הסדרת משק הפסולת ביישובי הערבים, הדרוזים והבדואים
הממשלה דנה בהסדרת משק הפסולת ביישובי הערבים, הדרוזים והבדואים, תכנון סיוע לרשות לשם הכנת תכניות מפורטות לטיפול בפסולת, הפעלת מערך הסברה וביצוע פעילויות בקהילה.
לאור מצבן הייחודי של 30 רשויות, המנויות בנספח ב' הרצ"ב (להלן: "הרשויות הנבחרות"), להכריז עליהן כעל רשויות בעלות עדיפות לאומית לעניין החלטה זו, ולפעול למען העצמתן וצמצום הפערים המתוארים בגוף ההחלטה.
לאשר לרשויות הנבחרות סיוע רב-שנתי לשנים 2014 - 2017 (להלן: "תקופת הסיוע") לשם גיבושה ויישומה של תכנית להקמה והפעלה של מערך סביבתי לטיפול בפסולת במגזר המיעוטים (להלן: "התכנית או תכנית הסיוע").
התכנית המפורטת בנספח א' תכלול פעולות משולבות בתחומים הבאים:
א) תכנון – סיוע לרשות לשם הכנת תכניות מפורטות לטיפול בפסולת, הגדרת הצרכים של כל רשות על-פי מאפייניה הייחודיים, הצגת פתרון מתאים לכל אחד מזרמי הפסולת ברשות, קביעת אמצעים ותשתיות לטיפול בפסולת המיוצרת ברשות, איתור שטחים להקמת תשתיות נדרשות על-פי הצורך והגדרת מתווה רב-שנתי ליישום.
ב) תשתיות מִחזור – סיוע להקמת תשתיות אזוריות ומקומיות למחזור פסולת.
ג) שיקום ופינוי מפגעי פסולת קיימים – סיוע לשם הסרת מפגעים ושיקום השטחים לטובת שטחים ציבוריים פתוחים לכלל הציבור על-פי היעוד בתכניות המתאר היישוביות.
ד) חינוך – סיוע לשם הטמעת ערכי הקיימות וחשיבות המִחזור במוסדות הלימוד הפורמאליים והבלתי פורמליים, הפעלת מערך הסברה וביצוע פעילויות בקהילה, בדגש על מִחזור פסולת.
ה) אכיפה ופיקוח – סיוע לשם נקיטת פעולות אכיפה מוגברות לטיפול במפגעי פסולת, ובכלל זה הקמת איגוד ערים חדש ועיבוי איגודי הערים אשר הרשויות המקומיות המנויות להחלטה זו נמצאות בתחומן.
יובהר כי הקצאת הכספים תיעשה עד תום שנת 2017 בהתאם להוראת סעיף 11ג(ב)(2)(א) לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד – 1984.
3.לקבוע כי התוכנית תתמקד ברשויות המקומיות הנבחרות המנויות בנספח ב' להחלטה זו, העומדות בקריטריונים המצטברים המפורטים בנספח ב'. סכומי התמיכה שיינתנו לכל אחת מהרשויות הנבחרות, מפורטים בטבלה בנספח ג' להחלטה זו.
4.להטיל על המשרד להגנת הסביבה את האחריות לתיאום, ניהול וביצוע יישום ההחלטה, בכפוף לקבלת תקציבים בהתאם להחלטת ממשלה זו.
5. להטיל על השר להגנת הסביבה לדווח לממשלה מידי חצי שנה, על התקדמות יישומה של החלטה זו.
6. להטיל על השר להגנת הסביבה למנות בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו, ועדה מקצועית בין משרדית (להלן: "הוועדה המקצועית") בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ובהשתתפות נציגים בכירים של המשרדים והגופים הרלוונטיים כפי שיפורט להלן: משרד הפנים, משרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה, אגף התקציבים במשרד האוצר, נציגי הרשויות המקומיות הנבחרות של מגזר המיעוטים.
חברי הוועדה המקצועית ימונו על-ידי מנכ"לי המשרדים ומנהלי הגופים החברים תוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו.
7. תפקידי הוועדה
א) ליווי יישום תוכנית הסיוע, ובכלל זה קבלת דיווחים לגבי התקדמות יישום התכנית שתוגש על-ידי כל רשות, אבני דרך, בקרת התקדמות על-פי מדיניות המשרד, מתן סיוע מקצועי לרשויות הנבחרות בצמתי החלטה חשובים ביישומה וכיו"ב.
ב) החלטה בדבר המשך הסיוע לרשויות, לרבות הסמכות לצמצם או להפסיק את הסיוע, או להתנות את המשכו בתנאים מסויימים, וזאת לאחר בחינת אופן התקדמות התכנית בכל אחת מהרשויות הנבחרות, בהתאם לדיווחים התקופתיים שיתקבלו בוועדה, ולאחר בחינת תוצאות ההתקדמות כאמור, וכן ביצוע הסטות ושינויים נדרשים בתוך מסגרת התקציב של התוכנית, בהתאם להוראות כל דין.
ג) תוכנית המשך לרשויות שיהיו חברות באיגוד הערים החדש בהתאם לסעיף 10 להחלטה זו וכן לרשויות הנבחרות שיצטרפו לאיגודי ערים קיימים, בהתאם לסעיף 11 ו 12 להחלטה זו ככל שיוחלט על הקמת איגוד ערים לאיכות הסביבה וככל שיוחלט על צירוף רשויות מקומיות לאיגודי ערים קיימים לאיכות הסביבה, ייבחן המשרד להגנת הסביבה בתיאום עם משרד הפנים, את הצורך בסיוע נוסף לרשויות הללו, בדרך של תשלום המכסות שהוטלו על הרשויות למימון תקציבו של איגוד הערים. תוצאות הבחינה יובאו לאישור הוועדה המקצועית.
המימון הנוסף, ככל שיוחלט עליו, יינתן ממקורות המשרד להגנת הסביבה.
ד) תוכנית המשך לרשויות נוספות במגזר המיעוטים – הוועדה המקצועית תבחן עד לחודש יולי שנת 2015 את אופן ישומה של תוכנית המשך ביתר יישובי מגזר המיעוטים וזאת לאחר בחינת הצלחת יישומה ברשויות הנבחרות בהתאם להחלטה זו, וכן לאור בחינת קיומם של מקורות תקציביים.
תוכנית המשך, ככל שתידרש, תגובש על-ידי המשרד להגנת הסביבה בהקדם. רשימת הרשויות המקומיות המיועדות לתכנית ההמשך, תגובש על ידי המשרד להגנת הסביבה, בתיאום עם משרד הפנים ומשרד ראש הממשלה.
8. לקבוע כי תקציב שיועמד לטובת סיוע לרשויות הנבחרות לשם גיבושה ויישומה של תכנית הסיוע יעמוד על סך כולל של כ- 101 מיליון ₪ מתקציבי קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה. התקציב יהיה נתון בתקנות תקציביות נפרדות לפי העניין.
9. יובהר כי תקציב הסיוע לשם יישומה של התוכנית, אינו מהווה חלופה לכל תקציב מאושר אחר שהוקצה על-ידי משרדי הממשלה לטובת כלל אוכלוסיית המיעוטים בבסיס התקציב לשנים 2012-2009. החלק התקציבי של התוכנית המורכב מתקציב תוספתי, יתוקצב כאמור בתוכנית תקציבית נפרדת וישמש לטובת יישומה של התוכנית בלבד.
10. שר הפנים יבחן הקמת ועדת חקירה לפי סעיף 2(ב) לחוק איגודי ערים, תשט"ו–1955 בדבר הקמת איגוד ערים לשם פיקוח ואכיפת הדינים הסביבתיים, שיכלול את הרשויות הנבחרות הבאות: מועצה אזורית יזרעאל, עפולה, נצרת, נצרת עילית, מגדל העמק, יפיע, דבוריה, אכסל, ריינה, כפר כנא, משהד, עילוט, עין מאהל, מועצה אזורית בוסתן אל מארג', שיבלי, בתוך 30 יום. שר הפנים יעדכן בנושא את הממשלה בתוך 150 יום.
11. שר הפנים יבחן צירוף הרשויות הנבחרות מג'דל כרום, בענה ודיר אל אסד, לאיגוד ערים גליל מערבי, בהתאם לסעיף 16א לחוק איגודי ערים, תשט"ו–1955.
12. שר הפנים יבחן צירוף הרשויות הנבחרות כפר קרע, ערערה, באקה אל גרבייה, מעלה-עירון, בסמ"ה לאיגוד ערים משולש צפוני, בהתאם לסעיף 16א לחוק איגודי ערים, תשט"ו–1955.
13. להטיל על המשרד להגנת הסביבה להכין מדדי תוצאה עבור בחינת יישום התוכנית אשר יוצגו בפני הועדה המקצועית, לא יאוחר מיום 1 ליוני 2014.
14. להטיל על המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה, לגבש תוכנית מעקב ובקרה לביצוע התוכניות, לא יאוחר מיום 1 ליוני 2014.
15. להטיל על המשרד להגנת הסביבה לבצע מעקב אחר תפוקות ויעדי התוכניות. תוצאות המעקב יוגשו לוועדה המקצועית.
עדיפות לאומית החלטה זו מוגשת מכוח פרק כ"ו: אזורי עדיפות לאומית, לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן "החוק"), וזאת מהטעמים הקבועים בסעיף 151(ב)(2) חוסנן הכלכלי והחברתי של הרשויות ורמת השירותים שבהן, ובסעיף 151(ב)(5) לחוק הצורך בצמצום פערים בין הרשויות הנבחרות לרשויות אחרות ובין אוכלוסיות הרשויות הנבחרות לבין אוכלוסיות רשויות אחרות, כמפורט להלן.
הכרזה על הרשויות הנבחרות כרשויות בעלות עדיפות לאומית נדרשת לאור כשל מתמשך בניהול משק הפסולת במגזר המיעוטים, שייצר וממשיך לייצר מפגעים סביבתיים. מניתוח סוגיית הפסולת עולה כי ההתנהלות הכושלת לאורך שנים בניהול משק הפסולת במגזר המיעוטים היא בעיה אשר לא תיפתר ללא התערבות ממשלתית משמעותית.
הפערים בתחום זה בין יישובי מגזר המיעוטים ליתר יישובי המדינה הם משמעותיים, ובאים לידי ביטוי באיסוף לא מוסדר של פסולת ביתית, פסולת בניין ופסולת מסחרית במקטע הפנים עירוני, שריפת פסולת ולזליגה של פסולת לאתרים פיראטיים ולשטחים הפתוחים.
הרשויות הנבחרות הן רשויות המדורגות בארבעת האשכולות התחתונים (1-4) בהתאם לדירוג הסוציו אקונומי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ס' 11ג לחוק שמירת הנקיון, תשמ"ד-1984, כפי שתוקן ביולי 2013, קובע כי עד ל-35% מכספי היטל ההטמנה יוכלו לשמש, על פי החלטת הנהלת הקרן, באופן ייעודי ל"טיפול במפגעי פסולת והקמת תשתיות לטיפול בפסולת ברשויות מקומיות המשויכות לאשכולות 1 עד 4..." התכנית המפורטת להלן נכנסת לגדר האמור בסעיף, ולכן תמומן על-ידי כספי היטל ההטמנה שהתקבלו בקרן (במסגרת 35 האחוזים המותרים על פי הסעיף).יובהר כי הסיוע אינו לטיפול השוטף בפסולת ברשויות, אלא לטיפול במפגעי פסולת, הקמת תשתיות, חינוך ואכיפה.
מעבר לאמור בחירת הרשויות מקרב הרשויות במגזר המיעוטים המדורגות באשכולות 4-1 כאמור, מבוססת על שיקולים מקצועיים רלוונטיים כמפורט בנספח ב' להחלטה.
בפרט, רמת שירותי פינוי הפסולת ברשויות הללו היא הנמוכה ביותר הקיימת בישראל, ובחלקן לא קיים כלל מערך איסוף ופינוי פסולת. גם ברשויות בהן כן קיים מערך פינוי פסולת, האכיפה בכל הנוגע לטיפול בפסולת לוקה בחסר, ובחלק מהרשויות לא מתבצעת כיום כל אכיפה.
המפגעים הנוצרים בשל רמת השירותים הירודה הינם רבים, ובחלקם בלתי הפיכים. הכשל בטיפול בפסולת מוביל לזיהומי קרקע, מים ואוויר. שריפות המתבצעות בתחומי הרשויות (באופן לא חוקי), על-מנת להתמודד עם כמויות הפסולת המצטברות, מובילות, מעבר לזיהום האוויר, גם למפגעי ריח קשים. מובן, כי הפסולת שלא נאספת ומטופלת, מהווה גם מפגע תברואתי מיידי משמעותי, לתושבי הרשויות, והאיזור בכלל.
צורכי התברואה המיידיים של תושבי הרשויות, כמו גם צמצום הפערים בין הרשויות הללו ליתר הרשויות, בכל הנוגע לתחום הטיפול בפסולת, מחייבים את התערבות הממשלה, שתתאפשר בעקבות הכרזת הרשויות הנבחרות כבעלות עדיפות לאומית. חוסנן הכלכלי הירוד של הרשויות הללו אינו מאפשר את התמודדותן העצמאית של הרשויות עם נושא הטיפול בפסולת, ולכן מהווה שיקול נוסף התומך בהכרזה זו.
אי לכך מוצע בזאת להכריז על הרשויות האמורות כעל רשויות בעלות עדיפות לאומית ולקדם תוכנית רב שנתית בשיתוף משרדי ממשלה נוספים שתכליתה הסדרת הטיפול בזרמי הפסולת השונים (ביתית, מסחרית, בניין) במקטעי הטיפול השונים (אצירה, איסוף, מיון, מחזור וטיפול).
