על חרדים ערבים ותקיפה של חיילים

שלום לכל מי שטורח לקרוא את מה שאני כותב כאן. לי קוראים אשר. נעים מאד. בתחנה קוראים לי "אשר דוגרי". למה אני, מה שנקרא, בנ'אדם שחושב ישר ומדבר דוגרי. בלי לסנן. מהלב.  אני לא איזה גנרל או פוליטיקאי משופשף, אני בן אדם פשוט. נהג מונית סך הכל. עובד קשה להביא פרנסה הביתה. אבל בתור נהג מונית, תדעו לכם, אני רואה ושומע הרבה אנשים, ואפשר להגיד שאני מכיר טוב מאד, ומרגיש טוב מאד, את איך שהעם חושב ומרגיש. אפשר אפילו לקרוא לי "מדד הרגשות של העם".

ביום ראשון עולה איתי למונית בחור ישיבה צעיר. חרדי יעני. עכשיו אני לא מאלה שמתחילים לדבר עם הנוסעים. אם הם מדברים איתי –אז למה לא, אבל ככה אני לא מתחיל. הפעם לא יכולתי להתאפק. אתה לא עושה צבא? אני אומר לו. אז הוא עונה לי שלא כי הוא לומד תורה. ואז אני אומר לו תגיד לי, אתם לא מתביישים? מילא אתם לא עושים צבא, אבל להרביץ לאלו מכם שכבר כן עושים משהו למען המדינה וכן מתגייסים? אין לכם אלוהים אתם!
אז הוא אומר לי שדוקא יש להם אלוהים וגם לי, וזה במקרה גם אותו האלוהים, ואז הוא שואל מה אני מתנפל עליו בכלל כאילו הוא זה שהרביץ לחיילים החרדים? למה כל פעם שחרדי עושה משהו רע ישר אתם מתנפלים  על כל החרדים בלי לדעת בכלל מי זה מי?

אם נהג מונית מרמה אותי, אז אני מתנפל עליך? הוא שואל. ואם איזה חילוני מראשון תקף שוטר, אז אני מצפה מכל החילונים לגנות את האירוע, ולצאת לרחובות לתפוס אותו ולעשות לו לינצ'?  אני מצפה מראש העיר החילוני שלכם להוקיע אותו? בשביל זה יש חוק ויש משטרה.

רציתי להתווכח איתו קצת, אבל כבר הגענו לאן שהוא ביקש. אחרי שהוא ירד חשבתי על מה שהוא אמר, ופתאום גיליתי שהבן אדם צודק.
הרי לא כל החרדים שותפים להכאת ותקיפת חיילים דתיים, כמו שלא כל הערבים שותפים לתקיפת המתגייסים הצעירים הנוצרים ובני משפחותיהם. אז במקום שנצפה שכל חרדי בארץ יעצור את התופעה וייצא כנגדה, במקום שנצפה שכל ערבי שחי בארץ יגנה את המעשים, הגיע הזמן שנפסיק להאשים אותם ונתחיל להאשים את עצמנו ולדרוש את זה ממנהיגינו.

פגיעה בחייל זה פגיעה בסמל המדינה. זה כמו לתקוף שוטר רק כי הוא שוטר. צריך לא לחסוך במשאבים בכדי לתפוס את התוקפים האלו, ולהעניש אותם כל כך קשה שלא יהיה כדאי לאף אחד אפילו לחשוב על לעשות דבר כזה עוד הפעם. אבל מה הבעייה?  ששלטונות המדינה ומשטרת ישראל כבר שנים מוותרים לשתי האוכלוסיות האלו, ומוותרים גם על שתי האוכלוסיות האלו. הערבית והחרדית. נותנים להם להתפרע, לסגור רחובות, לחסום צמתים, להתעמר בנשים, מפחדים להתעמת איתן בתוך הכפרים ובלב השכונות, ולאט לאט מאבדים לגמרי את השליטה עליהן.

שני מגזרים שכאילו הוציאו אותם מחוקי המשחק הרגילים והם עושים חוק לעצמם. אז זה ממש לא מספיק להראות שם נוכחות משטרתית גדולה ולתפוס את התוקפים. הגיע הזמן גם לצרף אותם למעגלים של הצבא והעבודה. מעגלים של תרומה למשק לביטחון ולאחדות.  גברים ונשים. חרדים וחרדיות. ערבים וערביות. כולם. ברגישות אבל בנחישות. תוך התחשבות אבל בלי ויתורים. בשויון כמו בשויון. 
זה לא יהיה קל, אבל זה בטוח יביא למשהו טוב בסוף.
בדוגרי, לא ככה?.