האם תגובת העיניים למידע מוכר תסייע לנו בעתיד בהליך המשפטי?

במחקר שבחן תזוזת עיניים בתגובה לגירויים נמצאו תגובות מוחיות חריגות בהצגת מידע מוכר; לכך יש השפעה בהקשר של עדי ראיה והיבטים משפטיים נוספים.

13.03.2019 מאת: פורטל הכרמל
האם תגובת העיניים למידע מוכר תסייע לנו בעתיד בהליך המשפטי?

 

העיניים שלנו נמצאות כל הזמן בתזוזה בתגובה לגירויים המופיעים מסביבנו. כתלות בפרמטרים של הגירוי, תשומת הלב שאנו מקדישים אליו והציפייה שלנו לקראתו, תנועות העיניים נעצרות לפרק הזמן הנדרש לשם עיבוד הגירוי וקידודו לזיכרון.

במסגרת המחקר החדשני נבדקו תנועות זעירות של אישון העין. תנועות אלה אינן נשלטות, מתרחשות כמעט ללא מודעות וניתן לעקוב אחריהן באמצעות מכשיר עקיבת עיניים (מצלמה חיצונית המצלמת את תנועות האישון) בתגובה להצגה של תמונות פנים.

בניסוי, הוצגו לנבדקים 8 תמונות של פנים ונבדקו תנועות העיניים הזעירות של אישוניהם לכל תמונה ותמונה. זאת, במטרה להשוות את תגובת עיניהם למידע מוכר\לא מוכר, לדוגמא, בין תמונת אדם שהם ראו בעבר לבין אדם שמעולם לא ראו (מעין מסדר זיהוי ממוחשב).

נמצא, שהעיניים מגיבות למידע מוכר, כמו גם למידע חריג, בעצירה ממושכת יותר של תנועות העיניים וכי ישנה תנועה זעירה של העיניים שמתרחשת מוקדם יותר בזמן. בכך אפשר לייחד תגובות חריגות שמקורן בהכרות עם המידע ולהסיק מה המידע הקיים במוח.

המאמר מצביע על הפוטנציאל של השיטה לגלות מידע מוסתר ואף ללמד את הבודקים על משמעות הגירוי עבור הנבדק, ללא כל צורך בדיווח ממנו. כך למשל, ייתכן שבעתיד נוכל לבדוק בזמן אמת, באמצעות מכשיר, את תנועת העיניים בזמן שעד מבצע זיהוי, וללמוד מכך על טיב הזיהוי ואמינותו. 

בעולם המשפטי נערכים מזה שנים רבות מחקרים בנושא של גילוי מידע מוסתר באמצעים מדעיים, לדוגמא, דרך שימוש במכשיר הפוליגרף. במקרים מסוימים, הפוליגרף בדק ומצא תגובות פיזיולוגיות כמו הזעה ודופק בתגובה למידע מוכר. ההנחה היתה שאם התגובות מופיעות, הן נובעות מהכרות מוקדמת. אולם, רמת הדיוק של הפוליגרף אינה מיטבית, ובייחוד כשידוע שתגובות אלה יכולות לנבוע גם מלחץ, מהשפעת הבודק, תנאי הבדיקה וסיבות נוספות.

בשנים האחרונות חלה התקדמות מדעית ממשית, ובניגוד למכשיר הפוליגרף שמנסה לאתר שקרים, כיום השיטות מתמקדות בבדיקת תגובות חריגות למידע מוכר. הבדיקה אינה מלמדת על שקריות אלא על כך שהתגובה המוחית חריגה. לצורך כך נעשה שימוש במגנוני בדיקה של גלי מוח ו FMRI. 

בניגוד לבדיקות שמצריכות שיתוף פעולה של הנבדק (כגון חיבור אלקטרודות  ומדדים), את תנועות העיניים ניתן לבדוק באורח לא פולשני ופוטנציאלית אף ללא ידיעת הנבדק.

את המחקר ערכו עו"ד גל רוזנצוויג ופרופ' יורם בונה. עו"ד רוזנצוויג הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים מהאוניברסיטה העברית ותואר ראשון במדעי המח. הוא כתב עבודת תזה לקראת דוקטורט בנושא נוירופיזיולוגיה משפטית באוניברסיטת חיפה. פרופ' בונה מלמד בביה"ס לאופטומטריה ומדעי הראייה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן. 

 המאמר פורסם במגזין Scientific reports nature.

 

פורטל הכרמל

תגובות

מומלצים