משבר הזהות שאנו עוברים

יסכימו או לא יסכימו אתי אין ספק שהרצח הנתעב שהתרחש בדלית אל כרמל הנו המשך ישיר למשבר הזהות הגדול שעוברת העדה הדרוזית בתקופה הנוכחית, כולנו פתאום ומאוחר מאוד התעוררנו לדור ה Z דור שלם השונה בתכלית השוני מאיתנו אנו ההורים והסבות.

01.06.2019 מאת: כרמל נסראלדין
משבר הזהות שאנו עוברים

 

אכן אין ספק שילדנו שונים מאיתנו במרחקים כלכך גדולים, עד שלפעמים נדמה שהם זרים מאיתנו. אין הדבר בא מחלל ריק, ולא בהכרח שאנו ההורים אשמים, גם לא מחויב שאיזשהו מוסד דתי או פוליטי או חינוכי אשם בפערים האלה. אנו צריכים להודות בצורה שלא משמעת לשני פנים שלמעשה כולנו נהפכנו להיות גרורה לתרבות המערבית אמרקאית ועל פיה אנו וילדנו מתנהלים.

אמממא,אנו שספגנו את התרבות השמרנית מהורינו שספגו אותה מהוריהם ובמשך כ1000 שנים שימרנו את הגחלת הזו, פתאום עכשיו לא מצליחים לשמר את הדבר עם ילדנו שלמעשה נולדו לתוך התרבות המערבית.

הצרה לדעתי מתחילה, בזה שאנו דור ההורים הספוגים בתרבות העדה הדרוזית הצלחנו להשתמש בכלי התרבותי המערבי בצורה קלה ונאותה אך עם שימור מסוים לתרבות הדרוזית השמרנית. והנה צומח לו דור שלבי ממש מרחם עליו, שמצד אחד רוצה להיות דרוזי אך הוא ספוג תרבות מערבית מראשו ועד רגליו מבחוץ ופנים,זכרים כנקבות.

הדור הזה קשה לו ואף קשה לו מאוד,כי הוא חצוי בזהות שלו,חצוי בתרבות שלו,חצוי בקודים האתיים שלו,ואנו אנו האחראים וההורים והחברה כבר לא יכולים ולא נוכל לספק לו פתרונות קסם.

אין מקום בעולם שיהיה בו ויכוח על נושא "ברכת שחיה" המשותפת לזכרים ונקבות חוץ מאצלנו,ולמה?? כי יש כאן התנגשות קשה ובעיתיית בין תפיסת החברה שלנו הדתית המסורתית לבין תפיסת המערב המיתרנית  החופשית.

והנה לכם כאשר נער מגיע להשתמש במתקן מערבי (הבריכה היא מתקן ותפישה מערבית גרידא) הוא למעשה נמצא בצומת מטורף בין הזהות הדרוזית השמרנית שנשארה בתוכו בפנים לבין התרבות המערבית המיתרנית הקיימת בבריכה/קולנוע/מגרש כדורגל/בית ספר/מתנ"ס.

לכן אני אבוא ואטען שאנו במשבר זהות. קשה מאוד.

מה עושים?
1.קודם כל חייבים להודות במצב,כי אז נחפש את הפתרון.
2.אין פתרונות קסם,ואף אחד לא יוכל לערוב שגם מחר לא יהיה עוד רצח.
3.חובה במיוחד מהאחראים ובעלי התפקידים  לקחת אחריות בפן המלא על המצב הכללי מתוך אידיולוגיה,אמונה ורצון להביא לפתרון.
4.חייבים ובמידי לבנות שולחן עגול חושב,שכשמו כך תפקידו,לחשוב במשך תקופה מה צריך לעושת.
5.השולחן מחויב להיות מורכב מכל מרכיבי החברה,מועצת הנוער,מועצת התלמידים,סטודנטים,אנשי ונשות דת,אנשי ציבור,מומחים בעלי ידע בנושאים כאלה(היו חברות רבות שעברו משברים כאלה,וישנו המון מידע וידע באוניברסיטאות במיוחד בפקולטות של הסוציולוגיה על הנושא).
6.יש לצור מתכלל ראשי לשולחן בדמות אחראי ראשי מטעם המועצה המקומית שתפקדיו הם שניים:1.לקשר בין כל הגורמים ולדאוג שהנושא יישאר על סדר היום. 2.לדאוג להכין תקציב גדול מאוד להחלטות לשולחן כדי להעביר אותן ליישום בשטח.

אם מחר קמים ומתחילים לפעול, לדעתי נוכל בתוכנית עם אסטרטגיה ויעדים להביא לתוצאות הבאות:
1.מניעת התרחבות  סדק המשבר הזהותי בתוך בני הנוער.
2.שילוב התרבות שלנו עם התרבות המערבית ככלי חיובי ונורמטיבי לחיי הנוער.
3.הורדת סף האלימות 
4.יצירת מעורבות חברתית כלל יישובית/עדתית מוצלחת.

אלה על קצה המזלג רעיונות לשינוי המצב.

מי ייתן ודניאל ז"ל יהיה החלל האחרון במלחמתנו על חברתנו,ובמותו ציווה לנו חיים. אמן.

 

תגובות

2. עמיר לפני 18 ימים
כתבה
1. شمالي לפני 20 ימים
حلول غير عمليه

מומלצים