מדיניות ענישה וטיפול בעבריינים

​בימים אלו פורסם דו"ח צוות התביעה, בראשות המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), שלמה למברגר, בנושא מדיניות התביעה בנוגע לענישה וטיפול בעבריינים, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה אימצו את מסקנות הדו"ח.

12.06.2018 מאת: פורטל הכרמל
מדיניות ענישה וטיפול בעבריינים

​בדו"ח נקבע כי יש להעדיף הליך שיקומי ממשי על פני מעצר או מאסר מקום שהדבר מתאפשר מבחינת שיקולי מסוכנות והלימה; יישום הדו"ח עשוי להביא בשורה של ממש לנאשמים שעד כה מצאו עצמם במסלול חיים של עבריינות חוזרת.

​בימים אלו פורסם דו"ח צוות התביעה, בראשות המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), שלמה למברגר, בנושא מדיניות התביעה בנוגע לענישה וטיפול בעבריינים. הצוות הוקם בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה במטרה לבחון אם יש במסקנות דו"ח ועדת דורנר, לפיהן יש לפעול לצמצום השימוש במאסרים כדי להשליך על מדיניות התביעה בעניין זה. 

עיקר מסקנות הצוות, אשר אומצו על ידי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, הוא כי במקום בו ישנה אפשרות לשלב את הנאשם בהליך שיקומי ממשי המותאם לצרכיו, מחוץ לכותלי הכלא, בכפוף לשיקולי הלימה ומסוכנות, ניתן, ולעתים אף רצוי, להעדיף את ההליך השיקומי על פני מעצר או מאסר.

בדו"ח הודגש כי אין בהמלצות אלה כדי לכרסם בעמדת התביעה ובמדיניותה, בכל הנוגע לשיקולי הענישה הקלאסיים של הלימה והרתעה ובעילות המעצר הקבועות בדין. 

יישום המלצותיו של צוות התביעה, שרוכז על ידי עו"ד רחל מטר מפרקליטות המדינה וכלל נציגים שונים של הפרקליטות, התביעה המשטרתית ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, עשוי להביא בשורה של ממש לנאשמים שעד כה מצאו עצמם במסלול חיים של רצידיביזם, ובביקורים חוזרים ונשנים בבתי הסוהר השונים ברחבי הארץ.

צוות התביעה סבור כי הסיכוי להעלות נאשמים שכאלה על נתיבי שיקום אפקטיביים, בעלייה על דרך חיובית, נורמטיבית ואופטימית, עשוי להתממש, ככל שניתן יהיה להגשים וליישם את ההמלצות שבד"וח.

נכונות התביעה לנקוט בהליכים שיקומיים ממשיים המותאמים לצרכי העבריין, באופן מבוקר ומפוקח על ידי הגופים האמונים על כך, תבוא לידי ביטוי במדיניות התביעה בכל שלב ושלב של ההליך הפלילי: לאחר הגשת כתב האישום, ובמקרים המתאימים אף בהימנעות מהגשת כתב אישום ופנייה למסלול של הסדר מותנה; במדיניות המעצרים; בניתוב התיקים לבתי המשפט קהילתיים; בשלב גזירת הדין - במדיניות הענישה של התביעה; ובשלב השחרור מהמאסר – במדיניות התביעה לגבי ועדת השחרורים.

ההמלצות הקונקרטיות של הצוות כוללות, בין היתר, את ההמלצות הבאות:

לשקול חריגה ממתחם העונש ההולם, במקרים המתאימים, לצורך שיקום הנאשם, ובהתאם לכך לשקול לשלב נאשמים בהליך שיקומי ממשי כבר בשלב המעצר, בהתקיים התנאים שפורטו בדו"ח.
לשקול ענישה של מאסר שירוצה בעבודות שירות כתחליף לעונשי מאסר קצרים, כחלק מהליך שיקומי ולאחר שיפור ותקנון מערך עבודות השירות בשב"ס.

הרחבת פרויקט בתי משפט קהילתיים שנותן דגש ראוי לשיקום העבריין ושילובו בקהילה.
נכונות למתן הסכמות רבות יותר לשחרור אסירים בחלוף שני שליש מתקופת מאסרם, בכפוף להליך שיקומי אפקטיבי לאחר שיחרורם.

בדו"ח הובהר והודגש כי תחילת יישומן והטמעתן בפועל של המלצות הצוות מחייבות שיפור משמעותי של עבודת כלל הגופים העוסקים במלאכה על מנת שניתן יהיה לממשן ולפעול על פיהן, ובניהם הרשות לשיקום האסיר, שירות המבחן ושירות בתי הסוהר. זאת, לצד הקצאת משאבים ותקנון הגופים באופן מתאים.

היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, אשר אימצו כאמור את המלצות הדו"ח, מבהירים כי תחילת מימושן של המלצות הצוות תוכפף להקצאת משאבים ותקנון הגופים באופן מתאים, להסרת החסמים וחיזוק הגופים – הכל כמפורט בדו"ח הצוות.

 

תגובות

מומלצים