עלייה דרסטית בבריונות הצקה וביוש באינטרנט

משבר הקורונה הביא לעלייה בשימוש באינטרנט, ואיתה מגיעה גם עלייה באירועי הבריונות ברשת, השנה הוכפל מספר הדיווחים על אלימות ברשת, בעיקר בוואטסאפ ואינסטגרם, 70% מהנפגעים הן קטינות, ו-61% מהפוגעים הם קטינים.

02.08.2020 מאת: פורטל הכרמל והצפון
עלייה דרסטית בבריונות הצקה וביוש באינטרנט

 

הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ יוסף ג'בארין, קיימה דיון בנושא התמודדות עם בריונות ברשת בקרב ילדים ובני נוער.

יו"ר הוועדה פתח את הדיון ואמר: "בתקופת הקורונה, ממארס עד מאי, הייתה עלייה של פי 2.5 בשימוש באינטרנט, ואיתה מגיעה גם עלייה באירועי הבריונות ברשת. זהו נושא שהוועדה מלווה זמן רב, וגם היה לה חלק בהקמת המוקד הלאומי לטיפול בתופעה, מוקד 105, ונרצה לקבל פרטים על היקפי התופעה ומה נעשה להתמודד עימה, ומה ניתן לשפר".

אליעזר רוזנבאום, משנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים: "מערך מאו"ר (מניעת אלימות ופשיעת רשת) מורכב ממטה מקצועי, יחידה משטרתית המטפלת באירועים הפליליים, ומוקד 105, אליו יכולים אנשים לפנות 24/7. מוקדנים עונים לפונה, אם זה נער, הורה או איש צוות חינוך, ועל בסיס השיח שמנהלים עמו, הם אלה שמגיעים להחלטה אם זה אירוע פלילי, אשר מועבר ליחידה המשטרתית, או מועבר לדסק שותפויות, המאויש כל הזמן ע"י נציגי משרדי הממשלה. הרעיון הוא שהישיבה ביחד מאפשרת לעבוד במעגלים קצרים, גם במקרים הפליליים וגם באלה שלא. הסמכות על המערך כבר הועברה למשרד לחיזוק וקידום קהילתי, ורם הוסדרה העברת העובדים, אך לא צריכה להיות בעיה מבחינת תפקוד המערך, ובלבד שימשיכו לשבת במקום אחד, וזה אכן התכנון".

ד"ר נאוה כהן אבגידור, ראש תחום מידע מחקר ושת"פ במערך מאו"ר, התבקשה ע"י יו"ר הוועדה לתת נתונים על פעילות המוקד ואמרה: "מתחילת פעילותו של המוקד בפברואר 2018 התקבלו בו 17,876 אירועים מכל הסוגים, ומתוכם 2687 הם אירועים מסוג בריונות, הצקה וביוש, בהתאם לדיון היום. המדווחים על הפגיעה הם הורים -51% מהמקרים, 29% הנפגעים עצמם, 10% צוותי חינוך והאחוזים הנותרים מתחלקים בין קטגוריות אחרות. כל שנה אנחנו רואים עליה באחוז הקטינים שמדווחים בעצמם על אירועים וזהו סימן מצוין שהמוקד נתפס כמקום אמין בעינם. יש לנו גם פורום נוער שעוזר לנו בחשיבה כדי להישאר מחוברים אליהם".

"מבחינת נתונים לשנת 2020 – הרי אנחנו רואים שבכל חודש השנה, מספר הפניות שהתקבל היה כפול מבחודש המקביל בשנת 2019.

ווטסאפ ואינסטגרם הן הזירות עליהן יש הכי הרבה אירועים, אבל זה לא בהכרח מעיד על רמת הסיכון בהן, אלא על רמת הפופולאריות שלהן – שכן ככל שיותר בני נוער משתמשים ברשת, כך יהיו בה יורת אירועים ויותר דיווחים.

כלל גילאי הנפגעים באירועי בריונות הצקה וביוש הוא 11-14, ובגילאי 12-14 אלה גילאי הקטינים שנפגעו ופנו אלינו באופן עצמאי. גם גילאי הפוגעים הנפוצים ביותר הם 12-13, כלומר אלה הגילאים שהכי הרבה פוגעים ונפגעים. מבחינה מגדרית בהחלט רואים הבדל – 70% מהנפגעים הן קטינות, ו-61% מהפוגעים הם קטינים".

"מבחינת הסברה – יש לנו אתר ואנחנו ברשתות החברתיות, ואני קוראת לציבור להיכנס לאתר ולקרוא את החומרים והטיפים, לקטינים, הורים ולאנשי מקצוע. האתר גם בערבית ובשפות אחרות, כמו גם המוקד שנותן מענה בשפות השונות. אנו מעוניינים להרחיב את המענה בשפות, גם ברמת תקנים קבועים וכן בני ובנות שירות לאומי, אך זה תלוי אישור תקציבי".

עולא נג'מי-יוסף, מ"יוזמות אברהם", העירה כי הקמת המוקד היא מבורכת, אבל לא נעשה מספיק ברמת כמות המוקדנים דוברי הערבית, ואין מספיק קמפיינים לעידוד המודעות למוקד ולמערך. נג'מי-יוסף ציינה כי היעדר מסגרות הפנאי ופארקים בחברה הערבית מביאה לבילוי של שעות רבות ברשת בקרב בני הנוער בחברה הערבית, ומכאן גם להיקפי תופעת בריונות, ולכן הצורך בהסברה ומודעות כנגד התופעה בחברה הערבית חשוב במיוחד.

אילן אביטן, מנהל תחום משרד הרווחה במאו"ר, ביקש להדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה ואמר: "דסק השותפויות מקדים תפיסה הוליסטית, ובאותו רגע שמגיעה אליו פנייה יושבים כל הגופים ובונים תכנית התערבות ראשונית, אשר נותנת מענה מיידי, ויוצרת בסיס להמשיך הרצף הטיפולי והתהליך בקהילה".

תמי אומנסקי, מנהלת תחום משרד החינוך במאו"ר הוסיפה: "חיבור כלל המידעים זה ערך מוסף גדול מאוד. אנחנו יכולים על המקום לפנות עם אירוע למפקחת על הייעוץ, ואיתה ליועצת בית הספר הספציפי ולתכנן ביחד את המענה, לאור הכרתה את הילד והסביבה. לדוגמה, מפקחת במגזר החרדי תגיד שדיווח של ילד חרדי על אירוע בריונות ברשת שסבל ממנו, כשכלל לא אמורה להיות לו גישה לרשת, עלולה ליצור אירוע גרוע בהרבה אם ידווח לבית הספר ויטופל דרכו. אנחנו גם לוקחים את תובנות המוקד ומשלבים בתכניות הלימוד של המשרד".

ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, השתתף בדיון ואמר: "לפני כשנתיים איתרנו את תופת השיימינג והבריונות ברשתות כאחת הלקונות החברתיות הקשות בחיים החברתיים-חינוכיים שלנו. העיר אילת היא זו שיילדה והצמיחה את תכנית עיר ללא אלימות, ואנחנו עובדים גם פה באותה מתודה, שכל הקהילה – הורים, מורים ותלמידים יחד -  מסתערים על התופעה הזו והופכים אותה כלא לגיטימית לחלוטין ביישוב. חסרה תורת לחימה שלמה ומלאה בנושא הזה ברמה הארצית, שתייצר למערכת החינוך, לפרקליטות ולבתי המשפט, ואפילו לבית המחוקקים, ארגז כלים ופתרונות מול התופעה".

מגי טובול, מנהלת התכניות החינוכיות באילת, פירטה ואמרה כי עובדים יחד עם תלמיד חטיבות הביניים בנושא, שכן זה הגיל הכי רלוונטי, ובו בזמן יש מפגשי למידה והדרכות להורים ולמורים כדי להקנות להם כלים. מועצת הנוער עצמה מובילה בעיר קמפיין לעידוד המודעות למוקד 105, ובקיץ יש גם שלטים כי בני נוער רבים מגיעים לעיר לנפוש. בשנה הקרוב התכנון הוא גם למנות תלמידים שיהיו נאמנים לנושא בכל בית ספר".

עוד דוגמה למעורבות בני נוער למול בני נוער, בכדי למגר את הבריונות ברשת, הביא מורן פסטינגר, בן 15, אשר סיפר לוועדה על השתתפותו בתכנית "שומרי מסך", המשותפת לרשת אורט ולגוגל ישראל: "אנחנו בני נוער, מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים, ולנו יש את הכח לשנות את האלימות והבריונות ברחבי האינטרנט. אנחנו נכנסים לכיתות ומעבירים הרצאות בגובה העיניים, ומפתחים כלים להתמודדות במרחב הווירטואלי. אנחנו גם מנטרים תגובות ברשת, ומבקשים ממי שמגיב באופן רע לשנות את דרכיו ומחזקים את אלה הכותבים תגובות חיוביות. אני קורא לכל בני הנוער להצטרף אלינו  ולייצר מרחב וירטואלי נעים וטוב יותר".

יו"ר הוועדה, ח"כ ג'בארין, סיכם: " הוועדה ממליצה להגביר את הקמפיינים למודעות למוקד ולכלל השירותים שניתן לקבל במערך, בכל האוכלוסיות,  ומדגישה את הצורך לשפר את הנגשה הלשונית במוקד, לכל השפות השונות".

"הוועדה קוראת לכל השותפים במוקד להתאים את פעילות המניעה וההסרה לתקופת הקורונה, אשר מביאה עימה עלייה בפניות, ואתגרים ייחודיים. עוד מציעה הוועדה לכל השותפים במערך לבחון את התכנית המרשימה של עיריית אילת".

 

תגובות

1. חינוך ןמשפט לפני 3 ימים
כשלון בחינוך בכל הרמות...

מומלצים