נשים עדיין סובלות מתנאי העסקה גרועים

מדד המגדר לשנת 2017 מגלה תמונה עגומה ביחס לצמצום אי השוויון המגדרי במדדים של עבודה, השכלה, עוני ומשפחה בחברה בישראל, נשים עדיין סובלות מתנאי העסקה גרועים, ייצוג חסר במשרות ניהול ובזירה הפוליטית, ואפילו במצעדי המוזיקה.

04.12.2017 מאת: פורטל הכרמל
נשים עדיין סובלות מתנאי העסקה גרועים

המדד המתפרסם בתמיכת משרד המדע עוקב אחר אי השוויון המגדרי במדדים של עבודה, השכלה, עוני ומשפחה. המדד מפורסם על ידי מרכז שוות במכון ון ליר בירושלים ונתמך על ידי משרד המדע והטכנולוגיה, כחלק מהקמת מרכז הידע לנשים ומגדר בישראל.

מהמדד עולים הממצאים מטרידים בעיקר לגבי שוק העבודה. בפעם הראשונה בחן המדד את תנאי התעסוקה מנקודת מבט מגדרית. מהדוח נשים חשופות יותר לחוסר יציבות תעסוקתית, לשכר נמוך, למשרות חלקיות, ולצורך לעבוד במספר משרות במקביל.

בדרגות ההכנסה הנמוכות יש פער מגדרי גדול: כ-35% מהנשים משתכרות פחות משכר מינימום (לעומת 21% מהגברים). למעלה מ-35% מהנשים לא מרוויחות 12 משכורות בשנה, כלומר אין להן רציפות תעסוקתית על פני השנה. הפער המגדרי בתחום זה לאורך השנים נשמר בעקביות, ב-2015 עמד שיעור הגברים שקיבלו 12 משכורות בשנה על 69.6%, לעומת 64.2% מהנשים. כ-257,000 נשים מועסקות במשרה חלקית, כאשר מספר הגברים המועסקים במשרה חלקית הוא פחות ממחצית בכך. בנוסף שכרן של נשים בפריפריה ובחברה הערבית נמוך מהשכר הממוצע של כלל הנשים בישראל.

כל הנתונים הללו בולטים יותר על רקע גידול במשך השנים של שיעור השתתפותן של נשים בכוחה עבודה, אשר מגיע ל-59.1% מכלל הנשים בגיל העבודה, לעומת 69.3% מהגברים.

גם בצמרת שוק העבודה ניתן למצוא אי-שוויון משמעותי - בשנת 2015 הועסקו רק כ-7,279 נשים בתפקיד מנכ"ל לעומת  39,784 מנכ"לים גברים במשק. ושיעור הגברים ששכרם גבוה פי שניים ויותר מהשכר הממוצע במשק הוא פי שלושה משיעור הנשים. הפער אף הולך וגדל עם השנים. גם לעצמאיות אין הנחה - נשים עצמאיות מרוויחות פחות מגברים עצמאיים- הן מרוויחות בחודש בממוצע כ- 7,914 שקלים  לעומת  הגברים העצמאיים שמרוויחים בממוצע 11,071 שקלים בחודש.

את החסמים המקבעים את הפערים המגדריים בשוק העבודה ניתן למצוא בכך שלפי המדד נשים עדיין נושאות בעיקר הנטל של עבודות הבית והטיפול ובמקביל, בישראל מספר הילדים לאשה הוא הגבוה ביותר במדינות OECD ומספר שעות העבודה שלהן גבוה מהממוצע.

המדד אוסף גם נתונים כלליים על נשים בישראל: 

משכילות יותר: נשים רוכשות השכלה כדי להשתלב בזירה הציבורית, אך אינן מצליחות לתרגמה להישגים בשוק העבודה ולצמצום הפערים בעוצמה הפוליטית והכלכלית; בשנת 2015 49% מן הנשים בישראל היו בעלות 13 שנות לימוד ומעלה, לעומת 46.9% מהגברים. 
עניות יותר: בשנת 2015 שיעור הנשים העניות היה 18.4%, לעומת 17% גברים עניים.

חד-הוריות: פי שמונה נשים מגברים עומדות בראש משפחות חד-הוריות. (בשנת 2015 כ-150,000 משפחות חד-הוריות שבראשן עמדות נשים לעומת כ-18,000 משפחות בלבד בראשות גברים)

מדד המגדר של שוות – המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים בוחן שינויים לאורך זמן במצבם של נשים וגברים בישראל. דוח זה הוא הפרסום החמישי של המדד, והוא עוקב אחר התפתחות האי-שוויון המגדרי בישראל משנת 2004. הוא גם מאגר הנתונים המקיף הראשון המוקם במסגרת מרכז הידע לנשים ומגדר שנוסד בימים אלו ביוזמת משרד המדע והטכנולוגיה  בשיתוף מכון ון ליר בירושלים, מוסד שמואל נאמן בטכניון והסדנה לידע ציבורי, אשר עתיד לאסוף, לייצר ולהנגיש באופן שיטתי נתונים על היבטים שונים של מצבן של נשים ויחסי מגדר בישראל. 

תגובות

מומלצים