אמגד גבארין הורשע בסיוע לרצח האיל סתאוי וכמיל שנאן ז"ל

בית המשפט בחיפה בהרכב השופטים: אברהם אליקים, סגן נשיא, תמר נאות פרי, רונית בש, הרשיעו את אמג'ד ג'בארין בסיוע לרוצחים שהגיעו מאום אלפחם ורצחו באותו בוקר יום שישי 14.7.17 שני השוטרים האיל סתאוי וכמיל שנאן ז"ל באזור הר הבית בירושלים.

10.07.2019 מאת: פורטל הכרמל
אמגד גבארין הורשע בסיוע לרצח האיל סתאוי וכמיל שנאן ז"ל

 

מדינת ישראל נ' ג'בארין עציר לפני הרכב כבוד השופטים:

אברהם אליקים, סגן נשיא תמר נאות פרי רונית בש

המאשימה מדינת ישראל נגד הנאשם אמג'ד ג'בארין )עציר( ת.ז. 053014478 הכרעת דין השופטת רונית בש: הנאשם מואשם בתיק זה בעבירות, כדלקמן: עבירה של סיוע לרצח, לפי סעיף 300 )א() 2 ( בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 )להלן: חוק העונשין(; עבירה של סיוע לחבלה של ממש, לפי סעיף 380 בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין וסעיף 38 )א( לחוק המאבק בטרור, התשע"ו- 2016 ; עבירה של פעולה בנשק למטרות טרור )הובלה והחזקה(, לפי סעיף 30 )א( לחוק המאבק בטרור, התשע"ו- 2016 ; עבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין וכן עבירה של קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499 לחוק העונשין.

כתב האישום בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום היה הנאשם מכרם של מחמד אחמד ג'בארין המכונה "טוטו"

להלן: טוטו או מחמד( ומחמד אחמד מפדי ג'בארין להלן: מפדי, והיה קרוב משפחתו של מחמד חאמד ג'בארין להלן: חאמד או מחמד חאמד(. מחמד, חאמד ומפדי היו, בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום, תושבי אום אל פחם וחברים.

בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום נהג מחמד להגיע מידי יום למסגד "אלמלסה" באום אל פחם

להלן: המסגד( על מנת להתפלל, היה אחראי לניקיון המסגד ולסידור התפילות וכן שימש כמואזין המסגד בהתנדבות. ברשות מחמד היה מפתח למסגד ולארון הממוקם בקומה הראשונה של המסגד בו אוחסנו חומרי ניקיון וציוד השייך למסגד.

4 . בתקופה שקדמה לאירועים שיתוארו להלן, נהגו חאמד ומפדי להגיע למסגד על מנת להתפלל, ושהו
שם, לעיתים קרובות, במחיצת מחמד. השלושה אף נהגו לנסוע בימי שישי בהסעה מאורגנת מאום אל
פחם לירושלים על מנת להשתתף בתפילות במסגד אלאקצא שבהר הבית. בבעלות הנאשם רכב מסוג
אופל אסטרה )

5 . במהלך חג הרמדאן, שחל בין התאריכים 24/6/17-26/5/17 , וגם לאחר מכן- בשלושת השבועות שקדמו ל- 14/7/17 , נהג הנאשם להגיע למסגד לעיתים קרובות, שם נהג להיפגש עם מחמד, חאמד ומפדי

להלן: בני החבורה ולשוחח עימם ביחידות לאחר תפילת הערב להלן: הפגישות. במהלך הפגישות, בהן עלו הנושאים שיפורטו להלן, נהג מחמד לאסוף את הטלפונים הסלולריים מבני החבורה ולהרחיקם, מחשש להאזנות של גורמי הביטחון.

6 . במסגרת הפגישות שהתקיימו ברמדאן, שוחחו בני החבורה, בנוכחות הנאשם, אודות כוונתם לבצע פיגוע ירי בו יירצחו בני אדם. תחילה התפתח ויכוח בין חאמד לטוטו לעניין יעד הפיגוע והמתווה לביצועו. מחמד הציע לבצע את הפיגוע כלפי מתנחל יהודי, ואילו חאמד הציע לבצע את הפיגוע במתחם מסגד אלאקצא בהר הבית בירושלים )להלן: אלאקצא( . מחמד התנגד להצעתו של חאמד בטענה כי יהיה קשה לבצע פיגוע בירושלים ובמיוחד באזור אלאקצא, ואולם בסופו של דבר הגיעו להסכמה כי פיגוע הירי יתבצע באלאקצא, כשהנאשם מודע לכך שמדובר בתכנון לבצע מעשה טרור שייצא אל הפועל מתוך מניע דתי, לאומני או אידיאולוגי )להלן: הפיגוע או הרצח.

7 . עוד במהלך הפגישות שהתקיימו ברמדאן, סיפרו מחמד, חאמד ומפדי לנאשם כי ברשותם שני תתי- מקלע מאולתרים מסוג "קרלו" )להלן: כלי הנשק(, המוחבאים בתוך ארון במסגד, ואף הראו לנאשם, בעודם לבד במסגד, את כלי הנשק וכן מחסניות וכדורים שהיו ברשותם. מחמד וחאמד סיפרו לנאשם אודות אימוני ירי שביצעו ביחד עם מפדי, במסגרתם ירו בכלי נשק באזור ההרים באום אל פחם.

באחת הפגישות, כאשר בני החבורה שהו לבד במסגד, אחז הנאשם באחד מכלי הנשק. כלי הנשק הם כלים שסוגלו לירות כדור שבכוחו להמית אדם. המחסניות והכדורים הם תחמושת לכלי הנשק.

8 . בהמשך למתואר לעיל, בסוף חודש יוני 2017 , או בסמוך לכך, בשעות הלילה, הגיע הנאשם למסגד ברכבו, שם נפגש עם חאמד ומחמד על מנת להסיע את חאמד לאימון ירי. מחמד הוציא את אחד מכלי הנשק )להלן: הנשק( מהארון במסגד, כשהוא מוסתר בתוך תיק גב והעבירו לידי חאמד, יחד עם תחמושת. הנאשם וחאמד נסעו ברכב, כשהנאשם נוהג בו לאזור ההרים באום אל פחם, תוך שהם נושאים ומובילים את הנשק והתחמושת, בצוותא חדא, בלא רשות על פי דין, ושם ירו הנאשם וחאמד, כל אחד בתורו, מספר כדורים בנשק. לאחר מכן, נסעו הנאשם וחאמד ברכב בו נהג הנאשם, חזרה למסגד, כשהם נושאים ומובילים את הנשק והתחמושת, בצוותא חדא, שלא כדין, והחזירו אותו
למחמד שהסתירו בארון )להלן: אימון הירי הראשון(. כל זאת עשה הנאשם כדי לסייע לבני החבורה.

בביצוע הרצח במסגרת הפיגוע, אשר יבוצע כמתואר להלן, ובמטרה לקדם ביצוע מעשה טרור או לסייע לביצועו, ביודעו כי בני החבורה מתכוננים להוציא לפועל פיגוע ממניע דתי לאומני או אידאולוגי באלאקצא.

9 . כשבוע לאחר אימון הירי הראשון, הגיע הנאשם למסגד ברכב, בשעות הלילה, שם נפגש עם מחמד, חאמד ומפדי, על מנת להסיע את חאמד ומפדי לאימון ירי נוסף. מחמד הוציא את כלי הנשק מהארון במסגד, כשהם מוסתרים בתיק והעבירם לחאמד, ביחד עם התחמושת. הנאשם, חאמד ומפדי נסעו ברכב, כשהם נושאים ומובילים את כלי הנשק והתחמושת, בצוותא חדא, בלא רשות על פי דין, וזאת לאזור ההרים באום אל פחם, שם חאמד ומפדי ירו בכלי הנשק. לאחר מכן, נסעו הנאשם, חאמד ומפדי ברכב, בו נהג הנאשם, חזרה למסגד, כשהם נושאים ומובילים את כלי הנשק, בצוותא חדא, בלא רשות על פי דין, והחזירו אותם למחמד, אשר הסתירם בארון )להלן: אימון הירי השני(. כל זאת עשה הנאשם כדי לסייע למחמד חאמד ומפדי בביצוע הרצח במסגרת הפיגוע, כאמור, ובמטרה לקדם ביצוע מעשה טרור או לסייע לביצועו, ביודעו כי מחמד, חאמד ומפדי מתכוונים להוציא לפועל פיגוע ממניע דתי, לאומי או אידיאולוגי באלאקצא.

10 . לאחר כל אחד מאימוני הירי המתוארים לעיל, ולאחר שחזרו למסגד, שוחחו בני החבורה אודות טיב הירי שביצעו ומצב כלי הנשק. בתחילת חודש יולי 2017 , או בסמוך לכך, סיפר מחמד לנאשם כי הוא נמצא בקשר עם תושב סאלם שאמור לתקן את אחת המחסניות לכלי הנשק שברשותו והנאשם אף שמע את מחמד משוחח עמו בטלפון הסלולרי שלו.

11 . במהלך הפגישות שהתקיימו בתחילת חודש יולי 2017 , או סמוך לכך, הציעו מחמד וחאמד לנאשם שיצטרף אליהם לביצוע הפיגוע באלאקצא ואמרו לו שידאגו להשיג עבורו נשק לשם כך, ואולם הנאשם סרב. בהמשך לאמור לעיל, נסע הנאשם ביחד עם מחמד וחאמד לאלאקצא במטרה להתפלל. בהגיעם לירושלים, ולאחר שהחנו את רכבם באזור הסמוך להר הבית, הלכו השלושה רגלית דרך שער חוטה. לאחר כניסתם למתחם אלאקצא, שמע הנאשם את חאמד משוחח עם מחמד בנוגע להימצאות מצלמות אבטחה במקום.

12 . כשבועיים עובר לתאריך 14/7/17 , במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, סיפר מחמד לנאשם, בעודם
במסגד כי הוא, חאמד ומפדי כמעט הוציאו את תכנית הפיגוע אל הפועל מספר ימים קודם לכן, וכי
חאמד ומפדי כבר היו בדרכם להסעה המאורגנת שיוצאת מאום אל פחם ל"אלאקצא", ואולם ברגע
האחרון מחמד הודיע להם שלא יצטרף אליהם ואמר להם לחזור היות ורב עם ארוסתו.
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
4 מתוך 40
13
13 . בתאריך 13/7/17 ,סמוך לשעה 21:30 , הגיע הנאשם למסגד ברכבו, שם פגש את חאמד ומפדי. לבקשת
חאמד, הסיע אותו הנאשם וכן את מפדי לביתו של חאמד, שם האחרון התקלח בעוד הנאשם ומפדי
ממתינים לו ברכב. כעבור זמן קצר השיב הנאשם ברכב את חאמד ומפדי למסגד, ונסע לביתו.
14
14 . בשעה 00:30 , לבקשת חאמד, הגיע הנאשם ברכבו למסגד. עם כניסתו למסגד הבחין הנאשם במחמד,
חאמד ומפדי כשהם מתפללים, ועל הרצפה לידם מונחים שני כלי הנשק, שלוש מחסניות, כדורים לכלי
נשק וכן סכין מתקפלת )להלן: הסכין( שהייתה ברשותו של חאמד. לאחר שסיימו להתפלל, אמרו
השלושה לנאשם כי הם מתכוונים בבוקר להוציא לפועל את הפיגוע באלאקצא. באותו מעמד, בנוכחות
הנאשם, התווכחו מחמד, חאמד ומפדי לעניין צירופו של מפדי לביצוע הפיגוע, ובשלב מסוים, מחמד
וחאמד אף הציעו לנאשם להצטרף אליהם לפיגוע, אולם הוא סירב. לבסוף סוכם כי מחמד חאמד
ומפדי יבצעו יחדיו את הפיגוע.
15
15 . בעוד בני החבורה שוהים במסגד, מסר מחמד לנאשם את המפתח למסגד וביקש ממנו להעבירו
לאחראים על המסגד. מחמד אף מסר לנאשם את המפתח לרכבו וביקש ממנו להעבירו לאביו של
מחמד, וכן העביר לנאשם את הטלפונים הסלולריים שלו ושל חאמד וביקש ממנו להעבירם
למשפחותיהם. לבסוף ביקש מחמד מהנאשם למסור דרישת שלום למשפחתו של מחמד. עוד באותו
מעמד, מסר חאמד לנאשם 500 ₪ שהיו ברשותו, באומרו כי לא יזדקק להם )להלן יחד: החפצים(.
16
16 . בהמשך לכך, בנוכחות הנאשם, הסתירו מחמד וחאמד את כלי הנשק על גופם. מפדי הסתיר על גופו
את הסכין, וכל אחד מהשלושה החביא מחסנית עם כדורים בגרב וכדורים נוספים בכיסים. בני
החבורה יצאו מהמסגד, כשמפדי נושא על גופו את תיק הגב ובו בגדים, ואז מחמד נעל את המסגד
ומסר את המפתח לנאשם.
17
17 . בהמשך למתואר לעיל, כדי לסייע למחמד, חאמד ומפדי בביצוע הרצח במסגרת הפיגוע, ובמטרה
לקדם ביצוע מעשה טרור או לסייע בביצועו, הסיע הנאשם את מחמד, חאמד ומפדי ברכבו, לבקשתם,
אל נקודת האיסוף באזור מגרש הכדורגל בשכונת אל באטן באום אל פחם, ממנה יוצאת באוטובוס
ההסעה המאורגנת לאלאקצא )להלן: נקודת האיסוף ו- האוטובוס(. הנאשם נשא והוביל ברכבו את
כלי הנשק והתחמושת, בצוותא חדא עם מחמד, חאמד ומפדי, אשר נשאו אותם על גופם, וזאת ביודעו
כי הם מתכוונים בבוקר להוציא אל הפועל פיגוע ממניע דתי, לאומני או אידאולוגי באלאקצא,
במהלכו יירצחו בני אדם, וכי אין בכוונתם לשוב משם בחיים. במהלך הנסיעה המתוארת לעיל,
התקשר מפדי לאחד האחראים על האוטובוס, בנוכחות הנאשם, ווידא עמו שהאוטובוס לא ייצא
מאום אל פחם בלעדיהם.
18
18 . הנאשם עצר את רכבו בסמוך לנקודת האיסוף ובמרחק מה ממנה על מנת שהנוסעים באוטובוס לא
יבחינו בו. מחמד, חאמד ומפדי ירדו מהרכב, הלכו לנקודת האיסוף והנאשם נסע חזרה לביתו. הנאשם
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
5 מתוך 40
הסתיר את החפצים שקיבל ממחמד, כמתואר לעיל, באזור הסמוך לביתו ולאחר מכן נכנס לביתו
והלך לישון.
19
19 . בסמוך לשעה 1:30 יצא האוטובוס מנקודת האיסוף לכיוון ירושלים, כשמחמד, חאמד ומפדי בתוכו,
וברשותם כלי הנשק, התחמושת והסכין. האוטובוס הגיע לירושלים סמוך לשעה 3:00 . מחמד, חאמד
ומפדי ירדו ממנו, יחד עם שאר הנוסעים, ונכנסו למתחם הר הבית, כשהם דואגים להכנסת כלי הנשק,
התחמושת והסכין לשם ביצוע הפיגוע.
20
20 . בהמשך לכך, לאחר סיום התפילה במסגד אלאקצא, בסמוך לאחר השעה 4:00 , אמרו מחמד, חאמד
ומפדי לאחד הנוסעים שהגיע איתם באוטובוס, כי בכוונתם להישאר באלאקצא לתפילת שישי, וכי
יודיע לנהג האוטובוס שייסע חזרה לאום אל פחם בלעדיהם.
21
21 . בסמוך לשעה 5:30 יצא האוטובוס מירושלים חזרה לאום אל פחם, ואילו מחמד, חאמד ומפדי נשארו
במתחם הר הבית על מנת להוציא לפועל את הפיגוע. בסמוך לשעה 7:10 , באזור השטח הצפוני של הר
הבית, ביצעו מחמד, חאמד ומפדי את הפיגוע, בכך שירו מספר רב של כדורים לעבר שוטרי משטרת
ישראל שהיו במקום, באזור שער חוטה ובאזור החלק הצפוני של רחבת כיפת הסלע, זאת בין היתר
באמצעות כלי הנשק בהם הצטיידו מבעוד מועד ובהם התאמנו בירי בעבר בסיוע הנאשם, כמתואר
לעיל )להלן הפיגוע(. במהלך הפיגוע, ובמטרה לנטרל את מחמד, אחמד ומפדי ולהפסיק את הירי
מכיוונם, ירו לעברם אנשי כוחות הביטחון, מכלי הנשק שברשותם, ולאחר חילופי יריות עימם, הם
נהרגו.
22
22 . כתוצאה מהפיגוע שביצעו מחמד, חאמד ומפדי, כמתואר לעיל, נרצחו שני שוטרי משטרת ישראל:
כמיל שנאן ז"ל והאיל סתוואי ז"ל )להלן הרצח(, נגרמו חבלות של ממש לשני שוטרים נוספים ומספר
שוטרים סבלו מחרדה.
23
23 . בהמשך למתואר לעיל, בשעות הבוקר, לאחר שנודע לנאשם כי מחמד, חאמד ומפדי ביצעו את הפיגוע
ונהרגו במהלכו, הוא ניגש למקום המסתור, הוציא ממנו את החפצים שמסר לו מחמד והעבירם
למקום מסתור אחר באזור "אלקוואס". בהמשך, מחק הנאשם את מספרי הטלפון של מחמד, חאמד
ומפדי, אשר היו שמורים במכשיר הטלפון הסלולרי שלו, על מנת להסתיר את קשריו עימם כמתואר
לעיל, כל זאת עשה הנאשם בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי.
24
24 . מספר ימים לאחר הפיגוע, עת שהה הנאשם בבית האבלים של משפחת חאמד, הוא פגש את סלימאן
ג'בארין, חברו של מחמד עמו נהג להתרועע במסגד ולסייע לו בניקיונו, והשניים שוחחו ביחידות.
הנאשם וסלימאן הנ"ל קשרו קשר במסגרתו סיכמו להעלים בשעות הלילה, את מכשיר ה- DVR של
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
6 מתוך 40
מצלמות המסגד, בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי בדרך של העלמת ראיות, ואולם לא הספיקו
לעשות זאת, שכן בינתיים הגיעו חוקרי המשטרה למסגד ותפסו את מכשיר ה- DVR .
תשובת הנאשם לכתב האישום
25
25 . בתשובתו בכתב לכתב האישום, הודה הנאשם במרבית עובדות כתב האישום. כך הודה במלואן
בעובדות 5-1 לכתב האישום. לעניין סעיף 6 לעובדות כתב האישום, הנאשם הודה כי נהג להגיע למסגד,
בין היתר, כדי לפגוש את מחמד וחאמד. אולם, לא את מפדי שהצטרף מדי פעם. לעניין סעיף 7, המתאר
את הפגישות ברמדאן במהלכן שוחחו מחמד, חאמד ומפדי, בנוכחות הנאשם, על כוונתם לבצע פיגוע
ירי בו יירצחו בני אדם ולבסוף סיכמו כי יבוצע ב"אלאקצא", כשהנאשם מודע כי מדובר בתכנון לבצע
בפועל מעשה טרור ממניע דתי, לאומני או אידאולוגי- הנאשם הודה באמור בו, והוסיף כי לאחר
שמיעת הדברים, צעק על בני החבורה והפציר בהם להימנע מלדבר על נושאים אלו, וכן ניסה להניא
אותם מכל כוונה שכזו, אף כי היה מסופק אשר לרצינות הדברים באותו מועד.
26
26 . עוד בתשובתו לסעיף 8 לכתב האישום, הודה הנאשם כי מחמד וחאמד אכן סיפרו לו אודות ביצוע
הירי שביצעו יחד עם מפדי באזור ההרים באום אל פחם, אך לגרסתו, בני החבורה לא תיארו את
מעשיהם כאימוני ירי. בנקודה זו טען הנאשם, כי מחמד וחאמד חיבבו ירי ושימוש בנשק, דבר הנפוץ
באום אל פחם. הנאשם הודה גם בעובדות סעיף 9 לכתב האישום. לעניין סעיף 10 , הודה הנאשם כי
במועד שאינו זכור לו בחודש רמדאן, אכן הסיע את חאמד לאזור ההרים לביצוע ירי, כאמור בסעיף,
וכי הירי בוצע באוויר ומתוך חלון הרכב. הנאשם הוסיף כי במועד הנ"ל הוא השתתף בירי וירה 3
כדורים. עם זאת, הנאשם הכחיש כי מדובר באימון ירי והכחיש כל קשר בין הירי לפיגוע. לטענתו,
מדובר בירי "שגרתי" אותו נהגו חאמד, מחמד ומפדי לבצע אף ללא הנאשם. כמו כן, הכחיש הנאשם
מחוסר ידיעה את מניעיהם של השלושה והוסיף כי אלו מעולם לא פורטו על ידם בפניו. הנאשם חזר
על אותה תשובה גם ביחס לאימון הירי השני, העולה מסעיף 11 לכתב האישום. אף לגבי סעיף 12 ,
הכחיש הנאשם כי מדובר היה באימוני ירי.
27
27 . הנאשם הודה בכל האמור בסעיפים 15-13 לכתב האישום, כמו גם באמור בסעיף 16 , תוך שטען כי היה
מסופק ביחס לאמיתות הדברים של מחמד לעניין הוצאת תכנית הפיגוע אל הפועל, אשר נכשלה בעבר
לאחר שמחמד הודיע לשניים האחרים שלא יצטרף להסעה המאורגנת והורה להם לחזור. הנאשם
הודה באמור בסעיפים 20-17 לכתב האישום, וכן הודה בעובדות סעיף 21 , תוך שציין כי לא רצה
בהתרחשות הפיגוע, וכי בזמן אמת הסיע את השלושה לנקודת יציאת האוטובוסים, לבקשת חאמד,
אותו נהג קודם לכן להסיע למקומות שונים. כן הודה הנאשם כי במהלך הנסיעה הנ"ל התקשר מפדי,
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
7 מתוך 40
בנוכחותו, לאחד האחראים על האוטובוס ווידא כי האוטובוס לא ייצא בלעדיהם לאום אל פחם )סעיף
22 לכתב האישום(. הנאשם טען כי הוריד את השלושה בסמוך לאוטובוס ולא במרחק ממנו, תוך שציין
כי לא היה משוכנע בכוונת השלושה לבצע פיגוע ולפיכך לא חשש שמא יבחינו בו הנוסעים. הנאשם
הודה שהחביא את החפצים על מנת לא להכניסם לביתו, לבל יישאל לעניין זה )סעיף 23 לכתב
האישום(.
28
28 . הנאשם הכחיש מחוסר ידיעה את מהלך התרחשות העניינים, כמתואר בכתב האישום, מעת שיצא
האוטובוס מנקודת האיסוף לכיוון ירושלים ועד לצאתו חזרה לאום אל פחם, בסמוך לשעה 05:30 , אז
נשארו, עפ"י הנטען, מחמד, חאמד ומפדי במתחם הר הבית על מנת להוציא לפועל את הפיגוע )סעיפים
26-24 לכתב האישום(. הנאשם מודה כי הפיגוע בוצע ובסופו נהרגו השלושה, אך מכחיש כי הירי עובר
לפיגוע, כמתואר בסעיפים 10 ו- 11 לכתב האישום היה בגדר אימון לו סייע לצורך הפיגוע )סעיף 27
לכתב האישום(. הנאשם מודה כי כתוצאה מהפיגוע שביצעו מחמד, חאמד ומפדי נרצחו שני שוטרי
משטרת ישראל )כמיל שנאן ז"ל והאיל סתאווי ז"ל(, נגרמו חבלות של ממש לשני שוטרים נוספים
ומספר שוטרים סבלו מחרדה )סעיף 28 לכתב האישום(. הנאשם טוען, כי קיבל מאמו, בתדהמה, את
ההודעה על הפיגוע ומודה, כי בשעות הבוקר לאחר שנודע לו כי השלושה ביצעו פיגוע ונהרגו במהלכו,
הוא ניגש למקום המסתור, הוציא ממנו את החפצים שמסר לו מחמד והעבירם למקום מסתור אחר
באזור "אלקוואס". כמו כן, מודה הנאשם כי בהמשך, מחק את מספרי הטלפון של מחמד וחאמד
)לטענתו, מספר הטלפון של מפדי לא נשמר בטלפון הסלולרי שלו( על מנת להסתיר את קשריו הנ"ל
עמם, וכל זאת בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי ) סעיף 29 לכתב האישום(.
29
29 . הנאשם מודה כי מספר ימים לאחר הפיגוע, בבית האבלים של משפחת חאמד, פגש את חברו של
מחמד, סלימאן ג'בארין )להלן: סלימאן(, עמו נהג להתרועע במסגד ולסייע לו בניקיונו, והשניים
שוחחו ביחידות. כן מודה הנאשם כי הוא וסלימאן קשרו קשר במסגרתו סיכמו להעלים בלילה את
מכשיר ה- DVR של מצלמות המסגד, בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי בדרך של העלמת ראיות,
ואולם לא הספיקו לעשות כן נוכח תפיסת המכשיר הנ"ל במסגד על ידי חוקרי המשטרה )סעיף 30
לכתב האישום(.
יריעת המחלוקת בתיק זה נוכח תשובת הנאשם לאישום
30
30 . בהינתן תשובתו הנ"ל של הנאשם לכתב האישום, נותרה בתיק זה יריעת מחלוקת צרה. על בית
המשפט להידרש בעיקר לשאלת קיומו של היסוד הנפשי בעניינו של הנאשם, שכן אין מחלוקת אשר
לקיומו של היסוד העובדתי בכל אחת מהעבירות המיוחסות לנאשם כאשר בראשן עבירת הסיוע לרצח.
כאן אקדים אחרית לראשית ואומר כי בנאשם התקיימו מכלול יסודות העבירות, הן העובדתי והן
הנפשי, וכי הוכח בתיק זה ע"י המאשימה, מעבר לכל ספק סביר, כי ביצע את מכלול העבירות מושא
כתב האישום, וזאת כפי שעולה באופן ברור מתמונת הראיות שתפורט להלן.
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
8 מתוך 40
חקירותיו של הנאשם בשב"כ והודעותיו במשטרה-הודאה במרבית המעשים
31
31 . הנאשם, בתשובתו לכתב האישום, הבהיר כי אין בפיו "טענות זוטא" ולא העלה טענה לעניין אי
קבילות אמרותיו אם בפני חוקרי השב"כ ואם במשטרה. בראי הדברים הנ"ל, ותוך מתן הדעת לטענות
ההגנה לעניין משקלן של האמרות ואופן גבייתן, אבחן להלן את גרסאותיו של הנאשם במסגרת
חקירותיו. יצוין כבר עתה כי מחקירותיו של הנאשם, הכוללות הודאה במרבית המעשים המיוחסים
לו, עולה כי הוא ביצע את העבירות המיוחסות לו בתיק זה, שעיקרן עבירות הסיוע. עוד אציין, כי
בחקירתו בשב"כ מיום 16/8/17 )ת/ 21 ( לאחר שהודה בחקירותיו הקודמות בחלק ניכר מהמיוחס לו,
בחר הנאשם לשמור על זכות השתיקה, אף כי השיב למספר שאלות לגבי גורמים אחרים. אף יום
למחרת, ביום 17/8/17 , כשנחקר הנאשם בשב"כ ע"י החוקר רוני, הוא שב ואמר כי הוא שומר על זכות
השתיקה, תוך שציין כי סיפר את האמת כולה בחקירה )ת/ 22( .
32
32 . בחקירתו הראשונה בשב"כ מיום 23/7/17 בשעה 07:10 ע"י החוקר המכונה שאול )ת/ 7(, סיפר הנאשם
כי ביום ה' עובר לפיגוע, בשעה 22:00 לערך, פגש במסגד את מחמד חאמד ומפדי והם רק התלוצצו
יחדיו. הנאשם סיפר כי לקח ברכבו את השניים לביתו של מחמד חאמד כדי שזה יתקלח ואז שב לביתו.
לאחר מכן נענה הנאשם בחיוב לבקשת מחמד חאמד להסיע את בני החבורה מהמסגד לאוטובוס
הנוסע לאלאקצא. הנאשם סיפר בחקירתו הנ"ל כי הסיע את השלושה "למצווה דתית", ציין כי הם
לא שוחחו על פיגועים או נשק וטען כי "הוא לא קשור לכלום" )שם, סעיפים 39-37 (. כאן אציין, כי
הנאשם בשלב הנ"ל בחר להרחיק עצמו ולמזער את חלקו בכל הקשור לפיגוע באלאקצא. בחקירותיו
הבאות חשף הנאשם יותר ויותר פרטים שהבהירו את חלקו בפרשה ואת הקשר שלו לפיגוע, אף כי גם
בהמשך ניתן לראות כיצד מנסה הנאשם בנקודות מסוימות למזער את חלקו ואת התנהלות בני
החבורה.
33
33 . בחקירתו השנייה בשב"כ, בצהרי אותו יום )בשעה 14:45 (, אשר נערכה ע"י החוקר המכונה קליין
)להלן: קליין( )ת/ 8 (, סיפר הנאשם, לראשונה, על כך שבני החבורה שוחחו עמו על ענייני אמל"ח "ועל
כוונות שלהם לבצע ירי לטובת אימון וכן על ירי בחתונות", אך טען כחלק ממזעור המעשים, כי
הם מעולם לא שוחחו על פיגועים )שם, סעיף 17 (. הנאשם סיפר על נשק הקרלו של מחמד חאמד
שהוחבא ע"י טוטו בארון במסגד, וכן כי ראה את הנשק פעמיים לפני הפיגוע. באותה חקירה, שוב כדי
להפחית מחלקו, הכחיש הנאשם שימוש בנשק, אך ציין כי הוא יודע שבני החבורה ביצעו בו ירי "באחד
ההרים סמוך ל]אום אל פאחם[" )שם, סעיף 25 (. כן סיפר הנאשם על סכין שנשא מחמד חאמד באופן
קבוע, ובהמשך סיפר כי נכנס עם השלושה למסגד בערב הפיגוע. לשאלה "מה ראה", השיב, "...כי
הוא ראה את השלושה מתחמשים, טוטו ברובה קרלו, מחמד חאמד ברובה קרלו, כל אחד
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
9 מתוך 40
מהשלושה במחסנית ומחמד ]מפדי[ בסכין", וכן הוסיף שמחמד חאמד החל את השיח אודות כוונתם
לעשות פיגוע, וכי תחילה נראה כי היה זה בצחוק, אך לאחר מכן הבין כי מדובר בעניין רציני )שם,
סעיפים 60 ו- 62 (. הנאשם גם סיפר בחקירתו הנ"ל כי מפדי רצה להצטרף לפיגוע, אך השניים האחרים
סרבו לכך, תוך שטענו כי אין לו נשק ולכן לא יוכל כמותם לבצע את הפיגוע. אולם, לאחר מכן הביא
מחמד חאמד למפדי את הסכין שלו, וזה הצטרף אל השניים, על אף ש"בפועל לא באמת רצו
בנוכחותו" )שם, סעיף 65 .)
34
34 . בהמשך חקירתו הנ"ל סיפר הנאשם, כי טוטו אמר שעדיף שהנאשם לא יסיעם לאוטובוס לבל יסתבך
"בכך שסייע להם בפיגוע". בנוסף לכך השיב הנאשם בחיוב לשאלה: ".... האם בשלב זה הבין כי
כוונתם הייתה לעשות פיגוע באמצעות הנשקים שלקחו באלאקצא ולכן רצו לנסוע...." )שם,
סעיף 75 (. עם זאת סיפר הנאשם "...כי הוא לקח אותם חמושים לאוטובוס מאחר ובעבר מחמד
חאמד היה לוקח את ה]נאשם[ פעמים רבות ברכבו ולכן ה]נאשם[ חש צורך בלהשיב לו טובה"
)שם, סעיף 77 (. הנאשם אף סיפר, כי זיהה את התיק עמו יצאו בני החבורה לפיגוע וכי "בתיק היו
תמיד מחביאים את הנשק" )שם, סעיף 93 (. בסיכומה של החקירה הנ"ל הודה הנאשם בכך שאף שלא
רצה להיות שותף לביצוע הפיגוע, הרי שהיה "חלק מסיוע לחבריו בהוצאת הפיגוע לפועל" )שם,
סעיפים 107-106 .)
35
35 . בחקירתו השלישית בשב"כ שנערכה ע"י קליין באותו ערב ) 23/7/17 20:45 (, סיפר הנאשם על הוויכוח
בין מחמד חאמד ובין טוטו לגבי מקום הפיגוע- "בירושלים או בתוך אלאקצא ממש", וכי בסופו של
דבר הוחלט לבצע את הפיגוע באלאקצא )ת/ 9 )סעיפים 9-8 ((. אף מחקירת הנאשם ע"י השב"כ מיום
4/8/17 )ת/ 16 סעיף 5( עולה ההתלבטות של טוטו ומחמד חאמד בין פיגוע באלאקצא ובין הרג של
מתנחל בירושלים )ראו לעניין זה גם את הודעת הנאשם במשטרה- ת/ 5 ש' 16-10 (. האמור לעיל מלמד,
באופן ברור, על כך שאין מדובר בהתלוצצות של השניים בפניו של הנאשם, כי אם בתכנון מדויק של
הפיגוע תוך קבלת החלטה לעניין מקום ביצועו. לגבי התכנון לפרטים, הבהיר הנאשם בחקירתו כי
תוכנן פיגוע ירי ולא דקירה )ת/ 9, סעיף 22 (. לשאלה, "על מה ירו חבריו במהלך האימונים עם
הנשק", השיב הנאשם בחקירתו הנ"ל, כי "רק ירו באוויר" )שם, סעיפים 15-14 וכן סעיף 31 (. הנאשם
סיפר עוד באותה חקירת שב"כ, כי מפדי התקשר לאחראי על האוטובוס לאלאקצא, וכן סיפר כי ראה
את בני החבורה יוצאים מהמסגד חמושים ועולים באופן זה לרכבו ולאחר מכן לאוטובוס )שם, סעיף
25 .)
36
36 . בחקירתו הנ"ל סיפר הנאשם על סלימאן ג'בארין בן ה- 16 )להלן: סלימאן(, וכי לגביו ידע, מפי טוטו,
כי הוא ירה עם טוטו בנשק הקרלו לפני צום הרמדאן ב- 2017 . אשר לסלימאן, סיפר הנאשם, גם
בחקירתו ע"י חוקר השב"כ רוני, כי נודע לו מטוטו שסלימאן הצטרף אליו פעם אחת לירי בהרים
)ת/ 10 סעיף 11 (. חשוב לציין, כי סלימאן, בהודעתו במשטרה מיום 30/7/17 שהוגשה בהסכמה
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
10 מתוך 40
)ת/ 134 (, סיפר: "אני הייתי בבית שלי וזה היה לפני שבוע מחודש רמאדן השנה וזה היה קרוב
לשעה 13:00 בערך, שמעתי קול של ירי, יצאתי מהבית וראיתי את טוטו עומד בחצר שלהם,
שאלתי אותו מה זה טוטו והוא אמר לי כי הוא מנסה את הנשק אם הוא עובד או לא... אחר כך
ידעתי איזה נשק הוא ירה כי ראיתי את הנשק אחר כך ולפני הפיגוע בשבועיים במסגד". סלימאן
הוסיף וסיפר בחקירתו הנ"ל, כי שבועיים לפני הפיגוע נתן לו טוטו במסגד תיק שהוחבא במחסן ומתוך
התיק הוציא אבו חאמד )מחמד חאמד( נשק מסוג קרלו והחביאו בבטנו. סלימאן ראה אז את טוטו
מוציא חמש מחסניות מהתיק וכן ראה כדורים. לדבריו, בסופו של דבר, הם החזירו את התיק למחסן
המצוי מתחת למדרגות במסגד )שם, ש' 45-24 (. הנאשם, בחקירתו במשטרה מיום 1/8/17 )ת/ 4 ,)
הזכיר את סלימאן בהקשר נוסף. הנאשם סיפר, כי אמר לסלימאן, בחצר בית האבלים של משפחתו
של מחמד חאמד, כי אם ייתפסו המצלמות במסגד, תיחשף מעורבותם בפיגוע, וסלימאן הציע לו: "בוא
נלך ונעלים את מכשיר המצלמות", אז השיב לו הנאשם: "בסדר אבל לא עכשיו כי יש הרבה
תנועה במסגד". השניים לא קבעו מועד להעלמת המצלמות, ובסופו של דבר לא הצליחו לעשות כן,
כי "אחרי כמה ימים באה המשטרה ולקחה את המחשב והמצלמות" )שם, ש' 13-7 (. בעובדות הנ"ל
בהן מודה הנאשם, בתשובתו לאישום, יש כדי ללמד על כך שהנאשם וסלימאן קשרו קשר להעלים את
מכשיר ה- DVR של מצלמות המסגד, היינו להעלים ראיות בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי.
הנאשם הודה, כאמור, כי ביצע עבירה של קשירת קשר עם סלימאן לביצוע עבירה שעניינה שיבוש
מהלכי משפט, עבירה מסוג עוון הקבועה בסעיף 244 לחוק העונשין.
37
37 . בהודעה הנ"ל במשטרה סיפר הנאשם גם על כך שבתחילת חודש הרמדאן הציעו לו מחמד חאמד וטוטו
לבוא עמם להתפלל באלאקצא. השלושה, לדברי הנאשם, נסעו לירושלים והלכו רגלית דרך שער באב
חוטה, שם בוצע בעבר פיגוע, ומשם הם המשיכו ללכת דרך שער ''אלודואא'' , אז שמע הנאשם את
מחמד חאמד אומר לטוטו שיש מצלמה במקום והצביע עליה. לדברי הנאשם, באותה עת הוא לא ייחס
חשיבות לדברים, אולם בהמשך הרמדאן הוא ידע כי "מחמד חאמד וטוטו ומחמד מפדי רוצים לבצע
פיגוע", והבין מדוע דיבר מחמד חאמד על קיומה של המצלמה במסלול לאלאקצא )שם, ש' 22-14 .)
38
38 . בחקירותיו סיפר הנאשם גם על דברים שאמרו לו בני החבורה וחפצים שמסרו לו טרם יציאתם לנסיעה
עימו לתחנת האוטובוס. טוטו אמר לו שימסור דרישת שלום למשפחתו וזאת "מאחר וידע שהולך
למות" )ת/ 9 סעיפים 39-37 (. הנאשם הבהיר, בהמשך דבריו, כי כוונתו של טוטו הייתה למות כשהיד
)שם, סעיף 40 (. טוטו אף מסר לנאשם את המפתח של דלת המסגד, וביקש ממנו להשיבו לאחד
האחראים במסגד. מחמד חאמד אמר לנאשם כי ברשותו סכום של 500 ₪ ומסר לו סכום זה, תוך
שאמר לו כי "לא יהיה לו כבר מה לעשות עימם ולכן נתן אותם...במתנה" )שם, סעיפים 44-43 .)
מחמד חאמד וטוטו מסרו לנאשם "שני מכשירי טלפון שעשו עימם שימוש וביקשו ממנו שיעביר
אותם למשפחות שלהם", אולם הוא, מחמת פחד, החביאם בסלע בהרים בסמוך לביתו )שם, סעיפים
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
11 מתוך 40
49-47 (. בחקירתו בשב"כ ת/ 10 שב הנאשם גם בפני החוקר רוני על הדברים הנ"ל, תוך שהבהיר כי
מחמד חאמד העביר לו 500 ₪ תוך שאמר שלא יזדקק לכסף; טוטו העביר, כאמור, לנאשם את מפתח
המסגד, וגם את המפתח של רכבו וביקש שיעבירו לאביו, וכן נתן לנאשם את הטלפון הנייד של מחמד
מסוג גלקסי ואת הטלפון הנייד שלו, וביקש ממנו להעבירם לבני משפחתו ולמסור להם ד"ש )שם,
סעיף 17 (. "בנקודה זו הבין ]הנאשם[ בצורה חד משמעית כי השלושה עומדים לבצע פיגוע ממנו
לא מתכוונים לשוב" )שם, סעיף 18 (. התנהלותם הנ"ל של בני החבורה סמוך ליציאתם לכיוון
האוטובוס לאלאקצא לימדה את הנאשם, כי הם לא ישובו חזרה וחידדה בפניו את רצינות כוונתם
לבצע את הפיגוע.
39
39 . בחקירתו בשב"כ מיום 3/8/17 )ת/ 15 ( סיפר הנאשם שהוצע לו פעמיים ע"י בני החבורה לבצע פיגוע
וטען כי סרב לכך וכי הוא כלל אינו קשור לפיגוע. בהמשך, נשאל הנאשם ע"י החוקר קליין לפשר טענתו
שאינו קשור לפיגוע, שהרי הוא ישב עם בני החבורה, שמע על תכנון הפיגוע באלאקצא, הסיע אותם
לחורשה לביצוע ירי טרם הפיגוע, ראה אותם מתחמשים, שמע מהם במסגד לפני היציאה לדרך, כי
הם מבינים שהם עתידים להפוך לשהידים והם אף מסרו לו דברים עבור בני משפחותיהם לפני שלקח
אותם לאוטובוס לאלאקצא ביודעו שמטרת נסיעתם היא לבצע פיגוע. הנאשם, בתגובה לדבריו הנ"ל
של החוקר, הרכין ראשו ולא השיב ולאחר מכן, כשנשאל האם הוא עדיין טוען שאינו קשור לשלושת
המפגעים ולמה שביצעו, השיב כי הוא מבין שטעה )שם, סעיפים 13-7 (. הנאשם, בהתנהלותו הנ"ל
ובאומרו כי טעה, אישר למעשה כי סייע לבני החבורה לבצע את הפיגוע הרצחני באלאקצא. לעניין
סירובו לצאת לפיגוע, סיפר הנאשם אף בחקירתו במשטרה ת/ 2 כי במסגד, בתחילת חודש הרמדאן,
בנוכחותו של מחמד חאמד, כשעדיין לא דובר במפורש על פיגוע באלאקצא, הציע לו טוטו לארגן עבורו
נשק מסוג קרלו על מנת שיבצע יחד עמו ועם מחמד חאמד את הפיגוע, אך הוא סרב בתוקף לכך. עוד
לדברי הנאשם, כשבועיים שלושה לפני הפיגוע, כשכבר דובר על פיגוע באלאקצא, פנו אליו במסגד
מחמד חאמד וטוטו ובקשו ממנו להצטרף אליהם לפיגוע, תוך שטוטו אמר שיארגן לו נשק לצורך
הפיגוע, אולם הוא סרב גם בפעם זו להצעה להצטרף לביצוע הפיגוע )ראו לעניין זה: חקירתו בשב"כ
של הנאשם ת/ 12 )סעיף 15 ( וכן הודעתו במשטרה ת/ 5 )ש' 56-36 ((. האמור לעיל מצביע על כך שהנאשם
הבין היטב שבכוונת בני החבורה לבצע את הפיגוע, שהרי הם שבו והציעו לו להצטרף אליהם ואף
לחמש אותו בנשק לצורך כך.
40
40 . הנאשם הוסיף וסיפר לחוקריו על כך שכשבוע וחצי לפני הפיגוע באלאקצא, הוא פגש את בני החבורה
במסגד, שאז טוטו סיפר לו כי מספר ימים קודם לכן הם התכוונו לבצע את פיגוע הירי באלאקצא.
מחמד חאמד ומפדי היו כבר בדרכם לנקודת ההסעה מאום אל פחם לאלאקצא. אולם, טוטו התקשר
אליהם וביקש מהם לשוב חזרה כי רב עם ארוסתו. טוטו אף סיפר אז לנאשם כי בערב בו נועד, כאמור,
להתבצע הפיגוע, הוא ביקש מסלימאן לסייע לבני החבורה בהעברת התיק עם הנשקים, אך זה פחד
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
12 מתוך 40
ובכה )ת/ 10 סעיף 12 וכן ראו לעניין זה גם חקירת השב"כ של הנאשם ת/ 16 סעיפים 7 ו- 8 וכן חקירתו
במשטרה ת/ 5 ש' 77-58 (. גם האמור לעיל מלמד על כך שבפני הנאשם הוצגה תמונה אחת ויחידה ע"י
בני החבורה. קרי: כוונה ברורה שלהם לבצע פיגוע באלאקצא. הנאשם ידע, כאמור, כי התכנון לבצע
את הפיגוע כבר כמעט יצא אל הפועל, דבר שלא צלח אך בשל הריב בין טוטו ובין ארוסתו. כאן אוסיף
כי הנאשם עת שציין בחקירתו, כאמור, כי הפיגוע כמעט יצא אל הפועל, לא הוסיף וטען כי לא התייחס
לעניין זה ברצינות, דבר שהתבקש בנסיבות העניין, כנטען בצדק בסיכומי המאשימה )עמ' 52 .)
41
41 . הנאשם סיפר, כאמור לעיל, כי נחשף לנשק, הן במסגרת הירי בהרים, אליו אתייחס בהרחבה גם
בהמשך, והן במסגד. הנאשם סיפר גם על הסכין שראה ושהייתה זמן רב ברשות מחמד חאמד. לדברי
הנאשם, מספר ימים לפני הפיגוע, בשטח פתוח, החזיק בסכין כדי לראות כיצד היא נפתחת ולאחר
מכן השיבה למחמד. כשנשאל, מדוע לא דיווח על כל הדברים שקרו שהרי ידע שהולך להתבצע פיגוע,
השיב כי עשה טעות )ת/ 11 סעיפים 32-17 (. הנאשם סיפר על אותה סכין גם בחקירתו במשטרה )ת/ 2 ,)
וזאת תוך שהתייחס לסכין של מחמד חאמד שנלקחה למקום הפיגוע. הנאשם ציין כי מדובר ב"סכין
נפתחת" שצבעה חום, וכן כי ראה אותה מספר פעמים ברשות מחמד חאמד ולראשונה, לפני כשנתיים
שלוש. לדבריו, הוא החזיק בסכין סתם, לפעמים, אך כדי להביט בה )שם, ש' 35-30 (. כאן יצוין, כי
הסכין שנמצאה בזירת הפיגוע, סמוך לגופת המחבל מחמד חאמד )ת/ 63 תמונה 23 ( ,עונה על התיאור
שמסר הנאשם בהודעתו, מה גם שנמצא על הסכין DNA של הנאשם אליו אתייחס גם בהמשך.
42
42 . הנאשם סיפר בחקירתו כי תחילה נהג להיפגש עם טוטו ומחמד חאמד שהיו הדומיננטיים בחבורה ורק
אחר כך הצטרף אליהם מפדי. בשלב מסוים, לדבריו, החלו טוטו ומחמד חאמד לדבר בפניו על ירי
בנשקים באזור הררי באום אל פחם, הקרוי "ראס אל היג'". כששוחחו על נושאים רגישים כגון דא,
נהג טוטו לקחת את הטלפונים ולהרחיקם פן יאזינו להם. הנאשם סיפר, כי תחילה מחמד חאמד הראה
לו נשק אחד מסוג קרלו שהוחבא בעליית הגג במסגד, וכי גם טוטו הראה לו את נשק הקרלו שלו
שהוחבא גם הוא שם, וכן ראה הנאשם כי ברשות השניים מחסניות ותחמושת. באחת הפעמים, כשישב
הנאשם עם בני החבורה במסגד, החליטו טוטו ומחמד חאמד, לאחר ויכוח, כאמור, לגבי מקום הפיגוע,
כי הפיגוע יתבצע באלאקצא )ת/ 1 ש' 80-67 (. וכך תיאר הנאשם בחקירתו במשטרה את שלושת בני
החבורה החמושים בליל הפיגוע עת שנכנס למסגד: " ...ראיתי את שלושתם בלבד...והיו 2 נשקי
קרלו ו - 3 מחסניות ותחמושת בתפזורת על הרצפה. כמו כן למחמד חאמד היה סכין על רגל ימין
שלו, אגב ראיתי בעבר את הסכין עם מחמד חאמד. השלושה המשיכו להתפלל, אחר כך החלו
למלא את המחסניות וסיפרו לי שהם הולכים לבצע את הפיגוע במסגד אלאקצא, אז היה ויכוח
אם לקחת מחמד מפדי איתם כי לא רצו שילך איתם מכיוון שאין עוד נשק בשבילו, לאחר ויכוח
קצר, הסכימו שמחמד מפדי יצא איתם לירושלים לצורך ביצוע הפיגוע..." )הדגשות שלי-ר.ב.(
)ת/ 1 ש' 127-123 (. הנה כי כן, הנאשם ראה את בני החבורה חמושים ומתחמשים, תוך שהם הבהירו
לו היטב כי הם בדרכם לבצע את הפיגוע באלאקצא.
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
13 מתוך 40
43
43 . הנאשם סיפר עוד בחקירתו במשטרה, כי מחמד חאמד הסליק על גופו באזור הבטן את הנשק, תוך
שהכניס את הקנה למכנסיו, וכך נהג גם טוטו. לגבי המחסניות- כל אחד משלושת בני החבורה שם
מחסנית בגרביו ואת יתר התחמושת שמו בכיסים, שאז טוטו ומחמד חאמד מסרו לו החפצים והכסף,
כמתואר לעיל, תוך שטוטו ביקש שימסור דרישת שלום להוריו, ואילו מפדי לא מסר דבר ולא אמר
דבר. בשלב זה הבין הנאשם כי הם "הולכים לבצע פיגוע במסגד אלאקצא כמתוכנן" )שם, ש' 134-128 (. מחקירתו של הנאשם בשב"כ ת/ 20 עולה, כי במהלך הסעת בני החבורה ברכבו לתחנת האוטובוס
"...טוטו היה חמוש וישב לידו, מחמד חאמד היה חמוש וישב בספסל האחורי ליד מחמד מפדי",
וכן כי עד לעלייתם לאוטובוס הם היו חמושים )שם, סעיפים 3 ו- 5(. קרי: הנאשם צפה היטב בבני
החבורה כשהם חמושים, וזאת עד לעלייתם לאוטובוס שהובילם לאלאקצא. הנאשם הכחיש,
בתשובתו לאישום, מחוסר ידיעה, את מהלך ההתרחשות במהלך נסיעת האוטובוס. ברם,
מחקירותיהם בשב"כ של מכריהם של בני החבורה שנסעו עמם באוטובוס, לרבות הודעתו במשטרה
של נהג האוטובוס, שהוגשו בהסכמה בתיק זה )ת/ 134 (, מוכחות העובדות בכתב האישום המתארות
את מהלך העניינים מעת יציאת האוטובוס מהתחנה באום אל פחם ועד לחזרתו מירושלים בשעה
05:30 ללא בני החבורה שנותרו במתחם הר הבית וביצעו את הפיגוע. נהג האוטובוס, בהודעתו
במשטרה מיום 18/7/17 )ת/ 134 (, סיפר כי לאחר הפיגוע, כשפורסמו תמונות מבצעי הפיגוע, נזכר
שאחד מהם פנה אליו, עם עצירת האוטובוס בירושלים, ואמר לו כי השלושה יחזרו חזרה ברכב של
בן דודו וכי אין צורך שימתין להם )שם, ש' 34-31 (. עוד אדגיש, כי ממכלול ההודעות של מכריהם של
בני החבורה, וכן מחקירותיו בשב"כ של אימאם המסגד, תאופיק ג'בארין )עד תביעה 31 ( )ת/ 134 ,)
עולה כי אף אחד מהם לא ידע דבר על תכנית הפיגוע, ואף מכך אנו למדים בדבר חלקו של הנאשם
אותו שיתפו, כאמור, בני החבורה בתכנית הפיגוע.
תכלית הירי בהרים
44
44 . הנאשם התייחס, כאמור, בחקירותיו לירי באזור ההרים. לטענת ההגנה, אין לקשור בין הירי הנ"ל
לבין הפיגוע ולהסיק, כנטען ע"י המאשימה, כי מדובר בירי שהיווה אימון לקראת הפיגוע. הנאשם
סיפר בחקירותיו, הן בשב"כ והן במשטרה, כי דובר בירי באוויר. כך אמר בחקירתו בשב"כ )ת/ 9(, כי
הם רק ירו באוויר ולא מעבר לכך )שם, סעיפים 15 , 31 (. הנאשם סיפר, בחקירה נוספת בשב"כ )ת/ 10 ,)
כי טוטו סיפר לו במהלך הרמדאן, במפגשים שלהם, כי הוא ומחמד חאמד ביצעו פעמים רבות, לפני
הרמדאן ובמהלכו, ירי ברובי הקרלו, תחילה לבדם ולאחר מכן עם מפדי, אולם "טוטו לא התבטא כי
מדובר באימוני ירי טרם פיגוע" )שם, סעיף 8 ( 4((. בחקירה הנ"ל סיפר הנאשם גם על הפעמיים
במהלכם נסע לירי בהרים )שם, סעיף 9(. לטענתו, בפעם הראשונה נסע באמצע חודש הרמדאן עם
מחמד חאמד ורק האחרון ירה בנשק שקיבל לידיו במסגד מטוטו, ובפעם השנייה, כעבור שבוע, שוב
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
14 מתוך 40
מסר טוטו את שני הנשקים למחמד חאמד, שאז נסעו האחרון, הנאשם ומפדי להרים, אולם הנאשם
לא ירה כי אם רק השניים האחרים )ראו לעניין זה גם את החקירה במשטרה של הנאשם ת/ 1 ש' 102-98 , וכן את חקירתו בשב"כ ת/ 12 בה סיפר כי נסע פעמיים לירי להרים לאחר שידע כבר על כוונת בני
החבורה לבצע פיגוע באלאקצא(. בהמשך, בחקירת השב"כ ת/ 18 שינה הנאשם את גרסתו הנ"ל, אשר
נועדה למזער את מעשיו, ואישר כי ירה באחת הפעמים הנ"ל מספר כדורים באוויר, לאחר שמחמד
חאמד הכניס את המחסנית לנשק, מסר לו אותו דרוך והסביר לו כיצד לכוון לאוויר )שם, סעיף 6(. אף
בחקירתו במשטרה ת/ 3 ציין הנאשם, כי בפעם בה נסע להרים עם מחמד חאמד ירה " 3 כדורים
באוויר מנשק קרלו" והוסיף: "מעבר לזה לא יריתי אף פעם" )שם, ש' 12-11 וכן ראו ת/ 18 ש' 6 .)
45
45 . כך ניסה הנאשם לתאר בחקירתו במשטרה ת/ 2 את הירי בהרים: "מה שהיה קורה זה שהלכתי כמו
שסיפרתי לך בחקירה הקודמת, למקום שלקחתי אותך אליו וצילמת אותי שם היינו מגיעים
ברכב, מחמד חאמד היה מוציא את הנשק מהחלון של הרכב ויורה באוויר, לא היו מטרות, גם
לא משהו מתוכנן" )שם, ש' 84-82 (. כשנשאל מה קרה לאחר הירי, השיב הנאשם: "כשהיינו מגיעים
למסגד היינו מדברים על הירי אם היו מעצורים או הנשק ירה טוב, ומשם חוזר לבית" )ת/ 2 ש'
85 (. השיחה הנ"ל של הנאשם ובני החבורה שדנה במצבו וכשירותו של הנשק מדברת בעד עצמה
ומלמדת, כי אין עסקינן בירי אך לצרכי הנאה כי אם בירי שנועד לאימון.
46
46 . בחקירותיו בשב"כ ובמשטרה של הנאשם מצוין מפיו, לסירוגין, "אימוני ירי" ו "ירי". לעניין זה טוענת
ההגנה כי הנאשם לא נקט בלשון "אימון ירי", וכי מושג זה הוטבע ע"י חוקריו בחקירות. אקדים
ואציין כי אף אם אלו הם פני הדברים, הרי שאין בכך כדי לשנות את התמונה הראייתית הכוללת
בתיק זה, ולפיה קיים קשר הדוק בין אותו ירי בהרים בו השתתף הנאשם ובין הפיגוע באלאקצא.
הפסיפס הראייתי בתיק זה מצביע באופן ברור על כך שהירי בהרים היווה אימון לקראת הפיגוע
באלאקצא, דבר שאף עולה מעדויותיהם של חוקריו של הנאשם שתובאנה בסמוך להלן.
47
47 . חוקר השב"כ רוני )להלן: רוני(, אשר גבה מהנאשם את החקירות המתועדות ב-ת/ 10 -ת/ 14 ו-ת/ 22
ציין בעדותו בפנינו, כי בדרך כלל דו"חות זיכרון הדברים )הזכ"דים( נכתבים במהלך החקירה, ולכל
המאוחר בסיום החקירה, וכן כי הנאשם נחקר בשפה הערבית )פרוטוקול מיום 7/5/18 עמ' 13 ש' 23-1 .)
48
48 . לצורך המחשת טענת ההגנה, כי הירי בהרי אום אל פחם לא נועד לצורך "אימוני ירי" לקראת הפיגוע,
הצביע הסנגור, בחקירתו הנגדית של רוני, על טרמינולוגיה שונה בזכ"דים לתיאור הירי הנ"ל. כך,
לדוגמא, ב-ת/ 10 השתמש רוני במונח "אימוני ירי" ובהמשך מתואר הירי כ"ירי בהרים". רוני הבהיר
בעדותו, כי במהלך חקירותיו נשאל הנאשם על הירי שבוצע בהרים טרם הפיגוע. העד ציין, ברוב
הגינותו, כי אינו זוכר אם הנאשם השתמש במילה "תדריב" )تدريب( בערבית שפירושה אימונים
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
15 מתוך 40
ונושאת בעולמו כחוקר שב"כ קונוטציה ביטחונית. העד הניח שהנאשם אמר "הלכנו להרים לבצע ירי"
או "ביצענו ירי בהרים" וייתכן שנקט באמירות לגבי ניסוי ירי בנשק. רוני ציין, לעניין זה, כי יכול
להיות שהוא לקח את תיאור המצב ע"י הנחקר והכתירו במילה "אימון" אף שזו לא בהכרח נאמרה
על ידו )פרוטוקול מיום 7/5/18 , עמ' 14 ש' 32-28 ועמ' 15 ש' 4-1 (. יחד עם זאת, הבהיר רוני, כי גם אם
הנאשם לא נקט בלשון "אימון", היו שם כל הפרמטרים לכך שעסקינן באימון לפני אירוע- הכנת
הנשק, נסיעה לשטח האימון, וכן התפעול עצמו של הנשק )שם, עמ' 15 ש' 12-9 (. רוני נשאל לגבי
האמירה של הנאשם ב-ת/ 14 , לפיה מחמד חאמד וטוטו סיפרו לו שלפני הרמדאן ובמהלכו הם ביצעו
אימוני ירי בהרים, תחילה לבדם ובהמשך עם מפדי, והשיב כי אכן סביר להניח שהנאשם לא נקט
במונח "אימוני ירי". אולם, עמד על כך שמדובר באימון ירי, וזאת בהינתן "כל ההתנהלות המקדימה
לביצוע הירי, מלקיחת הנשקים מהמסגד, ההובלה לנקודת הירי ברכבו של הנאשם, הירי עצמו"
)פרוטוקול מיום 7/5/18 , עמ' 15 , ש' 24-23 (. לגבי היותו של הירי באוויר מתוך רכב, השיב רוני, כי
בעיניו עסקינן באימון ספציפי של ירי מתוך רכב נוסע. העד הטעים, כי לקיחת נשק ונסיעה לבצע ירי
במקום מבודד מלמדים כי מדובר באימון, מה גם שבאותו מקום נמצאו תרמילים לנשק )שם, עמ' 16
ש' 29-21 (. עוד הוסיף העד כי אין להתעלם מכך שבסופו של דבר השלושה הגיעו למסגד אלאקצא
וביצעו פיגוע, דבר הממחיש במבחן התוצאה, כי הירי בהרים היווה אימון )שם, עמ' 18 ש' 13-7 .)
49
49 . אף חוקר השב"כ קליין ציין, בעדותו בפנינו, כי הזכ"ד נכתב על ידו בזמן החקירה או סמוך לכך. לדברי
העד, רוב חקירתו של הנאשם, הדובר גם את השפה העברית, נערכה בשפה הערבית. קליין ציין
בעדותו, כי נוכח חלוף הזמן אינו זוכר בדיוק באיזו מילה בערבית השתמש הנאשם כששוחח עמו על
אימון. יחד עם זאת, ציין קליין כי הנאשם, הלכה למעשה, דיבר בחקירתו על אימון: "...השיח שהיה
ביני לבין הנאשם היה שיח על אימון, אם זה בהרים, אם זה לפני הפיגוע על אימון באמל"ח וזו
הסיבה שרשמתי אימון. לא ארשום אימון אם לא דובר על אימון. גם בזכ"ד לפני הגרסה שהוא
מסר, שהוא נשאל על הפעילות שלו זה מה שהוא מסר, שבוצעו אימונים והכנות טרם הפיגוע"
)פרוטוקול מיום 7/5/19 , עמ' 22 ש' 25-22 (. ובהמשך: "השיח ביני לבין הנאשם כמו שיח קולח בין
בני אדם, הוא בדיוק בצורה הזאת. מה שאתה יכול לראות פה, לא בכל שורה נרשם – אימון,
אימון, אימון, אלא שנרשם לפעמים "יצאנו לבצע ירי בהרים" כאשר הנושא עליו אנו מדברים
אימוני הירי שבוצעו. שאלתי אותו במסגרת אותו נושא, מי ירה, עם איזה נשק, שאלות כאלה
ואחרות, הכל תחת אותו נושא שדובר על אימון הירי שבוצע בהרים. מטבע הדברים המילה
אימון לא תכנס בכל שאלה כאשר אנו מדברים על אותו נושא" )שם, עמ' 23 ש' 6-1 (. להמחשת
האמור לעיל ובתגובה לטענות הסנגור, כי הנאשם לא נקט בלשון "אימון" כי אם החוקר עצמו, הפנה
העד לחקירה ת/ 8 )סעיף 17 ( שם נרשם מפי הנאשם כי שמע את בני החבורה משוחחים על כוונות
שלהם לבצע ירי לטובת אימון וכן על ירי בחתונות )שם, עמ' 25 ש' 11-6 (. העד שב והדגיש כי נושא
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
16 מתוך 40
האימונים עלה ע"י הנאשם, וכי הנאשם ענה כשנשאל בעניין האימונים מבלי שהעלה טענה כלשהי
המשיגה על כך שמדובר באימון )שם, עמ' 30 ש' 20-16 .)
50
50 . לשאלת בית המשפט, מדוע בחקירה ת/ 9 כשדיבר הנאשם אך על ירי באוויר, לא עימת אותו קליין עם
כך שבחקירה הקודמת הוא דיבר על אימון ירי, ענה קליין כי הזכ"ד משקף את כל הלך החקירה וקשה
לו לענות לעניין אמירת מילה מסוימת, וכן הוסיף את הדברים הבאים, המדברים בעד עצמם לעניין
היות הירי למטרת אימון לצורך הפיגוע: "אני רוצה לציין דבר נוסף, שיש אמל"ח ועל נושא
האמל"ח אני חושב שאין שאלה, אמל"ח זה נועד לפיגוע והוא גם אמר את זה בעצמו, שלטוטו
היה קרלו לטובת הפיגוע. שיש אמל"ח והוא נועד לפיגוע, אימון מבחינתי זה לאו דווקא לסמן
מטרה ולראות מי פוגע טוב יותר, כשמדובר על אימון לקראת פיגוע, זה כולל בתוכו ניסוי כלים,
כולל בתוכו בדיקה של טיב האמל"ח, של התחמושת ואומר גם שהוא ציין שהיה ]כך במקור-
ר.ב.[ להם תקלה, אני לא זוכר אם זה הנאשם או מישהו אחר, שהיה להם תקלה באחד הנשקים
ולכן הם גם היו חייבים לתקן את הנשק לפני הפיגוע. לנושא אימון יש חלק אינטגרלי טרם
הפיגוע. גם ירי באוויר, כגרסת הנאשם, בהיבט שלי, מדובר על אימון לקראת הפיגוע, מאחר
ואימון, זה בדיקה של הכלי. זה בדיקה של הנשק לראות שהוא תקין, לא משנה אם אני יורה
למטרה או באוויר וכך או כך הוא ייחשב כהכנה לפיגוע" )שם, עמ' 25 ש' 32-30 ועמ' 26 ש' 9-1 .)
העד הוסיף וציין, כי אף אם בוצע באותו נשק ירי קודם לכן, בין היתר, יחד עם סלימאן, הרי שאין
בכך כדי לשנות מהעובדה שהירי עליו דיבר הנאשם בוצע למטרת פיגוע, שהרי קיים הקשר לבצע פיגוע,
קיימים אצל בני החבורה אמצעי הלחימה, המוצגים בפני הנאשם, וקיימת החבירה, בלי סלימאן, לירי
בהרים, לרבות בדיקת מחסניות )שם, עמ' 29 ש' 8-2 (. עוד ציין קליין בעדותו, כי אינו מקבל את עמדת
הסנגור שהוטחה בפניו, לפיה אימון אינו קשור בהכרח לפיגוע, שהרי מכלול הנסיבות מלמד, כאמור,
על ירי למטרת הפיגוע המתוכנן )שם, עמ' 30 ש' 12-9 .)
51
51 . חוקר השב"כ שאול )להלן: שאול( התייחס אף הוא בעדותו בפנינו לעניין תכלית הירי בהרים, כפי
שהיא באה לידי ביטוי בחקירת הנאשם על-ידו בזכ"ד ת/ 18 . בחקירתו ע"י שאול סיפר הנאשם, כי
היה פעמיים עם מחמד חאמד כשהם ירו באוויר, ובאחת הפעמים ירה הנאשם מספר כדורים לאחר
שלמד ממחמד חאמד כיצד לירות בנשק שהועבר לידיו ע"י מחמד חאמד. שאול ציין בעדותו, כי כתב
את ת/ 18 בסיום החקירה וכי החקירה נסובה סביב נושא האימון בנשק של הנאשם עם המחבלים
)פרוטוקול מיום 21/5/19 , עמ' 39 ש' 2(. וכך הבהיר העד בעדותו, כי הנסיבות שבפנינו מלמדות על
אימון בנשק: "...מדובר בכך שחאמד הכשיר אותו, הדריך אותו להשתמש בנשק. רשום כמה
פעמים בזכ"ד, למשל בסעיף 7, סעיף 12 , הוא מעולם לא נגע בנשק ולא התעסק לפני שירה עם
מוחמד חאמד. סעיף 14 , שמוחמד חאמד הביא לו כבר את הנשק מוכן. סעיף 17 שבסוף מוחמד
פורק את הנשק. מהדברים האלה מצטייר כי מדובר באימון" )שם, עמ' 40 ש' 7-3 (. העד עמד על כך
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
17 מתוך 40
שאף כי מדובר בירי באוויר עסקינן, בנסיבות האמורות, באימון, תוך שציין את הנסיעה למרחקים
לבצע ירי לצד תכנון של פיגוע ע"י קבוצת אנשים שיוצאת לירי יותר מפעם אחת )שם, ש' 26-24 (. העד
שב על גרסתו כי מדובר באימון אף לאחר שהוטח בפניו כי תחביבו של טוטו היה ירי, וזאת תוך שביקש
לאבחן בין הירי של טוטו לצרכי תחביב ליד ביתו לבין נסיעה מרוחקת להרים לצרכי אימון )שם, ש'
22-20 (. אף כשהובהר לעד כי בחקירתו במשטרה דיבר הנאשם על ירי באוויר מחלון רכב )ת/ 2 ש' 81 ,)
השיב העד כי מדובר בסוג של אימון, וזאת הגם שהירי בפיגוע עצמו לא בוצע מרכב )שם, עמ' 41 ש'
27-18 .)
52
52 . חוקר המשטרה ליאם חביש )להלן: חביש( התייחס אף הוא בעדותו בפנינו לשאלת מטרת הירי בהרים.
בעדותו הובהר כי חקר את הנאשם בשפה הערבית וזה ענה לו בערבית. תוך כדי החקירה רשם החוקר
בעברית את השאלה והתשובה ותרגם לנאשם את שרשם )פרוטוקול מיום 4/6/18 , עמ' 55 ש' 5-3 .)
חביש התייחס בעדותו לטענת הסנגור כי בהודעותיו של הנאשם קיימת, לסירוגין, התייחסות ל"ירי"
ו"אימוני ירי". חביש לא זכר האם הנאשם נקט במילה בערבית "תמרין" או במילה בערבית "תדריב"
כדי לתאר אימון. העד, שהינו דובר השפה הערבית, עמד על כך שתרגם במדויק את דברי הנאשם
מערבית לעברית ורשם "ירי" מקום שנאמר "ירי" ו"אימוני ירי" מקום שכך נאמר, וזאת כדוגמת
הודעתו של הנאשם ת/ 1 , שנגבתה ע"י העד, ובה נאמר בש' 99-98 : "אני אישית יצאתי איתם פעמיים
לאימוני ירי" )שם, עמ' 46 ש' 32-27 (. בהודעה הנ"ל, בתשובה לשאלה: "על מה הייתם מדברים
במפגשים ומי היה נוכח בהם", השיב הנאשם, כי תחילה שוחח עם בני החבורה על ענייני חולין
והוסיף: "אחר כך "תותו" ומחמד חאמד החלו לדבר בפני על נשקים, שהם יורים ומבצעים
אימונים בנשקים באזור שנקרא ראס אל היג' זה אזור הררי באום אל פחם ואחר כך מחמד מפדי
הצטרף אליהם לאימונים..." )ת/ 1, ש' 71-69 (. הנאשם, מיוזמתו, סיפר, כאמור, בהודעתו הנ"ל על
אימונים בנשקים באזור ההררי באום אל פחם אף כי בהמשך הודעתו הנ"ל כשנשאל לעניין מספר
הפעמים שהחבורה ביצעה ירי בנשקים וכן לעניין מטרת האימונים, השיב כי חשב שמדובר בסתם ירי.
53
53 . כאן אתייחס לטענת ההגנה בסיכומיה, לפיה אף שמדובר בעבירת ביטחון היה על חוקרי הנאשם
במשטרה לתעד את חקירתו בשפתו )השפה הערבית(, ומאחר שהדבר לא נעשה היה לתעד את חקירתו
תיעוד חזותי או קולי, כאמור בסעיף 8 ( 2 ( לחוק סדר הדין הפלילי )חקירת חשודים(, התשס"ב- 1982 ,
החל גם על חקירת חשוד בעבירת ביטחון. הסנגור, בסיכומיו, מתייחס, בעיקרו של דבר, לחקירותיו
של הנאשם ע"י החוקר המשטרתי חביש, אשר חקר, כאמור, את הנאשם בשפה הערבית, אולם רשם
את הדברים בשפה העברית ואף אישר בעדותו כי לא ידע באותה עת על חובתו לתעד החקירה בשפתו
של העד. מחדל זה, לטענת ההגנה, יורד לשורשו של עניין בסוגיית מטרת הירי בהרים, שכן ראוי היה,
לשיטת ההגנה, להביא בחקירות הנאשם את הטרמינולוגיה המדויקת בה השתמש, וזאת בהינתן
טענתו שלא נקט בלשון "אימון ירי". בהתייחס לטענה הנ"ל, אבהיר כי בנסיבות אחרות, ייתכן שהפגם
הנעוץ באי תיעוד חקירת הנאשם בשפה הערבית, היה מחליש מאוד את משקל ההודאה, אך לא זה
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
18 מתוך 40
המקרה שבפנינו. ודוק, במקרה דנן לא טוען הנאשם לאי קבילותן של אמרותיו והוא מלין לעניין
רישום לא מדויק של דבריו אך בהתייחס לירי בהרים. אף אם הביטויים בהם נקט הנאשם בנושא
הנ"ל לא נרשמו בעברית באופן מדויק, הרי שמכלול הראיות בתיק זה מלמד, כאמור, באופן ברור על
כך שאותו ירי בהרים לא נשא אך גוון פלילי, כנטען ע"י ההגנה, כי אם נועד למטרת טרור, לצורך ביצוע
הפיגוע המתוכנן באלאקצא )ראו לעניין קבילותה של אמרת נאשם ומתן משקל לאותה אמרה אף שלא
תועדה בשפת נאשם שנחקר בעבירה נגד ביטחון המדינה: ע"פ 9334/08 עמאד עלי נ' מדינת ישראל
( 23.11.2011 .))
ההובלה וההצבעה ע"י הנאשם
54
54 . החוקר ליאם חביש ליווה ביום 24/7/17 , יחד עם שוטרים נוספים, את הנאשם, במסגרת של "הובלה
והצבעה" למקום בו החביא את המפתחות ומכשירי הטלפון הנייד שנמסרו לו, כאמור, עובר לנסיעת
בני החבורה לאלאקצא )ראו: המזכר ת/ 27 , הדיסק ת/ 27 א ותמליל הדיסק ת/ 27 ב(. הנאשם הוביל
את השוטרים למקום באום אל פחם בו הטמין את המפתחות ומכשירי הטלפון הנייד הנ"ל, ואכן
באותו מקום נמצאו ונתפסו שני מכשירי טלפון נייד של חברת סמסונג, ללא כרטיסי זיכרון וכרטיסי
סים, וכן שני צרורות של מפתחות, ביניהם מפתח לרכב ושלט של רכב )ראו דו"ח פעולה ותפיסה-
ת/ 127 (. תפיסת מכשירי הטלפון הנייד של טוטו ומחמד חאמד וכן תפיסת המפתח והשלט של רכבו
של טוטו וצרור המפתחות הנוסף, מחזקים את דבריו הנ"ל של הנאשם בחקירותיו, ויש לראות בכך
דבר מה נוסף להודאתו העולה, כאמור, מהחקירות. מעבר לכך, בהטמנת הציוד הנ"ל ע"י הנאשם
במקום מרוחק באום אל פחם, יש כדי ללמד כי הנאשם ביקש להרחיק עצמו ממבצעי הפיגוע, שהרי
ידע כי סייע להם. במעשהו זה ביצע הנאשם גם עבירה של שיבוש מהלכי משפט, שכן הוא העלים ראיות
בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי.
55
55 . לאחר תפיסת מכשירי הטלפון הנייד והמפתחות, המשיכו השוטרים והנאשם, במסגרת ההובלה
והצבעה הנ"ל, אל מקום הירי ב"ראס אל היג'". הנאשם סיפר במהלך ההובלה וההצבעה, כי הגיע
ברכבו למקום הירי הנ"ל עם בני החבורה, וכי הם ירו באוויר בנשק מסוג קרלו. הנאשם ציין כי רק
באותו אזור הם ביצעו את הירי. באותו מקום עליו הצביע, כאמור, הנאשם, בצעו השוטרים סריקות
ואיתרו 9 תרמילים של נשק שנתפסו ע"י השוטרים )ראו הדו"ח ת/ 127 וכן המזכר ת/ 37 (. תפיסת
תרמילים לנשק במקום עליו הצביע הנאשם , מהווה אף היא דבר מה נוסף להודאה העולה, כאמור,
מחקירותיו, מה גם שעסקינן בתרמילים התואמים את התרמילים שנתפסו בזירת הפיגוע )ראו ת/ 53 -
חוות דעת מעבדת הנשק(.
זיהוי DNA של הנאשם על הסכין שנתפסה בזירת הפיגוע
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
19 מתוך 40
56
56 . בני החבורה הצטיידו, כאמור, גם בסכין בדרכם לפיגוע. סכין נתפסה בזירת הפיגוע סמוך לגופתו של
מחמד חאמד. פרופיל ה- DNA הבולט שהתקבל מסכין זו תואם לפרופיל ה- DNA של הנאשם, כפי
שעולה מחוות דעת המומחה ת/ 52 , שנערכה ע"י פקד יעל הרמן במעבדה הביולוגית במשטרת ישראל,
המלמדת גם כי שכיחות הפרטים שהינם בעלי פרופיל DNA , כפי שהתקבל בחומר שנדגם מהסכין
נאמדת באחד ליותר ממיליארד פריטים.
הקשר הטלפוני בין הנאשם ובין בני החבורה
57
57 . נתוני התקשורת שהופקו ממכשיר הטלפון הנייד של הנאשם מלמדים על הקשר הטלפוני בינו ובין בני
החבורה, לרבות בסמיכות זמנים למועד הפיגוע. מפלט נתוני התקשורת הנ"ל, שהוצג בפני הנאשם
במהלך גביית הודעתו במשטרה ת/ 6 ונספח להודעה עולה, כי הנאשם היה בקשר טלפוני עם טוטו
מחודש אפריל 2017 ועד יומיים עובר לפיגוע. הנאשם אישר עובדה זו, תוך שטען, כדי להרחיק עצמו
מהפיגוע, כי שוחח עם טוטו על ענייני חתונה ואירוסין ולא על הפיגוע )ת/ 6 ש' 16-13 (. בהמשך לדברים
הנ"ל סיפר הנאשם, כי מחק ממכשיר הטלפון הנייד שלו את מספרי הטלפון של בני החבורה מחשש
שמא יקשרו אותו לפיגוע, וכשנשאל, מתי מחק את המספרים, האם כמה ימים לפני הפיגוע, השיב
שאינו זוכר )שם, ש' 25-22 (. כאן אציין, כי מחיקת מספרי הטלפון של בני החבורה מדברת בעד עצמה
ומלמדת, כי הנאשם, ביודעו כי סייע לבני החבורה, ביקש להסתיר כל קשר אליהם פן יקשרו אותו
לפיגוע שבוצע. בד בבד יש לראות במעשהו הנ"ל של הנאשם משום העלמת ראיה בכוונה למנוע או
להכשיל הליך שיפוטי, וכך גם בהסתרת חפציהם של בני החבורה, דבר המהווה כשלעצמו עבירה של
שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין.
58
58 . עוד עולה מחקירתו הנ"ל של הנאשם במשטרה ומפלט נתוני התקשורת שהוצג לו, כאמור, במהלך
חקירתו, כי הנאשם קיבל שתי שיחות טלפון ממכשיר הטלפון הנייד של טוטו ממש ביום הפיגוע,
בשעות 00:17:45 ו- 00:29:07 . לעניין זה סיפר הנאשם בחקירתו, כי מי שהתקשר אליו, בהיותו ממתין
לבני החבורה במסגד למטה, היה מחמד חאמד שקרא לו לבוא אליו, וכן הוסיף הנאשם: "אני אמרתי
למחמד חאמד שאני למטה ליד המסגד, מחמד חאמד אמר לי כי הם התפללו, אני התקשרתי
לנייד של מחמד חאמד והוא לא חזר אלי..." )שם, ש' 33-32(. עוד בהמשך, אישר הנאשם, משהוצג
בפניו פלט נתוני התקשורת הנ"ל, כי הוא אכן שוחח פעמים רבות טלפונית עם מחמד חאמד, וכן סיפר
כי האחרון התקשר אליו מהטלפון הנייד שלו לפני הנסיעה לתחנת האוטובוס: "...הוא התקשר אלי
מהנייד שלו...הוא אמר לי בוא למסגד ואז באתי..." )שם, ש' 46-45 (. נתוני התקשורת הנ"ל מחזקים
אף הם את תמונת הראיות בתיק זה נגד הנאשם ומהווים אף הם דבר מה נוסף להודאתו.
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
20 מתוך 40
תיקון המחסנית של הנשק
59
59 . הנאשם סיפר, בחקירתו במשטרה, כי שבוע וחצי לפני הפיגוע שמע את "טוטו ומחמד חאמד משוחחים
ביניהם על תושב סאלם בשם וסים או נסים שיתקן להם מחסנית מקולקלת בחלקה העליון". עוד
לדבריו: "...אני לא פגשתי את וסים בחיים שלי, שמעתי פעם אחת את טוטו מדבר אתו והיה
במסגד וזה היה לפני הפיגוע בשבועיים משהו כזה ודיברו על כסף, אני לא הבנתי מי חייב למי,
שמעתי את טוטו שואל את וסים אם הוא בבית ומה שהבנתי שוסים לא נמצא בבית ושלא יבוא
סתם למקום, אני לא יודע אם נפגשו לאחר השיחה הזאת, אני אז לא ייחסתי לזה חשיבות ולא
ראיתי בזה משהו חריג בכלל, השיחה הייתה מהפלאפון האישי של טוטו ולא שלי, אותו טלפון
ומכשיר שהביא לי לפני שיצא לפיגוע" )ת/ 4 ש' 31-38 .)
60
60 . האדם הנזכר בדבריו הנ"ל של הנאשם הוא נסים אבו בכר )להלן: נסים(, אשר נחקר בענייננו הן בשב"כ
והן במשטרה, ודבריו בחקירותיו שיובאו בהמשך, תומכים בגרסתו של הנאשם ממנה עולה, כאמור,
כי עובר לפיגוע נחשף לשיחה בין טוטו ובין נסים לעניין תיקון מחסנית הנשק של טוטו, דבר נוסף
המצביע על כך שהנאשם ידע בדבר כוונה ברורה ורצינית של בני החבורה לבצע את הפיגוע. תיקון של
מחסנית לנשק זמן קצר יחסית לפני הפיגוע מלמד על היערכות רצינית לקראתו.
61
61 . נסים סיפר בחקירתו, כי במאי 2017 פגש באום אל פחם את טוטו ואת מחמד חאמד. טוטו אמר לו כי
ברשותו רובה קרלו וכי הוא מעוניין לתקן את המחסנית כי הרובה אינו תקין ולא מבצע ירי. נסים
הסכים לתקן את המחסנית, וכך בחודש יוני 2017 , בתקופת צום הרמדאן, התקשר אליו טוטו והציע
לבקר בביתו בסאלם. באותו יום בשעה 20:00 לערך הגיעו ברכב טוטו ומחמד חאמד לכניסה לסאלם,
שם פגש בהם נסים ונסע עמם לאזור בית הקברות, כשברשותו מסור הפועל באמצעות סוללה. עוד
לדברי נסים, בבית הקברות הוציא מחמד חאמד מרצפת הרכב שקית שחורה ובה רובה קרלו ומחסנית
ללא תחמושת. טוטו אמר לנסים כי המחסנית לא נכנסת לבית המחסנית, ונסים חרץ חריץ במחסנית
על מנת שתיכנס לבית המחסנית, ובתמורה קיבל סכום של 500 ש"ח מטוטו. כעבור שבוע נפגשו שוב
נסים וטוטו בכניסה לכפר סאלם ואז טוטו אמר לנסים כי המחסנית עדיין אינה תקינה. נסים, לדבריו,
השיב לו כי עשה כל שלאל ידו, ואז טוטו ביקש ממנו להשיג עבורו אקדח בסכום של 30,000 ₪ אולם
הדבר לא צלח ובכך תם הקשר בין השניים )ראו: חקירתו של נסים בשב"כ מיום 7/8/17 שעה 19:20 ,
סעיף 20 סעיפים קטנים 1 ו- 2 )הוגשה בהסכמה(, וכן הודעתו במשטרה מיום 8/8/17 שעה 13:49
שהוגשה אף היא בהסכמה(. בחקירתו הנוספת בשב"כ מיום 14/8/17 בשעה 09:55 ובהודעתו במשטרה
14/8/17 בשעה 13:15 , שב וסיפר נסים את סיפור תיקון המחסנית, אולם הוסיף וסיפר גם כי בחודש
יוני 2017 מכר לטוטו רובה קרלו תמורת סכום של 6,000 ₪ ושני קרטונים של כדורים לרובה הקרלו
תמורת 350 ₪ לקרטון. נסים הכחיש בחקירותיו, כי ידע על כל כוונה לבצע פיגוע. גרסתו הנ"ל של
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
21 מתוך 40
נסים מהווה אף היא דבר מה נוסף להודאת הנאשם בחקירתו ומחזקת את תמונת הראיות נגדו בתיק
זה.
סרטון ממכשיר הטלפון הנייד של טוטו
62
62 . מכשיר הטלפון הנייד של טוטו נפרק )ת/ 125 , הכולל תרגום לעברית(. אחד הסרטונים שנמצא במכשיר
הנ"ל מדבר בעד עצמו )סרטון 260 (. מדובר בסרטון בו נראים בני החבורה יחד עם הנאשם ושני בחורים
שזהותם אינה ידועה, לרבות מצלם הסרטון. בסרטון נשמע הנאשם אומר: "אללה ואכבר" וטוטו
נשמע אומר: "זה מתקרב" ולאחר מכן נשמעים כמה אנשים אומרים יחדיו את אותו משפט וכן את
הנאשם אומר גם הוא "זה מתקרב", וכך גם אומר מוחמד חאמד במילים: "באלוהים זה מתקרב".
בהמשך, אומר טוטו: "היו מתפללים ואומרים אלוהים תתנקם למסגד אלאקצא". הנאשם נשמע
אומר: "שאבחר ממסגד אלאקצא", טוטו אומר: "להתנקם ממסגד אלאקצא" ואז שוב אומר
הנאשם: "ממסגד אלאקצא", וטוטו: "אלוהים תן לנו להיות מהחיילים שבחרת בהם להתנקם
באלאקצא".
63
63 . הסרטון הנ"ל מהווה אף הוא דבר מה נוסף להודאת הנאשם בחקירותיו ומחזק את התמונה הראייתית
בתיק זה נגד הנאשם. הסרטון מעיד, כשלעצמו, כי הנאשם ידע על רצינות הכוונה לבצע פיגוע ומלמד
כי הנאשם חיזק את ידי בני החבורה לעניין ביצוע הפיגוע באלאקצא. מהסרטון אנו למדים כי הנאשם
ובני החבורה שוחחו ביניהם במסגד אלמלסא על התכנית הקרבה לבצע את הפיגוע באלאקצא. הנאשם
לא רק ששמע את טוטו מדבר על הרצון של בני החבורה להיות שליחי האל לנקמה באלאקצא, כי אם
נטל חלק פעיל בשיחה כאחד מבני החבורה, תוך שציין את אלאקצא ואמר "אללה ואכבר" ו"זה
מתקרב", כאשר ברור שהכוונה היא לפיגוע המתוכנן להתבצע באלאקצא.
מסרונים שאותרו במכשיר הטלפון הנייד של מחמד חאמד
64
64 . מפריקת מכשיר הטלפון הנייד של מחמד חאמד, שהוסגר ע"י הנאשם למשטרה במהלך ההובלה
וההצבעה, עולה החלפת מסרונים בין השניים )ת/ 126 א(, לרבות מסרון מיום 28/6/17 בו נשאל הנאשם
ע"י מחמד חאמד: "מה איך הטיול" והנאשם משיב לו: "...יפה אבל אחרית הימים טובה יותר".
התשובה הנ"ל של הנאשם מצטרפת למכלול הפסיפס הראייתי בתיק זה ומלמדת, להבנתי, כי בשלב
הנ"ל, כשבועיים עובר לפיגוע, ידע הנאשם עד כמה רציני תכנון הפיגוע שבסופו עתידים, לשיטתו,
מבצעיו לפגוש את אחרית הימים. בדבריו הנ"ל של הנאשם יש לראות גם משום חיזוק ידיו של מחמד
חאמד לעניין ביצוע הפיגוע. עוד עולה מפריקת מכשיר הטלפון הנ"ל, התכתבות בין טוטו ומחמד חאמד
מיום 30/6/19 - שבועיים לפני הפיגוע. וכך כתב, בין היתר, טוטו למחמד חאמד במועד הנ"ל:
"...באלהים לא מדבר שטויות, אתה הכי אמיץ מאיתנו. אני, אמג'ד ]הנאשם[ ואבו מופדי
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
22 מתוך 40
כלום...". מהדברים הנ"ל אנו למדים, כי טוטו התייחס אל הנאשם כחלק בלתי נפרד מהחבורה, דבר
העולה בקנה אחד עם גרסתו של הנאשם לעניין היותו הרביעי בחבורה.
עדותו של הנאשם
65
65 . הנאשם ניסה, בעדותו בפנינו, באופן מגמתי ובלתי אמין, להרחיק עצמו מכל קשר לפיגוע באלאקצא
ומסיוע לבני החבורה לבצע את הפיגוע. הנאשם סיפר, תחילה, כי הכיר את בן דודו, מחמד חאמד,
המכונה אבו חאמד, ממשחק כדורגל, וכי ברמדאן החל ללכת אליו למסגד להתפלל, ודרכו הכיר את
מוחמד אל אחמד )טוטו(. לגבי מפדי ציין הנאשם, כי אינו מכיר אותו היטב כי אם באופן שטחי בלבד
)פרוטוקול מיום 21/11/18 עמ' 4 ש' 36-24 (. וכך החל לספר הנאשם על השיח בעניין הפיגוע: "פעם
אחת הלכתי למסגד, כל הזמן דיברו על העבודה ועל הנישואים, ובאחת הישיבות התחילו
דיבורים בין מוחמד אל חמד וטוטו על פיגוע, על פיגוע. על פיגוע באל-אקצא ועל פיגוע
באיזושהי, באיזשהו יישוב. סתם דיבורים, ולא חשבתי שזה כל כך רציני. והמשפטים שאמרו
אותם, לא היו משפטים ארוכים" )שם, עמ' 5 ש' 7-3 (. ובהמשך סיפר הנאשם כי מוחמד חאמד אמר
"שהם רוצים ללכת לאל-אקצא לעשות פיגוע...לא היו כל כך רציניים, סתם דיבורים, והיה
הדיבור בין מוחמד אל חמד וטוטו....אני הייתי רק פעמיים, כשהיו שניהם בדיבורים האלה,
ובפיגוע ")שם, ש' 22-19 (. הנאשם הוסיף, באופן בלתי משכנע, כי בתגובה לדבריהם הנ"ל של השניים
על הפיגוע, הוא צעק עליהם: "...אל תגידו את המילים האלה ואל תתחילו כאילו להשתגע" )שם,
ש' 30 .)
66
66 . הנאשם סיפר, כי מחמד חאמד ביקש ממנו להצטרף אליו לירי, תוך שניסה לתאר בעדותו את הירי
בהרים כירי שאך נועד למטרת שעשוע: "יוצאים רק לבלות, להשתעשע עם הירי, לירות באוויר.
רק להשתעשע עם זה" )שם עמ' 6,ש' 16 וכן ראו: עמ' 7 ש' 24-23 (. עוד סיפר הנאשם לעניין זה:
"הלכתי פעם ראשונה אני עם מוחמד חמד ומוחמד אל פאדי, ורק מוחמד אל חמד ירה באוויר,
ובפעם השניה הלכתי עם מוחמד אל חמד, ואני יריתי 3 יריות באוויר" )שם, ש' 21-20 (, ובהמשך:
"יושבים ברכב, מוחמד אל חמד פעם ראשונה הוציא את היד מהחלון של הרכב, מהרכב, וירה,
ובפעם השניה אותו דבר, אני הייתי ברכב, הוצאתי את היד מהרכב, ויריתי באוויר...בתוך העיר
יש אנשים, אבל בהרים אין אף אחד, זה באוויר, זה סתם להשתעשע עם הנשק" )שם, עמ' 6 ש'
35-29 עמ' 7 ש' 2-1 (. הנאשם שב והדגיש בעדותו, בהקפידו לציין את המילה בערבית "תדריב", כי
בחקירותיו לא הזכיר את המילה "אימון" )שם, ש' 31-23 (.כמו כן, טען הנאשם, באופן בלתי משכנע,
כי חתם על הודעתו במשטרה שנגבתה ע"י החוקר חביש, מבלי שתורגמו לו הדברים לערבית ועל אף
שסרב לחתום, וזאת לאחר שהחוקר איים עליו "אם אתה לא חותם, אז אתה תחתום בכוח או 'בעל
כורחך'" )שם, עמ' 8 ש' 28-10 .)
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
23 מתוך 40
67
67 . וכך תיאר הנאשם בעדותו את מהלך ההתרחשות עד שהסיע את בני החבורה לאוטובוס שיצא מאום
אל פחם למסגד אלאקצא: "... התקשר אליי מוחמד חמד על מנת ללכת למסגד אלמלסא. לאחר
מכן הוא ביקש ממני ללוות אותו לדירה, לא, להסיע אותו לדירה, לקחתי אותו לדירה, לקחתי
אותו כתגמול, הוא גם כן היה לוקח אותי לאיפה, ברגע שהייתי מבקש אז החזרתי לו את הטובה
הזאת. לאחר מכן חזרנו למסגד, ליוויתי אותו למסגד ומיד עזבתי, הלכתי. בערך בשעה 12 , 12
וחצי אינני יכול לדייק, מוחמד חמד התקשר אליי ואמר לי תבוא למסגד, לאחר מכן אמר לי
אתה תלווה אותי לאל-אקצא. לקחתי אותו אבל אני הרגשתי שזה ניצול, הוא היה יכול ללכת
עם הרכב שם מוחמד טוטו, הוא ביקש אותי כניצול, ליוויתי אותם, לאחר מכן ליוויתי אותם
לאוטובוס ומיד חזרתי, ולאחר מכן התנתק הקשר איתם" )פרוטוקול מיום 27.12.18 עמ' 2 ש' 18-8(. הנאשם ניסה, באופן בלתי אמין ובלתי משכנע, לתאר את הסעת בני החבורה כחלק מניצול שלו על
ידם, וכל זאת במטרה להרחיק עצמו ממעשיהם של השלושה עת שנערכו לקראת הפיגוע ומהנסיעה
בה נשאו בני החבורה את כלי הנשק שנועדו לצורך הפיגוע.
68
68 . הנאשם הדגיש, באופן מגמתי, כי לא התייחס ברצינות לדברי בני החבורה לעניין ביצוע הפיגוע,
ובהתאם סיפר בעדותו: "מצאתי אותם יושבים ונשק לידם. אמרו לי בוא תלווה אותנו לאל-אקצא,
בהחלט צעקתי עליהם, אמרתי להם מדוע הדבר הזה, העניין הזה, ואני לא האמנתי להם שהם
רציניים, פעם לפני הפעם הזאת יצאו מוחמד חמד ומוחמד תפדה לאל-אקצא, ובדרכם מוחמד
טוטו התקשר אליהם ואמר להם תחזרו. לכן בניתי אני שהם לא רציניים. סתם דיבור, זה סתם
דיבור. אני בניתי שזה סתם דיבור" )שם, ש' 30-25 (. אינני מאמינה כלל לדבריו הנ"ל של הנאשם,
לפיהם לא האמין לרצינות כוונותיהם של בני החבורה ואף לא שצעק עליהם, מה גם שלא היה מקום
לכך שהנאשם יצעק על בני החבורה אם אכן סבר שהם לא התכוונו ברצינות לבצע את הפיגוע.
69
69 . עוד סיפר הנאשם, בחקירתו הראשית, על הסעת בני החבורה לתחנת האוטובוס בליל הפיגוע וכי הוריד
אותם "באמצע האוטובוס" )שם, עמ' 3 ש' 16 ו- 21 (, וזאת כדי להראות שלא ניסה להתרחק
מהאוטובוס ולהסתתר לבל יראו אותו. הנאשם אישר בעדותו כי קיבל מבני החבורה עובר לנסיעתם
את החפצים השונים הנ"ל ואת סכום הכסף, תוך שהעלה טענה דחוקה, כי ניצלו אותו כדי לסבכו בכך
שהסיעם והוסיף, באופן מיתמם, כי לא הסבירו לו מדוע מסרו לו את החפצים )שם, עמ' 3 ש' 14-8 .)
כן טען הנאשם, בסיום חקירתו הראשית, שוב כדי להרחיקו מהמיוחס לו, כי סרב להצעה להצטרף
לפיגוע ואף צעק על בני החבורה )שם, עמ' 4 ש' 7-4 .)
70
70 . בחקירתו הנגדית הודה הנאשם בחלק ניכר מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום, תוך שבד בבד שב
וטען, באופן בלתי משכנע, כי הירי בהרים לא נועד למטרת אימונים, כי לא ידע שכוונת בני החבורה
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
24 מתוך 40
לבצע פיגוע הייתה רצינית, וכן כי ניסה להניאם מביצועו. הנאשם הודה שבערב הפיגוע הסיע את
שלושת בני החבורה לתחנת ההסעה שהובילה אותם לפיגוע, וכן כי הסיעם פעמיים לבצע ירי בהרים,
תוך שהדגיש באופן מגמתי, כי הדבר נועד למטרת תחביב וכן כי נוצל ע"י בני החבורה בהסיעם לתחנת
האוטובוס )שם, עמ' 5 ש' 28-5 (. כשהוטח בפני הנאשם כי שמע על תכניתם של בני החבורה לבצע פיגוע
וכי עם חלוף הזמן הבין שהם מתכננים ברצינות לבצע פיגוע, השיב: "לא, בכלל לא. זה לא היה
רצוף, רק פעמיים הם דיברו. בפעם ראשונה כשצעקתי עליהם והתנפלתי עליהם, גם כן הפעם
השנייה ביום האירוע, הפיגוע אם את אומרת לזה, וגם כן צעקתי עליהם. בשתי הפעמים בכלל
לא היו רציניים" )שם, ש' 35-32 (. הנאשם אישר כי בחקירתו אכן סיפר שראה עצמו בתור הרביעי
בחבורה, אך מיהר לסייג את דבריו: "... אבל לא היה משהו רציני בדיבורים לא היה שום דבר
שהוא רציני. הקשר שלי יותר עם ]מ[חמד חאמד שהוא בן דודי" )שם עמ' 6 ש' 17-16 (. עוד סיפר
הנאשם, כי "רק פעם אחת הם אמרו שהם רוצים ללכת לא]ל[ אקצא" )שם, ש' 23-22 (, וכל זאת
שוב ושוב כדי להרחיק עצמו ולהצביע על כך שלא ידע על רצינות כוונתם של בני החבורה לבצע פיגוע.
71
71 . אשר לאימוני ירי בהרים טען הנאשם: "אף פעם לא ]הזכירו[ את המילה אימונים, אף פעם אף
פעם. אף פעם לא אמרו הולכים לאימונים, אמרו שהם הולכים לירות כתחביב" )שם, ש' 31-30 .)
ולעניין חקירותיו בהן נרשם מפיו לעיתים "ירי" ולעיתים "אימוני ירי", טען: "בחקירה היה ליאם
]החוקר חביש[ ואמרתי לו תמחק את המילה אימונים מפני שאני אף פעם לא ]הזכרתי[ את
המילה....בחקירות" )שם, ש' 36-33 (. בשלב זה בחקירה הנגדית שב הנאשם על הגרסה הכבושה,
שהועלתה לראשונה בעדותו, ולפיה החוקר חביש איים עליו לחתום בעל כורחו על הודעתו, שאם לא
כן ינקוט נגדו בשימוש בכוח )שם, עמ' 7 ש' 10-3 (.הנאשם אף הוסיף וטען, לראשונה, כי עת שסרב
לאשר את הטענות כי הוא שותף לאירוע, הרים החוקר ידו לעברו באופן מאיים )שם, ש' 39-36 (. כאן
יובהר כי החוקר הנ"ל לא נחקר כלל לעניין טענותיו הנ"ל של הנאשם, לרבות לעניין האיום באלימות,
דבר נוסף המערער את אמינותן.
72
72 . הנאשם אישר, בחקירתו הנגדית, כי הנסיעה לירי בהרים הייתה ברכבו, ולאחר שכבר שמע את בני
החבורה מדברים על הפיגוע, אך שב וטען כי הירי לא נועד למטרת אימונים כי אם למטרת שעשוע
כתחביב )שם, עמ' 22 ש' 40-32 , עמ' 23 ש' 5-1 וכן ש' 29-24 (. הנאשם אישר, בנוסף, כי בתקופת הרמדאן
נפגש עם בני החבורה כ- 4 פעמים בשבוע וטען כי מחמד חאמד וטוטו היו הדומיננטיים בחבורה ואילו
הוא ומפדי היו שוליים )שם, עמ' 8 ש' 39-37 ועמ' 9 ש' 5-1 (. כשנשאל, מדוע הרחיק טוטו את מכשירי
הטלפון הנייד במהלך השיחות ביניהם, השיב הנאשם, כי הדבר נבע מפחד להאזנות של השב"כ
והמשטרה, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם ניסיונו של הנאשם לתאר את השיחות כשיחות חולין שאינן
קשורות לפיגוע.
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
25 מתוך 40
73
73 . הנאשם אף אישר, בחקירתו הנגדית, כי ראה אצל המחבלים שני רובים מסוג קרלו ושלוש מחסניות,
אשר הוחבאו בארון של טוטו, שם הונח "הציוד של הניקיון", וכן אישר כי ראה שטוטו נשא את כלי
הנשק בתיק )שם, עמ' 8 ש' ש' 38-28 (. יתרה מכך, הנאשם הודה בכך שביום האחרון, כשהגיע למסגד,
עלה לגלריה ושם ראה את הנשק על הרצפה, ואף החזיק בו, באותו נשק שהחזיק כשנסע לירות עם
מחמד חאמד )שם, עמ' 10 ש' 11-1 (. הנאשם גם סיפר שהחזיק בסכין של מחמד חאמד בטיול ב- 2015
וכשנשאל לעניין ה- D.N.A. שלו עליה, השיב: "יכול להיות שתפסתי אותה באותו יום, ביום של
האירוע, הפיגוע, אני לא זוכר...במסגד" )שם, עמ' 11 ש' 33-30 .)
74
74 . הנאשם אישר שלא הסתכסך עם בני החבורה, ובד בבד הוא שב וטען כי נוצל על-ידם בהסיעם לתחנת
האוטובוס, טענה שהועלתה אך כדי להרחיקו מסיועו לבני החבורה. טענת הניצול תלויה על בלימה
ואין לה כל אחיזה בתמונת הראיות בתיק זה. בני החבורה לא רק שלא ניצלו את הנאשם שהיה חלק
מהם וסייע להם בנפש חפצה, כי אם נתנו לו באותה עת כסף, מכשירי טלפון נייד ומפתחות של רכב
)שם, עמ' 24 ש' 12-1 .)
75
75 . הנאשם אישר בעדותו, כי טוטו ומחמד חאמד התווכחו לעניין מקום הפיגוע, על רקע העובדה שטוטו
ביקש לבצע פיגוע נגד מתנחלים נוכח הקושי להכניס כלי נשק לאלאקצא. בסופו של דבר דעתו של
מחמד חאמד גברה וטוטו השתכנע לבצע את הפיגוע באלאקצא. גם כאן היה חשוב לנאשם להדגיש:
"אבל עוד פעם אני אומר עניין רצינות לא היה רצינות בכלל בדיבורים האלה" )שם, עמ' 13 ש'
21-20 (. הנאשם אף טען, באופן תמוה ובלתי אמין, כי ביום הפיגוע, כשליווה את בני החבורה, בתוך
תוכו לא האמין שהם הולכים לעשות פיגוע, ולכן חזר לביתו כרגיל וציפה "שהם יחזרו כמו הפעם
הראשונה" )שם, עמ' ' 13 ש' 32-31 (. הנאשם לא ידע לתת בעדותו הסבר מניח את הדעת לכך שבני
החבורה נתנו לו מכשירי טלפון נייד ואך טען שהדבר נבע מחברות ביניהם )שם, ש' 36 (. עם זאת, הודה
הנאשם בכך שמחמד חאמד אמר לו שלא יזדקק יותר לטלפונים ולכסף, דבר המבהיר את הסיבה
האמתית למסירת החפצים והכסף לנאשם. הנאשם אישר בעדותו כי מחמד חאמד וטוטו סרבו תחילה
לצרף אליהם את מפדי לפיגוע מאחר שלא היה לו נשק )שם, עמ' 15 ש' 21-9 (. הנאשם אף אישר,
כאמור, בעדותו שסרב להצטרף לפיגוע, דבר נוסף שאינו מתיישב עם טענתו כי לא האמין שבכוונת בני
החבורה לבצע פיגוע, שהרי לא היה מקום לסירובו אם לא האמין כי הפיגוע עתיד להתבצע. הנאשם
ניסה להסביר בעדותו את סירובו הנ"ל, באופן בלתי אמין, באומרו שהתנגד לפיגוע. דא עקא שההסבר
שנתן בחקירתו ושהוטח בפניו ע"י ב"כ המאשימה, הגיוני יותר ולפיו סירובו נעוץ בהיותו נשוי ואב
לילדה )שם, עמ' 16 ש' 17-15 (. כשנשאל הנאשם, לאחר ששב שוב ושוב על הטענה שלא חשב כי
הדיבורים על הפיגוע היו רציניים, האם לא היה מוכן, אף לא בצחוק, שישוחחו בפניו על פיגוע, השיב
שאכן כך )שם, עמ' 17 ש' 3-1 (. ברם, תשובה זו אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שבסרטון המתואר
לעיל, לא נזף הנאשם בטוטו שדיבר על נקמה במסגד אלאקצא וביקש מאלוהים לתת להם להיות
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
26 מתוך 40
החיילים שינקמו שם. הנאשם היה חלק פעיל בשיחה הנ"ל על נקמה קרבה באלאקצא והוא אף נשמע
אומר "אללה ואכבר", תוך הנפת אצבעו כלפי מעלה. הנאשם זיהה בסרטון, במהלך עדותו, את עצמו
ואת בני החבורה במסגד, וסיפק את ההסבר הדחוק והתמוה הבא לדברים הנשמעים בסרטון:
"בתפילה אומרים אלוהים אלאקצא אלוהים אלאקצא" )שם, עמ' 20 ש' 12 (. הנאשם אישר בעדותו,
כי הסרטון צולם לאחר שידע כי החבורה מדברת על פיגוע, אך יחד עם זאת, הדגיש שוב כי לא התייחס
ברצינות לדברים )שם, ש' 31-23 .)
76
76 . הנאשם שב וטען, כאמור, באופן בלתי משכנע, כי לא חשב שעניין הפיגוע רציני, וזאת אף שהטיחה
בפניו ב"כ המאשימה כי מספר פעמים הוצע לו להצטרף לפיגוע וכי טוטו אף הציע להשיג עבורו נשק
)שם, עמ' 21 ש' 32-26 (. הנאשם סיפר בעדותו, כי גם בליל הפיגוע הציעו לו חבריו להצטרף לפיגוע,
אולם בד בבד שוב טען כי סרב לכך וצעק עליהם. הנאשם טען, באופן בלתי הגיוני, כי ציפה שבני
החבורה ישובו חזרה אף שהסיעם מצוידים בכלי הנשק עליהם לתחנת האוטובוס לאלאקצא )שם, עמ'
22 ש' 12-11 (. כשנשאל הנאשם, מדוע החביא את החפצים והכסף שקיבל מבני החבורה, בסמוך לביתו,
לפני ששמע על התרחשות הפיגוע, ומדוע לא הניחם על שולחן בבית אם לא התייחס ברצינות לעניין
ביצוע הפיגוע, השיב בסתמיות: "אין סיבה" )שם, עמ' 18 ש' 18-17 (, דבר הממחיש כי טענת הנאשם
לפיה לא התייחס ברצינות לקרות הפיגוע, משוללת כל יסוד.
77
77 . עוד נשאל הנאשם, בחקירתו הנגדית, על ההתכתבות הנ"ל בינו לבין מחמד חאמד, במסגרתה כתב
לאחרון: "אחרית הימים יפה יותר", ושוב ענה באופן סתמי: "אין כוונה, בהחלט אחרית הימים
טובה יותר" )שם, עמ' 18 ש' 27 (, והוסיף באופן תמוה, כי הוא "תמיד אומר את האמרה הזאת" )שם,
עמ' 19 ש' 2(. ב"כ המאשימה הטיחה בפני הנאשם כי בני החבורה סמכו עליו ולכן שתפו אותו בתכנית
הפיגוע והסתייעו בו לצורך כך, ואילו הנאשם שוב טען כי לא לקח ברצינות את תכנית הפיגוע )שם,
עמ' 24 ש' 15-5 (. הנאשם המשיך לטעון שלא האמין ברצינות בני החבורה, וכי צעק עליהם וסרב לבצע
פיגוע, וזאת אף כשעומת עם ההתרחשויות ערב הפיגוע בקיומן הודה )הסעת מחמד חאמד להתקלח
בביתו, השבתם של מחמד חאמד ומפדי ברכבו למסגד ושובו למסגד ב- 12 וחצי בלילה, שם ראה את
בני החבורה מתפללים כשלידם על הרצפה שני רובי קרלו, שלוש מחסניות, תחמושת וסכין על רגלו
של חאמד( )שם, עמ' 25 ש' 40-24 ועמ' 26 ש' 17-1 (. כשנשאל, מדוע לא ציין בחקירותיו כי בשלב זה
צעק על בני החבורה, השיב באופן לא משכנע, כי הוא מופתע שהחוקר לא כתב את דבריו אלו )שם,
עמ' 26 ש' 25-24 (. כשנשאל הנאשם לעניין גרסתו בחקירתו במשטרה ת/ 2, לפיה הבין, עת שהגיע
למסגד, כי כוונת בני החבורה לבצע פיגוע רצינית, שהרי ראה אותם מתפללים לצד הנשקים
והתחמושת, השיב באופן שאינו עולה בקנה אחד עם ההיגיון והשכל הישר: "אני הבנתי שיש פיגוע
אבל לא לקחתי את זה ברצינות, לא לקחתי את זה ברצינות" )שם, ש' 37-36 .)
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
27 מתוך 40
78
78 . הנאשם נשאל עוד, בחקירתו הנגדית, מדוע לא מנע את הפיגוע, והשיב שוב תשובה לא אמינה ולא
משכנעת: "אני ניסיתי למנוע, עוד פעם לא לקחתי את זה ברצינות, לכן לא ניסיתי או להמשיך
לנסות לא יודע... לא ניסיתי" )שם, עמ' 27 ש' 2-1 (. הנאשם אישר בעדותו, כי בחקירתו ת/ 9 סיפר
שלצד מסירת החפצים לידיו, ביקש ממנו טוטו למסור דרישת שלום למשפחתו, שכן חשב שהוא הולך
למות כשהיד. אף בנקודה זו, למרות הדברים הנ"ל, שב וניסה הנאשם לשכנע את בית המשפט כי לא
ציפה שהפיגוע אכן ייצא אל הפועל: "אני הבנתי כך, עוד פעם לא ציפיתי את הרצינות הזאת מצדו"
)שם, עמ' 27 ש' 24 (. הנאשם אף אישר בעדותו כי בחקירתו ת/ 11 הודה שטוטו מסר לו, בהיותו הרביעי
בחבורה, את חפציו האישיים, אך בד בבד טען, באופן בלתי משכנע לחלוטין, כי עד ליום הפיגוע לא
לקח את הדברים ברצינות )שם, עמ' 27 ש' 30-25 (. אף כשהוטחה בפניו העובדה שמחמד חאמד נתן לו
כסף באומרו שאינו זקוק לכך יותר, שב הנאשם על הטענה לפיה לא התייחס לעניין הפיגוע ברצינות,
תוך שניסה לשוות היבט אחר להתנהלותו של מחמד חאמד, באומרו כי בעבר הוא נתן כסף למחמד
חאמד )שם, ש' 40-38 ועמ' 28 ש' 3-1 .)
79
79 . הנאשם טען בעדותו, כי דרישת בני החבורה שיסיעם לתחנת האוטובוס, אף שלמחמד חאמד היה רכב,
מלמדת כי בני החבורה היו מעוניינים לסבך אותו, אך יחד עם זאת אישר, כאמור, שלא היה סכסוך
בינו לבינם, דבר המפריך את הטענה הנ"ל. על אף שהסיע את בני החבורה כשנשקים על גופם, טען
הנאשם: " ...הסעתי אותם על מנת שיחזרו ולא לקחתי את זה ברצינות...ואני אמרתי בחקירה,
אם הייתי יודע שהם רציניים הייתי מדווח למשטרה..." )שם, עמ' 29 ש' 17-14 (. עוד טען הנאשם,
כי הסתיר את החפצים ליד ביתו מאחר שציפה לשובם הביתה של חבריו ותכנן להשיב החפצים
לידיהם, אך כשהבין, לאחר הפיגוע, שלא ישובו, הסתיר את החפצים במקום רחוק יותר )שם, ש' 34-33 .)
80
80 . הנאשם הודה, בעדותו בפנינו, כי לאחר הפיגוע פגש בסלימאן בן ה- 16 בבית האבלים של מחמד חאמד
ושם אמר לו שכדאי להעלים את המצלמות במסגד, והסביר לעניין זה: "נכון, בגלל האשמה כי יש
כבר פיגוע" )שם, עמ' 30 ש' 4(. הודאה זו של הנאשם מבססת, כאמור, ביצוע עבירה שעניינה קשירת
קשר לבצע עבירה של שיבוש מהלכי משפט, היינו: קשירת קשר לבצע עבירת עוון ולא קשירת קשר
לעבירת פשע, כפי שנטען בטעות בכתב האישום. כאן יוער כי ב"כ המאשימה אישרה, לעניין זה,
במסגרת סיכומיה בעל-פה, כי נפלה טעות וכי עסקינן בעבירה של קשירת קשר לבצע עוון.
סיכום תמונת הראיות בתיק זה
81
81 . מתמונת הראיות בתיק זה שפורטה בהרחבה לעיל עולה, באופן ברור, כי במפגשים התכופים שנערכו
במסגד באום אלפחם, במהלך חג הרמדאן, אשר חל בשנת 2017 בין המועדים 26/5 ל- 24/6 , ולאחר
החג, שוחחו הנאשם ובני החבורה אודות הכוונה לבצע פיגוע. בעת שנערכו אותן שיחות הרחיק טוטו
את מכשירי הטלפון הנייד פן יאזינו להם גורמים במשטרה ובשב"כ, דבר העולה, כאמור, מפיו של
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
28 מתוך 40
הנאשם עצמו, ומדבר בעד עצמו לעניין מהות השיחות ותכליתן. הנאשם היה אף עד לויכוח בין מחמד
חאמד וטוטו, הדומיננטיים בחבורה, לעניין מקום הפיגוע, עד שבסופו של דבר הוחלט כי הפיגוע יתבצע
באלאקצא. מפי הנאשם אנו למדים על כלי הנשק שהוחבאו במסגד והוצגו בפניו-שני רובים מסוג
קרלו, מחסניות וכדורים, וכן על כך שהוא אף אחז ברובה אחד. אף סלימאן סיפר, כאמור, בהודעתו
במשטרה על הנשק שהחביאו טוטו ומחמד חאמד בתיק במסגד. בנוסף, הנאשם ראה את הסכין
שהייתה ברשותו של מחמד חאמד כל העת, ואותה סכין נמסרה, לדבריו, ערב הפיגוע למפדי ועליה
נמצא, כאמור, DNA של הנאשם לאחר שנתפסה בזירת הפיגוע.
82
82 . הנאשם שמע, לדבריו, מפיהם של טוטו ומחמד חאמד על הירי של בני החבורה בהרי אום אל פחם
באזור "ראס אל היג'", והוא הסיעם פעמיים ברכבו לשם- בפעם הראשונה הסיע את מחמד חאמד ואף
ירה מנשק הקרלו, בהדרכת מחמד חאמד, ובפעם הנוספת נסע עם מחמד חאמד ומפדי ורק הם ירו.
מכלול הראיות בתיק זה מוביל למסקנה חד-משמעית, כי הירי הנ"ל נועד למטרת אימון לקראת
הפיגוע באלאקצא, כך שגם אם אקבל את טענת הנאשם כי סיפר לחוקיו על "ירי" ולא על "אימוני
ירי", הרי שתצרף הראיות בתיק זה שפורט בהרחבה לעיל, מלמד כי עסקינן לא בירי תמים כי אם
באימוני ירי. הנאשם סיפר בעצמו בחקירתו במשטרה ת/ 1 )ש' 73-69 (, כי כשבני החבורה שוחחו על
"נושאים רגישים", כדוגמת האימונים בנשקים בהרים, היה טוטו נוהג לקחת את מכשירי הטלפון
הנייד של בני החבורה ולהרחיקם מקרבתם מחשש שמא יאזינו להם, דבר הממחיש כי השיחות לא
נשאו אופי תמים וכך גם הירי בהרים.
83
83 . מעבר לכך שהנאשם הודה בחקירותיו, כי הבין בשלב מסוים לפני הפיגוע שבני החבורה אכן מתכוונים
ברצינות לבצע את הפיגוע המתוכנן, הרי שמכלול הראיות מוביל באופן ברור למסקנה זו, וכן לכך
שהירי בהרים היה חלק מההיערכות לפיגוע. ודוק, בתחילת חודש הרמדאן, בביקורם של הנאשם,
מחמד חאמד וטוטו באלאקצא, שמע הנאשם את מחמד חאמד אומר לטוטו כי יש מצלמה במקום.
מפי הנאשם עצמו אנו למדים, כאמור, כי בהמשך חודש הרמדאן הוא הבין שבני החבורה רוצים לבצע
פיגוע באלאקצא, ובד בבד הבין גם מה היה פשר השיחה אודות המצלמה )ת/ 4 ש' 22-14 (. הנאשם גם
שמע את טוטו ומחמד חאמד משוחחים על תיקון המחסנית המקולקלת בנשק ע"י נסים, אשר אישר,
כאמור, כי ניסה לתקן את המחסנית בנשק, דבר המחזק את גרסתו של הנאשם לעניין זה ומלמד על
ההיערכות של בני החבורה לקראת הפיגוע. הסרטון הנזכר לעיל שהופק ממכשיר הטלפון הנייד של
הנאשם מראה את הנאשם כמי שהתכונן יחד עם בני החבורה לנקמה באלאקצא, תוך שהוא נשמע גם
אומר "אללה ואכבר". הסרטון הנ"ל ממחיש את חבירתו של הנאשם לתכניתם של בני החבורה ואת
חיזוק ידיהם לקראת ביצוע הפיגוע. הנאשם אינו נראה בסרטון כמי שנוזף בבני החבורה על הרעיון
לנקום באלאקצא כי אם כמי שנוטל חלק פעיל בהבעת השאיפה למימוש הפיגוע, דבר המשמיט את
הבסיס לטענת הנאשם כי נזף, כאמור, בבני החבורה, וכך גם את טענת הסנגור בסיכומיו בעל-פה,
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
29 מתוך 40
לפיה הנאשם נקט עמדה ואמר לבני החבורה "עזבו אתכם מהשטויות הללו". הנאשם, אומנם, טען
בחקירתו בשב"כ ת/ 10 כי כך אמר לבני החבורה, אולם טענה זו באה בשלב מוקדם של חקירתו אך
כדי למזער את חלקו בפרשה ואין בה כל ממש, שכן הראיות בתיק זה מלמדות אחרת. אף המסרון
ששלח, כאמור, הנאשם למחמד חאמד, ולפיו הנאשם הביע תקווה לאחרית ימים יפה יותר, מלמד כי
הנאשם חיזק את ידיהם של בני החבורה בתכניתם לבצע את הפיגוע. זאת ועוד, מההתכתבות הנ"ל
בין טוטו ומחמד חאמד עולה כי הם ראו את הנאשם כחלק מהחבורה, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם
הטענה שהנאשם גער בהם על תכניתם לבצע פיגוע. בנוסף, מחיקת מספרי הטלפון של בני החבורה
ממכשיר הטלפון הנייד ע"י הנאשם, ממחישה את רצונו להרחיק עצמו מהם ומכל קשר לפיגוע שביצעו
ומהווה, כאמור, גם ביצוע עבירה של שיבוש מהלכי משפט. אף קשירת הקשר של הנאשם עם סלימאן
לאחר הפיגוע להעלמת מצלמות המסגד מלמדת, כי הנאשם חשש פן ייחשף חלקו בפרשה בה נטל חלק
ממשי כמסייע לבני החבורה.
84
84 . אף אם נניח, כי בשלבים המוקדמים לא הייתה לנאשם מודעות של ממש כי תכנית הפיגוע תצא אל
הפועל, הרי שנוכח תמונת הראיות שפורטה בהרחבה לעיל, היה נתון הנאשם למצער במצב של "עצימת
עיניים" לגבי האפשרות שהפיגוע יבוצע, כנטען ע"י המאשימה. ברם, בלילה שקדם לפיגוע היה ברור
לנאשם כשמש, כי בני החבורה בדרכם לפיגוע עליו שוחחו בפניו במשך תקופה ארוכה ואליו נערכו
בנוכחותו, לרבות במפגשים במסגד בו הוטמנו כלי הנשק ובירי בהרים. השתלשלות העניינים בשעות
שקדמו לנסיעת בני החבורה לאלאקצא מבהירה באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי הנאשם ידע
במפורש כי בני החבורה בדרכם לפיגוע שם. כאן ראוי לציין כי הנאשם הודה, כאמור, בעובדות סעיפים
20-17 לכתב האישום, המתארות את התנהלות בני החבורה ערב הפיגוע. ודוק, הנאשם נסע למסגד
ברכבו באותו ערב, ביום 13/7/17 בשעה 21:30 לערך, שם פגש את מחמד חאמד ומפדי. לבקשתו של
מחמד חאמד, הסיע הנאשם את השניים לביתו של מחמד חאמד, שם האחרון התקלח, בעוד שהנאשם
ומפדי המתינו לו ברכב. לאחר זמן קצר הסיע הנאשם את מחמד חאמד ומפדי למסגד ונסע לביתו. כבר
בשלב זה ניתן להבחין בנקל בהיערכותם של מחמד חאמד ומפדי לקראת צאתם לפיגוע- מחמד חאמד
התקלח בביתו והשניים הגיעו בשעת ערב מאוחרת למסגד, וכל אותה עת סייע הנאשם, בהסיעו כאמור
את השניים ברכבו. מחמד חאמד, לאחר מכן, בחצות ושלושים, ביקש מהנאשם לשוב למסגד. שעת
הלילה המאוחרת בה הוזעק הנאשם למסגד מביתו, בו נותרו ללון אשתו ובתו הקטנה, ממחישה אף
היא את ההיערכות הממשית לקראת הפיגוע הממשמש ובא ואת סיועו של הנאשם לבני החבורה. זאת
ועוד, עת שהגיע הנאשם למסגד, הוא הבחין בבני החבורה מתפללים כשלצידם מונחים, על הרצפה,
שני רובי הקרלו, שלוש מחסניות, כדורים לנשק והסכין של מחמד חאמד. התמונה הנ"ל של בני
החבורה מתפללים וכלי הנשק מונחים לצדם משקפת ביתר שאת את ההיערכות הרצינית לפיגוע הקרב
ובא, כך שברי שבשלב זה ידע הנאשם היטב כי הפיגוע עתיד להתבצע בקרוב מאוד. לא זו אף זו, בני
החבורה הבהירו במפורש לנאשם, לאחר שסיימו להתפלל, כי הם מתכוונים לבצע את הפיגוע
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
30 מתוך 40
באלאקצא בבוקר. הנאשם היה עד באותו מעמד גם לוויכוח בין בני החבורה לעניין צרופו של מפדי
לפיגוע, ואף הוצע לו שוב ע"י הדומיננטיים בחבורה-מחמד חאמד וטוטו להצטרף לפיגוע, הוא סרב
לכך, ובסופו של דבר סוכם כי שלושת בני החבורה יבצעו יחדיו את הפיגוע.
85
85 . המסירה במסגד של החפצים והכסף ע"י טוטו ומחמד חאמד לידיו של הנאשם מלמדת אף היא, כי
השניים הנ"ל נפרדים מהנאשם ויוצאים לדרך שאין ממנה חזרה- טוטו, אשר שימש כמואזין במסגד,
מסר לנאשם את מפתח המסגד וביקש ממנו להעבירו לאחראים על המסגד, וכן מסר לו את מפתח
רכבו על מנת שיעבירו לאביו; טוטו אף מסר לנאשם את מכשירי הטלפון הנייד שלו ושל מחמד חאמד
וביקש ממנו להעבירם למשפחותיהם, ולבסוף ביקש מהנאשם למסור, כאמור, דרישת שלום לבני
המשפחות, ואילו מחמד חאמד מסר לנאשם באותה עת את סכום הכסף שהיה ברשותו, באומרו לו כי
לא יזדקק לו יותר. מחמד חאמד וטוטו, באמירות הנ"ל ובמסירת החפצים לנאשם, הדגישו בפניו את
שידע היטב עוד קודם לכן, היינו כי בני החבורה הם בדרכם לפיגוע באלאקצא ממנו לא ישובו. אף אם,
כאמור, בשלבים המוקדמים לא ידע הנאשם בוודאות כי בני החבורה עתידים להוציא את תכנית
הפיגוע מהכוח אל הפועל, ואך עצם עיניו בשלב הנ"ל אל מול אפשרות זו, הרי שבליל הפיגוע ידע
הנאשם היטב באופן פוזיטיבי כי הפיגוע עתיד בקרוב להתבצע, וכל אותה עת הוא סייע לבני החבורה.
86
86 . עדותו המיתממת של הנאשם, לפיה באף אחד מן השלבים הנ"ל לא האמין כי בני החבורה רציניים
בכוונתם לבצע את הפיגוע, אינה אמינה בעיניי ומטרתה אך לנסות לשכנע את בית המשפט כי הנאשם
לא סייע בתכנון הפיגוע ובהיערכות לקראתו. כך גם אינני מאמינה, כאמור, לגרסת הנאשם כי הירי
בהרים, בו נטל חלק פעיל, נועד למטרת שעשוע. אף גרסה זו באה לעולם כדי לנתק את הנאשם מהקשר
לפיגוע באלאקצא, כמו גם טענתו כי הסיע את בני החבורה לתחנת האוטובוס אך משום שנוצל על ידם.
הנאשם הסיע מספר פעמים ברכבו את בני החבורה, וכל זאת כדי לקדם את תכנון הפיגוע ולסייע
בהוצאתו לפועל ותוך שהוא רואה עצמו, כאמור, כרביעי בחבורה. בפעם האחרונה הסיע הנאשם
באישון לילה את בני החבורה כשהם חמושים בנשק ובתחמושת לנשק, אל תחנת האוטובוס, ואף צפה
בהם עם עלייתם לאוטובוס כשעליהם כלי הנשק והתחמושת. הנאשם ניסה לשוות מראה תמים
מבחינתו להסעה זו, ותוך כך סיפר, כאמור, בעדותו כי עצר את רכבו ממש בסמוך לאוטובוס, וזאת על
מנת ללמד כי לא ביקש להסתתר מפני נוסעי האוטובוס. דא עקא שהנאשם בחקירתו בשב"כ סיפר, כי
בנקודת ההסעה הוא לא הוריד את בני החבורה בסמוך לאוטובוס, וזאת לבל יראו אותו נוסעיו, וכן
סיפר כי טוטו אמר לו בשלב זה לבל יסתבך בהיותו נשוי ואב לילדה )ת/ 10 סעיף 26 ( 3 ( ו-) 4 .))
87
87 . הנאשם שב, כאמור, לביתו לאחר הסעת בני החבורה לתחנת האוטובוס, ואז דאג להסתיר את החפצים
שקיבל ממחמד חאמד וטוטו מחוץ לביתו, דבר המדבר בעד עצמו ומלמד כי הנאשם ידע גם ידע על
הפיגוע העתיד להתרחש בקרוב באלאקצא ולכן ניסה להרחיק עצמו מכל קשר למבצעיו )בני החבורה(.
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
31 מתוך 40
88
88 . אינני נותנת אמון בעדותו הבלתי מהימנה של הנאשם אשר נועדה אך לנסות, כאמור, לשכנע את בית
המשפט, כי לא נטל חלק בתכנית לבצע את הפיגוע באלאקצא וכי לא סייע לבני החבורה לבצע במסגרת
הפיגוע את העבירות שביצעו. הנאשם ניסה, בכל מאודו, לשכנע בעדותו כי סיפר לחוקריו שהירי בהרים
לא נועד למטרת אימון, ובמסגרת נסיונו זה אף סיפר, לראשונה בעדותו, באופן בלתי משכנע, כי אולץ
לחתום על הודעתו במשטרה, תוך איום ע"י חוקרו, לרבות בהנפת יד, כי ישתמש נגדו בכוח אם לא
יחתום. הנאשם ידע על התכנית הרצינית לבצע פיגוע ונטל בה חלק כבר בשלביה הראשונים. הוא היה,
כאמור, עד לוויכוחים לעניין מקום הפיגוע; ראה את כלי הנשק והתחמושת במסגד ואף נגע בהם;
הסיע ברכבו חלק מבני החבורה פעמיים להרים וכן ירה בנשק באחת הפעמים ולאחר מכן היה מעורב
בשיחות לגבי תקינות כלי הנשק; שמע שיחות הן לעניין תיקון המחסנית לנשק ע"י נסים, הן לעניין
החשש לקיומה של מצלמה באלאקצא והן לעניין הנסיעה לפיגוע שבוטלה בשל הריב של טוטו עם
ארוסתו, וכן הוצע לנאשם מספר פעמים ע"י טוטו ומחמד חאמד להצטרף לפיגוע והוא סרב לכך. אשוב
ואציין כי אף אם חשב הנאשם תחילה שאולי הפיגוע לא ייצא אל הפועל ואף אם בשלבים הראשונים
לא היה ממש מודע לכך ואך עצם עיניו אשר לאפשרות הוצאתו אל הפועל, הרי שההתנהלות הנ"ל
בשעות שקדמו לפיגוע מובילה, כאמור, למסקנה אחת ויחידה והיא, כי הנאשם ידע היטב שבני
החבורה מתכוונים להוציא את תכניתם אל הפועל עם הגיעם לאלאקצא. כאן אשוב ואחדד, כי הנאשם
שראה עצמו חלק מהחבורה, נטל חלק פעיל מאוד בהיערכות לקראתו, תוך סיוע ממשי לבני החבורה
עד לשלב עלייתם לאוטובוס בדרכם לאלאקצא.
89
89 . אמרותיו של הנאשם מחוץ לכתלי בית המשפט, אם בפני חוקריו בשב"כ ואם בהודעותיו במשטרה,
כוללות בחובן, כאמור, הודאה בביצוע המעשים המיוחסים לו בכתב האישום. משקלה של הודאה
שנמסרה מחוץ לכותלי בית המשפט תיבחן על פי שני מבחנים מצטברים, מבחן פנימי ומבחן
חיצוני )ראו: ע"פ 4275/16 פלוני נ' מדינת ישראל פסקה 57 ( 9.6.2017 ( )להלן: עניין פלוני((.
המבחן הפנימי בוחן את משקל ההודאה בהינתן סימני האמת העולים מתוכה, כגון הגיונה
הפנימי של ההודאה, הסדר בו נאמרו הדברים ואופן ההתנסחות. המבחן החיצוני בוחן האם
קיימים אותות אמת חיצוניים )"דבר מה נוסף"(, אשר יש בהם כדי להשליך על אמיתות
ההודאה )שם(. יובהר כי התוספת הראייתית הנדרשת היא מאמתת ולא מסבכת. משכך,
ככלל, די בראיה ישירה או נסיבתית, חיצונית להודאת הנאשם, אשר יש בה כדי לאשר במידת
מה את תוכן ההודאה ולהצביע על אמיתותה, ואין צורך להידרש לראיה ישירה המצביעה על
אשמתו )ראו: ע"פ 7532/12 איטל נ' מדינת ישראל, פסקה 158 ( 11.12.2016 ((. בין המבחן
הפנימי למבחן החיצוני מתקיימת מעין "מקבילית כוחות". כלומר, ככל שמשקלה הפנימי של
ההודאה רב יותר, יידרש "דבר מה נוסף" במשקל נמוך יותר, ולהיפך. ברם, אף במקרה בו
משקלה הפנימי של ההודאה גבוה, לא ניתן להרשיע את הנאשם על-פי הודאה זו בלבד ללא
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
32 מתוך 40
כל אימות חיצוני לאמיתותה )ראו: ע"פ 4855/16 מוחמד שוויקי נ' מדינת ישראל
( 11/11/18 (, וכן ראו: עניין פלוני, פסקה 57 .)
90
90 . ומהתם להכא: התרשמתי כי הנאשם מסר את הודאתו לחוקריו מרצון טוב וחופשי, והרי אין חולק
לגבי קבילותן של האימרות שמסר בפני החוקרים. מעבר לכך, משקלה הסגולי של ההודאה העולה
מאמרות החוץ-גבוה, וזאת בהינתן הגיונם הפנימי של הדברים, אופן וסדר אמירתם וכן אופן
התנסחות הנאשם. כאן אבהיר, כי הנאשם לא חשש מחוקריו ובהתאם ציין בחקירותיו, כי בשלבים
הראשונים לא האמין ברצינות לכוונת בני החבורה וכן כי אינו יודע מה היה המניע למעשיהם. עוד
אציין לעניין זה, כי הנאשם סיפר דווקא בהודעותיו במשטרה על דברים שלא הועלו על-ידו בחקירותיו
בשב"כ: הנאשם סיפר לראשונה בחקירתו במשטרה, כי בליל הפיגוע סיפרו לו בני החבורה, כי הם
לקראת ביצוע הפיגוע באלאקצא וכי התגלע ויכוח סביב נושא צרופו של מפדי לשניים האחרים )ת/ 1
ש' 127-125 (; הנאשם חשף את עניין הירי שלו בהרים בחקירה המשטרתית ולא בחקירת השב"כ )ת/ 3
ש' 13-12 (, וכן רק בחקירתו במשטרה סיפר הנאשם כי כששבו בני החבורה למסגד לאחר הירי, הם
שוחחו לגבי מעצורים בנשק ואם ירה טוב )ת/ 2 ש' 87-86 (. להודאתו של הנאשם מחוץ לכתלי בית
המשפט יש חיזוק חיצוני למכביר בראיות שבפנינו- "דבר מה נוסף", העולה ממגוון של ראיות )תפיסת
החפצים האישיים של טוטו ומחמד חאמד במהלך ההובלה וההצבעה ע"י הנאשם; התרמילים שנתפסו
במהלך ההובלה וההצבעה התואמים לתרמילים שנמצאו בזירת הארוע; גילוי ה- DNA של הנאשם על
הסכין שנמצאה לצד גופתו של מחמד חאמד; נתוני התקשורת לעניין הקשר הטלפוני בין הנאשם ובני
החבורה וכן הסרטון הנ"ל ממצלמת האבטחה במסגד; הודעותיהם של סלימאן ונסים אבו בכר
העולות בקנה אחד עם הדברים שמסר הנאשם בחקירותיו(.
ניתוח משפטי של עבירת הסיוע
91
91 . לנאשם מיוחסות, כאמור, שתי עבירות של סיוע- סיוע לרצח וסיוע לחבלה של ממש. בפרק זה אנתח
להלן את עבירת הסיוע בכלל ואת עבירת הסיוע לרצח בפרט. אביא תחילה את נוסח עבירת הסיוע
העולה מסעיף 31 לחוק העונשין הקובע, כדלקמן:
"מי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע,
להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה,
או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע".
92
92 . הסיוע לדבר עבירה מאופיין בכך שהוא מתבטא בתרומה עקיפה לביצוע העבירה הנעשית על ידי אדם
אחר )ש"ז פלר "על זיקה סיבתית, סיוע לדבר עבירה ו'סיוע להתאבדות' בפרט" עיוני משפט
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
33 מתוך 40
כ) 2 ) 511 , 516 ( 1996 ((. עסקינן בעבירה נגזרת אולם עצמאית, ועל כן היא כוללת הן יסוד עובדתי
והן יסוד נפשי )יורם רבין ויניב ואקי דיני עונשין כרך א' 621 )מהדורה שלישית, 2014 ) (. היסוד
העובדתי של עבירת הסיוע כולל רכיב התנהגותי ושני רכיבים נסיבתיים. הרכיב ההתנהגותי דורש
"עשיית מעשה"; הרכיב הנסיבתי הראשון נעוץ בעיתוי הסיוע שעליו להיות "לפני עשיית העבירה או
בשעת עשייתה", ואילו והרכיב הנסיבתי השני דורש את תחילת ביצוע העבירה על ידי המבצע העיקרי
)ראו: ע"פ 320/99 פלונית נ' מדינת ישראל פ"ד נה) 3 ) 22 , 31 ( 2001 ( )להלן: עניין פלונית(;
ע"פ 4800/11 מגיס נ' מדינת ישראל ) 31/1/13 .))
93
93 . עבירת הסיוע היא עבירה עצמאית המבוצעת במטרה לתרום ולסייע לביצוע העבירה העיקרית.
בעבירת הסיוע אין דרישה שמעשהו של המסייע יסייע בפועל או יהיה תנאי בלעדיו אין לביצוע העבירה
העיקרית, אלא רק שיהיה מסוגל לסייע להגשמתה )ראו: ע"פ 4317/97 פוליאקוב נ' מדינת ישראל,
פ"ד נג) 1 ) 289 , 307 ( 1999 (; עניין פלונית וכן ע"פ 11131/02 יוסופוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נח) 3 ) 917
923 ( 2004 ( )להלן: עניין יוספוב((. היסוד העובדתי של עבירת הסיוע הוכח, כאמור, בתיק זה מעבר
לכל ספק סביר, שכן מעשיו של הנאשם, המתוארים לעיל נועדו, כדי לאפשר את ביצוע הפיגוע
באלאקצא והוא תרם בהם ליצירת תנאים לשם עשיית העבירות ע"י בני החבורה ואף "חיזק את
ידיהם". הנאשם רקם יחד עם בני החבורה את תכנית הפיגוע משלביה המוקדמים. הוא הסיעם,
כאמור, לאימוני הירי בהרים ואף השתתף בפועל בירי. גם בערב הפיגוע הסיע הנאשם את מחמד חאמד
לביתו לצורך היערכות עובר לנסיעה לאלאקצא ומשם הסיעו למסגד שם התכוננו בני החבורה לקראת
צאתם לפיגוע, ובסופו של דבר הנאשם הוא זה שהסיע את בני החבורה לתחנת האוטובוס, אל
האוטובוס שהסיעם לאלאקצא שם ביצעו את הפיגוע. גם את נטילת החפצים והכסף מבני החבורה
לפני צאתם לפיגוע, יש לראות כחלק מהסיוע, וכך גם את נוכחות הנאשם יחד עם המחבלים בשבועות
עובר לפיגוע ובליל הפיגוע, נוכחות שחיזקה את ידי בני החבורה, והרי ניתן עפ"י הפסיקה לסייע לביצוע
עבירת הסיוע גם במחדל )ראו לעניין זה: ע"פ 6522/10 רחל זהבי נקר נ' מדינת ישראל ) 2/5/13 .))
94
94 . בע"פ 7580/02 ג'אבר נ' מדינת ישראל ) 22/9/05 ( )להלן: "פסק דין ג'אבר"( סוכמה זה מכבר ההלכה
אשר ליסוד הנפשי הנדרש לשם הרשעה בעבירת הסיוע. נקבע כי היסוד הנפשי הנדרש מכיל בחובו
שלושה רכיבים – מודעות לטיב ההתנהגות המסייעת, מודעות כי המבצע העיקרי מבצע או עומד לבצע
עבירה ומטרה לסייע למבצע העיקרי לבצע את העבירה )ראו גם: ע"פ 4770/14 רוסלן )רוני( אגייב נ'
מדינת ישראל ) 5/11/15 .))
95
95 . עבירת הסיוע לרצח משתכללת גם בהיעדרה של כוונה תחילה, הנדרשת בעבירת הרצח, ואף בהיעדר
כל רצון כי העבירה העיקרית תתבצע, כי אם די בקיומן של מודעות ומטרה לסייע לביצוע העבירה
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
34 מתוך 40
העיקרית )ראו גם: עניין יוספוב(. כן נקבע בפסק דין ג'אבר, כי מקום בו מתקיימים שני הרכיבים
הראשונים- אדם מודע לטיב ההתנהגות ומודע כי המבצע העיקרי מבצע או עומד לבצע עבירה, ניתן
לייחס לו את הרכיב השלישי להשלמת היסוד הנפשי בעבירת הסיוע - מטרה לסייע למבצע העיקרי,
וזאת בהסתמך על הלכת הצפיות, הקובעת כי ניתן לייחס לאדם מטרה/ כוונה מקום בו צפה מראש
את התרחשות התוצאה, ובלבד שהצפיות היתה בדרגה של "קרוב לוודאי". וכך נקבע לעניין זה בפסק
דין ג'אבר:
"על מנת שניתן יהיה להחיל את הלכת הצפיות על יסוד המטרה בעבירת הסיוע, נדרשת
המדינה להוכיח מעבר לספק סביר כי האדם המואשם בסיוע ידע בוודאות, או למצער
בוודאות קרובה, כי העבירה העיקרית עומדת להתבצע... כאשר הדרישה למודעות מעין
זו אינה מתקיימת, לא ניתן להחיל את הלכת הצפיות כתחליף ליסוד המטרה בעבירת
הסיוע."
96
96 . הנה כי כן, להוכחת היסוד הנפשי לשם הרשעה בעבירת הסיוע לרצח, יש להוכיח כי הנאשם היה מודע
לטיב מעשיו המסייעים ולכך שהמעשה עומד להתרחש, וכי עמדה לנגד עיניו מטרה לסייע למבצע
העיקרי. זאת ועוד, כאשר מודעות הנאשם לטיב מעשיו המסייעים ולכך שהמעשה עומד להתרחש,
היא, להבדיל אך מ"עצימת עיניים", מסוג ידיעה או ידיעה בוודאות קרובה, אזי בהתאם להלכת
הצפיות, די בכך כדי לקבוע שמתקיים הרכיב השלישי הנדרש להרשעה בעבירת הסיוע, היינו כי עמדה
לנגד עיניו של הנאשם המטרה לסייע למבצע העיקרי.
ומן הכלל אל הפרט: מתמונת הראיות בתיק זה, אשר הובאה בהרחבה לעיל, אנו למדים, כאמור, כי
הנאשם היה מודע היטב לטיב התנהגותו המסייעת ולכך שבני החבורה עומדים לבצע את העבירות
הנזכרות בכתב האישום, אשר בראשן עבירת הרצח. הנאשם היווה חלק בלתי נפרד מהחבורה שרקמה
את תכנית הפיגוע והתארגנה לקראתו. הוא ראה עצמו, כאמור, כחלק מהם והם ראו אותו באופן
דומה. הדבר היחיד המבדיל בינו ובינם הוא העובדה שהנאשם לא ביצע בפועל את הפיגוע על אף
שמחמד חאמד וטוטו הפצירו בו להצטרף אליהם למטרה זו. נוכח העובדה שהנאשם היה מודע היטב
בוודאות קרובה לטיב מעשיו המסייעים ולכך שמעשה הפיגוע עתיד בקרוב להתרחש, הרי שבהתאם
להלכת הציפיות יש לראות את הנאשם כמי שעמדה לנגד עיניו מטרה ברורה לסייע למבצעים
העיקריים, לבני החבורה. כאן יובהר כי, לדידי, אף ללא החלת "הלכת הצפיות" ניתן לקבוע כי בתיק
זה מתקיים, מעבר לכל ספק סביר, יסוד המטרה בעבירת הסיוע, שהרי התנהלותו המתוארת לעיל של
הנאשם מדברת בעד עצמה ומלמדת, מעבר לכל ספק סביר, כי לנאשם הייתה מטרה ברורה לסייע
למבצעים העיקריים-לבני החבורה, לבצע את העבירות, וזאת כבר בשלבים המוקדמים של תכנון
הפיגוע.
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
35 מתוך 40
97
97 . אני בדעה, לפיכך, כי השתכללו בענייננו יסודות עבירות הסיוע המיוחסות, כאמור, לנאשם-עבירת
סיוע לרצח ועבירת סיוע לחבלה של ממש. כאן ראוי להדגיש כי הנאשם הודה, כאמור, כי הפיגוע בוצע
ע"י בני החבורה שנהרגו בסופו, וכן הודה כי כתוצאה מהפיגוע שביצעו בני החבורה, נרצחו שני
השוטרים הנזכרים בכתב האישום, נגרמו חבלות של ממש לשני שוטרים נוספים ומספר שוטרים סבלו
מחרדה )סעיפים 27 ו- 28 לכתב האישום(.
העבירה של פעולה בנשק למטרות טרור
98
98 . לנאשם מיוחסת, בנוסף, עבירה של פעולה בנשק למטרות טרור )הובלה והחזקה(, לפי סעיף 30 )א(
לחוק המאבק בטרור, התשע"ו- 2016 )להלן: חוק המאבק בטרור( שזו לשונו:
"המחזיק, רוכש, מוכר, מייצר, מתקן, מייבא, מייצא, מוביל, מתווך, מפיץ
או עושה עסקה אחרת בנשק, במטרה לקדם פעילות של ארגון טרור או ביצוע
מעשה טרור או לסייע לפעילות או ביצוע כאמור, והכול בין בתמורה ובין
שלא בתמורה, דינו – מאסר 20 שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף
61 )א() 4 ( לחוק העונשין".
99 . הפיגוע באלאקצא מהווה "מעשה טרור", עפ"י הגדרתו העולה מסעיף 2 )א( לחוק המאבק בטרור:
"מעשה המהווה עבירה או איום בעשיית מעשה כאמור, שמתקיימים לגביהם כל אלה:
( 11 ) הם נעשו מתוך מניע מדיני, דתי, לאומני או אידיאולוגי;
( 22 ) הם נעשו במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה לאלץ ממשלה או
רשות שלטונית אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית אחרת של מדינה
זרה, או ארגון ציבורי בין-לאומי, לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה;
( 33 ) במעשה שנעשה או במעשה שאיימו בעשייתו, היה אחד מאלה, או סיכון ממשי
לאחד מאלה:
)א( פגיעה חמורה בגופו של אדם או בחירותו...
לעניין הגדרה זו –
נעשה המעשה או האיום כאמור בפסקה ) 3()א( תוך שימוש בנשק או בסכין, יראו
אותו כמעשה טרור גם אם לא התקיים בו האמור בפסקה ) 2 .")
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
36 מתוך 40
100 . הנאשם הסיע, כאמור, לאימוני הנשק בהרים את מחמד חאמד, אשר ברשותו היה נשק, רובה קרלו,
ובו ירה הנאשם בהדרכתו של מחמד חאמד, וכן הסיע הנאשם שוב הן את מחמד חאמד והן את מפדי
עם נשק לירי בהרים, וכל זאת במטרה לסייע לבני החבורה לביצוע מעשה טרור- הפיגוע באלאקצא
שבהתרחשותו הודה הנאשם בתשובתו לכתב האישום. כאן יודגש כי תמונת הראיות שהובאה
בהרחבה לעיל מלמדת בתיק זה, מעבר לכל ספק סביר, כי עסקינן בפיגוע שבוצע מתוך מניע כהגדרתו
בחוק המאבק בטרור )מניע מדיני, דתי, לאומני או אידאולוגי(, מה גם שדי בעצם בחירת מקום הפיגוע
באלאקצא לאחר וויכוח שכלל אפשרות לבצע את הפיגוע נגד מתנחלים, כדי ללמד באופן ברור על היות
המניע לפיגוע כהגדרתו בחוק הנ"ל. אשר על כן, אין לקבל את טענת ההגנה בסיכומיה, לפיה לא הוכח
בענייננו המניע העומד בבסיס חוק המאבק בטרור, וזאת בהתבסס על תשובותיהם של חוקרי השב"כ
בחקריתם הנגדית בשאלת המניע.
101 . אף בהסיעו את בני החבורה בליל הפיגוע כשהם חמושים בכלי נשק, ביודעו בדבר כך ובדבר מטרת
הנסיעה- הפיגוע באלאקצא, יש לראות את הנאשם כמי שהוביל נשק במטרה לסייע לביצוע מעשה
טרור.
102 . אשר על כן, מעשיו הנ"ל של הנאשם, שהוכחו מעבר לכל ספק סביר, מקיימים את יסודות העבירה
של פעולה בנשק למטרות טרור )הובלה והחזקה( לפי סעיף 30 )א( לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-
2016 , ולא אך יסודות של עבירות נשק לפי חוק העונשין, כפי שטוענת ההגנה בסיכומיה.
סיכומם של דברים
103 . בסיכומו של דבר, אציע לחבריי להרכב להרשיע את הנאשם בעבירות שהוכחו, כאמור, ע"י המאשימה,
מעבר לכל ספק סביר- עבירה של סיוע לרצח , לפי סעיף 300 )א() 2 ( בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין;
עבירה של סיוע לחבלה של ממש, לפי סעיף 380 בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין וסעיף 38 )א( לחוק
המאבק בטרור, וכן עבירה של פעולה בנשק למטרות טרור )הובלה והחזקה(, לפי סעיף 30 )א( לחוק
המאבק בטרור. בהינתן הודאת הנאשם, כאמור, לעניין מחיקת מספרי הטלפון של שניים מבני
החבורה ממכשיר הטלפון הנייד שלו ובהינתן החבאת החפצים שקיבל מבני החבורה, אציע לחבריי
להרכב להרשיע את הנאשם גם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין, מה
גם שהנאשם הודה, כאמור, בתיק זה בביצוע עבירה זו. הנאשם הודה, בתשובתו לאישום ובסיכומיו,
גם בקשירת קשר עם סלימאן להעלמת מצלמות האבטחה של המסגד, היינו לשיבוש מהלכי משפט,
ובהתאם אציע לחבריי להרשיע את הנאשם גם בעבירה של קשירת קשר לעוון, לפי סעיף 499 )א() 2 )
לחוק העונשין, שהרי העבירה של שיבוש מהלכי משפט היא עבירת עוון ולא עבירת פשע, כפי שנטען
בטעות בכתב האישום, טעות שתוקנה, כאמור, ע"י המאשימה במהלך סיכומיה.
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
37 מתוך 40
ר. בש, שופטת
השופט אברהם אליקים, סגן נשיא ]אב"ד[:
אני מסכים.
1
1 . בתיק זה אין מחלוקת עובדתית ועל פי העובדות במהלך שיחות רבות במשך תקופה ארוכה )החל
מיום 26.5.2017 ועד יום הפיגוע, 14.7.2017 (, שמע הנאשם מפי שלושת בני החבורה כי הם עומדים
לבצע פיגוע טרור באזור מתחם אלאקצא בירושלים, לרבות שיחה בה תארו כי עמדו לבצע הפיגוע
ובדרכם לבצעו, ביקש מהם טוטו לחזור כי רב עם ארוסתו.
הנאשם הודה כי ראה את כלי הנשק באמצעותם עמדו לבצע את הירי, הוא נסע פעמיים לשטח
מבודד בהרים שם ביצעו בני החבורה ירי, הוא נסע עם טוטו וחאמד לזירה המיועדת ושם שמע
את השניים משוחחים על מיקום הימצאות מצלמות אבטחה במקום.
הנאשם גם היה עד להתארגנות האחרונה לפני היציאה לביצוע הפיגוע שכללה תפילה ומתן הנחיות
לנאשם כיצד לפעול, כגון קבלת המפתח של המסגד מטוטו, קבלת מפתח של רכבו של טוטו, קבלת
הטלפונים הסלולרים של טוטו וחאמד, הסתרת כלי הנשק על גופם של טוטו וחאמד והחבאת
מחסנית עם כדורים בגרביים של כל אחד מהשלושה ואז הסעת השלושה לאוטובוס באמצעותו
הגיעו לזירת הפיגוע.
2
2 . מהעדויות השונות ובעיקר מעדות הנאשם שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי שבועות עובר ליום
14.7.2017 הנאשם ידע כי בני החבורה עומדים לבצע רצח באזור מסגד אל אקצא, הוא ידע
שכוונותיהם רציניות והוא לא נשאר פסיבי למשמע הדברים אלא תמך, סייע וחיזק את מעשיהם,
בדבריו, בנוכחותו ובמעשיו כגון: לקיחתם לשטח לבצע ירי, קבלת הנחיות והוראות כיצד לפעול
בחפציהם לאחר מותם הצפוי באותו פיגוע.
3
3 . ההגנה השקיעה מאמצים רבים כדי להפריך את כינוי הירי בהרים כאימוני ירי ולטעמי לכינוי
המעשים אין משמעות, טיבם של המעשים אותם תאר הנאשם גם בפנינו הוא אימון ירי לכל דבר
ועניין במהלכו בוצע ניסוי של כלי הירי וגם תרגול של הלוחצים על ההדק.
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 48669-08-17 מדינת ישראל נ' ג'בארין)עציר(
38 מתוך 40
4
4 . זה השלב להבהיר כי הנאשם בעדותו עשה עליי רושם לא אמין. הוא חזר על הטענה כי הוא לא
חשב שחבריו מתכוונים ברצינות לבצע פיגוע טרור, אך לא שכנע מדוע שבו ושוחחו כל כך הרבה
פעמים על תכנית לא רצינית לכאורה, מדוע הוא צעק עליהם שלא לעשות כן למרות שחשב
שמדובר בדבר לא רציני ומדוע במהלך השיחות נהג טוטו לאסוף את הטלפונים הסלולריים מבני
החבורה ולהרחיקם, מחשש להאזנות של גורמי הביטחון )כמתואר בסעיף 6 לעובדות כתב
האישום המתוקן, עובדה שהנאשם מודה בה, בחקירתו הנגדית אישר כי הם פחדו מציטוט לשיחות על ידי המשטרה והשב"כ, עמוד 8 לפרוטוקול ישיבת 27.12.2018 ( ומדוע תיקנו את אחת
המחסניות, לשם מעשה לצון ניתן להשתמש גם במחסנית לא תקינה.

אמירה נוספת מפי הנאשם לפיה טוטו וחאמד סרבו לצרף את מפדי כי לו לא היה נשק, בה הנאשם
מודה, ממחישה עד כמה לנגד עיניו התנהלה פעילות למימוש פיגוע טרור אמיתי ורציני )עמוד 15
לישיבת 27.12.2018 שורה 21 .)

עוד אוסיף כי דבקתו של הנאשם בגרסה כי סבר שמדובר בהתנהגות לא רצינית גם במועד הסעת
המפגעים בדרך אל ההסעה משם הגיעו להר הבית, נשמעה אבסורדית שכן הוא הודה בסעיף 20
לכתב האישום המתוקן כי הוא ראה את כל אחד מהשלושה מחביא מחסנית עם כדורים בגרב
ושניים מהם מסתירים תתי מקלע על גופם ואם לא די בכך הם מוסרים לו את מכשירי הטלפון
הסלולוריים ביחד עם אמירה כי לא יזדקקו להם יותר וטוטו מוסר לו את המפתח של הרכב שלו
ושל המסגד בו שימש כמואזין.

5 . לסיכום- לטעמי הוכח מעבר לכל ספק כי הנאשם סייע ביצירת התנאים לביצוע פיגוע טרור בהר
הבית. הנאשם היה מודע כי מעשיו תורמים ומקדמים את התוכנית של בני החבורה, הגם שהוא
סרב להיות אחד מהמבצעים. הסיוע התבטא בסופו של יום בהסעת המפגעים אל נקודת האיסוף
ממנו הגיעו להר הבית, אך התחיל זמן לא קצר לפני כן עת הסיע אותם לבצע אימוני ירי, נטל חלק
בשיחות על יעדי הפיגוע ועל אמצעי האבטחה במקום ונתן גיבוי למפגעים בטיפול בחפציהם
למקרה שלא ישובו בחיים ולכן גם אני סבור כי יש להרשיע את הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.

בית המשפט המחוזי בחיפה
 

כפי שנכתב מעלה - מעשה הסיוע בו מדברת העבירה שבסעיף 31 לחוק העונשין הוא מעשה שיש בו כדי
לתרום ולסייע לביצוע העבירה )ע"פ 9826/05 מחאג'נה נ' מדינת ישראל, פיסקה 8 ( 9.7.2008 ((, ובאשר
ליסוד הנפשי - נפסק כי יש להוכיח מודעות לטיב התנהגותו המסייעת וכן מודעות לכך שהמבצע או
המבצעים העיקריים מבצעים או עומדים לבצע את העבירה העיקרית – או לפחות שהתעורר חשד
ממשי אך הנאשם נמנע מלבררו. כמו כן יש להוכיח כי לנאשם בסיוע הייתה מטרה לסייע לעבירה
העיקרית או לכל הפחות כי צפה ברמה של קרבה לוודאות את האפשרות שהתנהגותו תסייע לביצועה
של העבירה העיקרית )ע"פ 9716/02 מחמד רימאוי נ' מדינת ישראל ) 15.02.2010 .))

מהפירוט של שלל הראיות באשר ליסוד העובדתי - כפי שפורט בהרחבה בחוות הדעת של חברתי
השופטת בש – עולה בבירור כי מעשיו של הנאשם תרמו תרומה של ממש לביצוע העבירה בהיבט הפיזי,
ודי בכך שהוא הסיע את המפגעים לאוטובוס עם אמל"ח ערב הפיגוע ולקח מהם את חפציהם האישיים
על מנת להעבירם למשפחותיהם.

באשר ליסוד הנפשי - אף אני שותפה לעמדת חבריי להרכב לגבי כך שלא ניתן לאמץ את גרסת הנאשם
מעל דוכן העדים לפיה סבר שהתוכנית של המבצעים העיקריים "אינה רצינית". שלבי התכנון, פירוט
התכנון, בחינת חלופות נוכח מצלמות האבטחה, בחירת המטרה, איסוף האמל"ח, בדיקתו, השמשתו,
תיקונו של האמל"ח והתרגול של השימוש בו, בצירוף לתפילות בערב שלפני הפיגוע והפקדת החפצים
בידי הנאשם – מלמדים כולם כי התוכנית הייתה "רצינית" ביותר, יותר מ"רצינית", מגובשת ומוחשית. שוכנעתי כי הנאשם ידע שמעשיו תורמים לביצוע, וכי התעורר בו לכל הפחות חשש אמיתי
כי בני החבורה מתכוונים להוציא לפועל את התוכנית בטווח הזמן המיידי, ולכל הפחות יש לומר לגביו
שהוא נמנע מלברר את אותו החשד, והכל – כאשר מטרתו הייתה לסייע להם, ולמצער – הוא צפה את
האפשרות שמעשיו יסייעו להם.

הערה אחרונה נוגעת לטענותיו של הסניגור המלומד בכל הנוגע למונח "אימוני ירי". כפי שציינו חברי להרכב, השאלה אם הנאשם עצמו עשה שימוש במונח "אימון ירי" שמא בביטויים אחרים – אינה מכרעת במקרה הנוכחי והמסקנה של כל חברי ההרכב לגבי הוכחת אשמת הנאשם בעבירות שיוחסו לו אינה מבוססת על קביעה לפיה הוא אכן השתמש דווקא בביטוי זה. עם זאת, ולעתיד לבוא, ייתכן

וגורמי החקירה השונים – בין אם במשטרה ובין אם מחוצה לה – צריכים לשקול לתעד בשפת המקור ביטויים בעלי חשיבות פוטנציאלית, או ביטויים שלדעת גורמי החקירה המנוסים יהיו בעלי חשיבות בהמשך התפתחות החקירה והליכים משפטיים אפשריים בעקבותיה.

ת. נאות-פרי, שופטת

הוחלט פה אחד להרשיע את הנאשם בעבירות כלדקמן: עבירה של סיוע לרצח, לפי סעיף 300 )א() 2
בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין; עבירה של סיוע לחבלה של ממש, לפי סעיף 380 בצירוף סעיף 31 לחוק
העונשין וסעיף 38 )א( לחוק המאבק בטרור התשע"ו- 2016 ; עבירה של פעולה בנשק למטרות טרור
)הובלה והחזקה(, לפי סעיף 30 )א( לחוק המאבק בטרור התשע"ו- 2016 ; עבירה של שיבוש מהלכי
משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין ועבירה של קשירת קשר לעוון, לפי סעיף 499 )א() 2( לחוק העונשין.
ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ט, 10 יולי 2019 , במעמד הצדדים.

א. אליקים, שופט סגן הנשיא

ת. נאות-פרי, שופטת ר. בש, שופטת

תגובות

2. רמי לפני 5 ימים
זרים הביתה
1. מוחדון למען שלום לפני 5 ימים
המסגדים..יוצרים רצח..במקום שלום...

מומלצים