הכנסת מקיימת דיון בעניין חוק הלאום

החל דיון פגרה בנושא "פגיעת חוק הלאום בערכי השוויון והדמוקרטיה" לבקשת למעלה מ-25 חברי כנסת, החליט יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין לקיים כינוס פגרה מיוחד של מליאת הכנסת תחת הכותרת "חוק הלאום ופגיעתו בערכי השוויון והדמוקרטיה", למה לדרוזים מגיע שוויון?

08.08.2018 מאת: פורטל הכרמל
הכנסת מקיימת דיון בעניין חוק הלאום

צילום הכנסת

הישיבה תתקיים בשעה 12:00 ותועבר בשידור ישיר מערוץ הכנסת

ערוץ הכנסת , לפתוח את הקישור

להלן נוסח חוק הלאום שאושר בקריאה שניה ושלישית

מבט היסטורי על העדה הדרוזית והשוויון שאז העביר בכנסת חכ"ל אמל נסראלדין, חשוב לעיין בחומר וללמוד אותו ולהבין כמה משמעותי, שעד היום לא מומש.

אמל נסראלדין פעל בשנים בהם כיהן כחבר כנסת, להחזיר את ההטבות לדרוזים

ב 1987 התקבלה החלטה 373 שדיברה על שיוויון מוחלט בין הישובים הדרוזים לבין היהודים, בשנת 1992 שינה מנכ"ל משרד ראש הממשלה את פרטי התוכנית והגיש את הצעתו לממשלה שאשרה תוכנית חדשה מאז התחילו בעיות בקרב הדרוזים...אמל: "בראשית שנות ה-60 הצלחתי בעזרת משרד לשכת ראש הממשלה ע"י אורי לובראני להכניס מפעלים חיוניים"..."נציגינו בכנסת לא פעלו בכלל ולא נעזרו בכוחה של הכנסת לטובת העדה"...אמל נסראלדין במכתב לראש הממשלה אהוד אולמרט בדרישה להחזיר את ההחלטה 373 שהוקפאה, מ1998 ועד היום לא היה טיפול אינטנסיבי בעדה.

הופתענו לגלות את הזקן שעובד בסוד שעות נוספות למען הישובים הדרוזים ואם הדבר יוחלט בממשלה הדרוזים יזכו לשיווין עם הישובים היהודים שזה אומר לגבי הכפרים .ירכא, אבו סנאן, ג'וליס, דאלית אל כרמל, עוספיה, חורפש, פקיעין, ישובי המועצה האזורית מרכז הגליל, גת, יאנוח, כיסרא, כפר סמיע.

ח"כל נסראלדין נבחר לכנסת ב1977 בזמנו של ראש הממשלה ביגן, הציע הצעה להצמיד את הישובים הדרוזים למשרד השיכון ולהפעיל העדפה מתקנת, החלטה בממשלה התקבלה אבל כעבור כמה שנים היתה האטה ביישום ההחלטה, בזמנו של ראש הממשלה שמיר, אמל שבת רעב עד שההחלטה מס 373 שדיברה על שיוויון מוחלט בין הישובים הדרוזים לבין היהודים התקבלה ב1987, ספסוד של החלקות לחיילים משוחררים, מאז ועד היום השתנו הרבה דברים וההחלטה 373 הוקפאה, מ1998 ועד היום לא היה טיפול אינטנסיבי בעדה.

להלן נוסח המכתב שנשלח לראש הממשלה אהוד אולמרט ע"י ח"כל אמל נסראלדין שבו סוקר מהלכים שעברה העדה הדרוזית מקום המדינה:

עובדות מהוות בסיס ממנו נחדש את הזינוק לחיזוק המשותף בין היהודים לבין הדרוזים במדינה ישראל. הקשר היהודי דרוזי היה קיים מאז ותמיד ,בשנת 1947 ביקש אבא חושי ויצחק בן צבי  מהדרוזים עריכת הסכם הבנות כי העם היהודי בהנהגתו של דוד בן גוריון עמד להכריז על תקומת מדינת ישראל וכאן באה השאלה , הדרוזים לאן?? העם היהודי שמנה 600,000 אלף נפשות עם בעיות כלכליות וביטחוניות עם הערבים שהכריזו ובאו בהמוניהם תחת הסיסמה לזרוק את היהודים לים התיכון. 

2. התנדבות הדרוזים לצה"ל:
הדרוזים היו נאמנים ואמיצים ,הם קיימו הבטחתם לאבא חושי ולבן צבי ואנשי כפריהם ונשארו בארץ ודחו באומץ לב את האיום הערבי ויותר מזה התירו לצעירי העדה להתנדב לשירות בצה"ל שהיה בתחילת דרכו.

3. שותפות הגורל:      
בן גוריון הכריז עם הקמת מדינת ישראל ובני העם היהודי ועם בני העדה  הדרוזית  שנלחמו לצידם בגבורה והדפו התקפת שבע צבאות ערב , ולמרות כל האבידות הרבות והכואבות נתפס אצל הערבים שהיהודים הם חזקים, וכך יצר בן גוריון  גורם ההרתעה , והתפנה לחיזוק צה"ל ויצירת קשר עם מדינות העולם, הוא קרא ליהודים מכל ארצי תבל לעלות למדינת ישראל.

4. קרב רמת יוחנן:
הערבים שכנעו את הדרוזים בסוריה ובלבנון שיהודים עומדים לחסל גם את הדרוזים לכן גייסו הדרוזים גדוד לוחמים שהגיע לשפרעם ונלחם נגד היהודים ברמת יוחנן. המנהיגות הדרוזית ובראשה השיח' סאלח כניפס ולביב אבו רוקון   ואחרים הבהירו למפקדי הגדוד הדרוזי שהערבים הטעו אותם ושהיהודים הם ידידיהם של הדרוזים בכרמל ובגליל , ועל ידי כך התפרק הגדוד הדרוזי וחלק מלוחמיו עבר על פי בקשת המקומיים לשרת בגדוד הדרוזי הישראלי.

5. רשויות  מקומיות:
בשנת 1951 משרד הפנים ,הקים את המעוצות המקומיות הראשונות בדלית אל כרמל ובעספיא, ולאחר מכן בגליל.  ועל ידי כך התחילו הדרוזים בצעד ראשון במשטר הדמוקרטי שבנוי על בחירות למועצות ולכנסת.

6. גיוס מרוכז לצעירים דרוזים:
בשנת 1953 נקלע צה"ל לבעיית כוח אדם לכן פנו מפקדי הגדוד הדרוזי בצה"ל בשמשו של הרמטכ"ל רב אלוף מרדכי מקלף למנהיגי העדה הדרוזית וביקשו להתגייס גיוס מרוכז , גדוד מילואים. מנהיגי העדה לא התלהבו מהרעיון והעדיפו לעודד גיוס אישי. אנוכי פתר את הבעיה , עמדתי בראש קבוצה שפעלה והצליחה לגייס את הגדוד הדרוש. כך תמכו בי השיח' סאלח כניפס, חסין עליאן משפרעם, ופרחאן טריף מג'ולס. ובאותה שנה דאגתי להבטיח פרנסה ומחייה לאותם חיילים שגרמתי לגיוסם על ידי קבלת מקומות עבודה מ-ק.ק.ל ,ממחנות צה"ל, וממשרד החקלאות.

7. חוק גיוס חובה: בשנת 1955 הפעיל בן גוריון את חוק גיוס חובה על הדרוזים , תוך חילוקי הדעות בקרב הדרוזים . המתגייסים שאנוכי היה אחד מראשוניהם התגברנו על המתנגדים והחוק יצא לדרך היום אחוז המתגייסים 83% ליחידות קרביות.

 8. הכרה בעדה: 
בשנת 1957 הכירה ממשלת ישראל בעדה הדרוזית כעדה עצמאית ואפשרה לה  להקים את מוסדותיה הדתיים: בית דין דתי דרוזי התחלתי ובית דין לערערים ובאותה שנה אישרה הכנסת חוק בתי הדין הדרוזיים.

9. הפעילות בהסתדרות: בשנת 1957 עמדתי בראש הפגנה מול משרדו של אבא חושי בחיפה שהיה יו"ר אגף המיעוטים במפא"י ותבעתי זכות זכויות לחיילים משוחררים דרוזים, הויכוח נמשך עד שנת 1960 . קיבלתי מינוי לתפקיד יו"ר המדור לחיילים משוחררים בוועד הפועל של ההסתדרות. פעלתי בכל כוחי והצלחתי להכניס מאות עובדים דרוזים לנמל חיפה, למפעל הנייר בחדרה, לרכבת ישראל, לסולל בונה, לבית חרושת אתא, לעריית חיפה , למשרד החקלאות ולמוסדות ההסתדרות, ועוד ועוד.

10. העדה הדרוזית מארחת בן גוריון: בשנת 1959 אירחה העדה הדרוזית את ראש הממשלה דוד בן גוריון שהתקבל ע"י ראשי העדה ונציגיה בכפר גולס- ביקור זה תרם בחיזוק הקשר וההבנה בין הדרוזים ולבין המדינה ומוסדותיה.

11. מפעלים חיוניים: בראשית שנות ה-60 גברו תביעות החיילים המשוחררים להכנסת מפעלים חיוניים כמו:חשמל, מים , הטלפונים ולמרות ההתנגדות שהייתה קיימת בזמנו הצלחתי בעזרת משרד לשכת ראש הממשלה ע"י אורי לובראני . ואז שימשתי בתפקיד יו"ר המדור לחיילים הדרוזים המשוחררים וגם מזכיר מועצת הפועלים המשותפת לשני הכפרים בכרמל, וכן הצלחנו יחד להכניס מפעלים אלה שנתנו תנופה משמעותית בפיתוח המגזר מבחינה כלכלית חברתית ותרבותית.

12. תיעוש הכפרים: בתקופת המיתון ובשנת 1967 ומתוך רצון לשלב את הצעירה בעשייה ולעזור בעשייה ולעזור בפרנסת משפחתה, יזמתי והצלחתי לפתוח מפעלי תעשייה כמו "גיבור" שפתח סניפיו בדלית אל כרמל, בירכא ובגוש חלב, וגם מפעל "טיב טוב" ו-"ראמה" שיחדיו העסיקו יותר מ-1000 מועסקות.

13. הוצאת הדרוזים ממחלקות הערביות: העליתי במרכז מפא"י שהייתי בעל מעמד בו והמתוכנן ע"י אבא חושי ואמנון לין בסוף שנות ה-60 להחליף את שיח' גבר מועדי בכנסת, הצעתי גם להוציא את הדרוזים מהמחלקות הערביות הן במישור ההסתדרותי, הממלכתי והמפלגתי , מרכז מפא"י דחה את בקשתי באמצעות ועדת יגאל אלון שקמה והוסמכה ע"י המרכז. ואז אנוכי התפטרתי מכל תפקידיי וגם מחברותי במפא"י ואמרתי בין היתר מפלגה שמעדיפה את הכמות על האיכות אני לא יכול להיות חבר בה.

14. הצטרפותי לתנועת החרות: מנחם בגין ראש האופוזיציה קרא את דבריי בעיתון ידיעות ואחרונות ומעריב ובקשני באמצעות איתן ליבני סגנו של בגין בתנועה לבוא אליו- נפגשתי עם מר בגין ונוצרה בינינו הבנה והצטרפתי לתנועת החרות שהייתה באופוזיציה ופעלתי במגזר הדרוזי והערבי והיו לי הצלחות ותמיכות ששינו את פניה של תנועת החרות והליכוד במגזר הדרוזי והערבי על אף שהיו תומכים נלהבים למפא"י בימים ההם.

15. המהפך: בשנת 1977 נבחרתי לכנסת ומר בגין לראשות הממשלה ואז נתקבלה החלטת הממשלה מס' 218 על פי הצעתי להצמיד את הכפרים הדרוזים למשרד השיכון ולהפעיל תוכנית העדפה מתקנת כדי לסגור את הפער שנוצר במשל 28 שנים כי ממשלות ישראל לא פעלו במשור התשתיות, החינוך, הצבא, הסדר אדמות, בניית שיכונים ועוד ועוד - משרד הבינוי והשיכון בהנהגתו של דוד לוי הגשים סעיפי הצעתי לסדר יומה של הכנסת והחלטת הממשלה והוא גרם למהפכה בקרב העדה ובימים ההם לא היו הפגנות ולא היו טענות והליכוד זכה בכפרים רבים לתמיכה גדולה מזו שקבל המערך.

16. החלטת הממשלה  מס' 373: בשנת 1986 התחילה האטה ביישום החלטת הממשלה מס' 218, לכן הגשתי הצעה לסדר יומה של הכנסת שקבלה אשור הכנסת שעל הממשלה להשוות את תנאי הכפרים הדרוזים לתנאי היישובים היהודים הסמוכים להם.

הממשלה בראשות יצחק שמיר אשרה בישיבתה מס' 373 את ההצעה לאחר ששבתי שביתת רעב מול משרדו של ראש הממשלה ותוצאה מהשביתה, הממשלה התכנסה ואישרה את הצעת הכנסת שדיברה על שוויון מוחלט בין הישובים הדרוזים ולבין הישובים היהודים. התוכנית הועברה לוועדת המנכ"לים לביצוע, רצ"ב האישור.

 17. ביקור ראש הממשלה לעדה: בביקור ראש הממשלה יצחק שמיר ונשיא המדינה חיים הרצוג את העדה הדרוזית בראשות השיח' אמין טריף בכפר ג'וליס, והוא הבטיח המשך השוויון על פי הצעת הכנסת והממשלה.

18. תמורות בעדה בין השנים 1977-1992 במשך שנות כהונתי בכנסת פעלתי בתמיכת ראש הממשלה וחברי הסיעה ,תמיד התאמצתי להטיב עם היישובים ותושביהם בכלל ובפרט במגזר הדרוזי ולהלן בקיצור עיקרי ההישגים שהוגשו:

א. הוצאות ענייני הדרוזים מהמחלקות הערביות וצירופם לטיפולם הישיר של משרדי הממשלה ללא הבדל בינם לבין היהודים.

הסדר הסכסוך בין הדרוזים לבין המדינה ופתרון בעיית הסדר האדמות שהביאה  לשקט וכבוד הדדי .

ד. שוויון מלא לחיילים המשוחררים, הענקת מענקים והלוואות ובניית שיכונים לחיילים המשוחררים ולזוגות הצעירים.
ה. הקמת תשתיות בכל הכפרים לבניית שיכונים.

ו. פתיחת בית ספר לפיקוד ומטה פו"מ בפני הקצינים הדרוזים- גיוס החיילים הדרוזים לכל יחידות צה"ל וקידומם בסולם הדרגות ויחד עם זאת שמירה על קיומה של היחידה הדרוזית בצה"ל.

ז. משרד ראש הממשלה ינהל את ענייני הדרוזים ע"י ועדת מנכ"לים וינחה את משרדי הממשלה לטיפול מזורז בפיתוח הכפרים ובפתרון בעיותיהם.

ח. תקציב הדרוזים יופיע בסעיף מיוחד בתקציבי המדינה.
ט. משרד הדתות ימנה דיינים וישלים את התקנים החסרים.
י. קליטת קצינים ואקדמאיים לתפקידים בכירים במשרדי הממשלה.
יא. המשפחות השכולות יזכו בטיפול שווה לזה הנהוג לגבי משפחות שכולות יהודיות.
יב. סיכמתי עם יו"ר מפעל הפיס גדעון גדות שמפעל הפיס יפעל בכפרים הדרוזים, זימנתי אותו לישיבת עבדוה יחד עם ראש המעוצות המקומיות בראשותו של ד"ר חמד סעב ראש מעוצה מקומית אבו-סנאן. ואכן מפעל הפיס הצליח עד כה להקים בניינים למיניהם, בנייני מועצות מקומיות , אולמות ומגרשי ספורט, מרכזים לקשישים, מתנ"סים ואחרים.

19. תוכניות בין השנים 1993-2000: בשנת 1992 שינה מנכ"ל משרד ראש הממשלה את פרטי התוכנית והגישה את הצעתו לממשלה שאשרה תוכנית חדשה והתחילו בעיות בקרב הדרוזים, על כן נאלצתי להזמין את ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין למרכז יד לבנים  רבין הודיע בכנס גדול ודבר על זכויות הדרוזים אנוכי הוכחתי לו ששר האוצר שלו לא פועל על פי החלטת הממשלה והכנסת והוא קבע על פי הבטחתו לי ולראש המועצות תוכנית חומש על סך של מיליארד ושבעים וחמש מיליון ₪ .

20. מאז שנת 1998 עד יומנו לא היה טיפול אינטנסיבי בעדה הדרוזית זולת החלטת מר אריאל שרון ראש הממשלה והעניק כ- חצי מיליארד ₪ לדרוזים וצ'רקסים-  החלטה לא יצאה לפועל מר אהוד אולמרט ראש הממשלה הנוכחי, והמנכ"ל רענן דינור הוציאו אותה לפועל, בנוסף להטבות אחרות , ראו בעקבות מלחמת לבנון השנייה.

21. המצב היום חמור מאד כי הכנסת ונציגינו בכנסת לא פעלו בכלל ולא נעזרו בכוחה של הכנסת, לכן נוצרה אוירה עוינת לממשלה וליושב ראשה- כל מי שמצייר לראש הממשלה תמונה אחרת הוא אינו דובר אמת- הדבר החמור ביותר הוא הפגיעה בתוכניות הפיתוח של המועצות המקומיות הערבים ובראשם חברי הכנסת הערבים פעלו נגד האינטרסים המשותפים לנו ולמדינה.

22. יד לבנים בהיותי מראשוני התומכים בהקמת היחידה הדרוזית בצה"ל והצלחתי בשנת 1953 להפעיל בפעם הראשונה גיוס מרוכז לגדוד דרוזי ועוד הייתי מראשון  התומכים  להפעלת חוק גיוס חובה לדרוזים, ופעלתי למען החיילים ורווחתם ויחד עם זאת טיפלתי בענייני המשפחות השכולות והנצחת זכרם של הבנים הדרוזים שנפלו במערכות ישראל. רצה הגורל ובחודש מאי 1969 בני הבכור לוטפי נפל בקרב פנים אל פנים מול מחבלים באזור הערבה ולמחרת נערך טקס אשכבה בהשתתפות כ-30 אלף איש ובראשם שר הביטחון משה דיין שספד ללוטפי בשם הממשלה וגם השיח' אמין טריף המנהיג הרוחני של הדרוזים. קול סורי טען שמשה דיין הרג את בנו של ידיד היהודים אמל נסראלדין, וכך גורלם של משתפי הפעולה. אנוכי בטרם טמן את גופת בנו , הופעתי בתוכנית טלוויזיה וראיון לרדיו ודחיתי את טענת הסורים.

עם נפילתו של לוטפי המשכתי ביתר שאת לטפל בענייני המשפחה השכולה , יזמתי והצלחתי בשנים 1980 בעזרתו של ראש הממשלה מנחם בגין להקים מוסד יד לבנים לדרוזים באתר היסטורי עתיק בדלית אל כרמל, שנבנה ע"י סייר אולפנט ושבו התגורר גם המשורר העברי נפתלי צבי אמבר שכתב את המילים של ההמנון הלאומי "התקווה" בבית. יד לבנים לדרוזים מהווה היום מוסד עליון בעדה , ופוקדים אותו במשך ימות השנה כ-40 אלף איש מכל גווני הקשת מהארץ ומחו"ל ובראשם, נשיאי וראשי המדינה, שרים, חברי כנסת, קצינים בכירים וחיילים מכל חיילות צה"ל וזרועות הביטחון.

מכינה קדם צבאית: מאז ומתמיד דאגתי לפתח את החינוך במגזר הדרוזי מתוך ראייה שהחינוך הינו הבסיס בהצלחת העדה וקידום ענייניה. לכן בזמנו הצלחתי להפריד את החינוך מהמחלקה הערבית של משרד החינוך ולשלבם במחוזות כמו כן הצלחתי לפתוח סמינר להכשרת מורות דרוזיות במכללת "גורדון" בחיפה וגם להטיב עם הסטודנטים ולהעניק להם מלגות בסכומים גדולים, ולארגן סמינרים להשתלמויות למורים ולמנהלים, והכנסת נושא המורשת הדרוזית למערכת החינוך הדרוזית.

כאמור ובשל החשיבות הרבה שאני מיחס לחינוך הצלחתי אשתקד ליזום ולהצליח בהקמת מכינה קדם צבאית למגויסים הדרוזים. השגתי את כל המשאבים וגייסתי תורמים למטרה זו, והעבודה מתבצעת בימים אלה על בניית הפנימייה שבה יתאכסנו וילמדו  34 חניכים בראשית חודש אוקטובר שנה זו המכינה הזו הראשונה מסוגה במגזר הדרוזי,והיא תכשיר קבוצות של חניכים לפיקוד בצה"ל ולמנהיגות בחברה ובעדה. אנוכי וחברי פועלים במשרד החינוך להעניק תעודת אקדמאי לכל חניך  בתום תקופת לימודיו.

24. משרד הביטחון וצה"ל למרות ההתמרמרות והאמור לעיל אני מוצא לנכון לציין את היחס החם והטוב שמשרד הביטחון על כל אגפיו מעניק לבני העדה ללא כל הבדל וכך גם בצה"ל שהצליח לשלב יפה מאד את הדרוזים בכל חייליו ולקדם אותם בסולם הדרגות עד דרגת אלוף ובמשור החינוכי הפעיל תוכנית עתידים. אך לצערי באגף הנכים הטיפול פוגע בכלכלת המשפחות וגרם להידרדרות קשה מבחינה נפשית וגופנית

25. ביקור ראש הממשלה: בתאריך 04 למרץ 2008 ביקר מר אולמרט בכפר ג'וליס ונפגש עם ראש העדה השיח' מוופק' טריף , ראשי רשויות וועדת המנכ"לים.

26. ד ר י ש ו ת  ה ד ר ו ז י ם יש לאשר באופן חד וחלק את החלטת הממשלה מס' 373 שמזכה את השיוויון בין הכפרים הדרוזים ליישובים היהודים הסמוכים להם- אחרת נפגע מסמך ההבנות משנת 1947 . בנוסף היא תפגע בעדה  ובמדינה , וכאן יש לזכור שעד כה אין ליהודים חברים, זולת הדרוזים במזרח תיכון .אנוכי מטפל במשפחות שכולות 348 משפחות ו- 1281 נכים ו- 112 אלמנות  ו- 275 יתומות ויתומים, וההזנחה בנושאים חשובים אלה עלולים לפגוע בשותפות הגורל, כך יגבר כוחו של השמאל הדרוזי ויצליחו חברי הכנסת הערבים במזימתם.

רצ"ב: החלטת הממשלה מס' 218 שמינתה את וועדת המנכ"לים כדי לסגור פערים ולהוציא לתיקון הפליה מתקנת, ולפי כך פעל דוד לוי והקים את התשתיות החלטת הממשלה מס' 373 שמנתה וועדת המנכ"לים לקבוע מעמדם של הכפרים הדרוזים בעניין שוויון של הישובים היהודים הסמוכים להם.החלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל לספסוד החלקות לחיילים המשוחררים לבניית בתיהם.

העתקים 
שיח' מוופק' טריף – יו"ר העדה הרוחנית הדרוזית
מר נביה נסראלדין – יו"ר פורום ראשי הרשויות המקומיות הדרוזיות
מר סמיר והבה-      יועץ ראש הממשלה לענייני דרוזים וצ'רקסים

עשרת הדברות של אמל נסר אל דין שעה אחת טובה קודם , ענייני הדרוזים חשובים לדרוזים וליהודים כאחד לכן יש לפעול ללא דיחוי כדלקמן:

1. קבלת החלטות להפעלת תוכנית חומש לסגירת הפערים הקיימים.
2. אשרור החלטת ממשלת ישראל מיום 21 לאפריל 1987, אשר מזכה את הכפרים הדרוזים לשוויון עם הישובים היהודים הסמוכים להם.
3. בלימת תוכניות הפארק הלאומי באזור הכרמל והגליל והפעלת תוכנית החלפת שטחים שהמדינה רוצה בהם .
4. בניית שלוחות יד לבנים לדרוזים על פי החלטת ממשלת ישראל משנת 1994בכפריהם, בית ג'ן, ירכא, ועוספיא.
5. עידוד תוכנית עתידים בצה"ל והענקת תעודה לימודית חינוכית אקדמאית  לחניכים של המכינה קדם צבאית בדלית אל כרמל.

6. הפעלת תוכנית מאוחדת לבניית שכונות ל4000  חיילים משוחררים הזקוקים לדיור בגליל ובכרמל ובלימת תביעות משפטיות נגד משפחות שכולות וחיילים משוחררים שנתבעים על בנייה ללא היתר בנייה בהסתמך על החלטת השופט דניאל פיש מיום 20/02/08
7. קליטת מפקדים ומשכילים דרוזיים לתפקידים במישור הממשלתי והציבורי.
8. להפסיק טוטאלית ערבוב ענייני הדרוזים עם ענייני הערבים ולחזק הזהות הדרוזית. 
9. חיזוק שותפות הגורל בין היהודים לבין הדרוזים על פי הבנות שנת 1947.
10. לחייב את הנציג הדרוזי בכנסת לפעול באמצעות ועדת מנכ"לים לקידום ענייני הדרוזים בכנסת ובממשלה.

 

פורטל הכרמל

פורטל הכרמל

תגובות

2. מני מהקריות לפני 2 חודשים
פניה אישית לאמל היקר
1. עוספיה לפני 2 חודשים
דרוזים למען דרוזים

מומלצים