האם הפרעות מחזור מנבאות סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת?

בנשים עם הפרעות מחזור ומחזורי ווסת ארוכים סיכון מוגבר לתמותה לפני גיל 70, בהשוואה לנשים עם מחזורים סדירים או קצרים, הממצאים היו בולטים במיוחד בנוכחות מחלות לב וכלי דם ובנשים עם היסטוריה של עישון.

29.10.2020 מאת: פורטל הכרמל והצפון
האם הפרעות מחזור מנבאות סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת?

 

כך מדווחים חוקרים מבוסטון במאמר שפורסם בכתב העת BMJ. מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות מחזור או מחזורי ווסת ארוכים לאורך החיים מלווים בסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה ותמותה מוקדמת (לפני גיל 70 שנים) על-רקע גורם ספציפי.

החוקרים התבססו על נתוני מחקר Nurses' Health Study II לשני 1993-2017 וכללו מידע אודות 79,505 נשים לפני-מנופאוזה ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם, ממאירות, או סוכרת, אשר דיווחו על משך וסדירות מחזורי הווסת בגילאי 14-17 שנים, 18-22 שנים ו-29-46 שנים.

התוצאים העיקריים כללו תמותה מכל-סיבה ותמותה על-רקע גורם ספציפי לפני גיל 70 שנים.

במהלך 24 שנות מעקב תועדו 1,975 מקרי תמותה מוקדמת, כולל 894 מקרי תמותה עקב ממאירות ו-172 מקרי תמותה עקב מחלות לב וכלי דם. בנשים שדיווחו על מחזורים לא-סדירים כל חייהן תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר במהלך המעקב, בהשוואה לנשים שדיווחו על מחזורים סדירים מאוד באותם גילאים.

שיעורי התמותה לכל 1,000 שנות אדם בנשים שדיווחו על מחזורים סדירים מאוד ובנשים שדיווחו על מחזורים לא-סדירים כל חייהן עמדו על 1.05 ועל 1.23 כאשר אלו תועדו בגילאי 14-17 שנים, 1.00 ו-1.37 למאפייני מחזורים אלו בגילאי 18-22 שנים ו-1.00 ו-1.68 כאשר אלו היו מאפייני המחזורים בגילאי 29-46 שנים. יחסי הסיכון המתוקנים לתמותה מוקדמת במהלך המעקב עמדו על 1.18, 1.37 ו-1.39, בהתאמה.

בדומה, בנשים שדיווחו על מחזורים שארכו 40 ימים ומעלה בגילאי 18-22 שנים ובגילאי 29-46 שנים תועד סיכון גבוה יותר לתמותה מוקדמת, בהשוואה לנשים שדיווחו על מחזורים באורך 26-31 ימים באותם גילאים (יחסי סיכון של 1.34 ו-1.40, בהתאמה). הממצאים הללו היו בולטים במיוחד בהערכת מקרי תמותה על-רקע מחלות לב וכלי דם.

התמותה המוגברת על-רקע מחזורים לא-סדירים ומחזורים ארוכים הייתה מעט בולטת יותר בקרב מעשנות בהווה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מחזורי ווסת ארוכים ולא-סדירים בגיל ההתבגרות ובבגרות לוו בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (לפני גיל 70 שנים) והקשר היה בולט מעט יותר בקרב נשים מעשנות.

 

BMJ 2020

 

תגובות

מומלצים