יום האבל בשכונת חלת עלי

עוד יום ועוד יום ועוד יום נהפך לשגרה בין הירי של הצבא לפצעים של כביש חלת עלי לבין זרימת הדם המסיבית של הביוב. לבין תעלות הבונקרים וסימני האזהרה על המוקשים שיש בדרך, כל אלה כבר חרוטים בראשו של כל תלמיד בדרכו לבית הספר.

06.06.2013 מאת: תלמידה כיתה ה
יום האבל בשכונת חלת עלי

לחוש את המלחמה הקרובה, להיות שותף לאחינו שבסוריה, האם אנחנו שונים מהם?

במציאות לא!! כל הכבישים הרוסים, כל התשתיות הרוסות, ניתוקי מים, ריח טינופת מסריח, חתול מת באמצע הכביש, בטח הטייסים שטסים נמוך חשדו בו והפציצו אותו, כלבים משוטטים ללא השגחה, פתאום אין תאורה בכביש, הולכים להפיל עלינו טילים, לחיות בחושך ולחשוב שיש אור, הנביחות של הכלבים בלילה נותנים הרגשה שאיזה גנב מתגנב כדי לגנוב משהו, הם לא יודעים שכבר גנבו לנו את החיים.

במקום לחיות בשלום ובסביבה נקיה מתעוררים כל יום בתקווה שהמלחמה הזו תגמר אך כנראה זה עוד חלום.

תגובות

1. מגנון לפני 11 שנים
במילה אחת!!

מומלצים