ירכא רושמת 60 מקרי "קדחת מלטה"

בשבועות האחרונים נרשמו כ60 מקרים של אנשים שלקו במחלת הברוצילוזיס "קדחת מלטה" ואושפזו בבתי חולים מירכא וסביבתה, מחציתם ילדים שצרכו גבינות לא מפוסטרות.

24.06.2014 מאת: פורטל הכרמל
ירכא רושמת 60 מקרי

המחלה קיימת בכל ימות השנה בעיקר בגליל, בנגב ובאזור אום אל-פאחם. ברוצלוזיס הינה מחלה זואונוטית (המועברת מבעלי חיים לבני אדם) הנגרמת על ידי חיידק הברוצלה.

המחלה פוגעת בעיקר בצאן, מעט בבקר ומועברת לבני אדם במגע עם בעל חיים נגוע או עקב צריכה של מוצרי חלב לא מפוסטרים.

חיידק הברוצלה גורם להפלות בכבשים ובעזים הרות ולפגיעה בפוריות בזכרים. למעט ההפלה, הצאן הנגוע אינו מראה סימנים קליניים ולכאורה נראה בריא. המחלה בצאן אינה ניתנת לטיפול לאחר ההדבקה, ומניעתה מתאפשרת רק על ידי חיסון בגיל צעיר ולפני ההידבקות.

המחלה באדם קרויה "קדחת מלטה", וההדבקה נגרמת בעיקר מצריכת מוצרי חלב נגועים, אשר לא עברו פסטור לפני עיבודם או שיווקם, או כתוצאה ממגע עם הפרשות של צאן נגוע.

בבני אדם המחלה יכולה להיראות כמו שפעת קלה, אך עשויה גם להתבטא בתחלואה קשה מאוד, המלווה באשפוז ונזקים בלתי הפיכים כמו עקרות ונכות ואף מסכנת חיים.

על פי הנתונים האפידמיולוגיים המצויים בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, מרבית עדרי הצאן הנגועים ומקרי התחלואה מצויים בנגב. בשנתיים האחרונות ניכרת עלייה חדה בכמות מקרי התחלואה בבני אדם בנגב. משרד הבריאות דיווח בשנת 2013 על 336 חולים, לעומת 183 בשנת 2012. ההנחה היא כי רמת התחלואה בפועל אף גבוהה יותר שכן, ישנם מקרים שאינם מדווחים למשרד הבריאות. המחלה  נפוצה בעיקר בקרב אוכלוסיית הבדואים בנגב.

על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שיעור החיסון נגד ברוצלוזיס באזור הנגב עומד כיום על כ- 30% בלבד. על פי הערכות השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, כ- 10% - 20% מעדרי הצאן בקרב האוכלוסייה הבדואית נגועים במחלה; שיעור בעלי החיים הנגועים בעדר המוגדר כנגוע הנו כ- 10% - 20%.

על סמך נתונים אלה נבנתה תכנית חמש-שנתית למלחמה במחלה. אזור המבצע יתמקד בנגב מקו בית קמה ונתיבות דרומה, הכולל את אוכלוסיית הצאן המצויה בסיכון. על פי התכנית יחסנו רופאים וטרינרים ממשלתיים את כלל הצאן באזור המבצע למשך 5 שנים על חשבון המדינה, במטרה למזער את הנגיעות עד כדי מיגור המחלה. עלות התכנית מוערכת ב- 7.5 מיליון ₪ לשנה ראשונה.

לאורך התכנית יבוצע ניטור ומעקב מתמיד למנוע התפרצות מחדש של המחלה. לצד החיסון ולצורך מקסום התועלת הציבורית, ייבחן גם סימון הצאן בשבב זיהוי אלקטרוני, ורישום ותיעוד של כל עדרי וראשי הצאן. פעולות אלו יאפשרו פיקוח יעיל יותר ויקלו בביצוע פעולות האכיפה. על פי הניסיון במדינות מתקדמות בהתמודדות עם מחלת הברוצלוזיס שיטה זו צלחה.
לצד חיסון נגד ברוצלוזיס, יינתנו גם חיסונים נוספים של מחלות בעלי חיים, כדוגמת: מחלת הפה וטלפיים.

מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ד"ר נדב גלאון: "להערכתנו, סבסוד מלא של עלות החיסון והסימון יעלה את היענות המגדלים וישפר את שיעור החיסון באופן משמעותי עד כדי 80%, דבר שיסייע להוריד את רמת הנגיעות והתחלואה בברוצלוזיס בצאן ובאדם בנגב באופן ניכר ומשמעותי".

משרד החקלאות נלחם במחלת הברוצלוזיס, הפוגעת בבני אדם ובבעלי חיים, ויוצא בתוכנית רב-שנתית למיגורה

תגובות

מומלצים