אוכלוסיית ישראל מהמשכילות בעולם

דוח ה-OECD המשווה בין מערכות החינוך של המדינות החברות מראה כי ההוצאה לחינוך לתלמיד בארץ היא בין הנמוכות ביותר במדינות ה-OECD אך ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל גדולה מההשקעה בארגון המדינות המפותחות, המורים מרוויחים פחות, לתלמידים צפוף יותר.

11.09.2019 מאת: פורטל הכרמל
אוכלוסיית ישראל מהמשכילות בעולם

 

משרד החינוך מפרסם את נתוני ה- OECD  (ה- Education at a Glance) לשנת 2019. הדוח כולל שורה של נתונים שמתייחסים, בין היתר, להוצאה הלאומית פר תלמיד, ההשקעה לאומית בחינוך, שכר המורים, גדול כיתות, שעות לימוד, גיל המורים ושיעור המשכילים. הנתונים הללו מוצגים ביחס למדינות החברות בארגון ה- OECD .

ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל גדולה מההשקעה ב- OECD: 5.7% לעומת 4.3% 

מנכ"ל  משרד החינוך, שמואל אבואב: "אוכלוסיית מדינת היא הצעירה והמשכילה מבין מדינות ארגון ה-OECD. כך עולה מהדוח החדש של הארגון. מה זה אומר מבחינתנו, מעצבי המדיניות במשרד? ראשית – שיש במה להתגאות. תלמידי ישראל מקבלים יותר שנות חינוך, ההוצאה הלאומית על חינוך במגמת עלייה, ומסגרות החינוך איכותיות יותר. לצד זה, אנו רואים שתקצוב החינוך, פר ילד, עדיין אינו תואם את התקצוב במדינות ה-OECD. כך או כך, נמשיך את מגמות חיזוק מערכת החינוך בישראל, נמשיך להתאים את הלמידה למאה ה-21, ונמשיך להכין את תלמידי ישראל לעולם של המחר".
 
עיקרי הממצאים: 

למרות שההשקעה בחינוך בישראל גדולה יותר, עדיין ההשקעה פר תלמיד נמוך ביחס ל- OECD,ההשקעה פר ילד בגן נמוך מהעולם בשיעור של  35%, ובבתי הספר נמוך בשיעור של 11%. כדי ליישר קו עם ה- OECD יש להוסיף לתקציב החינוך עוד כ- 13 מיליארד ₪. 

ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל 5.7% לעומת 4.3% ב- OECD

במהלך שבע השנים האחרונות האוכלוסייה בישראל גדלה בשיעור של כ- 12% בעוד שבעולם היא גדלה בכ- 4% בלבד. 

שכר המורים נמצא במגמת שיפור - שכר המורים בישראל (בפועל) בקדם יסודי, ביסודי ובחטיבת הביניים דומה לזה לממוצע של ה-OECD. שכר המורה בחטיבה העליונה נמוך מהמוצע של העולם. 

ישראל מובילה בכיתות הצפופות 

אוכלוסיית ישראל מהמשכילות בעולם 

ישראל היא אחת מ-2 המדינות עם מספר שנות הלימוד החובה הגבוה ביותר

המורים בישראל צעירים יותר 

בכל שלבי החינוך כוח ההוראה בישראל בנוי ברובו ממורות.

מטרת התזכיר היא לסכם את הממצאים העולים מפרסום Education at a Glance -EAG,  בשנת 2019, על מצבה של מערכת החינוך בישראל יחסית למדינות החברות ב [1]OECD. מרבית הנתונים מתייחסים לנתוני 2017 אך יש נתונים נוספים כמו הוצאה לאומית לחינוך המתייחסים לשנת  2016 ונתוני השכלה גבוהה ותוכנית לימודים המתייחסים לנתוני 2018 ו - 2019.

ההשוואה נעשית לממוצע מדינות OECD ומדינות נבחרות נוספות. בשנים המוצגות בפרסום, יישום רפורמת "אופק חדש" הושלם בשלבי החינוך קדם יסודי ועד חטיבת הביניים כאשר רוב מוחלט של עובדי הוראה מועסקים במסגרת הרפורמה. עם זאת, שיעורי הצטרפות עובדי ההוראה לרפורמת "עוז לתמורה", כולל עוז חלקי, בחטיבה העליונה עומד על 77% ממשרות המורים.

הדו"ח בא לתת הסברים, הבהרות וניתוחים סטטיסטיים וכלכליים, לחדד הבחנות בין שינויים ריאליים לבין שינויי הגדרות בדיווחים בנתוני החינוך המתפרסמים ב- EAG.

קיימים קשרי עבודה שוטפים עם נציגי ה- OECD ואגף החינוך של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במטרה להתאים את הגדרות הנתונים הישראליים לאלה של ה- OECD. 

הנתונים המוצגים בפרסום זה הינם פרי עבודתם של נציגי המדינות החברות הארגון 
ה- OECD. האינדיקטורים חושבו, עובדו, נבדקו ונשלחו למזכירות ארגון ה- OECD בפריז, במטרה לפתח ולעדכן מדדי השוואה והערכה בין-לאומיים.

לטובת פרסומיEAG  עתידיים, מתכנסים נציגי המדינות פעמיים בשנה. במהלך כינוסים אלה מתקבלות החלטות בדבר עדכוני מדדים, הוספה והשמטת אינדיקטורים ושינוי שיטות חישוב אשר מאושרות בדיונים. כמו כן נשמעות הרצאות ממיטב החוקרים בעולם והנציגים מחליפים מידע ורעיונות במטרה לחזק את הקשר בין המדינות ועם ארגון ה- OECD  במטרה לשפר את מערכות החינוך.

 

פורטל הכרמל

תגובות

מומלצים