המדינה מתנערת מאחריותה לדיור

על המדינה מוטלת החובה לדאוג לדיור הולם עבור שכבות הביניים ושכבות חלשות, בעשור האחרון הממשלה הפקירה תחום הדיור, ביטלה מענקי המקום והקטינה הסיוע במשכנתאות

10.08.2011 מאת: פורטל הכרמל והצפון
המדינה מתנערת מאחריותה לדיור

מחקר של האגודה לצדק חלוקתי חושף תקציב משרד השיכון נחתך ב-56% בעשור, המאבק לצדק החברתי הינו תוצאה של מעורבות הולכת ופוחתת של המדינה בתחום הדיור. נראה כי ההנחה לפיה כוחות השוק יובילו לאספקת דיור הולם לכל, שגויה.

מחקר שעומד לצאת בקרוב מגלה שחלקו של תקציב משרד הבינוי והשיכון מכלל תקציב המדינה קטן בהתמדה, מ-4.5% ב-1999 עד ל-1.6% בלבד ב-2008.

על המדינה מוטלת החובה לדאוג לדיור הולם עבור שכבות הביניים ושכבות חלשות בחברה הישראלית. בעשור האחרון הממשלה הפקירה את תחום הדיור.

מחקר חדש, שנערך מטעם האגודה לצדק חלוקתי בסיוע הכלכלן בנימין היימן ומתכננת הערים ד"ר גילת בן שטרית, שעומד להתפרסם בימים הקרובים, מוכיח שמעורבות המדינה בתחום הדיור הלכה ופחתה בעשור האחרון.

המחקר: "מדיניות הממשלה בתחום הדיור: שינויים בתקציבי משרד הבינוי והשיכון בעשור האחרון", חושף כיצד קוצץ התקציב של משרד השיכון, באופן משמעותי ואף דרסטי, משנה לשנה.

הממצאים מעניקים למשרד הבינוי והשיכון את הכבוד המפוקפק להיות המשרד שבו חל קיצוץ התקציב הגדול ביותר מבין משרדי הממשלה "החברתיים" שתקציביהם קוצצו.

מהמחקר עולים הנתונים הבאים: תקציב משרד השיכון צומצם בכ-56% (בערכים ריאליים) מתחילת העשור עד לשנת 2008. בתחילת העשור, התקציב לא סבל מתנודות משמעותיות ובשנת התקציב 2002, הגיע תקציב משרד הבינוי והשיכון לשיאו. אולם בשנת התקציב 2003 הופחת התקציב באופן ניכר, כאשר יותר מ-368 מיליון שקל (בערכים של אותה שנה) קוצצו ממנו.

עוד נמצא, כי תקציבי הרווחה קוצצו משמעותית עם ביצוע תוכניתו הכלכלית של מר בנימין נתניהו, שכיהן כשר האוצר דאז, בשנים 2003-2005. יישום רפורמות כלכליות, שכללו קיצוצים בהוצאות הממשלה, בעיקר בתחום הרווחה, והפרטת חברות ממשלתיות השפיעו באופן ניכר על תקציב משרד הבינוי והשיכון, עד שבשנת התקציב 2005, קוצץ תקציב משרד הבינוי והשיכון ביותר מ-3 מיליארד שקל.

צמצומים גם בתקופת הצמיחה, בהתאם למחקר, מגמת הצמצום בתקציבי משרד השיכון נמשכה גם בתקופות שגשוג וצמיחה. בין השנים 2004 ל-2008, המרכיב של תקציב משרד הבינוי והשיכון מכלל תקציב המדינה המשיך לקטון עד כדי כך, שהחלק שהיווה בשנת 1999 4.5% מתקציב המדינה, ירד בתקציב 2008 ל-1.6% בלבד מתקציב המדינה.

עיון בתקציב משרד הבינוי והשיכון ל-2009-2010 מלמד כי מגמת הצמצום המוצגת במחקר נמשכה ונמשכת גם כיום.
בנוסף, המחקר חושף כי בעשור הנסקר, חל צמצום ניכר בהיקף הסיוע הכולל שמעניקה המדינה לתחום הדיור: הממשלה ביטלה את מענקי המקום והקטינה את הסיוע במשכנתאות.

עוד לפני כן הפסיקה הממשלה לבנות בנייה חדשה לדיור ציבורי. הסיוע לשכר הדירה שניתן לאוכלוסיות מוחלשות במיוחד נותר כמענה היחידי, אך גם בסעיף זה הונפה חרב הקיצוצים: מספר מקבלי הסיוע צומצם בכשליש וסכומי הסיוע לא הוגדלו, בעוד ששכר הדירה בשוק החופשי זינק.

הבעיה המרכזית בתחום הדיור נובעת מהתנערות המדינה מאחריותה, התנערות שאת ביטוייה המובהק ניתן למצוא בתקצוב ההולך ופוחת עם השנים. מצוקת הדיור הקיימת והמאבק הציבורי מלמדים כי הנחת הממשלה לפיה כוחות השוק יספקו דיור הולם לכל תושביה היא שגויה. המדינה צריכה להיות אחראית על שוק הדיור ולהתערב כאשר נוצר חוסר במלאי הדירות. דיור אינו מותרות, אלא צורך בסיסי להשתלבות האדם בחברה המודרנית.

כל שנותר הוא לקוות שהממשלה תשכיל ללמוד מטעויות העבר ותתחיל לגבש מדיניות ראויה יותר בתחום הדיור.

תגובות

מומלצים