נער הפלא של שנות הארבעים

כשהייתי בן ,11 שנים

ב20/01/1948 תקף גדוד הירמוק בפיקודו של אדיב שישקלי את קיבוץ יחעם, עם 500 חיילים:ערבים:

ההתקפה נהדפה, אבל הוטל, מצור על המבצר שבתוכו נשארו 2 בחורות ועוד 16 בחורים, שנשארו בחיים:

וימשך המצור שבועות ארוכים, וב 27/03/ התכוונה להגיע אליהם  השיירה שנכשלה, וספגה 47 הרוגים:

וישלח אותי אבי, ב 30 למרץ, עם הפרה היחידה שלנו עם שחר, בכדי שיהיה אוכל בחג הפסח לכל המכותרים:

ויגיעו למחרת שני שליחים, מיכה כהנא ומורדכי, רכובים על סוסים וביקשו סיוע בהחדרת אמצעי לחימה שונים

ותתקבל בקשה מחיים אורבך הממונה על המודיעין, שעלינו לשכב בין השיחים בכדי לאסוף דברים מוצנחים:

וביום הולדתי 05/04/1948 אבא נשאר בואדי ושלח אותי עם שחר להתחבא, מתחת למבצר בין הסלעים:!!

ויגיע בשעה תשע מטוס ויחוג מעלי שלושה סיבובים, ויזרוק מטען גדול אשר, נחת  במרחק, כמאה מטרים:

ניגשתי למצנח והתחלתי לשחרר את כל המיתרים, אבא התגנב ועזר לי ואמר לגרור אותו  עד לעמדת השומרים

המטען היה, סל ערבי גדול עטוף בצמר גפן והרבה סמרטוטים: עזרו לי השומרים והכנסנו אותו למקום מבטחים

קבלו אותי ואת הסל, צבי גרשון וישי, שהיו המפקדים :הסתכלו עלי בפליאה "ואמרו לי שאני נער הפלאים:!!!

ושישמור אותי אלוהים: מפני שבסל שגררתי  עד בפנים, הנו מלא מרעומים מאד רגישים: שהיו מאוד נחוצים

ובכוונה נתבקש הטייס עזר ויצמן להצניח אותו  בחוץ באיזור היער והשיחים שלא יתפוצץ על ראשי החברים:

ואני לתומי ישבתי המום והזלתי דמעה, מפני שחשבתי שהסל הכיל תחבושות לחבישת הפצועים

מפני שכך אמרו מיכה ומורדכי, שני השליחים!!

ויספר לנו עזר ויצמן את הסיפור כעבור הרבה שנים, ודבריו אלו מתועדים בסרטונים:!!

אבל אנחנו ראיננו  במעשינו כמצווה, להצלת אותם הלוחמים, האמורים להיות בני בריתנו העתידיים :

ולמען קירבתנו אשר ירשנו מיתרו עוד כשהיה כוהן מדין, ומשה רבנו עלה להר, על פי קריאה מאלוהים:

אני שמח שאני נמנה כיום על דור המייסדים, ולדעת שאותי, ואת אבי, גם מזכירים, ואינכם שוכחים:

מצפוננו נקי לחלוטין כי עשינו את כל אשר אנו יכולים למען הלוחמים המכותרים, ולהקמת מדינת היודים:

ולמען עתיד, הדורות הבאים:

בכבוד רב, מיגאל מזיאד עבאס, אלוף משנה במילואים.

{YouTubeVideo id=EottwVkkcqY}

{YouTubeVideo id=b38ckedV7ww}