הרשתות החברתיות הפסיכולוג החדש!

נערים העידו כי הורים אינם מיודעים על עוצמת מצוקתם ועל התמודדותם עם מצבי אלימות ומצוקות נפשיות, מחקר חדש גילה שישנה העדפה ברורה לתמיכה אנונימית באינטרנט על פני שיתוף פנים מול פנים עם מצוקות אישיות.

09.10.2018 מאת: פורטל הכרמל
הרשתות החברתיות הפסיכולוג החדש!

במחקר חדש לקראת שבוע בריאות הנפש העולמי בסימן צעירים בעולם החדש שמתחיל ביום רביעי(10.10), נמצא כי בני נוער מעדיפים לפנות לתמיכה אנונימית באינטרנט על פני שיתוף חברים וגורמים מקצועיים, כחלק מהתמודדותם עם מצוקות אישיות

היקף השימוש של בני נוער ברשתות חברתיות נחקר ודובר כבר רבות. במחקר חדש שערך ד"ר ניר ויטנברג מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל במסגרת עבודת הדוקטורט שלו, גילה גם העדפה ברורה לתמיכה אנונימית באינטרנט על פני שיתוף פנים מול פנים עם מצוקות אישיות.

רשת האינטרנט מקובלת כנוחה יותר לשיתוף בנושאים אינטימיים (מיניות, זהות מינית, התבגרות מינית), אותם מצניעים מגורם מקצועי. נושאים אחרים שיש העדפה לשתף בהם ברשת, מצריכים חובת דיווח להורים, כגון פגיעה עצמית או אובדנות.

בנושאים הללו, על מנת להימנע מהעברת מידע להורים, יעדיפו בני הנוער לקבל עזרה ברשת. הדבר המפתיע הוא חוסר האמון כלפי הגורמים המקצועיים בסביבה הפיזית של הנער, שלדבריהם, במידה שיפנו לטיפול פנים אל פנים, הם ישתפו במידע מצומצם ויסוו חלק מהותי מקשייהם, זאת בניגוד לדיווח המלא והמפורט ברשת.

המשתתפים ביטאו הסתייגות רבה כלפי מקורות עזרה מקצועיים, על אף ש- 38% מבין המשיבים לסקר (149 בני נוער) פנו גם לעזרה מקצועית בלתי מקוונת. מקצתם הצביעו אף על קשר משמעותי עם המטפל.

במחקר זה שהקיף 394 משתתפים שהשיבו לסקר, עשרות מרואיינים ומאות הודעות טקסט ברשת, עלה כי 8% בלבד מבני נוער בחרו לשתף את אחד מהוריהם על אודות פעילותם במרחבי התמיכה המקוונים.

חלקם העידו כי הורים אינם מיודעים על עוצמת מצוקתם ועל התמודדותם עם מצבי אלימות ומצוקות נפשיות. כמו כן, רק 5% מבין הגולשים שנמצאים בטיפול או בקשר עם גורם חינוכי-ייעוצי ציינו כי שיתפו את המטפל/ת שלהם על עובדת היותם פעילים באתרים הללו.

נמצא כי בני הנוער מנצלים את האפשרות לפנות באופן אנונימי, כדי לשמור על האוטונומיה העצמית המשמעותית להם בשלב התפתחותי זה, ולקבל עזרה בתנאים הנוחים להם, ללא מעורבות הוריהם. יתרה מזאת, הם חשים בטחון כי באפשרותם לשתף בתוכן אישי ולקיים קשרים בסביבה שאינה מוכרת ומובנת דיה להוריהם.

נמצא אם כן כי באופן פרדוקסלי, התקשורת הכתובה, האנונימית למחצה, שנעדרת שפת גוף ואינפורמציה נוספת המשמעותית במפגש בין אישי, מאפשרת ריחוק שמחזק את תחושת השליטה, ובכך מסייע להביע רגשות ולהיחשף. 

ממצאי המחקר מצביעים על הפוטנציאל החיובי של סיוע מקוון, שיכול להגיע לאוכלוסיות מרוחקות שמסיבות סובייקטיביות ואובייקטיביות מתקשות לקבל תמיכה באופנים אחרים.

כך לדוגמה, בני נוער שחווים מצוקה אובדנית, בני נוער המתמודדים עם שאלות ביחס לזהות המינית או המגדרית, בני נוער שמתמודדים עם דימו גוף שלילי והפרעות אכילה, ובני נוער שחוו טראומה אישית, נמנעים לשתף את סביבתם, נוכח חשש מהתייחסות שיפוטית, לא רגישה או בשל סטיגמה. 

משתתפים רבים הביעו העדפה לפנות לעזרה מקוונת על פני פנייה לעזרה מקצועית. רבים מהם מסבירים כי הם נמנעו לפנות ליועצת בבית הספר, לעובד הסוציאלי, לפסיכולוג, למדריך נוער ואף לחבריהם, גם כשחוו מצוקה שפגעה בתפקוד היום יומי שלהם. עבורם, הרשת איפשרה "שער כניסה" ראשון לשיח המאפשר להתייחס לקשיים אישיים עם אחר משמעותי, תוך הסרת מסכות וללא הסתרה.

הם מעידים כי ניצלו את המרחב אופטימלי של הרשת, באופן המותאם לצורכיהם, שכן הם מקבלים תמיכה ללא עלות כספית, ובמחיר פסיכולוגי נמוך מאחר שהם לא נדרשים לחשוף את זהותם האישית.

יתר על כן, בשונה מדיווחים בספרות המקצועית והאקדמית, נמצאה עדיפות גבוהה בפנייה למקורות מקוונים גם על פני מקורות בלתי פורמאליים, לרבות חברים מקבוצת הגיל.

בקרב בני 12-15 הנטייה לפנות רק לעזרה מקוונת היא הגדולה ביותר (44.5%), בהשוואה לבני 16-18 ובני 18-25. המדובר בעדות נוספת להיותם "דור המסכים" שנולדו לתוך מציאות דיגיטלית רבודה, ולמד לבצע פעולות בין אישיות רבות בתיווך הטכנולוגיה המקוונת. למעשה ככל שעולה הגיל יורדת הנטייה לפנות רק לעזרה מקוונת ועולה הנטייה לפנות גם לעזרה בלתי מקוונת.

בנוסף, נמצא כי השילוב בין הרשת לגורם מקצועי היא המתווה האופטימלי, שכן שביעות הרצון מהעזרה המקוונת גדולה יותר בקרב משתתפים שהשתמשו גם בעזרה בלתי מקוונת, בהשוואה לעזרה מקוונת בלבד.

 

תגובות

מומלצים