אחת מתוך שתי נשים עם מוגבלות עברה תקיפה מינית

אחוזי הפגיעה המינית בקרב נשים גבוהים ואחוזי הפגיעה בנשים עם מוגבלויות גבוהים עוד יותר, בישראל לא ניתן למצוא נתונים רשמיים אודות פגיעה מינית בנשים עם מוגבלויות, כיוון שבמשרדי הממשלה לא מנהלים שום מעקב אחר היקף הפגיעות.

05.12.2017 מאת: פורטל הכרמל
אחת מתוך שתי נשים עם מוגבלות עברה תקיפה מינית

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ עאידה תומא סלימאן, קיימה דיון בנושא נשים עם מוגבלויות- תקיפה, פגיעה ואלימות מינית. הדיון נערך במסגרת ציון היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות בכנסת.

ידוע כי אחוזי הפגיעה המינית בקרב נשים ככלל הוא גבוה וכי אחוזי הפגיעה בנשים עם מוגבלויות גבוהים עוד יותר. בישראל לא ניתן למצוא נתונים רשמיים אודות פגיעה מינית בנשים עם מוגבלויות, אולם על פי מידע שהוצג בדיון, נתונים בעולם ומידע שנאסף מארגונים שפועלים בישראל מראים כי בקרב נשים עם מוגבלות אחת מתוך שתי נשים נפגעות מינית.

לדברי נציגי עמותת אלומות, הנתונים אינם מבוססים על מחקר מפאת תת-דיווח ניכר שנובע מסיבות שונות, ביניהן היעדר מודעות, תלות מוגברת בסביבה, ריבוי חשיפה לטיפולים פיסיים ועוד.
 
על פי נתונים של מרכז "לאורך הדרך" המספק בין היתר שירותים וטיפולים לאנשים עם מוגבלות שנפגעו מינית, משנת 2013 הופנו על ידי משרד הרווחה כ- 460 נשים למרכז, מתוכן 217 בשל פגיעה מינית ידועה. אביבית וגמן שינגרוס, מנהלת המרכז אמרה כי "גם רבות מאלה שלא הופנו על רקע תקיפה מינית התגלו במהלך הטיפול כמי שעברו פגיעות מיניות, עד כדי 90% מהמטופלות. למרות שהנשים והנערות נחקרות על ידי חוקרים מיוחדים כמעט אף מקרה לא מגיע לביהמ"ש בגלל קשיים שעולים בחקירה. זה קורה בקרב נפגעים ללא מוגבלות ועל אחת כמה וכמה בקרב נפגעים עם מוגבלות שיש להם קשיים נוספים, חברתיים ואחרים. הנשים האלה הופכות לטרף קל".
 
בדיון לקחו חלק נשים עם מוגבלות שביקשו לחלוק מקרים שעברו. ד', חירשת מלידה, סיפרה על מקרי אונס חוזרים שעברה בגיל 12 על ידי אדם זר, על היעדר מענה וסיוע ממשפחתה וממערכת החינוך. לדבריה "הוא סחב אותי לחדר מדרגות ואנס אותי בכוח. להוריי פחדתי לספר כי לא יאמינו לי. הוא דרש ממני לחזור אחרת יספר ובמשך חצי שנה עברתי טרור כל יום. כשלא באתי הוא הגיע לבית הספר שלי וצעק את שמי, ואמר למנהל 'היא יודעת מה יקרה לה אם לא תבוא אליי'. המנהל בא אליי ואמר לי- לכי אליו, הוא מחכה לך". עוד הוסיפה ד' "זה השפיע על ההתנהגות שלי שנים אחר כך. התמכרתי לסמים ואף הפכתי בעצמי לפוגעת".

ס' סיפרה על התנהלות פוגענית ובלתי מכבדת מצד גורמי טיפול במוסדות רפואיים בהן שהתה. בין היתר סיפרה על ביצוע הליכים רפואיים פולשניים על ידי גברים וללא נוכחות של אדם נוסף כנדרש וכן על היעדר מענה טיפולי על ידי מטפלים מאותו מין לבקשתה. לדבריה "גבר לא צריך להיכנס אליי למקלחת במסגרת שהיא תחת פיקוח משרד הרווחה. השמעתי את תלונותיי ואמרו לי שזה בסדר, כי הוא אח והם המשיכו לשלוח אליי גברים כאילו דיברתי אל הקיר. היחס המזלזל של מסגרות המדינה, מעבר לאדם הפרטי שעשה את הדברים, מחריד יותר מהכל".

כל נציגי הרשויות שנכחו בדיון, ביניהם משרד הרווחה, משרד הבריאות והמשטרה דיווחו כי אין בידיהם נתונים אודות היקפי הפגיעה המינית בנשים וגברים עם מוגבלות. לדברי מארק שמיס, ממשרד הרווחה "התלונות הרשמיות שמגיעות הן בודדות, אם נתבקש נבצע בדיקה מעמיקה נוספת לבירור היקף התופעה". ב

תגובה לדבריו אמרה יו"ר הוועדה עאידה תומא סלימאן "מדובר במחדל חמור. אני לא מבינה איך המשרד לא מחזיק בנתונים האלה, איך אתם מצפים להגיע לפתרונות אם אתם לא יודעים מה הבעיה והיקפיה?".

בהמשך הדיון דרשה ח"כ תומא סלימאן מהמשרד להעביר לוועדה בתוך שבוע את הנתונים על פגיעות מיניות מדווחות ממסגרות חוץ ביתיות של נשים עם מוגבלות ומה נעשה במשרד עם התלונות האלה בשלוש השנים האחרונות, כולל ביקורת ואכיפה יזומה באותן מסגרות.
 
יונית אפרתי מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים אמרה כי "ישנם כיום נפגעי תקיפות מיניות המאושפזים במסגרות ובתי חולים פסיכיאטרים, בגלל שהשירותים להם הם זקוקים אינם ניתנים בקהילה".

עדי נעמן מהמרכז לבריאות הנפש במשרד הבריאות אמרה בתגובה כי "התחלנו לפתח מסגרות שירות בקהילה לנפגעות טראומה תקיפה מינית, היום זה בדיונים על סוגיה תקציבית. בשנת 2012 נפתחה מסגרת ראשונה שנותנת מענה לעשרות בודדות של נפגעות בשנה, אולם אנחנו פועלים להרחיב אותה". בהמשך ביקשה יו"ר הוועדה לנעמן להעביר בהקדם נתונים מדויקים והסבר אודות המסגרת הקיימת וכן סקירה של מענים נוספים שמקדם המשרד. 

תגובות

מומלצים