ה-OECD הוצאת הבריאות בישראל גדלה

רמת התחלואה הגבוה בישראל והחיים הארוכים דורשים היערכות אחרת במשרדי הממשלה השונים, על פי תחזית ה-OECD בדוח חדש ההוצאה לבריאות לנפש צפויה לגדול ב-2.7% בממוצע בשנה ל-10.2% מהתמ"ג עד שנת 2030, לעומת 8.8% בשנת 2018 בממוצע מדינות ה-OECD

08.11.2019 מאת: פורטל הכרמל
ה-OECD הוצאת הבריאות בישראל גדלה

 

לפי תחזית הארגון, הגידול הצפוי בישראל הוא מ-7.4% ב-2015 ל-8.8% ב-2030. ה-OECD מפרסם דוח חדש על הבריאות 2019 בישראל ומציין שההוצאה לבריאות ב-15 השנים הקרובות צפויה לגדול יותר מהעלייה בתמ"ג.

לפי הדוח ההוצאה הגבוהה ביותר לבריאות בשנת 2018 הייתה בארצות הברית - %9.16 מהתמ"ג, ואחריה בשווייץ - %2.12 מהתמ"ג. ההוצאה לבריאות בגרמניה, בצרפת, בשוודיה וביפן הייתה קרובה ל-%11 מהתמ"ג. בכמה מדינות הייתה ההוצאה נמוכה מ-%6 מהתמ"ג, ביניהן מקסיקו, לטבייה, לוקסמבורג וטורקייה אצלה ההוצאה הנמוכה ביותר - %2.4 מהתמ"ג. ההוצאה לבריאות בישראל הייתה %5.7 מהתמ"ג, נמוכה מ-%8.8 בממוצע ה-OECD .מרבית מדינות ה-OECD מוציאות כ-%9 מהתמ"ג על בריאות, כ-000,4 דולר בשנה לנפש. ההוצאה לבריאות לנפש בישראל נמוכה מההוצאה ב-OECD ,780,2 דולר בשנה.

נדרשות רפורמות כדי לאפשר קיימות פיננסית למערכת הבריאות בטווח הארוך, והדוח a at Health Glance מצביע על התחומים שבהם ההוצאה יכולה להיות יעילה יותר: העלייה בשימוש בתרופות גנריות הביאה לחיסכון בעלויות, אך היא מייצגת רק כמחצית ממכירת התרופות במדינות ה-OECD .בשנת 2017 מכירת התרופות הגנריות הייתה יותר משלושה רבעים מנפח מכירות התרופות בצ'ילה, בגרמניה, בניו זילנד ובממלכה המאוחדת, אך פחות מרבע בלוקסמבורג ובשווייץ.

במערכת הבריאות ובשירותים החברתיים שבמדינות ה-OECD ,מועסקים כיום יותר עובדים מאשר אי פעם. כעשירית מכלל המשרות הן בבריאות או בשירותים החברתיים. העברת משימות מהרופאים לאחיות ולבעלי מקצוע אחרים בתחום הבריאות יכולה להקל על העומס הכלכלי ולשפר את היעילות. שיעור הרופאים והאחיות בישראל נמוך בהשוואה ל-OECD :בשנת 2017 שיעור הרופאים עמד על 1.3 ל-000,1 נפש לעומת 5.3 בממוצע ה-OECD ,ושיעור האחיות עמד על 1.5 לעומת 8.8 בממוצע ה-OECD .בישראל בולט האחוז הגבוה של בני 55 ומעלה בקרב הרופאים והעלייה באחוז זה עם השנים.

צמצום האירועים החריגים הוא קריטי לבטיחות המטופל ויכול לחסוך בעלויות. קרוב ל-%5 מהחולים המאושפזים סבלו מזיהום במהלך הטיפול הרפואי בשנים 2015-2017 בממוצע מדינות ה-OECD.

הקמת מערך מדדי איכות ומדדי תוצאה חשובה לבחינת איכות הטיפול. בישראל קיימים כמה מהמדדים הללו ועל חלקם מדווחים ל-OECD .אחוז התמותה של בני 45 ומעלה שנפטרו בתוך 30 ימים מהקבלה לאשפוז עקב התקף לב היה 5.7 ל-000,100 נפש בהשוואה ל-1.9 בממוצע ב-OECD.

אורח חיים לא בריא ובעיקר עישון, שתייה מופרזת של אלכוהול והשמנה הם הגורמים העיקריים למצבי בריאות כרוניים רבים, לתמותה מוקדמת ולאיכות חיים נמוכה.

למרות הירידה בשיעורי העישון, עדיין %18 מהמבוגרים בממוצע מדינות ה-OECD מעשנים מדי יום. בישראל, %17 מבני 15 ומעלה מעשנים מדי יום, %3.21 מהגברים לעומת %8.12 מהנשים.

צריכת האלכוהול הממוצעת לאדם במדינות הארגון היא 9 ליטרים אלכוהול נקי בשנה - כ-100 בקבוקי יין. קרוב ל-%4 מהמבוגרים מכורים לאלכוהול. צריכת האלכוהול השנתית לנפש בישראל הייתה 6.2 ליטר לנפש ב-2017 ,נמוכה לעומת ממוצע ה-OECD.

שיעורי ההשמנה ממשיכים לעלות במרבית מדינות ה-OECD .בישראל, שיעור המבוגרים עם עודף משקל או השמנת יתר %51 נמוך מעט מממוצע ה-OECD% - 56 ,אך שיעור הילדים בגיל 5-9 עם עודף משקל או השמנת יתר %38 גבוה בהשוואה לממוצע ה-OECD שזה % 33.

זיהום אוויר גרם לכ-40 פטירות ל-000,100 אנשים במדינות ה-OECD .שיעורי התמותה גבוהים יותר במדינות כמו הודו או סין - בסביבות 140 פטירות ל-000,100 אנשים, ואילו בישראל זיהום האוויר גרם לפטירתם של 23 אנשים ל-000,100 נפש.

 

תגובות

מומלצים