מה זה בדיוק תא לחץ?

כמו צוללנים, מה זה בדיוק תא לחץ? איך הוא פועל? מי זכאי לקבל טיפול ואיך זה שאחוזי הריפוי כל כך גבוהים? כל מה שרציתם לדעת על החמצן כתרופה

היחידה לרפואה היפרברית מנוהלת על ידי ד"ר יהודה מלמד, שניהל בעבר את המכון לרפואה ימית של חיל הים ונחשב לאחד המומחים הגדולים בעולם בתחום זה.

הרופא האחראי על הטיפול בפצעים קשיי ריפוי  במסגרת המרפאה הוא הכירורג הפלסטי ד"ר יצחק רמון. כמו כן, ביחידה ניתן טיפול משולב על ידי אחיות שהתמחו גם בטיפול בפצעים, וייעוץ וטיפול לפי הצורך על ידי רופאים מומחים.

בשנת 1975 יזם ד"ר מלמד את שיתוף הפעולה ההדוק בין המכון לרפואה ימית של חיל הים לבין בית החולים רמב"ם יחד עם פרופ' שמעון בורשטיין ז"ל, שהיה מנהל מחלקת טיפול נמרץ ברמב''ם. "בית החולים רמב"ם הוא הראשון בארץ שצירף ליכולותיו המקצועיות את תא הלחץ כמכשיר טיפולי רפואי", מסביר ד"ר מלמד.

"שיתוף הפעולה הביא לטיפולים מוצלחים מאוד לא רק בתחום רפואת הצלילה אלא גם בתחומי הרפואה הכללית, שאינם קשורים לצלילה, המהווים כיום את הפעילות הקלינית העיקרית ברפואה ההיפרברית".

תחומי הפעילות הרפואית של המכון לרפואה ימית ובית החולים רמב''ם הלכו והתרחבו אז גם למחקר עם המחלקה לפיסיולוגיה של בית הספר לרפואה  בניהולו של  הפרופ' יורם פלטי וגם עם המכון לחקר ימים ואגמים בניהולו של יוחאי בן נון ז"ל.

ב־1982 הכיר משרד הבריאות במכון לרפואה ימית של חיל הים כמכון לאומי לרפואת הצלילה והרפואה ההיפרברית. שיתוף פעולה זה נמשך עד היום והוא התרחב עם הקמת יחידת תא הלחץ של רמב"ם־אלישע ב־1996.

איך מתבצע הטיפול בתא לחץ?
תא לחץ הוא חדר אטום הדומה בתוכו למטוס מנהלים המותאם למספר רב של חולים כדוגמת תא הלחץ של רמב''ם־אלישע או תא קטן המותאם לחולה אחד. בתוך התא ישנם כיסאות שעליהם יושבים החולים בעת הטיפול. בעת השהייה בחדר מוזרם אליו אוויר דחוס המעלה את הלחץ הסביבתי בהדרגה, מה שיוצר הרגשה של לחץ קל באוזניים (הדומה להרגשה בזמן ירידה במורד הר).

כשהלחץ הטיפולי מושג, לרוב אטמוספרה אחת מעל הלחץ הברומטרי (כמו צוללן היורד עשרה מטרים מתחת לפני הים), המטופלים חובשים על פניהם מסכה ומתחילים לנשום את החמצן באמצעותה או באמצעות ברדס.  בתוך התא נמצאת אחות או רופא על פי הצורך והם מלווים את המטופלים במהלך שהייתם. טיפול רגיל אורך כשעתיים, שבמהלכן יכולים החולים לקרוא, לשמוע מוסיקה ולהתרווח.

מה קורה לגוף בזמן הטיפול?
באמצעות תא הלחץ ניתן להגדיל את מינון החמצן בגוף בצורה בטוחה עד לריכוזים של פי 20 מהנורמלי. הכמות הגדולה של חמצן נשאפת אל הריאות, מומסת בדם ומועברת בכלי הדם לכל הרקמות. כל תאי הגוף ורקמותיו זקוקים לחמצן כמקור אנרגיה, כך גם המנגנונים הפיסיולוגיים הקשורים לתהליכי ריפוי (כדוגמת כדוריות לבנות הלוחמות בחיידקים, תאים הבונים והורסים רקמת עצם, תאים "פיברובלסטים" שיוצרים קולגן הבונה רקמות בריפוי פצע).

במחלות רבות רמת החמצן ברקמה יורדת וחל שיבוש בתפקודם של מנגנונים פיסיולוגיים שונים. הטיפול בתא לחץ מעלה את רמת מולקולות החמצן ברקמה ומאפשר למנגנונים הפיסיולוגיים המזרזים את ההבראה, לפעול. החמצן שמגיע לרקמות במינון גבוה מזרז ריפוי פצעים, יצירת כלי דם חדשים באזורי נזק קרינתי, בניית עצם, מזרז ספיגת בצקת בתוך חלל סגור (בתוך העצם ובתוך הגולגולת) וכן מזרז את הורדת הלחץ תוך גולגולתי.

מהם אחוזי ההצלחה של הטיפול?
גבוהים. כך למשל, הטיפול בפצעים בקרב חולים סוכרתיים הנובעים מחוסר חמצון מקומי זוכה ל־% 80 ־% 75 הצלחה הנמדדת במניעת הצורך בקטיעת גפיים בעיקר באותם מקרים בהם החולים מגיעים במהירות יחסית לטיפול לפני החמרה שאין ממנה נסיגה), בעיות כלי דם זוכות ל־90%־60% הצלחה, נזקי הקרנות ל־90%, נמק באזור ראש וצוואר פרק הירך  80%, דלקת כרונית של העצם ל־60% ־80% והכנה לניתוחים וטיפולי שיניים באזור המוקרן ל־95% אחוזי הצלחה.

מי יכול לקבל את הטיפול?
הטיפול בתא לחץ נמצא בסל השירותים על פי חוק בריאות ממלכתי. משרד הבריאות אישר 15 התוויות טיפול והן מחולקות לשתי קבוצות: קבוצת 'הדחופות', שבהן הזמן עד הטיפול מהווה מרכיב חשוב ביותר בהצלחה וקבוצת 'הכרוניות'.

בקבוצה הראשונה נכללות תאונות הצלילה, תסחיפי אוויר או גז לכלי דם בעקבות ניתוחי לב, הרעלות חד תחמוצת הפחמן ועוד. בקבוצת הכרוניות נמצאים נזקי קרינה, לפני ואחרי פעולה כירורגית ברקמה שהוקרנה, פצעים קשיי ריפוי, רקע איסכמי (חוסר חמצן בשל זרימת דם פחותה), זיהומים כרוניים בעצמות ועוד.

בחלקן של ההתוויות הדחופות תא הלחץ הוא הטיפול העיקרי. ברוב ההתוויות הכרוניות תא הלחץ מהווה טיפול משולב עם טיפולים אחרים, ולכן ביחידת תא הלחץ של רמב''ם־אלישע פועלת גם המרפאה לריפוי הפצע, בה משולבים רופאים מומחים מתחומים שונים.

בשנים האחרונות נוספו מחקרי מעבדה רבים ומחקרים קליניים המצביעים על אפשרות  יעילותו של הטיפול  ההיפרברי גם בהוריות רפואיות נוספות שעדיין לא נכנסו לסל. בין אלה בולטת קבוצת הוריות הטיפול בחולים  הסובלים מבעיות נוירולוגיות, כמו: אירועים מוחיים על רקע חסימות כלי דם, חבלות ראש ועוד.

פרסום תוצאות מחקרים מבוקרים הנערכים עתה בנושאים אלה במרכזים שונים בעולם וגם בארץ, בבית החולים אסף הרופא, יתרום להרחבת המודעות ויאפשר בעתיד הכנסת הוריות אלה גם כן לסל השירותים. 

האם יש תופעות לוואי לטיפול בתא לחץ?
הטיפול בתא הלחץ הנעשה על ידי צוות מיומן ומקצועי. מינון החמצן הניתן למטופל אינו מהווה כל סיכון, נדיר מאד שיש תופעות לוואי כתוצאה ישירה. בדרך כלל, כשמופיעות תופעות לוואי, הן נובעות מקושי בביצוע איזון הלחצים באוזניים או בסינוסים. הצוות הרפואי מלמד את החולים את פעולות האיזון בצורה נכונה והוא נמצא בצמוד לחולים במשך כל הטיפול כדי למנוע כל נזק.

במקרים ספורים מאוד נשימת החמצן גורמת לתחושות לא נוחות, ואז ניתן להסיר את המסכה והתופעה חולפת. הטיפול בנשימת מינוני חמצן גבוהים בתא לחץ ידועה כאחת הפרוצדורות הטיפוליות הבטוחות ביותר במסגרות הרפואיות.

ד"ר יהודה מלמד הוא מנהל היחידה לרפואה היפרברית והמרפאה לריפוי פצע רמב"ם־אלישע.