co

 

פורטל הכרמל

תגובות

4. דלאויי לפני 3 חודשים
יוסף ענק
3. צעירה לפני 3 חודשים
מהלך חכם ויעיל מאוד
2. דילאוי לפני 3 חודשים
מה לעשות ש,,
1. בחורה לפני 3 חודשים
קוץ בעיני השונאים

מומלצים