מצבו הכלכלי של אדם קובע את מעמדו החברתי

למעלה מרבע הישראלים, כ-27% המהווים כ-1.6 מיליון נפש, חשו אפליה כלשהי בשנה האחרונה, על רקע אחת מהסיבות: גיל, לאום, מוצא עדה, דת אמונה, מין ונטייה מינית, מוגבלות פיזית או נפשית, אפליה הורגשה בקרב יוצאי אתיופיה, חרדים, ערבים, בעלי הכנסה נמוכה ורווקים.

06.08.2019 מאת: פורטל הכרמל
מצבו הכלכלי של אדם קובע את מעמדו החברתי

הסקר החברתי הוא סקר שנתי שוטף, המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל ועל רווחתה. הסקר נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברחבי הארץ במהלך 2018 .במסגרתו רואיינו בביתם כ-450,7 איש בני 20 ומעלה, המייצגים כ-6.5 מיליון איש. שאלון הסקר כולל גרעין קבוע וחלק מתחלף, שב-2018 התמקד במוביליות בתחומי המצב המשפחתי, התעסוקה, מקום המגורים ורמת דתיות.

מהסקר עולה כי הציבור בישראל מאמין שמצבו הכלכלי של אדם קובע את מעמדו החברתי

במסגרת הסקר, נשאלה השאלה: בשנים עשר החודשים האחרונים, האם חשת אפליה לגבי כל אחד מהגורמים האלה: הגיל שלך, הלאום שלך, המוצא-העדה שלך, הדת-האמונה שלך, המין שלך, הנטייה המינית שלך, מוגבלות פיזית או נפשית שלך, וצבע עורך. השאלה נשאלה לגבי כל סיבה בנפרד.

בקרב בני 20 ומעלה, יותר מאחד מכל ארבעה אנשים (27%, כמיליון וחצי איש) חשו אפליה כלשהי בשנה האחרונה, על רקע אחת מהסיבות האלה: גיל, לאום, מוצא-עדה, צבע עור, דת-אמונה, מין, נטייה מינית או מוגבלות פיזית או נפשית.

תחושת אפליה כלשהי בולטת בעיקר בקרב: יוצאי אתיופיה (53%), חרדים (40%), ערבים (37%), בעלי הכנסה ממוצעת לנפש במשק בית נמוכה – עד 2,000 ש"ח (36%) ובקרב רווקים (34%).

11% מבני 20 מעלה (כ-626 אלף איש) הרגישו מופלים על רקע המוצא או העדה שלהם.

48% מיוצאי אתיופיה, דיווחו על תחושת אפליה על רקע מוצא.

10% (530 אלף איש) חשו מופלים על רקע דתם-אמונתם: 19% מהמוסלמים, ו-8% מהיהודים.

33% מהחרדים חשו מופלים על רקע דתם-אמונתם.

18% מבנות 29-20 חשו מופלות על רקע היותן נשים.

89% מהציבור חושב כי יש לתת העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים לבעלי מוגבלויות/ נכים.

50% מהציבור מאמינים כי המצב הכלכלי של אדם הוא הגורם שהכי משפיע על מעמדו בחברה הישראלית. הגורם השני הוא השכלה (44%), ואחריו כישורים ויכולות (37%) וקשרים אישיים (31%).

37% מאמינים כי השקעה בחינוך היא דרך הפעולה העיקרית שעל המדינה לנקוט כדי לצמצם את הפערים בחברה

איזו קבוצה היא הראויה ביותר להעדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים?

במסגרת הסקר נשאלה השאלה: לאילו קבוצות באוכלוסייה הציבור מאמין שחשוב שהמדינה תיתן העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים מהקבוצות האלה: נשים, בני עדות מזרח, בעלי מוגבלויות/ נכים, ערבים, עולים חדשים, מבוגרים, חיילים או חיילים משוחררים, בני העדה האתיופית, או חרדים? ניתן לציין יותר מקבוצה אחת.

מבין הקבוצות לעיל, יש עדיפות בולטת לבעלי מוגבלויות/ נכים: %89 מהציבור תופשים קבוצה זו כקבוצה ראויה להעדפה מתקנת.

%77 ציינו כי למבוגרים יש לתת העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים.

%69 מהציבור חושב כי יש לתת לחיילים או חיילים משוחררים העדפה מתקנת.

%62 מהציבור חושב כי יש לתת לעולים חדשים העדפה מתקנת.

%57 חושבים כי יש לתת העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים לנשים: %50 מהגברים ו-%64 מהנשים ציינו קבוצה זו כראויה להעדפה מתקנת. %74 מהערבים חושבים כך.

כמחצית מהאוכלוסייה %54 חושבים כי לבני העדה האתיופית מגיעה העדפה מתקנת בקבלה ללימודים או לעבודה. %81 מיוצאי אתיופיה חושבים כך ו-%54 משאר האוכלוסייה.

%38 חושבים כי יש לתת העדפה מתקנת לערבים: %29 מהיהודים ו-%82 מהערבים חושבים כך. הגורם העדתי נתפס כפחות חשוב ורק שליש %33 רואים בעדות המזרח כקבוצה ראויה להעדפה מתקנת.

%54 מילידי אסיה-אפריקה חושבים כי עדות המזרח ראויים להעדפה מתקנת, וכך גם %47 מילידי ישראל ששני הוריהם ילידי אסיה-אפריקה, ו %27 משאר האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית.

%30 בלבד חושבים כי יש לתת לחרדים העדפה מתקנת: %75 מהחרדים חושבים כך, לעומת %20 מהחילונים.

%3 לא ציינו אף קבוצה כראויה להעדפה מתקנת.

בבחירת קבוצה אחת עיקרית הראויה ביותר להעדפה מתקנת, נבחרה קבוצת בעלי המוגבלויות והנכים %40 ,אחריהם חיילים/חיילים משוחררים%17 .יתר הקבוצות קיבלו פחות מ-%10 תמיכה.

מה הציבור חושב לגבי הגורמים המשפיעים על מעמדו של אדם בחברה הישראלית?

במסגרת הסקר נשאלה השאלה: מה משפיע על המעמד של אדם בחברה הישראלית מבין הגורמים האלה: גיל, מין, מוצא, מקום מגורים, קשרים אישיים, הופעה חיצונית, השגחה עליונה, השכלה, כישורים ויכולות, מזל, מצב כלכלי, לאום או מקצוע?

הנשאלים התבקשו לבחור את שלושת הגורמים המשפיעים ביותר לדעתם.

מבין הגורמים הללו, הגורם שהציבור תופש כהכי משפיע על מעמדו של אדם בחברה הישראלית הוא מצבו הכלכלי. מחצית מהציבור חושבים כך %50 ,ערבים בשיעור גבוה יותר מיהודים: %64 לעומת %47 , בהתאמה. הגורם השני שקיבל אחוז גבוה %44 הוא השכלה, שלישי נבחר הגורם כישורים ויכולות %37 ורביעי קשרים אישיים %31.

מהי הפעולה העיקרית שעל המדינה לנקוט כדי לצמצם את הפערים בחברה?

השקעה בחינוך נתפשת כדרך הפעולה העיקרית שעל המדינה לנקוט על מנת לצמצם את הפערים בחברה. העלאת מיסים לשכבות החזקות מקבלת תמיכה מזערית כפתרון לבעיה זו.

%42 מהיהודים ו-%18 מהערבים תומכים בהשקעה בחינוך כדרך פעולה עיקרית כדי לצמצם את הפערים בחברה.

%27 מהנשים תומכות בהגדלת קצבאות ותמיכות ו-%21 מהגברים.

%36 מהחרדים תומכים בהגדלת קצבאות ותמיכות לעומת %16 מהחילונים.

נמצאו הבדלים בעמדות בין מועסקים לאלה שאינם מועסקים: מועסקים תומכים בעיקר בהשקעה בחינוך לצמצום הפערים – %40 מהם סבורים כי יש להשקיע בחינוך לעומת כשליש %32 מאלו שאינם מועסקים.

אלו שאינם מועסקים תומכים יותר בעידוד תעסוקה %32, לעומת %21 מהמועסקים.

שיעור התומכים בעידוד תעסוקה ויצירת מקומות עבודה כדרך עיקרית לצמצום הפערים בחברה, גבוה יותר בקרב ערבים מאשר בקרב יהודים: %39 לעומת %22 ,בהתאמה.

התמיכה בהשקעה בחינוך גדלה עם העלייה ברמת ההכנסה.

 

תגובות

מומלצים