וועדת הפנים תדון בעניין פינוי מחנות צה"ל ובינוי בשטחם

המסקנה העיקרית שעלתה מדיון אודות השכונות האמורות להיבנות על הקרקעות שיתפנו לאחר פינוי מחנה סירקין, הייתה כי יש לדון באופן יסודי בכל הפרויקטים המתוכננים להיבנות על קרקעות המתפנות מבסיס צה"ל.

15.07.2014 מאת: פורטל הכרמל
וועדת הפנים תדון בעניין פינוי מחנות צה

ח"כ מירי רגב, יו"ר וועדת הפנים תזמן דיון יסודי בפרויקטי הבינוי על קרקעות של מחנות צה"ל שעומדים להתפנות

בדיון שהתקיים בעניין השכונות המתוכננות על קרקעות מחנה סירקין, טענו חברי מועצת העיר פ"ת ונציגי שכונות שנכחו היום בדיון, כי העיר מאוכלסת בצפיפות וכי חסרים בה כבר היום שטחים פתוחים ופארקים.

הם הביעו את חששם כי הבינוי המסיבי יחד עם ההגירה החיובית אל העיר יחמירו את הבעיה.

נציגת משרד הפנים שנכחה בדיון, גב' דניאלה פוסק, הסבירה כי התכניות ביחס למחנה סירקין עדיין לא גובשו כלל וכי כרגע צוות היגוי בין-משרדי נמצא בשלב גיבוש הפרוגרמה. היא אמרה כי העירייה מעורבת בתהליך ולכן אין מקום לשיתוף ציבור עד לדיון בוועדה המקומית.

עו"ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי לוועדה,  הסביר כי בעצם התושבים הליך שיתוף ציבור לא פורמלי עוד בשלב שיבוש הפרוגרמה.

מנכ"ל העירייה, מר יעקב ממן, אמר כי העירייה משתפת את התושבים בכל דבר ועניין וכי התושבים מודעים לכך שמדובר בתכנית של 12,000 יח"ד.

עוד אמר כי העירייה פנתה אל חברת אורבניקס בבקשה להכין תכנית הכוללת שכונות חלשות כגון יוספטל ושעריה מתוך מטרה לנצל את תהליך הבינוי המסיבי לשקם שכונות אלו.

נציגת משרד הפנים אמרה כי אכן מנהל התכנון אישר תקציב לתכנית מתאר לעיר הכוללת התחדשות עירונית ואולם עדיין אין פרוגרמה מגובשת.

מר אלון יפרח ממשרד הביטחון, אמר כי משרד הביטחון הוגדר כפרויקטור של רשות מקרקעי ישראל וכי בפרויקט ייתכנו בין 12,000-18,000 יח"ד. עוד אמר כי התכנית לוקחת בחשבון איזונים וכי 65%  מהשטח יוקצה לטובת הציבור.

ח"כ מירי רגב, הציעה כי ראש העיר יערב בפרויקט את כל חברי מועצת העיר וכי אדריכל הפרויקט יציג למועצה את התכנית כולה על כל היבטיה. עוד אמרה כי חשוב שגם התושבים יישמעו.

בסיכום הדיון ביקשה ח"כ רגב, כי יתקיים דיון עקרוני בעניין פינוי מחנות צה"ל ובינוי בשטחם. היא ביקשה כי לדיון יוזמנו מנכ"לים של משרד הביטחון, ראש מינהל התכנון על מנת להבין מי הגורם המוביל פרויקטים אלו. 

לשליטה הביטחונית על משאבי קרקע השפעה משמעותית על אפשרויות השימוש של המגזר האזרחי במשאבים אלה, ובדרך זאת גם על פעילויותיו השונות.

ההשפעה הזאת פועלת דרך מספר מסלולים: תפיסת שטח פיזית ומניעת השימוש האזרחי בו-בעיקר בשטחי מחנות
ומתקנים ביטחוניים האחרים.

הגבלות על שימוש (במיוחד מגבלות בנייה ותנועה).

הטלת חובת פעילויות. בולטת במיוחד החובה לבנות מקלטים, ממ"דים וממ"קים (מרחבים מוגנים דירתיים וקומתיים), המטילה הוצאה ביטחונית על המגזר הפרטי, ובתמורה מעניקה לו זכויות בנייה.

השפעות חיצוניות 5 סביבתיות. חלק מהפעילויות הביטחוניות משפיעות במידה ניכרת על הסביבה בדרכים המשליכות בין היתר על היכולת לקיים פעילויות כלכליות מסוימות הן באזורי הפעילות והשליטה הביטחוניות והן באזורים אחרים. הדוגמאות הבולטות של השפעות סביבתיות הן שליליות (כמו מטרדי רעש וזיהום), אך יש גם השפעות חיוביות, למשל כשנוכחותה של מערכת הביטחון מונעת או מצמצמת ניצול לא מבוקר ולא אחראי של הסביבה.

השפעות חיצוניות כלכליות וחברתיות. בהקשר זה אפשר להזכיר בייחוד את השפעת מיקום הפעילות הביטחונית על הסביבה שבה היא מתרחשת. מצד אחד עשויה הפעילות הביטחונית לדחוק פעילויות אחרות (בעיקר באזורים צפופים), ומצד שני היא יכולה לשמש ציר לפיתוח כלכלי וליבוא תשתיות פיזיות וחברתיות. יש להדגיש שמאזן ההשפעות החיצוניות מבחינת האזור ומבחינה לאומית אינו זהה בהכרח, ויש לשקול את היתרונות והחסרונות לאזור שבו נוצרת הפעילות הביטחונית כנגד
ההשפעה על אזורים אחרים. כמו כן, יש לבחון את העלות של קידום הפיתוח האזורי בדרכים חלופיות.

השפעות אדמיניסטרטיביות וחוקיות. השליטה הביטחונית הנרחבת במשאבי הקרקע משליכה על כל משטר ניהול הקרקעות במדינת ישראל, הן בהיבטיו החוקיים והן דרך השפעותיו על התכנון ועל הקצאת הקרקע בפועל לפעילויות.

השפעה על אפשרויות עתידיות. אחת השאלות החשובות בהערכת ההשפעות של שימושי הקרקע הביטחוניים היא המידה והאופן שבהם משפיע השימוש הביטחוני על האפשרות לנצל את הקרקע לשימושים אחרים בעתיד. כך, עלול השימוש הביטחוני לגרוע מאפשרויות השימוש החלופי העתידי בשל פגיעות אקולוגיות. מנגד, השליטה הביטחונית יכולה למנוע או לצמצם שימושים אזרחיים הנוגסים באפשרויות השימוש העתידיות. 

תגובות

מומלצים