החלבון שבולם דלקות כרוניות ומונע הצטלקות רקמות

מחקר חדש באוניברסיטת חיפה זיהה את החלבון אינטרפרון בטא כחלבון בעל פעילות משמעותית במאבק של מערכת החיסון נגד דלקות, החוקרים זיהו שהאינטרפרון בטא מקדם את תהליך ההחלמה, מנקה את הגוף מתאים לבנים מתים ומשקם את הרקמה הפגועה.

26.08.2019 מאת: פורטל הכרמל
החלבון שבולם דלקות כרוניות ומונע הצטלקות רקמות

ד"ר עמירם אריאל, צילום אוניברסיטת חיפה

 

חלבון האינטרפרון בטא מקדם את תהליך ההחלמה על ידי האצת המוות התאי המתוכנן של תאי דם לבנים דלקתיים, מזרז את ה"ניקוי" של שאריות התאים המתים מהרקמה ומסייע לשיקום של הרקמה שנפגעה מדלקת. החוקרים אף משערים שהוא "מכניס את הגוף לכוננות" למאבק אפשרי בווירוסים שעלולים לתקוף מיד אחרי הדלקת החיידקית.

"כיום כבר יש תרופה שמבוססת על IFN b שפותחה למטרות אחרות. המחקר שלנו חושף את האפשרות של שימוש ופיתוח בתרופות על בסיס IFN b לטיפול בדלקות כרוניות או אפילו במקרים של הדבקה בחיידקים קטלניים, שגורמים לדלקות חזקות ומהירות בזמן קצר, ומביאים לקריסת מערכות כוללת", אמר ד"ר עמירם אריאל מהחוג לביולוגיה של האדם באוניברסיטת חיפה, שערך את המחקר. המחקר פורסם בכתב העת Nature Communications.

תהליך של היווצרות דלקת בגוף מתרחש כשחיידק (פתוגן) חודר לרקמה בגוף. חלק מתאי הדם הלבנים (ניוטרופילים) יוצאים לרקמה מכלי הדם ומתחילים להיאבק בפולש במטרה להשמיד ולסלק אותו מהרקמה ומהגוף. במצב נורמאלי - בו התאים מצליחים להשמיד את החיידק - הדלקת מסתיימת כאשר התאים הלבנים הללו עוברים מוות תאי מתוכנן. בשלב זה נכנסים לתמונה תאי דם לבנים מסוג אחר (מקרופאגים), שתפקידם לבלוע את התאים המתים ולהחזיר את הרקמה לתפקוד נורמאלי.

ליקויים בביצוע פעילות זו יכולים לגרום לכך שהגוף ימשיך "להילחם" ברקמה גם כשאין צורך בכך, מה שיכול לגרום להצטלקות של הרקמה או להופעת מחלות אוטואימוניות. הצטלקות של הרקמה יכולה להתרחש גם כאשר הדלקת היא כרונית ולא מסתיימת כראוי. במקרים של דלקות באיברים פנימיים, כמו בכבד או בריאות למשל, הצטלקות של הרקמה יכולה לגרום לכך שהאיבר הפגוע יפסיק לתפקד, מה שיצריך השתלה ועלול להביא למוות.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לזהות מנגנונים מולקולאריים חדשים הלוקחים חלק בתהליך הריפוי של הדלקת. לשם כך הם יצרו בעכברים דלקות קלות, כאלה שמתרפאות מעצמן, בחלל הבטן. החוקרים מצאו כי המקרופאגים – התאים הלבנים שתפקידם לבלוע את התאים הלבנים המתים - מבטאים חלבון בשם IFN b, יחד עם מספר גנים נוספים הנשלטים על ידו בזמן שבו הדלקת מחלימה.

כדי להוכיח של- IFN b יש תפקיד משמעותי בתהליך ההחלמה, הם ביצעו שורה של בדיקות על שלוש קבוצות של עכברים: עכברים שהונדסו גנטית כך שאין הם מבטאים את ה- IFN b; עכברים שבהם תפקוד

ה- IFN b מנוטרל ע'י נוגדנים ספציפיים; ועכברים שטופלו ב- IFN b ע''י הזרקה בזמן שהדלקת מתחילה להחלים. הממצאים הראו לחוקרים שלחלבון זה תפקיד משמעותי ביותר בכל תהליך המאבק בדלקת וההחלמה: ה- IFN b מזרז את הסילוק של החיידקים מהרקמה ובמקביל מאיץ את המוות המתוכנן של תאי הדם הניוטרופילים; הוא מחיש לאחר מכן את תהליך הבליעה של אותם תאים מתים על ידי המקרופאגים והוא מקדם את הפיכת התאים המקרופאגים מכאלה שבולעים תאים מתים ומשחזרים את הרקמה הפגועה לכאלה שמסיימים את תהליך התיקון ומונעים הצטלקות כתוצאה מתיקון לא מבוקר.

לדבריו של ד"ר אריאל, עד היום ידוע על שני חלבונים נוספים בלבד שמקורם במערכת החיסון שלוקחים חלק כה משמעותי בתהליך של סיום הדלקת, כשמאף אחד מהם לא הפיקו עד היום תרופה כנגד הצטלקות למרות מאמצים כבירים של חברות הפרמה.

"חלבון אחד, שנקרא TGFb, כשהוא נמצא ברמות גבוהות גורם להצטלקות של הרקמה. חלבון שני, שנקרא IL-10, ברמות גבוהות מדכא לחלוטין את המערכת החיסונית. לעומת זאת, מה IFN b כבר קיימת כיום תרופה, שאמנם משמשת לטיפול במחלות אחרות הדבקות ויראליות, סוגי סרטן מסוימים, ומחלות אוטואימוניות של המוח. העובדה שה  IFN bכבר עבר את כל הבדיקות והמבחנים ונמצא כראוי לשמש כתרופה בבני אדם מראה את הפוטנציאל העצום שלו. פיתוח טיפול המבוסס על IFN b יכול להועיל כנגד דלקות כרוניות, או אפילו כנגד חיידקים קטלניים, שיוצרים דלקות חזקות ומהירות בזמן קצר, ומביאים לקריסת מערכות כוללת", הוא אמר.

לתגליות אלה מוסיף ד"ר אריאל את הממצא הראשון שפרץ את הדרך, והוביל את צוות המעבדה לבחון את פעילות ה- IFN b: הרמה הגבוה של החלבון במקרופאגים שכבר סיימו את עבודת הבליעה.

"ידוע כבר ממחקרים קודמים ברחבי העולם ש-IFN b לוקח חלק חשוב במאבק של מערכת החיסון נגד וירוסים. ייתכן, אם כך, שהעובדה שהתאים המקרופאגים שסיימו את עבודת הבליעה מבטאים את החלבון הזה קשורה לכך שהגוף מבצע סוג של 'כניסה לכוננות ספיגה'. ייתכן שהמערכת החיסונית 'מבינה' שבעת המאבק בדלקת שמקורה בחיידקים שחדרו לגוף הרקמה הופכת להיות פגיעה יותר להדבקה בוירוסים ולכן היא מכינה מראש תאים וחלבונים שיסייעו להילחם בווירוס, במידה ויחדור לגוף כשהוא עדיין נלחם בדלקת".

 

תגובות

מומלצים