תעשיית האבחונים הפרטיים צריכה להיעלם מהעולם

האבחונים שמפעיל משרד החינוך מיועדים בעיקר לאוכלוסיות החלשות אך השימוש בהם מצומצם. מרבית הזכאים להקלות, ששיעורם עומד על למעלה מ-50 אחוז מהתלמידים, עושים זאת באמצעות המכונים הפרטיים

07.02.2018 מאת: פורטל הכרמל
תעשיית האבחונים הפרטיים צריכה להיעלם מהעולם

תעשיית האבחונים פורחת אך פחות מ-70% מהאבחונים המסובסדים מנוצלים.

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא-ביטון: "תעשיית האבחונים הפרטיים צריכה להעלם מהעולם, במקביל יש לוודא שאין ילדים מעוטי יכולת הזקוקים לאבחון ואינם נענים". משרד החינוך הציג פיילוט בנושא: "כאשר התכנית תיושם במלואה לא נקבל עוד אבחונים מבחוץ"


הועדה לזכויות הילד קיימה דיון בנושא "אבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת".

יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא-ביטון פתחה את הדיון: "את הנושא של אבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת מוביל ח"כ יואב בן צור, עם הצעת חוק בעניין שהגיש בנושא בשנת 2015. מיום הצעת החוק ועד היום התבשרנו שקיימת תוכנית פיילוט במשרד החינוך. נבקש לשמוע על התכנית שמיושמת כרגע בחטיבות הביניים. אנחנו מקיימים את הדיון בשביל להבין את תמונת המצב האמתית - האם ישנם ילדים שנופלים בין הכסאות ואנחנו לא מצליחים לממש את זכותם לאבחון?".

ח"כ יואב בן צור: "הצעת החוק התבססה על דו"ח אלאלוף בנושא העוני, שאחד מסעיפיה נועד לתת לילדים הזדמנות לאבחון מגיל צעיר. לדעתי ככל שהאבחונים יתבצעו בגיל צעיר יותר, כך יכולתנו לטפל בילדים בעלי לקויות הלמידה תהיה מהירה יותר. צריך לתת טיפול ובזמן, אלה שלא נתנו להם בעבר אלה הילדים שנושרים היום".

דני ז'ורנו, מנהלת אגף לקויות למידה, משרד החינוך: "הנחת העבודה הראשונה שלנו היא שאבחון אינו חזות הכל. אנחנו עושים אבחון רק כשישנה בעיה או קושי ולא יודעים איך לטפל בו. תכנית הפיילוט לחטיבות הביניים התחילה השנה, כרגע כפיילוט ב-76 חטיבות ביניים בפריסה של 15 רשויות מקומיות. כמו כן מתקיימת בדיקה של רשויות שיכנסו לתכנית בשנה הבאה. נקודת המבט שלנו היא שהמורה והסייעת בליווי מערכת החינוך צריכות לקחת אחריות, לתמוך ולעבוד עם התלמיד עוד לפני שהוא פונה לקבלת סיוע אחר".

ח"כ שאשא ביטון: "אנחנו יודעים שהרבה הורים עושים אבחונים באופן פרטי בכדי להקל על ילדיהם ולעזור להם, לעתים גם לאחר בחינה מקצועית שמצאה כי אין בכך צורך".

ז'ורנו: אני מסכימה, אבל זה לא רק עניין של קנייה בשוק פרטי. יש בעיה בסטנדרט של האבחון. דו"חות המבקר ונוספים התריעו כי חייבת קודם כל התערבות טיפולית של ביה"ס, לפחות לאורך חצי שנה, ואחריה אם הילד לא מתקדם שולחים אותו לאבחון. התפיסה כאן היא בעד חיזוק מערכת החינוך. המטרה החשובה היא הוראה והדרכה ולא האבחנה עצמה".

"כרגע התכנית מיועדת לחטיבות הביניים ובעתיד לכל המערכת. בגילאי גן או יסודי מפנים לאבחון של פסיכולוג וזה כבר קיים. ילדים שהם פחות הישגיים, סוחבים את הקשיים במהלך הלימוד בבית הספר היסודי, וזהו חסך שהתוצאות שלו מתגלות בעיקר בחטיבה. אנחנו באים להוסיף ולא להוריד שום דבר מהמערכת" הוסיפה ז'ורנו.

ח"כ שאשא ביטון: "אני שומעת ממשרד החינוך שהוא רוצה לקבל את האחריות ולבצע תהליך מהגן והיסודי, כדי לראות אילו כלים מועילים במהלך הדרך. כך מי שישאר עם הצורך באבחון, יהיו אלה שלא הצליחו להתמודד עם התמיכה שהמערכת כבר הציעה. התפיסה של פתרון לכל המערכת זו אמירה חשובה. הסבסוד יהיה תחילה רק מחטיבת הביניים".

אמיתי שוחט, נציבות שיווין זכויות: "האם אנחנו לא גורמים לילד לצבור תסכולים עד שמגיע לחטיבת הביניים? אם אותו הילד צריך התאמה, צריך אותה באותו הזמן ולא רק אחרי שהוא שרד את כל הדרך עד לחטיבה".

ז'ורנו: "המשימה המרכזית של מערכת החינוך היא להוציא בוגרים עצמאיים. לתת הקלות שלא לצורך זה ליצור בוגרים שהם "נכים". כל תהליך הלמידה היא גם תהליך של אימון. עפ"י הייעוץ המשפטי שקיבלנו, כאשר שהתכנית תהיה מיושמת במלואה לא נקבל עוד אבחונים מבחוץ. היום אנחנו בשלב ביניים ומאפשרים אישורים מבחוץ".

יו"ר הוועדה: "הורים תופסים את ההקלות ככלי שניתן לעזור באמצעותו לילדיהם בלימודים. הורים הפכו להיות אנשי מקצוע וכל אחד מרגיש שיעזור אם יבצע אבחון מטעם עצמו. ישנה בעיה שהשתרשה לאורך השנים, וכך אנחנו מוציאים כי יותר מ-50% מאובחנים כילדים שנדרשים להקלות. תעשיית האבחונים הפרטיים צריכה להעלם מהעולם. יש לבחון אילו ילדים זקוקים להם, וכן אילו היבטים של ההתאמות יכולים להגיע מתוך בתי הספר עצמם".

עו"ד רחלי הכהן, המועצה הלאומית לשלום הילד: "המצב הקיים היום, לפיו משרד החינוך מכיר באבחונים פרטיים ללא קריטריונים אחידים ושעלות עריכתם גבוהה ואילו מי שאין לו משאבים כלכליים לא יכול לפנות לאבחון, מוביל לתוצאה ברורה של חוסר שוויון. אנחנו רואים שבמכבים רעות ובהרצליה האחוזים עמדו על 55% ו-59% תלמידים שקיבלו התאמות בכיתות י"ב, ואילו בצפת ובאום אל פחם עמדו על 37% ו-36% בהתאמה".

בהמשך הדיון ציינה יו"ר הוועדה כי היא מברכת על תוכנית משרד החינוך בנושא, אך קראה להנגישה בהקדם גם לילדים מעוטי יכולת בגנים ובבתי הספר: "אני מכירה אנשים ממשפחות מעוטות יכולת, שלא מתאפשר להם טיפול דרך השירות הפסיכולוגי החינוכי, ואמרו להם לנסות לבצע אבחון באופן פרטי. איך מונעים מצב כזה?"

במענה לשאלה, הציגה נציגת משרד החינוך נתונים המעידים על ניצול של פחות מ-70% ממלגות האבחון (כ-1,000 מידי שנה) שניתנו לאורך השנים 2015-2017. מלגות אלה נועדו בעיקרן לילדים בעלי לקויות למידה שמגיעים ממשפחות מועטות יכולת.

ח"כ שאשא ביטון סיכמה את הדיון: "אנחנו מבינים שיש רפורמה בחטיבות הביניים. משרד החינוך הגביל אותה ל-5-7 שנות הטמעה, ואנחנו כרגע בשנה הראשונה. דעתי האישית היא שצריך להחיל את גיל התכנית מכיתות ד'-ו'. לגבי אבחונים בגנים ובבית הספר, אני מבקשת שמשרד החינוך יוודא שבתי הספר מנגישים את המידע הנדרש להורים, ברמת יידוע הזכויות שמגיעות למשפחות, כדי לממש את המכסות שמיועדות לבתי הספר. יש לוודא שאין ילדים ממשפחות מעוטות יכולת, שנדרשים לאבחון על-פי חוות דעת מקצועית, ואינם מקבלים אותו. כמו כן אני מבקשת ממשרד החינוך להעלות את המודעות והחשיפה בכל הקשור ליד הקלה בה המערכת נוקטת מול האבחונים הפרטיים, שהתלמידים נשלחים אליהם לעתים אפילו בעצת המורה".

בנוסף קראה יו"ר הוועדה "לשים דגש גם על פיתוח מקצועי של מורים כבר בשלב הכשרת המורים. זה שיח שצריך להתקיים עם המכללות. אנחנו יודעים שהמיומנויות של מורים בכיתות צעירות שונות מהמיומנות הנדרשת ממורים בכיתות יותר גבוהות. אנחנו מבקשים שבכיתות א' ו-ב', יהיו מורים שהוכשרו לגילאים האלה, ברמה המקצועית והרגשית גם יחד".

תגובות

מומלצים