שינוי סדר עדיפויות בתכנון בכרמל

סדר העדיפויות בתכנון בדלית אל כרמל ועוספיא צריך להיות שונה ממה שמשרד הפנים מציע, הבעיות האקוטיות שלנו הם בתים ללא רישיונות שלא יכולים לקבל טופס 4 ולא יכולים להתחבר לחברת חשמל והפארק נגס בחלק גדול מהאדמות שלנו ויש בתים שנבנו באדמות האלו.

להלן, אדם קולמן אומר בדיון בכנסת: "זה נכון. תוכנית המתאר לא מאפשרת הוצאת היתרים אלא בתוכניות מפורטות. היא מגדירה יותר תחומי פיתוח ומערכות כלליות של שטחים ציבוריים".

וגם אהוד יוסטמן אומר בכנסת : "לכן העניין שאם רוצים להוציא היתר בניה ניתן להגיש תכנית מפורטת. תכנית מפורטת אינה תלויה בשום דבר. חשוב לדעת, ואני אומר את זה לטובת הישובים עצמם, אם יחכו ויגידו שעד שזה לא  יהיה משולם אין פתרון, זה לא נכון כי יש פתרונות ביניים, אנשים יכולים להוציא היתרי בנייה. בתל-אביב אין בניה לא חוקית בצורה הזאת, אנשים מוציאים היתרים, מוציאים היתרים לשכונות, היתרים לבניינים, עושית תכניות תב"א –תכנון בניין ערים, ואין תכנית מתאר לתל-אביב והיא בנויה לתפארת".

וגם הוא אומר כך: "לעניין הוצאת היתרי בנייה, אני לא רוצה לזעזע אתכם, אבל לעיריית תל-אביב אין תכנית מתאר, לעיריית באר-שבע אין תכנית מתאר, לעיריית חיפה יש תכנית מתאר משנת 1934, אתם רואים שאי אפשר שם להוציא היתר בנייה?".
 
עפ"י דברי אדם קולמן וגם אהוד יוסטמן בכנסת, צריך תוכנית מפורטת כדי להוציא רישיון בניה ואין חובה לתוכנית מתאר לכן על ראשי המועצות לדאוג קודם כל לתוכניות מפורטות בעדיפות ראשונה. והכסף שמור אצל אהוד יוסטמן , ראה ציטוט.

ובעדיפות שניה: לגרוע מהפארק את האדמות שסוכם עליהם משנת 2007 דרך הגשת תוכנית מפורטת לשינוי יעוד וגם לספח כל האדמות השייכות לתושבי הכרמל לתוך שטח השיפוט של שני הכפרים ולשים לב לאי התאמה בין העמדות של יגאל שחר לבין ליאת פלד לגבי הסכם ההבנות.

ובעדיפות אחרונה: זה לקדם את תוכנית המתאר לשני הכפרים, כי היא תקבע הגבול בינינו לבין פארק הכרמל, כפי שאומר אהוד יוסטמן: "הוראות תוכנית המתאר יכללו אמירה ברורה ישימה וממשית לגבי הממשק בין הישובים לבין הפארק".

להלן, לקט מדברי האחראים על התכנון והבניה של משרד הפנים בועדות הכנסת וגם דברי ראשי המועצות עוספיא ודלית אל כרמל בועדת ההיגוי

פרוטוקול מס' ‎17מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, כ"ו בסיוון התשס"ז (‎12 ביוני ‎2007), שעה ‎12:30

יגאל שחר: "כן, מהתוכנית הזאת של ג-‎1209 נגרעו בעקבות ההתנגדויות וממצאי החקירה והוסכם להוציא את נחל בוסתן שהוא נחל מעובד ולהשאיר אותו מחוץ לתוכנית. כלומר, זה ירד מהתוכנית.

המילה האחרונה שאני רוצה לומר היא לגבי הצפיפויות כי כל פעם אני שומע את הנושא הזה. דרך אגב, אני עמדתי בראש הוועדה שקבעה שייגרע מהגן הלאומי כ-‎2,300 דונם, הסכמה לגרוע מהגן הלאומי ‎2,300 דונם. רוב השטח הזה איננו מבונה למרות שפה ושם יש בתים. זה שטח שאני חושב והוועדה שעמדתי בראשה חשבה שצריך להקצות את הקרקעות האלה לעיר כרמל, גם לדליה וגם לעוספיה, ‎2,300 דונם שטחים שכאשר הם יתוכננו, מי שיתכנן, לא יהיה גורם שיעצור מלהעביר את זה לטובת העיר".

אדם קולמן: "...הצגנו גם את הסוגיות התכנוניות של עיר הכרמל. אני לא רוצה לחזור על עיקרי הדברים שהוצגו אז, כי הובאה מצגת מפורטת על סוגיות שונות. אני רוצה להגיד אילו דברים התרחשו. כרגע שמענו על חצי הכוס הריקה ואני רוצה לדבר על החצי המלא שלה".

"התקדמו שלושה נושאים המרכזיים. הנושא המרכזי הראשון, תוכנית ע"ד/‎300, תוכנית המיתאר של דליה, מופקדת. הוגשו הרבה התנגדויות לתוכנית ומונה חוקר שבקרוב יתחיל לשמוע התנגדויות. אני מקווה שהתוכנית הזאת תאושר במתכונת כזאת או אחרת. היא מגדירה חלק גדול מגבולות הפיתוח של עיר הכרמל".

אדם קולמן: "דבר נוסף, הממונה על המחוז, מר יגאל שחר, מונה בהחלטת ועדת שרים להיות יושב ראש של צוות הסדרים, שחברים בו ראש העירייה ונציג של מינהלת הקרקעות, יש מינהלת קרקעות לעיר הכרמל ונציגי רשות הטבע והגנים. בצוות בוחנים את הגבולות העתידיים של פארק הכרמל, כפי שתיאר לפני רגע מר מודי אורון, בשיתוף עם אנשי עיר הכרמל. המעמד של המסגרת הזאת לא פורמלי. הוא פורמלי במובן זה שהוא מוּנה, אבל אין לו שום מעמד סטטוטורי. הוא יצטרך לעבור מאוחר יותר הליכי תכנון לשינוי תוכנית המיתאר הארצית. נדרשת כמובן הסכמה של אנשי העיר לגבולות הפארק, גבולות בהסכמה. העבודה הזאת נעשית עכשיו ונמצאת לקראת סיום".

היו"ר עמרם מצנע: "לגבי התוכנית של דלית אל כרמל, יש היום פנייה של היישוב של עיר הכרמל, של ראש העיר, לעכב, לא להפקיד?".

אדם קולמן: "היתה פנייה לפני כשנה, אנחנו סרבנו לנושא. הם אמרו, אין טעם לעשות תוכנית מתאר לעיר דלית אל כרמל אם אנחנו הולכים לאיחוד של עיר. אבל כמו שאנחנו יודעים, סירבנו לזה בצורה מוחלטת, מפני שכמו שאנחנו יודעים תוכנית מתאר לעיר זה לא דבר שנעשה כל יום, וההליך התכנוני הוא ארוך, ונעשה פה הליך תכנוני ומאמצים כספיים ותכנוניים מאוד מעמיקים. חשבנו שנכון שהתוכנית תתקדם לדליה, במקביל אנחנו בוחנים, וזה חלק מהמסקנות שלנו, מהו הליך אינטגרטיבי לשלב גם את עוספייה בתוך המערכת הכללית".
 
היו"ר עמרם מצנע: "אתה אבל מודע לזה שתוכנית מופקדת יוצרת אחר כך גם סיבוך במתן היתרים כי כשהתוכנית המופקדת סותרת את התוכנית בתוקף, אז כל הוצאת היתר זה ועדה מחוזית".

אדם קולמן: "זה נכון. תוכנית המתאר לא מאפשרת הוצאת היתרים אלא בתוכניות מפורטות. היא מגדירה יותר תחומי פיתוח ומערכות כלליות של שטחים ציבוריים. תמ"א 31 אנחנו רואים את הכתם האורבני של שני היישובים, תמ"מ 6, שוב ניתן לראות פה את שטחי הגבול. הקו האדום מייצג את גבול השיפוט של שני היישובים. הקו כתום כהה מייצג את השטח שמיועד לפיתוח בשני היישובים. כמו שאנחנו רואים גם בתמ"מ 6 יש הצעה לחריגה מתחום הפיתוח וזה בעצם הכוונה שהוועדה של דובי גזית טיפלה בנושא הזה. יש הכוונה דרך תוכנית המתאר. אנחנו רואים את השטח הזה כשטח מיועד לפיתוח. ואלה שטחים פריפריאלים שלא מיועדים לפיתוח, אלה שטחים חקלאיים בתחום גבולות השיפוט. גם פה בשטח של עוספיה, זה שטח של פארק הכרמל, כאן יש הרבה מאוד איזורי קונפליקט בשטחים האלה. יש כאן שטחים שכן מיועדים לפיתוח, בכתמים היותר בהירים ויש את האחרים שהם כבר בתחום פארק הכרמל".

פרוטוקול מס' 58 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ז'  באב תשס"ט (28 ביולי 2009), שעה 09:30

אהוד יוסטמן: "לכן העניין שאם רוצים להוציא היתר בניה ניתן להגיש תכנית מפורטת. תכנית מפורטת אינה תלויה בשום דבר. האמת הזכרת את ירכא, ירכא הגישה עשרות, ויושבים פה אנשים שמכירים את זה, היא הוציא עשרות תכניות מפורטות לאנשים והוציאו להם היתרי בניה והם בנו בתים כחוק. כלומר האופציה הזאת קיימת. נכון שיש מקומות שעתודות הקרקע התחילו להתדלדל, נכון שיש מקומות שאין בהם קרקע ציבורית לחיילים משוחררים, נכון שהסיטואציה מורכבת ובוודאי שבמקומות שיש מסביב שמורות שם התהליך מורכב יותר, בוודאי שזה לא משולם.

חשוב לדעת, ואני אומר את זה לטובת הישובים עצמם, אם יחכו ויגידו שעד שזה לא  יהיה משולם אין פתרון, זה לא נכון כי יש פתרונות ביניים, אנשים יכולים להוציא היתרי בנייה. בתל-אביב אין בניה לא חוקית בצורה הזאת, אנשים מוציאים היתרים, מוציאים היתרים לשכונות, היתרים לבניינים, עושית תכניות תב"א- תכנון בניין ערים, ואין תכנית מתאר לתל-אביב והיא בנויה לתפארת".

אהוד יוסטמן: "למרות זאת מינהל התכנון גייס שורה של יועצים חיצוניים, למרות שאף אחד לא חשב שצריך להקציב לזה תקנים, וצריך לומר שזו אחריות משותפת, מאוד קשה כשהממשלה מתחייבת לתת תקנים ולא מקיימים את הצד הזה של ההחלטה. אבל מינהל התכנון, מר יאסייף לקח שורה של יועצים ואנחנו עובדים 14 וגם 15 שעות ביום, לא לזלזל בכוונות ובעבודה הקשה. 106 תכניות תקבלנה תוקף עד סוף שנה הבאה, זה ללא תקדים אי פעם בשום מקום, אני אומר את זה, זו פעולה אדירה. אני גם אומר שהנתונים שהובאו כאן הם לא לגמרי מדויקים ואני אתקן אותם".

היו"ר דוד אזולאי: "כשמכרז יוצא, במקרה הזה מי מממן את התכניות?"

אהוד יוסטמן: "המימון הוא מלא".

היו"ר דוד אזולאי: "גם לגבי תכניות מפורטות?".

אהוד יוסטמן: "לא, תכניות המתאר בלבד. לגבי התכניות המפורטות אני אשמח לספר לכם על הישיבה שהתקיימה אתמול במשרד ראש הממשלה, אנחנו דוחפים באופן חזק ביותר למימון על ידי משרד השיכון של התכנון המפורט וגם על קרקעות פרטיות. אנחנו פועלים במרץ רב ובכל שבוע אנחנו מקיימים דיון בין-משרדי בנושא הזה, אנחנו חושבים שזה המפתח לניצול טוב יותר של תכניות המתאר שאושרו, אחרת אי אפשר לעשות איתם הרבה, זה נותן מסגרת אבל זה דורש הרבה כסף והישובים לא יעמדו בזה. אנחנו בפירוש דואגים לרווחת הישוב ולרווחת התושבים, זה לנגד עינינו כשאתם מציגים את זה אחרת זה בגלל שאתם לא מכירים את עבודתנו.

לגבי התקציבים, קיימת החלטת ממשלה 412, החלטה הזו התקבלה לגבי המגזר הדרוזי והצ'רקסי. ההחלטה הזו ציינה כספים ארבע שנתיים, השנה הזו תהייה השנה האחרונה וזה קצת התעכב בגלל שתקציב המדינה לא אושר...".

היו"ר דוד אזולאי: "הכסף שמור".

אהוד יוסטמן: "בדיוק, הכסף שמור. דובר שם שמשרד הפנים ייתן כל שנה מיליון, משנת 2006 עד 2009, משרד ראש הממשלה ייתן מיליון ויש כנראה מיליון וחצי וזה בסך הכל שמונה וחצי מיליון שקל".