"התקציב הרגיל השנתי של עיריית הכרמל מסתכם קרוב ל- 100 מליון ש"ח"
עדואן עדואן: "מבלי להיכנס לפוליטיקה, לדעתי לעירייה יש חלק גדול במצב הקשה הקיים והיא יכולה לתרום תרומה אדירה לשיפור המצב הכלכלי המקומי ... אני מכיר הרבה עסקים שהגיעו למצב קשה מאוד בשל החובות של העירייה ...יש לשים לב שהיחסים בין העסקים לבין העירייה צריכים להיות דו צדדיים. העירייה גובה ארנונה מעסקים בשיעור כפול ממבני המגורים...לא יכול להיות מצב שבו רוב הכספים של עיריית הכרמל מוזרמים מחוצה לה"
עדואן עדואן, רואה חשבון: "האינטרס של העירייה הוא שיהיו יותר עסקים אמידים...לצערי הרב אין בעיר הרבה גופים הבאים לסייע לנזקקים...בשביל להגיש את הדוח החודשי לא צריך רואה חשבון...המחירים גורמת להפסדים אצל העסקים הפחות יעילים"
שאלה: הכלכלה המקומית בקריסה או בעליה
תשובה: אני לא חושב שהכלכלה המקומית היא נפרדת מכלל הכלכלה במדינה. אני חושב שאנחנו חלק אינטגרלי מכלל המשק בארץ. כשטוב במשק אזי גם טוב אצלנו. כמובן שלעסקים המקומיים אצלנו יש את המאפיינים המיוחדים הנובעים מהשונות בתרבות המקומית ובתרבות העסקית, לדוגמא אם נקנה בחיפה אנחנו נשלם תמיד במקום ובמזומן, ואם אנחנו קונים בדליה, אזי אנחנו מרשים לעצמנו לקנות בהקפה מאחר ובעל העסק הוא בן הדוד של הדוד שלי והוא "סאחבק" חבל על הזמן. לדעתי תרבות זאת היא פסולה מיסודה והשינוי צריך להתחיל מבעלי העסקים עצמם שצריכים להכתיב את תנאי העסקה והתשלום. מאחר ומגוון הענפים שבהם פועלים העסקים אצלנו הוא צר למדי, הרגישות לשינויים במשק היא גדולה יותר ויכולה להיות משמעותית יותר.
לדעתי, אנחנו יכולים לשפר מאוד את הכלכלה המקומית אם אנחנו רוצים בכך. יש לזכור שתמיד כאשר המשק הישראלי בעבר נקלע לקשיים תמיד צצה ועלתה הסיסמה "לקנות כחול לבן", הכוונה לקנות מוצרים ישראלים דבר שמעלה את הביקוש למוצרים המקומיים ובמקביל מגדיל את ההיצע, ומבטיח יותר עבודה ליצרנים ומשפר את המצב הכללי ברמת המאקרו. לדעתי אנחנו צריכים לאמץ את הסיסמה הנ"ל ולתמוך בעסקים המקומיים בכל הענפים על ידי העדפתם על עסקים מבחוץ. במקום לקנות בחיפה אפשר לקנות בדליה או בעוספיה, אפילו אם זה עולה לי כמה שקלים יותר דבר שהוכח שהוא לא נכון. כנ"ל בענף השירותים ובענפים אחרים. התמיכה הזאת תשפר את מצבם של העסקים המקומיים שבמקביל יכולים להתפתח ולהציע מקומות עבודה חדשים. התוצאה הסופית היאמינוף המשאבים המקומיים ושיפור כללי שכולם ייהנו ממנו. מבלי להיכנס לפוליטיקה, לדעתי לעירייה יש חלק גדול במצב הקיים והיא יכולה לתרום תרומה אדירה לשיפור המצב הכלכלי המקומי.
התקציב הרגיל השנתי של עיריית הכרמל מסתכם קרוב ל- 100 מליון ש"ח סכום מכובד לכל הדעות , התקציב הבלתי רגיל שלה מסתכם בעוד כמה עשרות מיליוני שקלים לשנה. בשנים האחרונות העיריה שלקחה על עצמה את ההתחייבויות של המועצות המקומיות של דליה ועוספיה, התחילה ברגל שמאל והתקשתה לעמוד בהתחייבויותיה השוטפות והגיעה אפילו למצב של איחוד תיקים. חלקם של העסקים המקומיים בחוב היה לא מבוטל. אני מכיר הרבה עסקים שהגיעו למצב קשה מאוד בשל החובות של העירייה שלא נפרעו. צריכים לשים לב שהיחסים בין העסקים לבין העירייה הם יחסים דו צדדיים. העירייה גובה ארנונה מעסקים בשיעור כפול ממבני המגורים.
האינטרס של העירייה הוא שיהיו יותר עסקים "אמידים" שיוכלו לשלם את הארנונה. עיריות חזקות בארץ הן פונקציה של מספר העסקים והמפעלים הקיימים בהן. העירייה יכולה לחזק את העסקים המקומיים על ידי הפניית המשאבים שלה אליהם. בקיצור, לעבוד יותר עם עסקים מקומיים בכל הענפים. התוצאה, "מינוף" בלתי רגיל של המשאבים העירוניים ויצירת סביבה עסקית איתנה. העירייה שמתקשה היום לגבות ארנונה ממספר רב של עסקים בעיר, צריכה לתפוס אחריות ולהתחיל לחשוב במושגים נכונים. לא יכול להיות מצב שבו רוב הכספים של העירייה "זורמים" החוצה. לצורך הדוגמא, בימים אלה נערכת במתנ"ס בדאליה תערוכה של "שבוע הספר" בחסות עירית הכרמל. הקבלן שמבצע את התערוכה הוא לא תושב העיר. העירייה בפועל נותנת חסות לאדם מחוץ ליישוב להתחרות בחנויות הספרים המקומיות והן רבות. אח"כ העירייה משתאה למה אותם חנויות אינם יכולים לשלם עבורה את הארנונה. אולי היה נכון יותר לפנות לסוחרים המקומיים ולתת להם לבצע את התערוכה הזאת? בעירית הכרמל דרושה מנהיגות שחושבת "כלכלה" נכונה ואיכפתית. אולי זה מה שיעשה את השינוי.
שאלה: האם ידוע לך על גופים חברתיים מאושרים לתת סיוע לנזקקים, ילדים ,סטודנטים , עסקים
תשובה: לצערי הרב אין בעיר הרבה גופים הבאים לסייע לנזקקים. בדרך כלל בכל חברה קיימים עמותות העובדות על בסיס פלונטרי ללא כוונת רווח. הגופים האלה הם פונקציה של מודעות חברתית ואיכפתיות והן פועלות בדיוק במקומות שמוסדות הרווחה אינם מגיעים. המשאבים של העמותות האלה מגויסים על ידי תרומות של אנשים שמנסים להחזיר לחברה חלק מהכנסותיהם. לצערי בחברה שלנו המודעות לנושאים האלה עדיין בחיתוליה למרות שקיימים הרבה אנשים שיש להם את הרצון הגדול לתרום. לצערי האנשים האלה אינם מצליחים עדיין להתארגן לגוף ממוסד שיכול לפעול בצורה סדירה ומאורגנת. בקשר לסיוע לעסקים המצב לא שונה בהרבה. לפני ארבע שנים ניסיתי באמצעות המשרד שלי לפעול בתחום על ידי שיתוף פעולה עם מ.ט.י חיפה. יזמנו ביחד סדנאות שונות בתחומי הניהול שמטרתם לעזור לבעלי העסקים לשפר את יכולות הניהול שלהם. לצערי לא היה ביקוש רב לסדנאות האלה למרות שסובסודו במלואן על ידי המ.ט.י שפעל גם כן בתחום החונכויות האישיות ובתחום ההלוואות בערבות מדינה. לצערי מ.ט.י חיפה הפסיק את פעילותו בעיר הכרמל, אולם לדעתי אפשר לפנות אליהם או למ.ט.י כפרים שמטפל באוכלוסיה הדרוזית בגליל. אני מצידי אשמח מאוד לעזור למי שיפנה אלי בעניין. להלן הטלפונים של "מ.ט.י כפרים" היושב בירכא: 04-9964186 פקס: 04-9968618
תשובה: אני לא חושב שהבנקים בכפר מתנהגים בצורה שונה מהבנקים במקומות אחרים. לדעתי אנחנו כלקוחות מתנהגים אחרת מלקוחות במקומות אחרים. מבלי לפגוע באף אחד אני חושב שהרבה אנשים אצלנו הם בדרך כלל אנשים פשוטים שאינם יודעים איך להתנהל מול הבנק. הם חושבים שמגיע להם יותר כי הם אנשים טובים ובסדר. אותם אנשים לא יודעים שהבנק בעצם הוא עסק לכל דבר והוא קיים בעצם בכדי להרוויח. הבנק הוא עסק שמוכר לנו כספים תמורת ריבית ועמלות שונות. את הכסף שלו הבנק רוצה להבטיח לכן הוא דורש בטחונות להחזרת הכסף. הבנק יתנהג מאוד לא יפה כאשר רמת הביטחונות יורדת וזאת התנהגות נורמטיבית ביותר שכל אדם נורמאלי היה עושה בשביל לשמור על הכספים שלו.
שאלה: האם ישנם עסקים שיודעים מה מגיע להם ואיזה הטבות מגיעות להם. והאם הם קבלו פיצויים של נזקי מלחמה
תשובה: יש הרבה בעלי עסקים שבהחלט יודעים איך לנהל את עסקיהם והם מצליחים ובגדול להגיע להישגים רבים. בקשר לפיצויי המלחמה צריך לזכור שהייתה בעיה מאוד רצינית בעניין. בהוראת הביצוע שפורסמה לראשונה על ידי רשות המסים, עיר הכרמל נכללה בין היישובים הזכאים לפיצויי מלחמה. בעדכון הראשון של ההוראה, העיר נשמטה מרשימת היישובים אולם רשות המסים לא ידעה איך לנהוג בסוגיה וכך היא שילמה לחלק מהעסקים ולחלק הגדול לא שילמה. במשרדי תפסתי יוזמה והגשתי תביעות כמעט לכל העסקים הזכאים לפיצויים, בעיקר לאותם עסקים בענף התיירות שלא עבדו בכלל בתקופת המלחמה. במקביל עבדתי על הכנת עתירה לבג"ץ נגד המדינה ועירבתי בכך אנשי מקצוע ועורכי דין מהשורה הראשונה בארץ, בנוסף לראש העיריה ואנשי ציבור אחרים. ביוזמת מר חלבי רפיק, הכנו כתבה מקיפה בסוגיה בעיתון "גלובס". עמותת "אלסדק" בראשות מר אמין זאהר עשתה עבודה יפה מאוד בפניה לראש הממשלה, לשר הביטחון ולוועדות הכנסת בעניין. לצערי הרב, לא הצלחתי לשכנע את אנשי העירייה לקחת על עצמם את מימון עלויות העתירה, כמו כן לא הצלחתי ללכד לצורך המימון בעלי עסקים אחרים ובפועל העתירה לא הוגשה, אולם למזלנו, רשות המסים אישרה בסוף תשלומים לחודש יולי בלבד לאחר פניות של קבוצות בעלי עסקים מבית אורן וחוף הכרמל. לדעתי, עדיין קיימים סיכויים טובים לאישור פיצויי מלחמה לתקופה השניה של המלחמה מאחר ורשות המסים תתקשה מאוד לנמק למה לא לשלם בעבור התקופה השניה כאשר שילמה עבור התקופה הראשונה, וחבל מאוד שעירית הכרמל לא תופסת מנהיגות בעניין.
שאלה: האם רואה חשבון צריך ליעץ וללוות את העסק עד להצלחתו או רק להגיש דוח חודשי תמורת תשלום וזה הכול
תשובה: בשביל להגיש את הדוח החודשי לא צריך רואה חשבון. היום קיימים הרבה תוכנות ואתרים באינטרנט שבעזרתם ניתן להכין ולהגיש את הדוחות החודשיים. לצערי הרב הרבה אנשים אצלנו לא יודעים מהו תפקידו של רואה החשבון ומהי עבודתו. צריך לזכור שרואה חשבון עובר תקופת הכשרה ארוכה מאוד, הכוללת ארבע שנות לימוד באוניברסיטה, שנתיים התמחות (סטאג') ובחינות הסמכה של מועצת רואי החשבון בישראל הנחשבות לקשות ביותר. לרואה החשבון בכלכלה המערבית תפקיד מרכזי בביקורת הדוחות הכספיים של כל הגופים העסקיים והתאגידים האחרים. כמו כן, במהלך השנים התפתחו שירותים נוספים שרואי החשבון מובילים בהם מכורח השכלתם הרחבה ונסיונם הרב, כמו ייעוץ בענייני מיסים, ייעוץ וליווי עסקי, הכנת תוכניות עסקיות, ליווי עסקים בעבודה מול הבנק, גיוס הון, הערכת עסקים, ניהול פיננסי...ועוד. בעסקים קטנים בדרך כלל רואה החשבון הוא גם היועץ שמכוון ועוזר לפתור את הבעיות צריך רק לפנות אליו.
אם תוכל להתיחס לדבריו של מנהל בנק לאומי בקצרה
לדעתי מר מיקי גולן ניחן בתכונות ייחודיות מאוד. הוא אדם מאוד סימפטי שרוצה תמיד לעזור ולפי ידיעתי, הרבה מעבר למה שהוא צריך. הרצון שלו לתרום לקהילה מעורר כבוד רב למרות שאני בדיעה שאפשר להגביר עוד קצת את התרומה הזאת. בקשר לגובה הריביות והעמלות אני לא חושב שהבנק יכול לעשות אפליה בין לקוחותיו השונים ואם הדבר קיים אז ניתן תמיד לעבור לבנק המתחרה. זהו יתרונה של התחרות בשוק החופשי. בכל אופן, הטוען טענה כזאת עליו הראיה.
שאלה: איך לדעתך מתנהלים עסקים מהישוב בעיר
תשובה: התשובה לשאלה הזאת היא לא חד משמעית ויש לה היבטים רבים. בשנים האחרונות חלו שינויים רבים במרקם העסקי בכפר. בעבר, התאפיינה דאלית אלכרמל במספר הרב של קבלני התשתיות, הפיתוח והבניה שהעסיקו מספר רב של עובדים, בנוסף לענף התיירות שצמח בזכות האווירה האותנטית שאפיינה את שני הכפרים בכרמל ומשכה אליה תיירים מכל קצוות הארץ. עם המיתון הקשה שנקלע אליו המשק בתחילת שנות ה-90 ובעיקר בענף הבניה והנדל"ן, קבלנים רבים פשטו את הרגל, מעטים מאוד הצליחו לשרוד וכמובן הדבר לא פסח על הקבלנים בכרמל. התוצאות כואבות ואנחנו עדיין מרגישים את זה עד היום. לא קם דור המשך לאותם עסקים שנעלמו מהעולם
בענף התיירות לדעתי לא קיימת היום מודעות מספיקה ומנהיגות שתוכל לקחת על עצמה את המטלה לשמור על הענף הזה. רוב האנשים בענף עם כל הכבוד עסוקים בבעיות היום יום ואין כל ארגון המאגד אותם ועוסק במלאכת השמירה על הקיים ופיתוח ושיפור הענף. לצערנו הענף הזה לא שודרג מזה כ-30 שנה ויותר
סדרי התנועה הקיימים והעדר מגרשי חניה למבקרים פוגע בענף ובאוכלוסיה פגיעה מצטברת ולדעתי מבלי להרגיש אנחנו בעצם חותכים את הענף שעליו אנחנו יושבים. בכדי לשמור על מקור פרנסה זה, חייבים לעשות פעולות תכנון מיידיות. כמו כן, צריכים "להחזיר" את האותנטיות שאבדה מזמן, לשפר את רמת העסקים והשירותים בכפר. חייבת להיות "תוכנית אב" עירונית שתיקח בחשבון את כל ההיבטים של הסוגיה ותפעל לשדרוג הענף ולהרחבתו. כמובן שהדבר דורש העלאת רמת המודעות של העוסקים בענף ועידוד היזמות בקרבם
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעת רשתות השיווק, הכוונה להקמת הסופרמרקטים והחנויות הגדולות. התופעה הזאת אצלנו היא המשך למגמה רב עולמית של התפתחות רשתות השיווק והתוצאה המיידית פגיעה בכל החנויות "השכונתיות" הקטנות שאינם יכולים להתמודד עם היכולות השיווקיות של המתחרים החדשים הנהנים מ "יתרון הגודל". צריך לזכור שרשתות השיווק במקביל מספקים מקומות עבודה רבים לאוכלוסיה המקומית, דבר המצמצם את הפגיעה. המגמה הזאת תמשיך גם בעתיד והיא כרוכה בהשקעות הון גדולות
אחד ממאפייני העסקים אצלנו הוא "החיקוי" של עסקים קיימים
הכוונה לפתיחת עסקים חדשים בתחום שהצלחתו מוכחת, לדוגמא: מסעדות, דוכני שווארמה, רחיצת מכוניות...ועוד. היזמים החדשים מתעלמים מחוקי הכלכלה הבסיסיים של הביקוש וההיצע. ברגע שעסק חדש נפתח בענף קיים, הביקוש בענף הוא נתון קבוע. הגדלת הביקוש תתאפשר רק על ידי הורדת מחירים. הורדת המחירים גורמת להפסדים אצל העסקים הפחות יעילים, עד שהם נסגרים בסוף. לצערנו התופעה הזאת היא רחבה אצלנו, בולטת וחוזרת על עצמה, ומקורה לדעתי "בצרות אופקים" של היזמים הצעירים. מדי פעם אתה רואה שיש איזה ענף שהוא באופנה וכולם פותחים. התמודדות בתופעה היא פונקציה של רכישת השכלה, לימוד מקצועות חדשים שיאפשרו כניסה לענפים חדשים בתחומי הטכנולוגיה השונים וצריך לזכור שלא הכל " שווארמה ונעליים"
כל יזם החושב להקים עסק צריך לחשוב מראש איך "להגן" על ההשקעה שלו לכן צריך לחשוב על מה שנקרא "חסמי כניסה" לענף. ככל שחסמי הכניסה הם קטנים, יזמים אחרים יכולים לחקות את הרעיון שלו ולפגוע בעסקו וההיפך הוא הנכון
חסמי כניסה יכולים להיות: השקעה כספית גדולה, שימוש בטכנולוגיה ייחודית ומוגנת, כישרון ייחודי של היזם, סוד מסחרי וידע ייחודי, הכשרה מקצועית ורישיון ..וכד'. לפני שמתחילים להקים את העסק עדיף להתייעץ עם רואה החשבון או עם יועץ עסקי מנוסה ולבדוק את הסיכויים להצלחת היזמות
צריך לציין שבעידן שלנו הדרישות הניהוליות מבעל עסק הן רבות מאוד הן בשיווק העסק, בניהול תזרימי המזומנים שלו, בעבודה מול הבנק, בהתנהלות מול רשויות המס... ועוד
לכן טוב יעשו בעלי העסקים אם יבקשו להשתלם וללמוד את מקצועות ניהול העסק. הדבר חשוב מאוד לניהול נכון ויעיל של העסקים ויתרום להצלחתם
למרות הכל, לדעתי הסביבה העסקית בעיר היא עדיין חיובית ומצליחה. האנשים עצמם הם חרוצים ובעלי שאיפות להצליח ודבר זה מחפה על נקודות התורפה האחרות
ניתן לשפר את המצב על ידי ייסוד ארגונים שיפעלו לטובת בעלי העסקים, איגודים, עמותות וכד'. צריך להקים מוסד לעידוד יזמות עסקית מקומית שיכלול תוכניות הדרכה, גיוס הון, וייצוג מול הרשויות, רווחה
שאלה: התפקידים שאתה ממלא היום ועל מה שמלאת בעבר
תשובה: אני רואה חשבון עצמאי ומנהל משרד לראיית חשבון בדאלית אלכרמל מאז שנת 1992ויועץ ארגוני למוקד לפיתוח כלכלי אזורי בגליל, התחלתי את הקריירה שלי בעבודה כמורה, אח"כ עברתי לעבוד בבנק לאומי סניף ראשי חיפה. במקביל לעבודה בבנק למדתי לתואר ראשון בכלכלה בהתמחות חשבונאות באוניברסיטת חיפה והוסמכתי כרואה חשבון מטעם מועצת רואי החשבון במשרד המשפטים בשנת 1991. נוסף לעבודתי במשרד, אני משמש כרואה חשבון מבקר מטעם משרד הפנים ברשויות מקומיות ומשמש דירקטור מטעם המדינה "בקרן השתלמות לאקדמאיים במח"ר" המנהלת כספים בהיקף של כ- 2.8 מליארד ₪ והנחשבת לקרן הגדולה ביותר של עובדי המדינה. לפני שבוע נבחרתי ליו"ר ועדת ההשקעות של הקרן ואני כנראה בדרך לתפקיד בכיר יותר בקרן כאשר ימונה שר חדש במשרד האוצר
