החזרת עובדים פלסטינים לענף הבנייה

ביוזמת שרת הבינוי והשיכון גובש מתווה להחזרת עובדים פלסטינים לענף הבנייה: המתווה מאפשר חזרתם של אלפי פועלים וכולל תנאי בריאות והלנה מוסכמים לתקופת הקורונה, פועלי בניין פלסטינים יבוטחו בביטוח בריאות ישראלי ויטופלו במידת הצורך בקופות החולים או בבתי החולים בישראל.

06.05.2020 מאת: פורטל הכרמל והצפון
החזרת עובדים פלסטינים לענף הבנייה

 

הממשלה אישרה תיקון חקיקה משמעותי המגדיר חובה למעסיקים לבטח פועלי בניין פלסטינים בביטוח בריאות ישראלי הכולל מתן טיפול רפואי בשטחי ישראל. נזכיר כי על פי תקנות שעת החירום פועלים פלסטינים יכנסו לישראל למשך תקופה של שלושה שבועות ללא  יציאה וכניסה מחודשת ועל כן נדרש להבטיח, לראשונה, טיפול רפואי בישראל במידת הצורך (ולא בשטחי הרשות כפי שמתקיים בשגרה).

שרת הבינוי והשיכון, ד"ר יפעת שאשא ביטון: "המשך פעילות ענף הבניה היא קריטית לכלכלה ולמשק הישראלי ולכן מראשית הדרך הגדרנו אותו כענף חיוני. המתווה להחזרת עובדים פלסטינים שהוביל משרד הבינוי והשיכון מהווה צעד חשוב כדי להשיב את אתרי הבניה לפעילות מלאה, לצד פיקוח ובקרה על אופן שהותם בישראל והלנתם בתנאים סוציאליים נאותים".

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אלעזר במברגר: "תיקון החקיקה מהווה צעד קריטי להמשך הפעילות בענף הבנייה, תוך שמירה על זכויות הפועלים. החקיקה מעגנת את יכולתה של המדינה לאכוף את הוראות הבריאות והבטיחות באתרי הבנייה, לטובת שמירה על בריאות הציבור בכלל ובריאות הפועלים בפרט."

נתנאל לפידות, סמנכ"ל אסטרטגיה ומדיניות: "על מנת להבטיח המשך פעילות סדירה בענף הבניה, נדרשנו להתאים את אופן העסקת הפועלים הפלסטינים ל''נורמלי החדש''. תהליך הכניסה, המלווה בביטוח רפואי, תנאי הלנה והיבטים סוציאליים מהווה צעד משמעותי בעת הזו שיבטיח המשך פעילות סדירה בענף."

בימים אלה, מאחר שלא מתאפשרת חזרתו של העובד הפלסטיני לשטחי הרשות, יש צורך לבטח אותו בביטוח רפואי בישראל למקרה שבתקופת שהותו בישראל יזדקק לשירותי בריאות שלא בקשר לתאונת עבודה (המבוטחת בביטוח הלאומי בישראל).

כך שבתקופת תוקפן של תקנות שעת חירום אלה, תוטל על מעסיקו החובה לבטח אותו בביטוח רפואי פרטי.

כמו כן, נקבע כי על המעסיק  להבטיח תנאי מגוריו בכל תקופת לינתו של הפועל בישראל, בתנאי לינה הולמים, אשר בהלימה עם הנחיות משרד הבריאות בתקופת קורונה ונועדו לשמר זכויות העובדים על פי דין וכן להבטיח שמירה על בריאותם.

יצוין כי בתקופת תוקפן של תקנות אלה, יוסמכו עובדי מדינה שהם פקחים מטעם משרד החקלאות ומשרד הבינוי והשיכון בכדי לסייע בפיקוח ובאכיפת קיומן.

הסמכויות שיוקנו לפקחי המשרדים הם בנוסף לאלה של פקחי משרד העבודה ורשות האוכלוסין, אשר מוסמכים לפקח ולאכוף קיום התחייבויות מעסיק עובד זר על פי חוק.

בעת שגרה, עובד פלסטיני המועסק בישראל היה מבוטח בביטוח הלאומי בישראל, בין השאר עבור תאונות עבודה שאירעו בישראל ונקבע מנגנון להסדרת שירותי בריאות ברשות הפלסטינית לעובדים פלסטינים המועסקים בישראל ולבני משפחותיהם, בתמורה לניכוי סכומי דמי ביטוח בריאות ("בול בריאות") משכרם של העובדים הפלסטינים, אשר עברו באמצעות מדינת ישראל אל הרשות הפלסטינית.

בעקבות התפשטות נגיף הקורונה בישראל, הורה שר הביטחון על הטלת סגר על אזור יהודה ושומרון ורצועת עזה שתוקפו מיום 18.03.2020, תוך שהוחרגו, בין היתר, כניסתם ושהייתם המוגבלת בישראל של עובדים פלסטינים מאזור יהודה ושומרון המועסקים כדין בישראל בענפים חקלאות, בניין, תעשיה ושירותים, וזאת בכפוף לאישור להלנתם בישראל, הניתן על ידי המינהל האזרחי ביהודה ושומרון.

אישורי לינה אלה ניתנים למשך 30 ו- 60 ימים בענפי החקלאות והבניין לתקופת קורונה בכל תקופת שהות ולינת העובד הפלסטיני בישראל, מבלי שניתנת לו האפשרות לחזור לאזור. שכן ככל שיבחר לחזור לאזור, לא יורשה להיכנס חזרה לישראל עד לסיום תקופת משבר הקורונה בישראל.

נציין כי תיקון החקיקה אינו גורע מחובת המעסיק להמשיך ולשלם סכומי ביטוח בריאות (בול בריאות), ובכך להבטיח שזכויותיו בשגרה לא נפגעות.

 

תגובות

1. רמי לפני 1 חודש
זה מה שחסר לנו

מומלצים