מחשוב ענן- היסטוריה והתפתחות

המונח "ענן" הוא מושג טכנולוגי טרנדי למדי, שאנשים מרבים להשתמש בו, אבל לא תמיד ברור להם מה זה בדיוק... האמת היא שאם אתם משתמשים במדיה חברתית כלשהי, אתם בעצם משתמשים בענן אבל אולי לא ממש קלטתם את זה.

13.01.2015 מאת: פורטל הכרמל
מחשוב ענן- היסטוריה והתפתחות

רוב האנשים חושבים שמחשוב ענן החל רק במאה ה-21? ובכן, לא בדיוק. בעצם, רעיון ה"ענן" קיים כבר שנים רבות, כפי שנראה להלן.

שנות החמישים והשבעים של המאה ה-20

ההתפתחות של מחשוב הענן מאופיינת בהדרגתיות והיא החלה עוד בשנות ה-50 של המאה הקודמת, כשארגונים שונים פעלו למען הקמת רשתות מחשבים מרכזיות (mainframe computing).

מחשוב המיינפריים אפשר גישה למחשב מרכזי למספר משתמשים, באמצעות טרמינלים "גלמים", שכל תפקידם היה לספק גישה למחשב המרכזי. בגלל עלויות התחזוקה והרכישה של מחשבי מיינפריים, לא השתלם לארגונים לרכוש ולהחזיק מחשב לכל אחד מהעובדים. גם המשתמש הטיפוסי באותם ימים לא נזקק לקיבולת האחסון ולכוח העיבוד שיכול לספק מחשב מרכזי. כלומר, בטכנולוגיה שהייתה קיימת אז, הפתרון ההגיוני והחסכוני היה לאפשר גישה משותפת למשאב יחידני, קרי, המיינפריים.

בסביבות שנות ה-70 של המאה שעברה החל להתפתח הרעיון של מחשבים וירטואליים (VM – Virtual machines), שבסופו של דבר הוביל גם לאותו גיבוי ענן שכל כך נפוץ בימינו. השימוש בתוכנה וירטואלית איפשר להפעיל מספר מערכות הפעלה בו זמנית בסביבה מבודדת. מחשבים שלמים (וירטואליים) יכלו להפעיל חומרה פיזית אחת, שמצידה יכלה להריץ מספר מערכות הפעלה שונות לחלוטין.

מערכת ההפעלה VM העלתה את שיטת השיתוף של המיינפרים לשלב הבא, שמאפשר לסביבות מחשוב שונות ומרובות להתגורר בסביבה פיזית אחת. הווירטואליזציה הגיעה במטרה להנהיג את הטכנולוגיה והיא היוותה זרז חשוב בהתפתחות התקשורת והמידע, כולל מחשוב ענן.

שנות התשעים של המאה ה-20

מחשב ענןבשנות ה-90 החלו חברות התקשורת להציע חיבורים לרשת פרטית וירטואלית. עד אז הציעו חברות התקשורת רק חיבור תקשורת ממוקד להעברת נתונים מנקודה לנקודה. השירותים של חיבורי הרשת הווירטואליים החדשים, לעומת זאת, היו ברמה של השירותים הממוקדים, אבל במחיר מופחת. כך, במקום לבנות תשתית פיזית כדי שליותר משתמשים יהיו נקודות תקשורת משלהם, חברות התקשורת יכלו כעת לספק למשתמשים גישה משותפת לאותה תשתית פיזית.

תהליך ההתפתחות של מחשוב הענן בקצרה:

• מחשוב שריגי (grid computing) – פתרון בעיות קשות בעזרת מחשוב מקביל. במודל זה ביצוע התהליכים מתחלק על פני תשתית מחשוב מקבילה. המודלים של מחשוב שריגי משתמשים במשאבי מחשוב של כמה מחשבים מרושתים (בדרך כלל באמצעות האינטרנט) כדי לפתור בעיות חישוב קשות.

• שירותי מחשוב (utility computing) – מציעים שירותים למשאבי מחשוב לפי זמן אוויר.

• שימוש בתוכנה כשירות - Saas – (Software as a service). רשת המבוססת על מנויים ליישומים. במקום לרכוש את המוצר ולהתקין אותו בשרת של הארגון, אפשר לקבל את השירות באמצעות התארחות באתר של הספק.

• מחשוב ענן (Cloud computing) – גישה בכל עת ומכל מקום למשאבי IT שמסופקים כשירות דינמי בלתי פוסק.

תגובות

מומלצים