תוך 4 חודשים יהיו זכאים עובדים למשוך את פיצויי הפיטורין

החוק צפוי למנוע עיכוב בשחרור כספי פיצויי פיטורין וכן להביא לשחרור מיליארדי שקלים ש"נתקעו" בקופות הגמל במהלך השנים. בניגוד למצב היום בו עובד יכול למשוך את הכספים רק באישור מעסיק.

05.06.2018 מאת: פורטל הכרמל
תוך 4 חודשים יהיו זכאים עובדים למשוך את פיצויי הפיטורין

לפי החוק ישוחררו הכספים בתום תקופה של 4 חודשים באופן אוטומטי, ובמקרים בהם מעסיקם סבור כי אין לעובד זכות לכספים תחול חובת ההוכחה עליו במהלך תקופה זו.

במסגרת המתווה שהובילה ועדת הכספים גם נמנעת אפשרות מיסוי כפול של כספי הפיצויים לעומת ההסדר שהציע האוצר במקור בחוק ההסדרים, וכן קוצרה תקופת השחרור במקרי עבר משנתיים ל-4 חודשים.

יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני: "פטרנו את נושא הכספים התקועים תוך מניעת אפשרות של מיסוי כפול, במידה והאוצר מעוניין בשינוי כולל בדיני העבודה עליו להביא זאת בחקיקה מוסדרת". סגן הממונה על שוק ההון: "מסתיים מצב של שנים בו מאות אלפי עובדים לא יכלו למשוך פיצויים"

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני אישרה לקריאה שנייה ושלישית את 'סעיפים 20, 21 ו- 23 שעניינם תיקונים לחוק פיצויי פיטורים (פרק ג' פיצויי פיטורים)', מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2017-2018. האמור הוא בחוק להסדרת מנגנון פיצויי פיטורין ושחרורם לעובדים שסיימו עבודתם.

החוק מגיע כנוסח חלופי לחוק שהניח האוצר בפני הוועדה במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2017 -2018, אז נרשמה התנגדות עזה לנוסח שהניח האוצר ודרישה שהסכם שמשפיע על זכויות העובדים לא ידון במסגרת חוק ההסדרים אלא בנפרד. כך הניחה הוועדה את ההסדר הנ"ל, בתואם עם רשות שוק ההון, משרד העבודה והרווחה, ההסתדרות והתאחדות התעשיינים.

ההסדר נועד לאפשר שחרור כספים כלואים מקופות הגמל בגין פיצויי פיטורין העומדים לזכות עובדים שלא שוחררו מסיבות שונות על רקע כך שהוראות החוק הקיים דורש אישור מעסיק לשם כך וכן למנוע מקרים כאלה בעתיד.

על מנת למנוע התערבות ושינוי חוקי העבודה סברה ועדת הכספים כי ראוי שהתיקון יבוא במסגרת הסעיף הנוגע למשיכת כספי פיצויים בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים, לעניין קופות גמל.

במסגרת זו ההסדר נוגע למעסיק וקובע כי עליו לשחרר את כספי הפיצויים למשיכת העובד בתום 4 חודשים מסיום העסקתו. גם על עובדים שסיימו לעבוד טרם חקיקת החוק תחול חובת השחרור על המעסיקים בתום 4 חודשים מחקיקת החוק, מה שצפוי להביא לשחרור מיליארדי שקלים לזכות עובדים רבים.

על פי החוק, מעסיק שסבור כי לפי הסדר בינו לבין העובד או לפי עילה חוקית מסוימת - העובד לא זכאי לקבל את הכספים, יצטרך להוכיח זאת בתוך תקופת 4 החודשים. לשם כך יוטל על מעסיק זה להנפיק מסמכים המצביעים על כך, לדוגמא - פסק דין הקובע שעבודת העובד הופסקה בגין סיבות שאינן מזכות אותו בפיצויים או הצגת הסכם שנחתם בעת העסקה לגבי כך שהכספים אינם שייכים לעובד, כאשר בנוסף העובד יצטרך לאשר זאת במועד שלאחר תום העסקתו. אם בתום התקופה לא פנה המעסיק לקופת הגמל בליווי אחד המסמכים הנדרשים, יהיה זכאי העובד לקבלת הפיצויים ללא צורך באישור כל שהוא.

אחד ההבדלים הבולטים בין הצעת הוועדה לנוסח שהציג האוצר במקור הינו שבמסגרת מתווה הוועדה כספי ההפרשה לפיצויי פיטורין לא יוגדרו כשכר עבודה שבבעלות העובד, מצב שמונע אפשרות של מיסוי כפול של הכספים. במסגרת המתווה שהציע האוצר היו אמורים הכספים להיחשב כשכר עבודה מה שהיה פותח את האפשרות למיסוי שלהם בעת ההפרשה, נוסף על המיסוי הנהוג בעת משיכת כספי פיצויי הפיטורין.

הבדל נוסף בנוסח הוועדה, הינו לגבי כספי פיצויים שהחוק יחול לגביהם רטרואקטיבית, שם קבעה כאמור הוועדה 4 חודשים בתומם יהיו זכאים העובדים למשוך את הכספים, לעומת שנתיים בהצעה המקורית מצד האוצר.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין בפתח הדיון כי "פיצלנו את החוק הזה עקב ויכוח גדול וחשש שלנו כי ימסו מיסוי כפול את ההפרשות לפיצויי פיטורין, ביקשתי מהייעוץ המשפטי להגיע לנוסח מוסכם והגיעו אליו להסכמת כולם".

הראל שרעבי, סגן הממונה על שוק ההון: "בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית הובא בין היתר תיקון לחוק פיצויי פיטורין, הציע לעגן בחקיקה כספי פיצויים שהופקדו בקופות גמל. המטרה הייתה לייצר וודאות לגבי הכספים, כאשר כל הזמן אנחנו נתקלים במצבים בהם אנשים מתקשים למשוך את הכספים שבקופות הגמל בשל חוסר ודאות אם הכספים שייכים למעסיק או לעבוד. לעיתים המעסיקים לא קיימים כבר תקופה ארוכה. החלק הזה בהצעת החוק פוצל ומובא בפנינו במתווה מעט שונה. ההבדל – אם בהצעת החוק המקורית הקביעה הייתה של מי הכסף והצענו שיהיה של העובד, המתווה שלפנינו לא מתערב בשאלת של מי הכסף, בשל טענות להתערבות ביחסי העבודה, הוא קובע זכאות פרוצדוראלית – שלאחר תקופה של 4 חודשים בתום סיום יחסי עובד ומעביד, חייבת קופת הגמל לשלם את הכספים לעובד ולא במצב היום שהעובד נדרש להביא אישור מהמעסיק. כך יוצרים וודאות של העובד למשוך את הכסף, ונמנע מצב הכולל מאות אלפי חסכונות ומיליארדים של שקלים של עובדים שבמשך שנים לא יכלו למשוך את כספי הפיצויים".

עו"ד שגית אפיק, יועמ"ש ועדת הכספים: "היה לנו חשש בחוק ההסדרים לקיים דיון על סעיף 14 שקיים שנים רבות לעניין יחסי עבודה בין עובדים למעסיקיהם, שכן לא רצינו לשנות זאת בהינף יד. קיימנו פגישות עם כל הצדדים וכולם נרתמו ליצור את הפשרה הזו שמותירה את הסעיף וכל ההסכמים הנוגעים לו על כנם. ההסדר כאן הוא פרוצדוראלי שנועד לפתור 2 בעיות – שחרור כספי העתיד וכן כספי העבר. הוא מקצר את התקופה שהוצעה מאוד ל-4 חודשים, אלא אם כן המעביד יעביר אסמכתאות לחברה המנהלת – פנייה לקבלת פסק דין הצהרתי או פנייה להליך מהותי שיש סכסוך בינו לבין העובד. המטרה שבתוך 4 חודשים לכל היותר כל כספי העובד ימשכו".

כפיר בטט, אגף תקציבים, משרד אוצר: "אנחנו חושבים שזה צעד מבורך שהיה גם בהסדר המקורי, לצד כך הצעת החוק הראשונה שהגיעה בחוק ההסדרים הייתה אמורה במהותה לשייך את כספי הפיצויים לעובד, שכן הם מהווים היום שליש מהפרשות העובד לחסכון והוא עלול לאבדם בעת סיום עבודה".

ח"כ גפני: "במתווה הזה הכספים מגיעים לעובד ויש לזה לוח זמנים מסודר וכללים ברורים. החלטנו שאנחנו הולכים לקביעה כזו מהסיבה שאתם מעוניינים למסות את ההפרשה, לכן היינו מעוניינים לשמור על כספי העובד ממיסוי נוסף. בנוסף לא ראינו מקום לעשות שינוי ביחסי עובד ומעביד במסגרת הליך כזה של חוק הסדרים, במידה והאוצר דורש לפתוח זאת הדבר דורש חקיקה מסודרת, מבוקרת ומחושבת כלפי העובד ולא בחופזה, שיביאו חוק מסודר לוועדת העבודה והרווחה".

חני חורש, יועמ"ש אגף הפנסיה, ההסתדרות החדשה: "האוצר ביקש גם לשנות נדבכים בסעיף 14 ולא היה ראוי לשנותם בחוק ההסדרים".

ח"כ רועי פולקמן: "בדיון שנקיים שלא במסגרת חוק ההסדרים נרצה שפיצויי פיטורין יגיעו אל העובד בלי אופציה אחרת ואתם מתנגדים".

חורש: "אנחנו לא מתנגדים".

ח"כ גפני: "אנחנו מסכימים שזה צריך להיות על שם העובד אבל בשביל זה צריך לפתוח לגמרי את דיון סעיף 14 על כל ההשלכות, זה דיון ארוך עם משמעויות רבות ואני לא רוצה להיכנס לזה, אלא להביא לפתרון למצב הזה של כספים תקועים וזה מה שאנחנו עושים פה".

ח"כ עומר בר לב העלה חשש כי מעסיקים יחתימו עובדים על התחייבות לוויתור על כספי הפיצויים: "החשש שלי שמעסיקים יכניסו סעיף כזה בחוזה של עובדים חלשים שעה שהמנגנון מאפשר זאת".

חורש: "זה היה חשש גם שלנו, לכן אחד הדברים שחודדו בנוסח הוא שההליך של קופת הגמל לעניין זה צריכה להיות גם מול העובד".

עו"ד אפיק: "בכדי לפתור זאת נקבע כי על מנת לעכב את שחרור הכספים יוטל על המעביד להציג הסכם בפני החברה המנהלת ותנאי נוסף שגם העובד ייתן לחברה המנהלת את הסכמתו לאי משיכת הכספים על ידו לאחר סיום עבודתו".

עו"ד מוטי עזרן, התאחדות התעשיינים: "קושי שאנחנו רואים נוגע לעסקים קטנים ובינונים להם פנייה לבית הדין כרוכה בעלויות ומשאבים. אנחנו מבקשים שתבדקו את הפרקטיקה של הנושא בדיון במושב הבא".

ירון אליאס, איגוד חברות הביטוח: "אנחנו חוששים שפרק זמן של 4 חודשים הם פרק זמן קצר מידי ומעסיקים לא יספיקו לטפל באלפי מקרים שקיימים".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אני מודה לכל המעורבים, התבקשנו לפטור את הבעיה שהגיעה בחוק ההסדרים של משיכת כספים תקועים וזה מה שעשינו, אנחנו לא צוללים לחוקי העבודה במסגרת זו שכן זה מצריך טיפול כולל ולא כלאחר יד. במידה והצדדים מעוניינים בכך הם מתבקשים להביא חקיקה מסודרת שתשמור על כלל זכויות העובדים".

 

תגובות

מומלצים