הרחבת ההפטר לחייבים מוגבלים באמצעים

חוק ההפטר הולך לקראת האנשים, עד היום ניתנו 1001 הפטרים, מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה: "צפי להכפלה של מספר ההפטרים שיינתנו", יו"ר ועדת החוקה חה"כ סלומינסקי: "להסיר חסמים עד שחוק חדלות פירעון ייכנס לתוקף".

30.01.2018 מאת: פורטל הכרמל
הרחבת ההפטר לחייבים מוגבלים באמצעים

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ז-2017 שיזמו הח"כים מרב מיכאלי, דוד ביטן ונוספים.

הצעת החוק כוללת חמישה תיקונים להסדר ההפטר שחוקקה הכנסת ובהם הבניית שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל ביחס לאופן בחינת התנאי שלחייב אין נכסים "בעלי ערך" הניתנים לעיקול או מימוש. הרשם ייקח בחשבון את עלויות המימוש של הנכס ויבחן את התועלת לנושים ממימוש הנכס בהתחשב בעלויות המימוש ועוד. התיקון מבהיר כי הבחינה אם לחייב יש נכס "בעל ערך" צריכה להיות בחינה מהותית ולא טכנית, ואם הנכס בסופו של דבר לא יניב תועלת של ממש לנושים, אזי אין בו כדי למנוע את כניסת החייב למסלול ההפטר. בנוסף, שיקול הדעת של הרשם יורחב כך שיהיה רשאי לתת צו הפטר גם לחייב שלא עמד בתנאי המקל יותר של תשלום של 18 מתוך 36 התשלומים האחרונים לפי צו התשלומים, או שאינו מסוגל להשלים את כל התשלומים החסרים. בנוסף, הפעלת שיקול הדעת לא תוגבל רק לנסיבות שבהן אי העמידה בצו התשלומים נבעה מ"הרעה של ממש במצבו הכלכלי שאינה נובעת מהתנהגותו בחוסר תום לב" או מ"נסיבות חריגות אחרות, שיירשמו". עוד מוצע לאפשר לרשם ההוצאה לפועל לעשות שימוש בהליך ההפטר כבסיס לגיבוש הסדר לפירעון חוב מוסכם בין החייב לנושים שהסכימו להסדר. לבסוף, מוצע להאריך את תוקף הוראת השעה שאמורה לפקוע בספטמבר 2018.

ביולי 2015 חוקקה הכנסת תיקון לחוק ההוצאה לפועל במסגרתו נקבע כהוראת שעה לשלוש שנים הסדר המעניק הפטר בתוך מערכת ההוצאה לפועל לחייבים "מוגבלים באמצעים" המצויים תקופה ממושכת במערכת ההוצאה לפועל מבלי שהם מצליחים להחזיר את חובותיהם, ולהשתקם. חייבים אלה היו זכאים לקבל הפטר לו היו פונים להליכי פשיטת רגל, ואולם מטעמים שונים נמנעים מפנייה למסלול זה. ההסדר נקבע כהוראת שעה כדי להעניק פתרון נקודתי שלאחריו יפנו להליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות הפירעון החדש שהליכי חקיקתו אמורים להסתיים בשבועות הקרובים בוועדה.

הפטר לחייב נבדל מהליך פשיטת רגל משום שאינו כולל רבים מן השלבים הנכללים בהליך פשיטת רגל, דוגמת מינוי נאמן, כינוס נכסים ובירור כלל תביעות החוב. בשל כך, תנאי הסף המוצעים לכניסה להליך מחמירים הרבה יותר כגון שסך החובות אינו עולה על 800,000 ₪, וכן שאין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש, למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה. לאחר שחייב מוכרז כ"מוגבל באמצעים" מאפשרים לו לפרוס את חובו לתשלומים קטנים לתקופה ארוכה, ולצד זאת מטילים עליו מגבלות שונות, דוגמת עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלות על שימוש בכרטיסי חיוב, הגבלות על שימוש בשיקים וכיו"ב. תנאי נוסף הוא שהחייב עמד בצו התשלומים שניתן לו על-ידי רשם ההוצאה לפועל בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה להפטר ואין בקשה לפשיטת רגל תלויה ועומדת לגבי החייב, וגם בחמש השנים שקדמו לבקשה לא ניתן לגביו צו כינוס, הפטר או שהוא הוכרז כפושט רגל.

בדיוני ועדת החוקה שקדמו לחקיקת התיקון בשנת 2015 ,העריכו גורמי הממשלה כי התיקון צפוי לסייע לכ-22,000 חייבים בשנה הראשונה ואלפי חייבים נוספים בכל שנה. בפועל, מהדיווח שנמסר לוועדה, עד עתה הוגשו רק כ-4,850 בקשות הפטר, מתוכן כמחצית נדחו וניתן הפטר לכ- 1000חייבים. מנתונים שנמסרו לוועדה התברר כי שתי העילות העיקריות לדחיית בקשות להפטר היו – כי לחייבים היו זכויות בנכס או כי החייב לא עמד בצו התשלומים בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "חוק ההפטר הלך לקראת האנשים, ראינו שהוא נתקע בדברים שונים ומשרד המשפטים יחד עם הצוות המשפטי לוועדה ניסה  לבודד את האלמנטים העיקריים החוסמים אנשים נגישות להסדר. עד שנסיים את חוק חדלות פירעון אנחנו מעוניינים להסיר חסמים ולאפשר יותר הפטרים. אנחנו לא רוצים לגמרי לפרוץ הכל, כך שנמצא את הכלים המתאימים".

תומר מוסקוביץ' מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה: "4,849 בקשות הוגשו עד היום, ניתנו 1001 הפטרים אך עדיין חצי מהבקשות נדחות בשלב הסף. חלק מהסיבות שחייבים לא מגישים הם כי הם פוחדים שפתיחה של התיק תסבך אותם יותר ו"תעיר את הדוב", נוח להם לחיות מתחת לרדאר עם התשלום שנקבע להם. הפוטנציאל לאחר תיקון החוק הוא שמספר ההפטרים יכפיל עצמו".

חה"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "הצענו מנגנון אחר עוד הרבה לפני חוק חדלות פירעון אך כל מה שאפשר לעשות להקל, מדובר על אנשים שברור לכל המערכת שלעולם לא יוכלו להחזיר את חובם שלעיתים הושג בצורה לא ראויה ויש לאפשר להם לפתוח חיים חדשים. עד כה ראינו שהתוצאות לא מקיימות את תכלית החוק והמטרה אינה מושגת ולכן חשוב להתקדם ולהצביע עוד היום לקריאה ראשונה". 

חלק מחברי הוועדה טענו כי יש לשקול את ביטול סעיף דירות המגורים בתנאי הסף:

חה"כ קארין אלהרר (יש עתיד) ביקשה לשקול במסגרת הפיילוט, שאפשר יהיה להגיש את הבקשה דרך הסיוע המשפטי. בנוסף, אמרה כי "מיליון וחצי שווי דירה זה לא שווי גבוה. אם החייב יצטרך לוותר על דירתו ולשכור במקומה זה עדיין הרבה כסף".

חה"כ ענת ברקו (הליכוד): "הרבה אנשים מגיעים למבוי סתום והחוק הזה יכול לתת קצה חוט כדי לצאת מהמצב הנורא הזה. יש לשקול את הנושא של דירות למגורים במקרים כאלו, כשמדובר בדירות צנועות וזה כל הרכוש שיש למשפחה".

חה"כ דוד ביטן (הליכוד): "החוק נוסח בצורה בעייתית כי אדם עם נכס נכנס לתנאי הסף אבל את הנכס אפשר לממש לפי פקודת פשיטת הרגל, אז אם יש לאדם דירת מגורים ויש לו חוב של 800,000 תמיד יממשו את הנכס. צריך לבטל את נושא הדירה ובמקרים כאלו לבטל את המימוש כי מדובר על סכום קטן. רוצים להוציא אדם ממעגל העוני, זה חוק חברתי וכך הוא לא יגיש בכלל בקשה".

עו"ד מיכל אלבז ממשרד המשפטים השיבה לח"כים: "המסגרת נועדה רק לאנשים שאין להם נכסים. הבנו שהנוסח הנוכחי יצר עוול לחלק מהחייבים שהיו להם נכסים קטנים יחסית ולכן רצינו לאפשר גמישות. אדם עם נכסים לא מתאים להליך הפשוט ולפרוצדורה המקוצרת, ייתכן ויעבור הליך פשיטת רגל מלא. אדם שיש לו דירה בשווי מיליון וחצי וחוב של 800,000 ₪ לא בטוח שהוא חדל פירעון".

היועץ המשפטי לוועדה עו"ד גור בליי: "מהנתונים שנמסרו לוועדה יש שני חסמים מרכזיים לכניסה להליך - קיומו של נכס בעל ערך ואי עמידה בצו תשלומים. בעקבות כך, במסגרת ההצעה נעשה ניסיון לתת מענה לחסמים אלה – קודם כל, להבנות את שיקול הדעת של רשמי הוצל"פ בכל הנוגע למה נחשב "נכס בעל ערך". בנוסף, לתת ביטוי למצב של ערך לא משמעותי כמו רכב בעל ערך נמוך שלא יחשב כנכס שניתן לממשו. בנושא צו התשלומים נעשה ריכוך משמעותי, די במחצית מהתשלומים בשלוש השנים שקדמו לבקשה ובתנאי שהחייב ישלם את התשלומים שלא שולמו במועד הגשת הבקשה להפטר. גם שיקול הדעת הכללי של הרשם הורחב כך שהוא יכול לתת הפטר גם במקרים שלא עמדו במחצית התשלומים או החייב לא יכול לשלם את מלוא התשלומים החסרים. בכל הנוגע לסוגית דירת המגורים - במצב בו יש דירה ששווה מעט מאוד, יכול להיות שלא שווה לממש אותה כי צריך לפי החוק לספק דיור חלופי לתקופה מסוימת".

תמכו בהצעת החוק: היו"ר חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) והח"כים דוד ביטן, ענת ברקו (הליכוד), קארין אלהרר (יש עתיד) ומרב מיכאלי (המחנה הציוני).

תגובות

מומלצים