רוב הילדים עם מומים בלב מאזורי הצפון וירושלים

בבדיקה של נתונים מהוועדות הרפואיות מאז תחילת חודש יולי, נמצא כי הן טיפלו ב-91 ילדים עם מומי לב, רובם המוחלט מהצפון ומאזור ירושלים, מה שיכול להצביע על בעיה באזור, וכן על אפשרות של קשר לאוכלוסיות החרדיות והערביות

04.12.2018 מאת: פורטל הכרמל
רוב הילדים עם מומים בלב מאזורי הצפון וירושלים

הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו), דנה בדיון מעקב על הטמעת חוזר הביטוח הלאומי בעניין קביעת זכאות לגמלה בגין מומי לב מולדים ומחלות לב נרכשות בילדים (חוזר מס' 706/12/2016).

יו"ר הוועד הזכירה בתחילת הדיון כי משנת 2015 ועד היום קיימה הוועדה לזכויות הילד סדרת דיונים על האתגרים המורכבים איתם מתמודדים ילדים חולי לב והוריהם, ועל הקשיים מול המוסד לביטוח לאומי בהליכי הבקשה להכרה כנכים הזכאים לקצבה.

לאור פעילות הוועדה גיבש הביטוח הלאומי חוזר לקביעת זכאות לגמלה בגין מומי לב מולדים ומחלות לב נרכשות בילדים. אולם, גם לאחר הפצתו של החוזר ממשיכות להגיע לוועדה תלונות אודות יישום הדברים, וכעת מקיימת הוועדה דיון מעקב נוסף בנושא, לראות מה נעשה ואילו אתגרים יש עוד לתקן ולשפר.

פרופ' יעקב יהב, הלשכה הרפואית בביטוח לאומי: "החוזר יצר ייחודיות לנושא מומי לב בילדים והוא מצוין כי עושה בדיוק את מה שביקשנו להשיג. לצורך הצגת נתונים ערכתי בדיקה של נתונים מהוועדות הרפואיות מאז תחילת חודש יולי, ונמצא כי הן טיפלו ב-91 ילדים עם מומי לב. רובם המוחלט מהצפון ומאזור ירושלים, מה שיכול להצביע על בעיה באזור, וכן על אפשרות של קשר לאוכלוסיות החרדיות והערביות. 41 מתוך הנבדקים נקבעה להם קצבה גימלה של 100%, 11 קיבלו 50% גימלה, 19 בקשתם נדחתה, אבל רובם ילדים שעברו כבר הליך ניתוח וכרגע אין כל תלונה. ילד אחד קיבל 188% גימלה, 11 הוועדה טרם החליטה בעניינם, ועוד שמונה טרם נסרקו למערכת".

יו"ר הוועדה הבהירה כי מטרת החוזר הייתה להקל על ההורים ושאלה אם ברשותו של פרופ' יהב קיימים נתונים על כמה מתוך 91 הילדים נדרשו להופיע בפני ועדה, ופרופ' יהב השיב כי אין בידו את הנתון, אך ביקש לפרט את התהליך הקיים: "פקיד התביעות מעביר את כל החומר שהגישה המשפחה, לרבות חוות דעת של הרופאים שלה, לרופא מנתב. אם יש לו את כל החומר, הרופא המנתב יכול להכריע בעצמו, ללא נוכחות הילד, אך במקרים, למשל, בהם פער מסוים במסמכים, הגיוני שהרופא ירצה לראות את הילד. לדוגמה, אם רשום שהילד עתיד לעבור ניתוח, ועד שהוגשה התביעה הניתוח כבר בוצע ורופא של המשפחה טרם ראה אותו לעדכן חוות דעת, מתבקש לבחון את הילד.  בכל מקרה, אם למשפחה כלשהי יש השגה על הקביעה, עוד בטרם הגשת ערר, אני מזמין אותם לפנות ללשכה הרפואית, ואני אבחן כל פניה. אני עצמי מומחה ברפואת ילדים, ובמידה שאזהה בעייתיות, אני גם מתייעץ עם כמה קרדיולוגים לילדים אשר זמינים לי".

עמי ברבר, מנכ"ל עמותת "סידור עבודת הלב": החוזר שנחתם לפני שנתיים לא מימש את יעדו כי הביטוח הלאומי לא מעמיד רופאים מומחים לבדוק את הילדים. רק כאשר יהיה קרדיולוג ילדים בביטוח הלאומי יכול החוזר להיות ממומש, או לחלופין שמומי לב יהיו נכות תחת חוק ולא נכות סל.  מה שצייר פה הרופא המכובד זו אוטופיה, אין באמת דיאלוג. כולם מסכימים שהרופא האישי של הילד הוא זה שמכיר אותו הכי טוב, אבל יש מקרים רבים בהם הרופאים של הביטוח הלאומי בוועדות קובעים דברים אחרים לגמרי, והם רופאים ללא מומחיות. קשה להתווכח איתם כי לעיתים הם כלל לא מכירים את המושגים המקצועיים. הם אומרים נתקן, נשפר, אבל בינתיים ילדים מתים בדרך ומשפחות מתפרקות".

אם נוספת שהגיעה לדיון סיפרה כי ביקשה מספר פעמים טלפונית להשתתף בוועדה של ביתה, כי היה ברור שהרופא בוועדה בביטוח הלאומי לא יכיר את מורכבות המצב שלה, אך לא נענתה וקיבלת את החלטת הוועדה בדואר. פרופ' יהב השיב כי הדבר מנוגד לחלוטין לחוזר וביקש ממנה את פרטיה בכדי לבדוק את המקרה לעומק.

יו"ר הוועדה, ח"כ שאשא ביטון, סיכמה את הדיון: "כולנו כאן היום במטרה אחת -המשפחות של ילדים עם מומי לב, אשר גם כך עוברות מסכת ייסורים. לשם כך אנו רוצים לוודא כי התהליך שלום מול ביטוח לאומי יהיה תומך ומהיר ככל האפשר, וכי בסיומו יקבלו את מה שמגיע להם".

"אנו לא מתמקדים בפתרון של קרדיולוג ילדים בכל ועדה, אלא שואפים לקדם את המצב שהמסמכים שמגישה המשפחה, אליהם מצורפת חוות דעת של הקרדיולוג האישי של הילד, תספיק לחוות דעת ללא צורך לטרטר אותם לוועדה. כל רפורמה גדולה דורשת כל העת בחינה שיפור, וכך נעשה גם כאן, וזהו אינו הדיון האחרון בנושא".

"אני מודה לביטוח הלאומי על התהליך והנכונות לבחון את עצמם כל הזמן, גם אם לא תמיד התשובות הן לשביעות רצוננו. כמו כן, לא הצגתם כאן נתונים שביקשתי, על כמה מקרים היו של אחוזי גימלה שונים שנפסקו לילדים עם מצב רפואי זהה, ואבקש כי תגישו את התשובות לוועדה בהקדם, כמו גם החלוקה של אותם 91 מקרים, כמה נדרשו להופיע בפני ועדה וכמה לא".

 

תגובות

מומלצים