בעלי קרקעות בדליה עוספיה שימו לב
המועצות המקומיות מקדמות תוכנית מתאר ע.ד 300 לדליה וע.ד 301 לעוספיה, הועדה המחוזית קיימה מספר דיונים וכל זה ללא ידיעת הציבור
שאלות רבות נשאלות, מי מנסה להוביל את תוכנית המתאר של דליה ועוספיה בצורה החפרית והלא מקצועית ולטובת מי בסופו של דבר העניין הזה בא.
שאלות רבות שלא מצליחים לקבל עליהם תשובות למרות הפניות החוזרות למשרד הפנים למועצות המקומיות ולחברה המתכננת. היום בפועל משרד הפנים נהנה מחולשתם של הרשויות המקומיות בכרמל ומתכנן לרוחו מה שטוב לו ולא מה שדרוש להתפתחות הישוב העתידי.
בעוספיה בשנות ה60 בלחץ של הממונה על המחוז בזמנו על ראש המועצה רסלאן אבו רוכן ז"ל, אושרה תוכנית מתאר קטנה שנמצאת בארכיון שעד היום עוספיה סובלת ממנה בגלל שהתוכנית תוכננה ואושרה מבלי לקחת בחשבון את הגידול הטבעי של האוכלוסייה, היום בפועל כל הבתים שסובלים נמצאים בין כותלי בתי המשפט, שולמו קנסות גבוהים והרבה בתים עד היום לא מחוברים לחשמל.
מדינת ישראל עד היום אין לה תוכנית מתאר ועד היום לא קבעה לעצמה תוכנית מתאר, המדינה עובדת על תוכניות תמ"א מפורטות ולא על תוכניות מתאר, יש להזכיר לכולם הרבה מאוד ערים בישראל שאין להם תוכנית מתאר כמו חיפה ירושלים ותל אביב ועוד.
העמותה הציבורית להגנה על אדמות הכרמל פנתה לביהמ"ש המחוזי בחיפה, שדחה את עתירתם של 43 עותרים תושבי דליה שביקשו לבטל את החלטת רשויות התכנון לאשר תוכנית מתאר חדשה לדלית אל כרמל.
שופטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה יעל וילנר דחתה את עתירתם של 43 עותרים, תושבי דאלית אל כרמל, כנגד המועצה הארצית לתכנון והועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה, להורות על ביטול החלטת רשויות התכנון, לאשר תוכנית מתאר ליישוב דליית אל כרמל, זאת, מן הטעם שלא נפל פגם בהחלטות הועדה המחוזית וועדת המשנה.
השופטת וילנר ציינה בהחלטתה כי התוכנית באה לאחר שנות דור בהן לא עודכנה תוכנית המתאר הקיימת, מה שהוביל לאנרכיה תכנונית באזור ובנסיבות אלה יש לברך על אישורה של התוכנית.
השופטת הבהירה לעותרים בדבר הצורך בהריסת מאות בתי מגורים, כי הטענה היא כבדת משקל וראויה, אלא, שהיא מקדימה את זמנה. בתוכנית אין כל הוראה להריסת מבנים וגורלם של מבנים אלה יעלה לדיון ויקבע בתוכניות מפורטות שיערכו על סמך תכנית זו, תוך שרשויות התכנון יבחנו פתרונות חלופיים על מנת להביא להסדרת מעמדם של המבנים הבלתי חוקיים.
השופטת וילנר: "בתכנית עד/300 אין כל התוויה או הוריה על הריסת מבנים. ''אומנם נכון הוא שעל פי התוכנית לא ניתן יהיה להסדיר את כל המבנים שנבנו ביישוב ללא היתר, אלא רק את מרביתם, אך גורלם של מבנים אלה ידון ויקבע בתכניות מפורטות שיערכו על סמך תכנית עד/300 (סעיף 5.11 ¬5.14 בתוכנית). השלב המתאים להתייחס לטענה זו, הוא על כן, במסגרת התכנון המפורט, במסגרתו יבחנו, כך יש להניח, פתרונות תכנוניים חלופיים תוך התייחסות לאיזונים הנדרשים, וזאת מבלי לפגוע בעקרונות התכנון כפי שהתוותה תוכנית עד/300".
רקע על תוכנית המתאר ע/ד 300: ב- 1.7.03 החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז חיפה על הפקדת תוכנית מתאר עד/300 שנועדה לתת מענה לחסר התכנוני הקיים ביישוב ולאפשר הסדרת מרבית המבנים אשר נבנו ללא היתר בנייה.
התוכנית מכילה כל תחום השיפוט של דליית אל כרמל ועונה על כל פריט ופריט, מבחינת שטחים למבני ציבור, מסחר, תעשייה ומלאכה, דרכים, שטחי ספורט.
בתקופת ההפקדה של התוכנית הוגשו 112 התנגדויות על ידי 416 מתנגדים.
ב- 4.12.07 החליטה הוועדה המחוזית לאשר את התוכנית בתנאים. על החלטת הוועדה המחוזית הגישו העותרים ערר לוועדת המשנה לעררים שליד המועצה הארצית לתכנון ובניה.
לאחר שמיעת ההתנגדויות וקבלת חומר משלים, דחתה ועדת המשנה את הערר ואישרה בהחלטתה מיום 26.1.09 את החלטת הוועדה המחוזית לאשר את תוכנית עד/300.
החלטה זו של ועדת המשנה היא שעמדה בבסיס העתירה, שנדחתה, במסגרתה ביקשו העותרים להורות על ביטול החלטת ועדת המשנה, והחזרת התכנית עד/300 לדיון מחדש בוועדה המחוזית, עם הוראות.
העותרים טענו שהתכנית אינה סבירה ובלתי מידתית כי על מנת ליישמה, יהיה צורך להרוס מאות בתי מגורים, התוכנית הרחיבה את השטחים המיועדים למגורים, אך השאירה חלק גדול מהבנייה הקיימת מחוץ לתחום הפיתוח, התוכנית מרחיבה בצורה לא מספקת את שטח הפיתוח של הכפר כפי שזה נקבע מלפני 30 שנים ומתעלמת מהמצב הקיים בשטח לפיו כ 600 בתים קיימים ללא אפשרות לקבל היתר בנייה.
העמותה להגנה על אדמות הכרמל ניהלה מאבק משפטי באמצעות ארגון עדאלה נגד תוכנית המתאר לדלית אל כרמל ע.ד.300 שמשאירה מחוץ לגבולות שטח דלית אל כרמל כ-600 בתים ומצמצמת את שטח דלית אל כרמל לכ 9000 דונם בלבד.
השופטת וילנר: "על רקע המצב התכנוני והדיונים האין סופיים בוועדות השונות שהוקמו במטרה למצוא פתרונות מעשיים וישימים לבעיית התכנון והבנייה בדליית אל כרמל, יש חשיבות רבה לאישורה של התכנית, ויש לתת לה את ברכת הדרך. התכנית, כך יש לקוות, תביא לפריחה בישוב, לפיתוחו התרבותי, כלכלי וחברתי, תסדיר תשתיות ראויות ותפתור את מצוקת הדיור של מי שאינו בעלים של קרקע".
השופטת וילנר: ''סמוכה אנוכי ובטוחה כי בעת שקידת רשויות התכנון על תוכניות מפורטות, יעשה מאמץ נוסף וניכר על מנת לאפשר הסדרת מעמדם של מבנים רבים ככל האפשר. בהקשר זה אזכיר כי בשעה זו ממש שוקדות רשויות התכנון על תוכנית חליפית לכביש 672, אשר בתווי שלו מצויים עשרות מבנים שנבנו ללא היתר, וזאת במטרה לפתור את בעיית אי ישימותה של הדרך המאושרת הנוכחית, תוכנית מס' חפאג/ד/1289. כמו כן, אזכיר כי רשויות התכנון עמלות בימים אלה על הכנת תוכנית מתאר נוספת שתשלים את תכנית עד/300, ויש להניח כי השינויים שיעשו בתוכנית זו יכללו בין היתר גם הסדרת מבנים נוספים''.
השופטת וילנר: ''על רשויות התכנון להתחשב במידת האפשר במצב הבנייה בשטח בעת הכנת תכנית מתאר, ובמידה וישנה אפשרות להביא להסדרת מבנים בלתי חוקיים, ראוי לעשות מאמץ להלך בדרך זו. יחד עם זאת, לא ניתן לתכנן תכנית מתאר ללא שתהיה בצדה פגיעה כלשהיא בזכויותיהם ובקניינם של חלק מבעלי הזכויות הקנייניות, על כן יש לקיים בכל מקרה ומקרה את האיזון הראוי, בין השאיפה להגן על זכויות קנייניות לבין השאיפה ליצור מסגרת תכנונית סבירה לרווחת הציבור''.
פהמי חלבי, מראשי העמותה להגנה על האדמות: "התוכנית לא מתאימה לכן החליטו לעשות תוכנית חדשה, השגנו דברים בהחלטה שלא יהיו צווי הריסה של בתים".