להתבונן לתוך נפשם של החולים המבוגרים

 כי אחת האחיות צעקה עלי,כשריר נזל מפי,ולכלך את הכריות:
                         
מה את רואה אחות המחלקה?כשאת בי מתבוננת?
אילו מחשבות חולפות בראשך כשאת אותי בוחנת?
האם רואה בי, חולה טורחן,  מוסתר בינה,,ומנותק?
חסר ביטחון, מוזנח ליבוש, ,,מבטו חולמני,ומרוחק?
האם הריר הדביק הנוטף מפי, וגופי המותש,,,משדר רפיון?
אומרת לי,,בקול  צעקני,, ,(עם כזה ביזיון),אועבר, למסדרון,!
זה שאיני מבחין כלל במאמציך העילאיים , מבוקר,, ועד ערב?
זה שאני איבדתי את חפציי ונשארתי בלי נעל אחת ובלי גרב?
רואה בי עקשן, אדיש, שמקבל בהכנעה כל מה שאת רוצה:?
למלא את היום הארוך תוכן, הזקוק , להאכלה,,  או לרחצה?
אם זה מה שאת חושבת? ורואה בי כזה מוזר ואדם ,בעייתי?
 פקחי עיניך היטב ,אחות  המחלקה כנראה שאינך רואה אותי!
עכשיו אגלה לך באמת מי זה הממושמע, השוכב כאן ,וללא נוע,
אני כמאובן ,שומע לפקודתך, אוכל מכפך,,אבל מתקשה לבלוע,

אני הילד,בן העשר(שעדיין בן יחיד) שחי באושר עם אבא ואימא
לא היו אחים ואחיות אבל במשפחתי,האמונה ,לביתנו הנעימה:

אני"נער הפלא שב1948 חבר למכותרים במבצר יחיעם פנימה:
אני,הנער הטיפש עשרה,שכנפיים לרגליו בדמיון  לצנחן מעופף:
המשתוקק שבקרוב לעיניו תתגלה הנערה ,שהוא באמת ,,אוהב:
אני החתן, אוטוטו בן עשרים, לבי מתפוצץ   מהמעמד, המהמם:
זוכר היטב את כל הנדרים שבכל שנותי נדרתי והבטחתי לקיים:
ואני הבוגר בן העשרים וחמש, חובק ילדי, מתוקים,שאין כמותם:
הזקוקים לידי התומכות עם ידי אשתי שבשבילם הקמנו בית חם:

אני הצנחן עטור הצל"שים וכל ,,מכתבי ההערכה:

אני הגיבור שלחמתי בחוד החנית ,, בכל מערכה:
אני הגבר בן השלושים, שילדי מזדרזים בטרם עת להתבגר:
לומדים לגדור גבולות הדדיים, נימוס וערכים לקשר שישמר:
גופי האיתן נושא על הכתף,, את כבוד הבית ועול הפרנסה:
היה בכוחי להריץ יחידות ,עם כוחות טנקים, חי"ר,,והנדסה:
בארבעים לחיי, הבנים התגייסו לצה"ל  ושטו בתבל:
רעייתי גידלה תשעה ילדים,לבד,וכולם מוצלחים ,השבח לאל

תמונתי נמנית בבית יד לבנים,לצד תמונות,, גיבורי ישראל
ברוב עמלי ראיתי ברכה, קודמתי והצלחתי,, בראש כל מפעל:
חיי זרמו במש"הבט, כגיבור, ובצה"ל חשבתי,מי יכול עלי בכלל:
בחמישים ל שנותיי מתחדשים חיי, הבית :מתמלא לו שמחה:
נכדים כרוכים סביב צוורי וביתנו, במעשה ידינו ,,מלא ברכה:
וכעת ימים קודרים  נפלו עלי ,,,,וליבי קורא לי לעולם האמת:
אחוז פחד, חרד לעתיד, מה נותר לי?ומה לי ולמחלות,כעת?
בני ובנותי הקימו משפחות, עסוקים בפרנסה וטיפוח אחווה:
וזכרוני מציף אותי בעצב, לימים בהם אף אני, חוויתי אהבה:
שיבה תשתלט ואהיה  תשוש,,, והטבע ימשיך להתאכזר:
בשריקת אמבולנס הציב אותי כאן כחולה חלש ומתפגר:
הגוף נהיה שחוח, חסר חן, נטול נועם וכולו שחוק וכואב:
אבן נוקשה מונחת עכשיו ,,,,,,במקום בו היה פועם הלב:
אך בתוך אותה גוויה ,היה פעם נער צעיר, ועדיין מתגורר:
ושוב,כמו כל פעם,(כוח רצוני)  יניע את לבי,, והוא יתעורר:
עדיין  אני זוכר את ההנאות, וגם את הלבטים,,וכל חשש:
ועדיין מגלה רצון  עז,לחיות ,וכאילו מתחיל,את חיי מחדש:
אני נזכר, במעט שנות חיי שחלפו להם  ועברו כל כך, מהר:
אני קולט ,עובדה , ומציאות קשה,כי דבר לנצח,, לא יישאר:
אז אנא מכם,רופאים,פקחו עיניכם, ורכזו מבט חד, אל תוּכי:
לא כחולה טרחן,חלש ומנוון, אנא ,התבוננו היטב..אל נפשי!!!

תגלשו באתר ותגלו עבר מפואר,אם תכתבו בגוגל, את שמי!!
זכרו היטב  את התופעה הזאת, כשתפגשו אדם, שבא בימים:
הסירו את המעטפת מעל גילו, התבוננו אל תוך נפשו,,,בפנים:
כי לא ירחק היום הזה, ותחלופנה, שנה ,,,,ועוד שנה:
וכל אחד מכם יחווה את אריכות הימים ויגיע  לזקנה:     

ובכל זאת,,,

אני מודה לכם על היחס,והסבלנות, שאתם מגלים:

נער הפלא:מזיאד עבאס: אלוף משנה ,במילואים.

הסיפורים המדהימים שבגללo נקרא מזיאד "נער הפלא" בסרטונים