חוק הלאום הוועדה המשותפת סיימה את הקראת סעיפי החוק לקריאות 3-2

הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט בראשות חה"כ אמיר אוחנה סיימה היום את הקראת סעיפי הצעת חוק יסוד, ישראל מדינת הלאום של העם היהודי כהכנה לקריאות שנייה ושלישית.

10.07.2018 מאת: פורטל הכרמל
חוק הלאום הוועדה המשותפת סיימה את הקראת סעיפי החוק לקריאות 3-2

היו"ר חה"כ אוחנה הודיע כי ביום חמישי ייערך הדיון בהסתייגויות; ההצבעות צפויות ביום שני; סערת סעיף ההתיישבות הנפרדת: המשנה ליועמ"ש הממשלה: "זה יכול להפוך לחוק הלאומים במקום חוק הלאום";  היועמ"ש לכנסת: הסעיף מכתים את חוק היסוד; חה"כ אוחנה: " אני לא יודע אם להאזין לנשיא ריבלין או לפוליטיקאי ריבלין אם יש בכלל הבדל בין השניים" בתום הדיון אמר אוחנה: אנו קשובים לכל הקולות ובודקים את כל האפשרויות.

במהלך הדיון הסוער הוצאו מהאולם הח"כים ציפי לבני, אלעזר שטרן ופנינה תמנו שטה. חברי סיעות כולנו ויהדות התורה נעדרו מהדיון.

יו"ר הוועדה המשותפת חה"כ אמיר אוחנה (הליכוד) פתח את הדיון בהתייחסות למכתבו של נשיא המדינה שנשלח הבוקר לחברי הוועדה: "אנחנו מכבדים את הנשיא ואת היועמ"ש לכנסת אבל אני רוצה לומר מילה על צביעות כי כשאני קורא את מכתבו אני לא יודע אם להאזין לנשיא ריבלין או לפוליטיקאי ריבלין אם יש בכלל הבדל בין השניים. ב-2007 עברה במליאה הצעת חוק בתמיכת הקואליציה בראשות קדימה הצ"ח הקובעת כי אדמות קק"ל יוקצו ליהודים בלבד. כותרת גדולה יצאה ב'הארץ' על ביטול מכרזים בכפר ורדים, בדקתי את תוצאת הבחירות –15% הצביעו למרצ, 15% ליש עתיד וכמעט מחצית הצביעו למחנ"צ. כפר ורדים זה אתם ולא הימין. גם לי לא הכל נוח אבל השאלה האם הציונות עברה מהעולם? הציונות היא התשובה לגזענות. סעיף ההתיישבות אכן מעורר ביקורת, והבעתי את הסתייגותי גם בדיונים קודמים אך זה לא אומר בהכרח שצריך לוותר עליו, משום שהרעיון שהוא מביע הוא הרעיון הציוני המאפשר, למשל, את ייהוד הגליל. אנו קשובים לכל הקולות שעולים בנושא. לכן, אנו בודקים את כל האפשרויות, כולל מציאת הנוסח הטוב ביותר כדי לאפשר את מימוש הרעיון המדובר".

חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הודיע "כסגן יו"ר הוועדה- הסרת המשפט העברי מנוסח החוק אינה על דעתי".

היועמ"ש לכנסת עו"ד איל ינון הקריא מתוך חוות דעתו שנשלחה לחברי הוועדה"בניגוד לאיזונים העדינים שנכללו בחוק ועדות קבלה, הסעיף המוצע מתיר הדרה גורפת של ציבורים שלמים במדינת ישראל, רק בשל מאפיינים בזהותם שאינם ניתנים לשינוי, דוגמת דתם, לאומיותם, נטייתם המינית או ארץ מוצאם.

בניגוד להסדרים אחרים שנכללים בהצעת חוק היסוד ושנדונו בישיבות הוועדה הקודמות, לא מצאנו מקבילה לסעיף המוצע באף חוקה בעולם. הערך של התיישבות יהודית בארץ ישראל ליווה את התנועה הציונית מראשיתה ואולם, ברור כי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מחויבת לאזן בין ערך חשוב זה ובין ערכים של שוויון ושמירה על זכויותיהם של בני קבוצות מיעוט שונות בחברה הישראלית. הנוסח המוצע של סעיף 7(ב) חורג בצורה משמעותית מן האיזונים העדינים הנדרשים בהקשר זה. הסעיף עלול להכתים את חוק היסוד החשוב ואף עלול להביא להתערבות שיפוטית תקדימית בחקיקת יסוד של הכנסת. אנו ממליצים לחברי הוועדה שלא לאשר את הסעיף בנוסח המוצע. אנו מציעים לשקול אימוץ נוסחים חלופיים המתירים הקמת התיישבות קהילתית נפרדת בעלת ייחוד חברתי-תרבותי, אך כזו שלא ניתן יהיה להדיר ממנה בצורה גורפת אזרחים על בסיס לאומיותם, דתיותם, נטייתם המינית או מאפיין אחר, ככל שאין בקבלתם כדי לפגוע במרקם החברתי-תרבותי של היישוב".

היו"ר חה"כ אוחנה הגיב לדבריו: "אדוני מנסה ללכת עם ולהרגיש בלי. האם מותר לייהד את הגליל או לא?"

היועמ"ש ינון השיב: "ייהוד הגליל אינו דבר פסול כל עוד המשמעות שנותנים לו איננה הדרה גורפת של המיעוטים במדינה".

המשנה ליועמ"ש לממשלה עו"ד רז נזרי: "הצורך לשמור על מדינה יהודית ודמוקרטית הוא לא רק של שמאל או ימין. לא אמורה להיות סתירה בין השניים. האמונה במדינה יהודית לא אמורה לפגוע בשוויון. טוב היה אם בחוק הייתה התייחסות לזכות לשוויון".

בהתייחסו לסעיף ההתיישבות הנפרדת אמר כי "הסעיף בנוסחו מעורר קשיים משפטיים יסודיים. אתם מכתימים לשווא את חוק היסוד הזה. אתם לא משיגים שום דבר וגורמים נזק אמיתי לרעיון אותו אתם רוצים לשרת. הנוסח פותח את האפשרות לכל הקהילות האפשריות להקים התיישבות נפרדת וזה יכול להפוך לחוק הלאומים במקום חוק הלאום. גם בעיניי כשבג"ץ מתערב בתיקון חו"י זה לא דבר נכון כי הכנסת פועלת כמכוננת. אבל בדיוק כאן מתחדדת האחריות שלכם להימנע מלחוקק כאלו הוראות מפלות". הוא סיים "בקריאה אישית נרגשת כמי שמאמין בכל ליבו במדינה היהודית והדמוקרטית וגם ברעיון של מדינת לאום, תסירו את הסעיף מהחוק. הוא גורם נזק פנימי ובינ"ל. אל תכתימו לשווא את רעיון המדינה היהודית דמוקרטית".

חה"כ דודי אמסלם (הליכוד): "חוק הכניסה לישראל בהגדרה מפלה את הפרטים. יהודי גם אם בהלכה לא מוגדר כיהודי יכול להקיש בדלת ולבקש סל קליטה. אם היום היינו צריכים לחוקק את חוק השבות יש לי תחושה שהיית פונה אלינו שלא להכתים. לכן אני מאמין שאתה סותר את עצמך.

חה"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "יש הבדל אחד גדול בין חוק האפרטהייד של 1950 לבין היום והוא שבדרא"פ התביישו לחוקק את זה כחלק מהחוקה. אנחנו בהתדרדרות מהירה. אני זוכר את הדיון הסוער בחוק ועדות הקבלה אבל הם לפחות היו מוטרדים מאפליית ערבים והכניסו את הסעיף האוסר את האפליה. אז טענו שאנחנו משמיצים אתכם והיום אתם גאים בדברים שטענתם אז שהם השמצות".

חה"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) "החוק הזה רע בעיקר בגלל מה שאין בו. מגילת העצמאות קבעה שמדינת ישראל תקיים שוויון זכויות לכל אזרחיה וזה איננו. החוק הזה הוא הערבים נוהרים לקלפיות. הממשלה מובילה ליהדות קיצונית ומפלה שחיה בשבטים החוק נועד לכך שערבים לא יוכלו לגור עם יהודים ומאפשר להשאיר אתיופים ומזרחיים ואת חברי הקהילה הגאה מחוץ לישוב. החוק הוא כתם על המדינה ומתנה ל-BDS".

חה"כ פנינה תמנו שטה (יש עתיד): "חוק הלאום המונח כאן מכרסם בערכים שלנו כעם. עליתי לארץ כי העם הזה והבית הזה הוא שלנו. אם סעיף כזה היה עובר במדינה אחרת כלפי יהודים היינו מזדעקים. אי אפשר להמשיך להתנהג כנרדפים וכגזענים. אני רוצה שאזרחים ערבים ירימו ראש בגאווה כמוני ולא ירגישו מופלים. גם החוק של ועדות הקבלה נולד בחטא ומפלה מזרחיים ואתיופים. הוא מפלה את מי שלא בקליקה". היא פנתה לחה"כ אוחנה: הבטחת שתסיר את הסעיף הזה. היום ה-BDS חוגג".

חה"כ רויטל סויד (המחנה הציוני): "החוק הזה הוא דוגמה לעריצות הרוב על המיעוט. אתם מציבים מעל בית המחוקקים דגל שחור ואת הכתם הזה אי אפשר יהיה למחוק. מה זה ייהוד הגליל? רפורמים יוכלו להיכנס לשם? מה שעשיתם פה זו מוטציה חקיקתית, זו תעודת הזהות שלנו? חוק שמוסיף לראשונה בעולם סעיף מפלה לכל מיעוט שקיים? אתה מתדלק את ה-BDS ומחוקק לראשונה את חוק יסוד האפליה".

חה"כ תמר זנדברג (מרצ): "חוק הלאום נשלף מהבוידעם והאפרטהייד יוצא מהקופסה. העיקר בשבילכם הוא שרה"מ יעביר את חוק הלאום כמבוקשו. יש פה גורם אחד בכנסת שנציגה חסר- איפה מפלגת כולנו שהתחייבה לדברים רבים בחוק ועכשיו נעלמה? ברור ששינוי סעיף התפוצות הוא דיל פוליטי כדי לקנות את תמיכת החרדים ודרכו אפשר לראות את מהלך החוק כולו".

חה"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "ביישוב שפרעם יש 60% מוסלמים 20% נוצרים ו-14% דרוזים. האם המשמעות היא שיוכלו לגרש את הדרוזים? מה יקרה בעיר ערד כשיעברו לשם מספיק חסידי קהילת גור? ימנעו מיהודים יוצאי אתיופיה לגור שם? צריך באמצעות החוק להגדיל את העלייה ולשמור על רוב יהודי ברור. לכן בסעיף קיבוץ הגלויות אבקש להוסיף "ותשקוד על התיישבות יהודית בארץ ישראל".

חה"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס): "בוקר טוב לנשיא. היום יש במדינה ראשי ערים שלא נותנים לחרדים לקנות. יש שנאה של חלקם לחרדים ולא שמענו שאכפת לנשיא מזה. החוק הזה יאפשר לנו סופסוף להקים ערים לחרדים". חברי האופוזיציה התפרצו לדבריו ודרשו מהיו"ר חה"כ אוחנה "להגן על כבוד הנשיא"

חה"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): "אני פונה למפלגות החרדיות שהבטיחו שלא יתנו לחוק הלאום לעבור, שייעשו זאת ולא ייכנעו ללחץ הכבד של רה"מ ולא ילכו שבי אחר הבטחותיו. אל תתנו יד לחוק שאמרתם שפוגע בכם ושעל פי הערכים היהודיים שאתם מאמינים בהם יביא נזק. האם יש מקום אחר בעולם שיש חקיקה כזו? אפילו דיקטטורות לא עושות דבר כזה".

חה"כ בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): "ההתנגדות לחוק נובעת מחוסר הכרת המציאות לפיה מעל 100 שנות ציונות יש כאן מאבק לאומי על הזכות של העם היהודי על ארץ ישראל. אנחנו מאבדים את הרוב היהודי בגליל ואין ברירה. אנחנו לא גזענים ולא רוצים להפלות אף אחד אלא רוצים להגשים את תכלית הציונות. מי שמתנגד לחוק הזה ולסעיף המעשי שלו מיישר קו עם העמדה שציונות מעשית היא גזענות. אני לא מקבל את זה שבג"ץ יבטל חו"י של הכנסת ואם הוא יעז להתערב הכנסת תדע מה לעשות".

חה"כ מיכל רוזין (מרצ): "אנחנו חיים בגטאות ובמקום שאחרי 70 שנים נפעל לאיחוד וקירוב אנחנו יוצרים יותר ויותר הפרדות וגדרות. 90% מההשקעות של הבנייה עוברות מהנגב והגליל למפעל ההתנחלויות הכושל. אם אתם רוצים לייהד תפסיקו את המפעל הכושל הזה".

חה"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "חומרת החוק הביאה אותנו לשקול האם להשתתף בהצבעה עליו. זה חוק שמנציח סטטוס נחות שלנו במולדת שלנו. בארה"ב בתקופת ההפרדה הגזעית המטרה הייתה להנציח את המעמד הנחות של האפרו-אמריקאים. שם ניסו להסתיר וכאן אומרים זאת במפורש. זה לא שהמעמד שלי שוויוני היום, אבל כל מה שקבעתם משאיר אותנו בחוץ. איזו זכות יש לך לקבל מעמד עדיף עליי? זו היתממות לחשוב שכל קהילה תוכל לבנות התיישבות נפרדת. מ-'48 הוקמו מעל 1000 יישובים ליהודים ו-0 לערבים".

מומחים שונים שהשתתפו בדיון הציעו תיקונים לנוסח:

צבי האוזר לשעבר מזכיר הממשלה הציע "במקום 7ב- המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית ותשקוד על התיישבות יהודית וקיבוץ גלויות.

הרב גלעד קריב: "מניסוח החוק עולה שעל כל ישוב קהילתי תבוא עתירה למשל של הכפרים הלא מוכרים בנגב. הרי המדינה לא יכולה לאפשר רק יישובים קהילתיים יהודיים. זה החוק שמכוחו תקום תנועת התיישבות ערבית".

ד"ר חגי ויניצקי: "הצענו סעיף אחר שהמדינה רואה עצמה מחויבת להתיישבות יהודית כפי שמופיע בכתב המנדט. סעיף כזה יהיה מקובל גם במשפט הבינ"ל. חסר פה הסעיף של המשפט העברי. אני מבין שיש התנגדות לכלול זאת ולכן מציע סעיף שעושה חלוקת עבודה בין חוק יסודות המשפט שעוסק בעניינים אופרטיביים לבין סעיף הצהרתי".

פרופ' אלכס יעקבסון: "נכון יותר היה לכתוב שמדינת ישראל רשאית לאפשר לקהילה לטפח את תרבותה גם באמצעות התיישבות קהילתית. זה לא אומר שזה יישוב סגור לערבים".

ד"ר מיכאל ויגודה ראש היחידה למשפט עברי במשרד המשפטים: "אם יחוקק החוק ללא זיקה של המדינה אל מורשתה התרבותית שפיתח העם היהודי לאורך הדורות המחיקה הזו תירשם כאות קין. לא ייתכן שבגלל אינטרס סקטוריאלי ימחקו מתעודת הזהות היהודית את אחד מנכסי צאן הברזל".

היו"ר חה"כ אוחנה סיים את הדיון: "סיימנו לקרוא את החוק ואאפשר להגיש הסתייגויות עד מחר ב-17:00 והכוונה היא ביום חמישי לקיים את הדיון על ההסתייגויות וככל הנראה נצביע בשני. אנחנו קשובים ופתוחים והיו הבדלים בין הנוסח בקריאה הטרומית לראשונה".

רקע: הצעת החוק מעגנת בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, ואת עקרון קיבוץ הגלויות. כמו כן, הצעת החוק מעגנת את הקשר עם יהודי התפוצות ואת הזכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום. הצעת החוק מקבעת את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק-יסוד. 

 

תגובות

מומלצים