פרקליט המדינה שי ניצן בוועידת המשפיעים של חדשות 12

בחרתי להקדיש את עיקר דברי היום למאבק המתמשך והבלתי מתפשר המוטל עלינו, על כולנו, בנגע הגזענות. אל מול חולי חברתי זה ניצבת פרקליטות המדינה כגורם מוביל במאבק היום יומי באפשרות התרחבותה.

06.09.2019 מאת: פורטל הכרמל
פרקליט המדינה שי ניצן בוועידת המשפיעים של חדשות 12

תמונה להמחשה

 

רבותי, אדם הוא אדם הוא אדם. כל אדם.

כי בצלם א-לוהים נבראנו כולנו.

דברים אלה הם לכאורה פשוטים ברורים ומובנים. ניתן היה לחשוב שאין צורך – ודאי לא במדינתנו, לעסוק בתופעת הגזענות. אולם, למרבה הצער, ניסיוני רב השנים בעיסוק בתחום זה לימדני - כי לא רק שיש צורך במאבק בלתי מתפשר בתופעה זו, אלא שיש לפעול במלוא חומרת הדין נגדה, בכל מקום בו הדבר ניתן, וזאת על מנת למנוע את התפשטותה.

גזענות קיימת במגזרים שונים, ביחס לאוכלוסיות שונות, והיא אינה נחלתו של ציבור זה או אחר. לצערי, זוהי מחלה שפשטה במגזרים רבים. פרקליטות המדינה רואה כמשימה עליונה, רבת ערך ושליחות, את המאבק בתופעות גזענות שונות בחברה הישראלית, הן נגד דברי גזענות הנאמרים בע"פ והן נגד מעשי גזענות הנעשים בפועל.

עם זאת, אבקש להדגיש ולהזכיר שלא כל אמירה מבזה או משפילה עולה כדי גזענות; לא כל אמירה מקוממת חורגת מגבולות חופש הביטוי; ובכלל, לא כל אמירה דינה להיבחן מבעד למשקפיים פליליים. כמו בתחומי חיים רבים, גם כאן הכל מתחיל ונמשך בחינוך, והחינוך מתחיל בבית ונמשך בזירה הציבורית. הכלי הפלילי נועד לטפל במקרים קיצוניים, שיש בהם חומרה יתירה או שהם בעלי פוטנציאל השפעה גבוה במיוחד.

המדיניות שלנו כפרקליטות, מזה שנים, היא להיות זהירים ומרוסנים בכל הנוגע לעבירות הנושקות לחופש הביטוי, שכן חופש הביטוי הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה. עם זאת, לכל דבר יש גבול.

במישור הפלילי, אנו פועלים להעמדה לדין במקרים חמורים של התבטאויות המסיתות לגזענות. במקביל, הפרקליטות מגלה הרבה פחות סובלנות כלפי פגיעה פיסית באדם בשל שונותו ובשל מוצאו. לפיכך, אנו מגישים כתבי אישום ופועלים להחמרת ענישה בעבירות כגון תקיפה, המבוצעות מטעמי "שנאה" - שנאה כלפי ערבים או יהודים, שנאה בשל לאום, דת, נטייה מינית ועוד. זאת, כמצוות המחוקק, שקבע כי ככלל, כאשר עבירה מבוצעת ממניע של גזענות, העונש שניתן לגזור בגינה הוא כפול מהעונש הקבוע במקור לעבירה זו.

אתן דוגמאות ספורות מבין כתבי אישום רבים שהגשנו בשנים האחרונות כלפי אלו שהשנאה העבירה אותם על דעתם ופעלו באלימות כלפי השונה מהם, אך ורק בשל מוצאו.

כך, הוגש כתב אישום אישום נגד חבורה שפעלה בדרום הארץ, אשר הועמדה לדין בשל שורה של מקרי אלימות שונים כלפי אנשים ממוצא ערבי, שבוצעו על רקע קשרים של אותם מתלוננים עם נשים יהודיות. הנאשמים חיפשו אנשים ממוצא ערבי ולאחר שביררו את זהותם ואת מוצאם הערבי של הנתקפים תקפו אותם בסכינים, אלות, ופטישים וגרמו להם לפציעות חמורות, תוך שהם מדגישים את הסיבה לתקיפה - המוצא הערבי. על מנהיג החבורה במקרה זה נגזר עונש מאסר משמעותי.

מקרה אחר, מזעזע לא פחות, הוא של נאשם שתקף שני אחים יהודים, שהיו בדרך למעיין. הנאשם ושותפו קשרו את פאותיהם של האחים, היכו אותם, השפילו אותם, הכריחו אותם לנשק את ידיהם ולדבר בגנות מדינת ישראל ואף אילצו אותם לומר פסוקי התאסלמות ("השאהדה") בכפייה, וזאת בידיעה שהדבר אסור עליהם בשל אמונתם הדתית. הנאשם הורשע בתקיפה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני, וגם עליו נגזר עונש מאסר משמעותי.

כתבי אישום הוגשו בשנים האחרונות אף בגין תקיפות של יהודים שהלכו לתומם בעיר העתיקה, של נהג אוטובוס ערבי שהותקף בשל מוצאו, ועוד ועוד.

פרקליטות המדינה תמשיך לפעול באופן נחרץ על מנת למגר תופעה איומה זו. למותר לציין כי תיקי הסתה ועבירות שנאה נבחנים ללא קשר לשאלת הלאום או המוצא של המסית, ובלא קשר לקבוצת השיוך של המתלונן.

היבט נוסף של ההתמודדות עם תופעת הגזענות, בו נדרשנו לעסוק פעם נוספת לאחרונה, הינו בהתאם למצוות המחוקק בסעיף 7א לחוק יסוד הכנסת, הקובע כי רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיהם או במעשיהם שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; או הסתה לגזענות; או תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה.

בהקשר זה נשמעו טענות שונות ביחס לעמדות היועץ המשפטי לממשלה ועמדתי שלי, שהוגשו בעניינים אלה לוועדת הבחירות המרכזית ובהמשך לבית המשפט העליון.

כידוע, בשתי מערכות הבחירות בשנה זו החליט בית המשפט העליון, בדעת רוב של 8 מתוך 9 שופטים, לאמץ את עמדתנו ולמנוע את השתתפותם בבחירות של שלושה מועמדים - ד"ר מיכאל בן ארי, בן ציון גופשטיין וברוך מרזל, חברי "עוצמה יהודית", שכן קבע כי הם מסיתים לגזענות ועל כן לפי החוק הם אינם יכולים להשתתף בבחירות.

עמדתנו התבססה על כך שצבר הראיות שהובאו בבקשות לפסילת מועמדותם של השלושה העיד, כי לא מדובר במקרים גבוליים אלא במקרים המצויים עמוק בתחום המצדיק ומחייב פסילת מועמד לפי החוק בשל הסתה לגזענות. זאת, גם לפי המבחנים המחמירים לכך שנקבעו בפסיקה.

בעיניי, העובדה כי בית המשפט העליון קיבל את עמדתנו לפסול את שלושת המועמדים בעילה של הסתה לגזענות, מהווה אבן דרך חשובה במאבק הקריטי המתנהל כיום בישראל נגד הגזענות. מצב בו מועמדים לכנסת ישראל מבקשים להיבחר בזכות משנה גזענית, הכוללת קריאות לשלילת זכויות של חלק מן האוכלוסייה בישראל, תוך ביזוי שיטתי ומכוון של חלק מאזרחי המדינה, לא בגלל מעשיהם אלא בגלל עצם היותם ערבים, הוא בלתי מתקבל על הדעת.

אני ער היטב לטענות בדבר חוסר סימטריה, כביכול, מצידנו, כאשר הטענה היא כי אנו תומכים – כביכול – רק בפסילת יהודים אך מתנגדים לפסילת ערבים, וזאת גם אם הם תומכים בטרור. אלא שטענות אלה הן מופרכות, שגויות ומטעות. אפתח בתיאור העובדות על מנת להבהיר את מצב הדברים לאשורו.

לקראת הבחירות לכנסת ה-16, בשנת 2002, תמך היועץ המשפטי לממשלה ותמכתי גם אני בבקשות לפסול את התמודדותו בבחירות של המועמד עזמי בשארה משתי עילות – הן שלילת קיומה של המדינה כיהודית ודמוקרטית, והן עקב תמיכה במאבק המזוין. כן תמכנו במניעת השתתפות רשימת בל"ד בבחירות לכנסת ה-16, בפרט בשל חומר חסוי שהועבר אלינו מגורמי הביטחון. לקראת אותן בחירות הוגשה גם בקשה לפסילת מועמדותו של ברוך מרזל בעילת הסתה לגזענות, אשר זכתה אף היא לתמיכת היועץ המשפטי לממשלה.

בית המשפט העליון קבע אז בפסק דינו מבחנים מחמירים ביותר להתקיימותן של העילות, בשל חשיבות זכות היסוד החוקתית לבחור ולהיבחר, תוך שקבע כי בראש ובראשונה נדרשת מסה ראייתית קריטית, חד-משמעית, שתוכיח כי מטרות הרשימה או המועמד, ופעולותיהם, נכנסים בבירור לאחת מעילות הפסילה. בסופו של דבר דחה בית המשפט העליון בדעת רוב את עמדת היועץ המשפטי לממשלה לגבי כל מומלציו לפסילה, ואיפשר הן לבשארה ובל"ד, הן למרזל לרוץ לכנסת.

לאור המבחנים המחמירים שנקבעו מאז מקרה זה, בשנת 2002, המחייבים תשתית ראייתית חד-משמעית, ועד למערכת הבחירות האחרונה והנוכחית, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה לא תמכו באף בקשה לפסילת מועמד או רשימת מועמדים מהתמודדות בבחירות לכנסת, בין מן הצד האחד של המפה הפוליטית, בין מן הצד האחר. עד לשנה זו שום בקשה לא עמדה ברף הנדרש.

השנה, שונתה עמדתנו, שכן לטעמנו, וכך אף החליט בית המשפט, גם הפרשנות המצמצמת ביותר של חוק היסוד, החותרת למתן עדיפות לזכות לבחור ולהיבחר, לא יכולה להכיל את כמות ומשקל הראיות הברורות והמובהקות שהובאו נגד המועמדים שנפסלו בעילת הסתה לגזענות.

כנגד כל אחד מהם הוצגו במסגרת בקשות הפסילה עשרות רבות של התבטאויות גזעניות ברורות, התבטאויות מתועדות בקולם שלהם, מן השנים האחרונות. המדובר בהתבטאויות מבזות ומשפילות המכוונות בעיקרן ביחס לערבים אזרחי ישראל.

בעשרות רבות של ציטוטים, במסגרת נאומים, סרטונים, ברשתות החברתיות ועוד, הציגו המועמדים שנפסלו את משנתם, לפיה הערבים אזרחי ישראל משתלטים על מדינת ישראל מבפנים ומהווים סכנה קיומית. לפיה, ערבי, אזרח ישראל, ששוכר או קונה בתים הוא "מסוכן יותר ממחבל עם סכין". אלה ועוד אמירות דומות, הובילו אותם למסקנה כי הפתרון לסכנה הקיומית כביכול, בפניה עומדת המדינה, הוא בגירוש הערבים אזרחי ישראל ממדינת ישראל, בהתאם לדרכו של הרב כהנא – דרך שנמצאה כפסולה ונגועה בגזענות עוד לפני עשרות שנים.

אני חוסך לכם ציטוטים נוספים מדברים שהשמיעו שלושת האישים הללו, שכן עצם החזרה על דברי השנאה והבלע המזעזעים, נותנת במה לדעותיהם המחפירות. אך כל המפקפק בעמדותינו, מוזמן לקרוא את עשרות הציטוטים המתמללים את דבריהם, המצויים בעמדות שהגשנו לבג"צ ובפסקי הדין עצמם.

לא מדובר בפליטות פה.

לא מדובר בדברים שנוסחו לא נכון או פורשו לא נכון.

לא מדובר בדברים שניתן להקל בהם ראש.

מדובר רבותיי, כפי שקבע גם ביהמ"ש העליון – בגזענות קשה.

גזענות שיחסנו אליה – קודם כל כיהודים האמונים על מורשת ישראל - צריך להיות ברור ובלתי מתפשר. יש להוקיע גזענות זו מקרבנו.

לצד זאת, בשים לב לזהירות הרבה בה אנו נוקטים בבואנו לבחון בקשות פסילה הודענו כי לדעתנו אין לפסול את מר בן גביר, ובבחירות הנוכחיות גם את רשימת "עוצמה יהודית", על אף שאלה התקרבו קירבה רבה ל"קו האסור" המונע התמודדות. כך החלטנו משום שבעניינם לא הוצגה אותה "מסה קריטית" של ראיות הדרושה על מנת לגבור על הזכות החוקתית החשובה - לבחור ולהיבחר.

ביסוד עמדה זו ניצבת התפיסה לפיה דמוקרטיה יכולה וצריכה להתמודד גם עם עמדות אידיאולוגיות קיצוניות וחריגות, כל עוד אין הן באות באופן ברור ומובהק בגדר עילות הפסילה. ספק קל מטה את הכף לטובת המועמד או הרשימה – ולפי כלל זה נהגנו באופן שווה ביחס לכלל הרשימות והמועמדים.

דומני שעמדה אחרונה זו – המאפשרת את התמודדותם של הרשימה ושל בן גביר – אינה עולה בקנה אחד עם הטענה כאילו שקלנו שיקולים לא ענייניים בבחינת העניין.

עוד אציין כי בעניינו של מרזל המדובר בפעם השלישית שמבקשים לפסול את התמודדותו בבחירות, אולם רק כעת - לראשונה - נפסלת מועמדותו, שכן רק השנה הוצגה תשתית ראייתית מבוססת ומספקת לכך. עובדה זו מדברת בעד עצמה.

המבחן הראייתי – הוא ורק הוא - עמד לנגד עינינו בבואנו לבחון גם את בקשות הפסילה שהוגשו כנגד רשימות ומועמדים מן העבר השני של המפה הפוליטית.

כזכור, לקראת הבחירות באפריל האחרון, הוגשו בקשות לפסול את השתתפותה בבחירות של רשימת רע"ם-בל"ד, וכעת לקראת הבחירות הקרובות הוגשה בקשה לפסול את כל הרשימה המשותפת, בטענה כי רשימות אלה שוללות את  קיומה של המדינה כיהודית ודמוקרטית ותומכות  במאבק המזוין נגדה.

בקשות אלה נבחנו באותו כובד הראש, ועל בסיס עקרונות זהים לחלוטין לאלה שלפיהם נבחנו בקשות לפסילה בגין הסתה לגזענות. אולם, לעמדתנו - שהתקבלה ע"י בית המשפט - בקשות אלה לא עמדו ברף הראייתי המשמעותי והכבד הנדרש על מנת לחצות את הקו האסור:

ראשית, הבקשות ביקשו להתבסס על מסד ראייתי שעסק ברובו בחברי כנסת שכבר לא היו חלק מרשימת רע"ם-בלד, או במי שלא שובצו במקומות ריאליים לכנסת.

שנית, הבקשות כללו מספר מועט מאוד של ראיות משמעותיות, אף שאין להקל בהן ראש, ונסמכו בעיקרן על ידיעות עיתונאיות אשר בהתאם לפסיקה יש לתת להן משקל מועט.

ושלישית, רשימת בל"ד רצה בבחירות הקודמות במסגרת איחוד בין שתי מפלגות – רע"ם בל"ד – וכעת באיחוד של ארבע מפלגות במסגרת הרשימה המשותפת. הראיות שהוצגו, בעיקרן, מוקדו בחברי בל"ד בלבד, אך הבקשה היתה לפסילת הרשימה כולה. מאחר שאין דרך לפסול "חלקי רשימה", הרי שלו הבקשה היתה מתקבלת, היתה נפסלת רשימה שלמה שלגבי רוב חבריה כלל לא עלתה שום  טענה של ממש. לכן ברור היה, כי מבחינה משפטית, אין עילה לפסול את כל הרשימה כולה. ואזכיר, גם רשימת עוצמה יהודית לא נפסלה, למרות ששלושה מתוך ארבעת מנהיגיה המרכזיים נפסלו!

רק על מנת לסבר את האוזן - למה הדבר דומה? לפסילת רשימת "איחוד הימין" כולה בבחירות הקודמות, בשל טענות אך ורק נגד חברי "עוצמה יהודית" שרצו אז, כזכור, כחלק מרשימה זו. אכן, כפי שקבע בית משפט, איחוד בין מפלגות לא יכול להוות "עיר מקלט" לרשימה פסולה, אך דומני כי ברור ומובן שלא ניתן ולא נכון לפסול רשימה שלמה בשל "חטאם" של חלקים בודדים מתוכה. לכך, בין היתר, נועדה האפשרות להגיש בקשות פרטניות לפסילת מועמדים.

ואדגיש, איננו מקלים ראש בהתבטאויות שונות של חברי בל"ד, ולפיכך הודענו כי לו בל"ד היתה מתמודדת כרשימה נפרדת ועצמאית, היה מקום לשקול בכובד ראש את פסילתה. ואולם, מאחר שבל"ד התמודדה ומתמודדת יחד עם מפלגות אחרות ולא ניתן לפסול "חלקי רשימה", ומאחר שלא עלו טענות משמעותיות כלפי יתר המפלגות המרכיבות את הרשימה, סברנו כי לא ניתן לפסול את כל הרשימה המשותפת. עמדה זו אומצה ע"י בית המשפט העליון.

הראיות, והן בלבד, הביאו אותנו לעמדתנו זו.

כך היה גם ביחס לבקשות הפסילה של מספר מועמדים מרשימה זו; בקשות שחסרו תמיכה ראייתית משמעותית שעל מבקש הבקשה להציג.

כך למשל, בבחירות הנוכחיות נטענו טענות משמעותיות נגד ח"כ היבא יזבק. אכן, כפי שקבעה הנשיאה חיות, חלק מן הפרסומים שהובאו לגביה מטרידים מאוד ועשויים להתפרש כהבעת הזדהות עם מחבלים שנטלו חלק במאבק מזוין בישראל. פרסומים אלו, הגם שרובם פורסמו לפני 4-6 שנים, עשויים היו אולי לגרום לפסילתה, לו התבקשה פסילת מועמדותה שלה. אלא שאיש לא ביקש את פסילת מועמדותה! התבטאויות שלה הובאו במסגרת בקשה לפסילת הרשימה המשותפת כולה וכאמור, הקושי בפסילת רשימה שלמה בגין התבטאויות או מעשים של אחד מחבריה הוא ברור.

בנסיבות אלו, אין כל שחר לטענה כאילו התנגדנו לפסילת ח"כ יזבק. קשה מאוד להביע עמדה ביחס לבקשה שלא הוגשה... אלא שבעידן ה"פייק ניוז", כל טענה יכולה להישמע.

טענה נוספת היא כי מוטל היה עלינו לפעול לאיסוף מידע אודות ח"כ יזבק או אחרים. אלא שככלל, ברור כי אין זה מתפקידנו – כפרקליטות - לחקור ולבלוש אחר מועמדים לכנסת ולאסוף מידע יזום אודותיהם. הקושי בכך הוא ברור. מוזר בעיניי, שביקורת בעניין זה נשמעת כעת דווקא ממי שבדרך כלל טוענים בלהט כי אין מקום לאקטיביזם מצידנו.

לסיכום, גם בעניין זה אנו פועלים אך ורק לפי ראיות. שיקולי סימטריה ומראית עין הם חשובים, אך הם אינם יכולים לגבור על השיקול הראייתי שהוא בלבד מכריע עניין רגיש כגון זה.

לא הקלנו ראש באף אחת מעילות הפסילה. אני מבטיחכם, כמי שכל חייו עוסק במשפט וביטחון, כי איננו זקוקים לעידוד בהבנת חשיבות העילות של איסור התמיכה במאבק מזוין ושלילת קיום המדינה. אלא שההכרעות אותן אנו מקבלים נגזרות מן הדין לאחר בחינה מדוקדקת של הראיות. הא ותו לא.

עלינו לזכור ולהזכיר כי דמוקרטיה יכולה וצריכה להתמודד גם עם עמדות אידיאולוגיות קיצוניות וחריגות, מכל קצוות הקשת הפוליטית. זו מהותה.

קיצוניות וחריגות – כן; מעבר לקו האסור בחוק – לא.

המאבק בגזענות בישראל היה בעבר – וחיוני שיישאר - נחלת הכלל. עלינו לפעול יחד נגד החולי הגזעני בצורה נחושה, כדי למנוע את התפשטותו בחברה הישראלית.

אבקש לסיים בהתייחסות קצרה לאחד הנושאים החשובים המונחים על שולחננו לקראת הבחירות הקרבות ובאות – סוגיית הזיופים בבחירות.

אין בידינו נתונים בדבר זיופים רחבי היקף בבחירות בישראל.

תמיד ניתן כמובן לפעול לשיפור מנגנון הבחירות, אולם זאת יש לעשות באופן סדור, מדוד ושקול, דווקא על מנת לשמור על טוהר הבחירות.

יש לזכור כי משך 70 שנות המדינה הבחירות היו כשרות. אני מאמין ומקווה כי הן ימשיכו להישאר כשרות, ואנו - לצד ועדת הבחירות המרכזית - פעלנו ונפעל להבטיח זאת.

בבחירות האחרונות, בעקבות פניות מוועדת הבחירות המרכזית שהעלו חשד לזיופים בקלפיות, ביקשנו מהמשטרה לפתוח בחקירת החשדות, וזאת במהירות האפשרית. המשטרה נרתמה למשימה, אגף החקירות פעל במרץ, והשאיפה היא לסיים את החקירות עוד לפני מועד הבחירות הקרובות. מיד כשיעברו התיקים לפרקליטות, גם אנו מצידנו נעשה כל מאמץ לטפל בתיקים אלה במהירות האפשרית/

אבקש לנצל במה זו להדגיש:

מערכת אכיפת החוק תפעל בכל כוחה למניעת זיופים.

המערכת לא תאפשר הפקרות והפרעה לבחירות.

לא ניתן לפגוע בטוהר הבחירות מצד זה או אחר.

במקרים המתאימים נחקור ונעמיד לדין.

הבחירות הן נשמת אפה של הדמוקרטיה, ואנו לא נאפשר פגיעה בהן.

 

פורטל הכרמל

תגובות

מומלצים