יורקים לבאר ממנה שותים

הזנחה רבת שנים הביאה למצב בו הבארות של מי התהום עומדים מזוהמים ומימיהם אסורים לשתייה, כך חושף דו"ח חדש של אדם טבע ודין, הפקתם של מי התהום זולה יותר מאשר ההתפלה, והם מכילים מינרליים חיוניים שאינם קיימים במים מותפלים.

10.06.2019 מאת: פורטל הכרמל
יורקים לבאר ממנה שותים

 

המדינה מפחידה אותנו עם 'ישראל מתייבשת' אבל לא עושה כלום כדי לשקם את מאגר המים הטבעיים של ישראל שהפקתם יכולה להוזיל את חשבון המים החודשי ומסתמכת על עוד ועוד מתקני התפלה מסוכנים מבחינה אסטרטגית ובריאותית''. כך אומרים ב'אדם טבע ודין' בדו''ח מיוחד על מצב המים בישראל.

בעקבות הליקויים החמורים שנתגלו לאחרונה במספר מתקני התפלה ולקראת חג שבועות, הדו"ח החדש שהוציא אדם טבע ודין ממפה כמה מהבעיות העיקריות במשק המים ובראשן הזנחה רבת שנים של מאות בארות מי התהום בישראל אשר עומדות מזוהמות ואסורות לשתייה.

''מי התהום, עתודות המים האסטרטגיות של מדינת ישראל אמורים לשמור על ביטחון המים של תושבי ישראל בשעת חירום. בנוסף, בשגרה, מי התהום הם מים טבעיים אשר ניתנים לשימוש, הפקתם זולה יותר מאשר התפלה והם מכילים מינרליים חיוניים אשר אינם קיימים במים מותפלים'' נכתב בדו''ח. קישור לדו"ח המלא.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: "המדינה מפחידה אותנו עם פרסומות של 'ישראל מתייבשת' אבל לא עושה כלום כדי לשקם את מאגר המים הטבעיים של ישראל שהפקתם זולה יותר ויכולה להוזיל לנו את חשבון המים החודשי. למעשה, אנחנו מפסידים פעמיים: פעם אחת כאשר אנחנו משלמים מחיר גבוה יותר על מוצר חיוני - מים. ופעם שניה, המים המותפלים שמגיעים לברזים שלנו פחות בריאים בגלל שחסרים בהם מינרלים חיוניים לגוף האדם כמו מגנזיום. אך מעבר למחיר הכלכלי, חשוב שהציבור ידע שבהקמת מתקני התפלה רבים יש פוטנציאל סיכון במקרה של הסלמה ביטחונית או השבתה של אחד או יותר ממתקני ההתפלה, וכן מחיר סביבתי ובריאותי גבוה. על המדינה לקדם בדחיפות תכנית מפורטת לשיקום האתרים בהם קיים זיהום מי תהום נרחב ולהרחיב את ההפקה ממי התהום ומיהול המים המותפלים במים טבעיים"

נקודות עיקריות מהדו"ח:

תוך 15 שנה, וכמעט ללא דיון ציבורי, הפכו המים המותפלים למקור העיקרי למי השתייה. כיום מספקים מתקני ההתפלה למעלה מ-600 מיליון מטר-קוב בשנה, כאשר צריכת המים הביתית היא סביב ה 800 מיליון. מתקן ההתפלה הגדול ביותר בישראל) הוקם בשורק ומפיק כ- 150 מיליון מטר-קוב בשנה. תוך חמש שנים צפוי לקום מתקן שורק ב' שעם הפעלתו יהיה זה מתקן ההתפלה הגדול בעולם, עם תפוקה של 200 מיליון מטר-קוב בשנה.

בשנים האחרונות, חל בישראל שינוי דרמטי בתמהיל מקורות מי השתייה. במקביל לעלייה בשיעורי התפלת המים, נפסלו ב-20 השנה האחרונות כ-200 בארות מי שתיה. בארות אלו משמשות לשאיבת מי תהום - הטבעיים של מדינת ישראל. מי התהום הם מים טבעיים, בריאים וזולים להפקה בהשוואה למים מותפלים, שתהליך הפקתם יקר ומזהם. הסיבה המרכזית לפסילת הבארות היא הימצאות מזהמים בריכוזים גבוהים מאלה שנקבעו בתקן מי השתייה.

אפשר להעריך שכתוצאה מסגירה של אותן 200 בארות משק המים מפסיד בין 100 ל- 150 מיליון מטר-קוב בשנה (כ 15% מצריכת המים הביתית). התחליף למי התהום שזוהמו הוא, לרוב, מים מותפלים. במקום לשקם את מי התהום, לבצע אכיפה יעילה כנגד מזהמים ולהוזיל את חשבון המים לכולנו, בוחרת המדינה להרחיב את מפעל ההתפלה. ומי משלם את החשבון? נכון- הציבור.

כמה מהבעיות בהזנחת מי התהום והבארות:

בריאותית: מים מותפלים הם מים פחות טובים ממי התהום שהם מים טבעיים. זאת כיוון שבמים המותפלים חסרים מינרלים שקיימים באופן טבעי במי התהום (למשל, מגנזיום) 

כלכלית: אנחנו הישראלים הכי שונאים לצאת פראיירים, אבל כאן אנחנו מפסידים פעמיים: הפקה של מי תהום (ללא טיוב, כלומר במקרה שהמים לא מזוהמים) עולה כמה עשרות אגורות למטר-קוב מים. התפלה של מי ים עולה 2-3 ש״ח לכל קוב מים. ומי שמשלם את החשבון זה אנחנו - שמשלמים מחיר גבוה יותר על מים מותפלים שהם פחות טובים. 

סביבתית: מתקני התפלה תופסים שטחים נרחבים, צורכים כמויות עצומות של אנרגיה, והרכז, התמלחת, שיוצא ממתקני ההתפלה פוגע בסביבה הימית. על ידי חידוש והרחבת ההפקה של מי התהום ניתן לדחות ולצמצם במידה מסוימת הקמת מתקני התפלה חדשים.

ביטחונית: במקרה של מתקפה או פגיעה ביטחונית כלשהי במתקני ההתפלה המים הטבעיים ובפרט מי התהום הם עתודת המים היחידה של מדינת ישראל. ללא שיקום של מי התהום, וחידוש וטיפול בבארות המים המזוהמות, אין לישראל תכנית גיבוי, ואזרחיה עלולים להישאר ללא מים בברזים.

 

תגובות

מומלצים