מדינת START UP או מדינה דיגיטלית?
הפער הדיגיטאלי בישראל הצטמצם, אך הוא עדיין קיים, מחקר חסר תקדים בהיקפו, של המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה בשיתוף חברת TGI, עמותת תפוח, איגוד האינטרנט הישראלי וחברת בזק שאסף נתונים מכ-100 אלף שאלונים לאורך למעלה מעשור.
עוד עולה מהנתונים כי הישראלים מחוברים: ל- 87.5% מהמשפחות יש מחשב בבית ול - 80.6% מהמשפחות יש חיבור בבית לאינטרנט.
"מטרתו המרכזית של הפרויקט הייתה לבדוק האם הפער הדיגיטאלי בישראל מצטמצם או מתרחב ואיך מתקדמת ההתפתחות הדיגיטלית לאורך זמן. הנתונים מראים שבעשור האחרון הפער בהחלט הצטמצם, אך עדיין קיים ", אמר פרופ' שיזף רפאלי, ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטה.
נתוני ה"פרויקט הפער הדיגיטאלי", הם נתונים חסרי תקדים מבחינת היקפם והם כוללים 10 אלפים משיבים בכל חצי שנה, לאורך עשור שלם מ-2002 ועד לסוף 2012 ובסה"כ – 100 אלף שאלונים. מי שאמון על ניתוח הנתונים, יחד עם פרופ' רפאלי, הן הדוקטורנטית יעל אלבו ותלמידות המחקר פולינה שטן ואיבתהל שיטי, מן המרכז שאוניברסיטה. המחקר הנוכחי עסק במשפחות דוברות עברית.
מניתוח הנתונים במחקר עולה כי הטלפון הסלולארי שהיה בתחילת הדרך מכשיר יקר ומסורבל הוא כבר קרוב לעשור נחלתו של כמעט כל בית דובר עברית בישראל. אם בשנת 2002 ל-88% מהמשפחות היה מכשיר סלולארי הרי שבסוף שנת 2012 הגיע מספר המכשירים לשיא של כמעט 94%. "אנחנו בהחלט מדינת סלולר, אבל אם עד לפני שנתיים-שלוש היינו בפערים גדולים ממדינות אחרות בעולם המערבי, כיום הפערים האלה הולכים ונסגרים", אמר פרופ' רפאלי.
אולם אם המכשירים הסלולאריים נפוצים מאוד בישראל כבר למעלה מעשור, המדד מזכיר לנו עד כמה רשת האינטרנט – שנדמה לפעמים שהיא איתנו מאז ומעולם – היא תופעה חדשה יחסית. מהנתונים עולה כי בשנת 2002 רק ל- 53% מהאוכלוסייה היה חיבור לאינטרנט בבית. בסוף שנת 2012 לכ-81% יש חיבור לאינטרנט. לדברי החוקרים, אחוז זה מעמיד אותנו בשורה הראשונה של מדינות המערב המחוברות לאינטרנט, אולם למרות העלייה המשמעותית לאורך העשור האחרון, חשוב עדיין לזכור שלכמעט חמישית מאזרחי המדינה דוברי העברית יש נגישות מועטה לאינטרנט.
"בישראל יש אוכלוסייה חרדית, שחלק לא קטן ממנה מעודד את אנשיה לא להיות מחובר לאינטרנט. יש גם כמובן אוכלוסייה שלא יכולה להרשות לעצמה חיבור לאינטרנט ביתי בגלל העלויות הכספיות. הפער הדיגיטאלי בישראל הצטמצם, אך הוא עדיין קיים", אמר פרופ' רפאלי. גם הבעלות על מחשבים ביתיים רשמה עלייה משמעותית בעשור האחרון, כשבשנת 2002 רק ל-70% היה מחשב בבית, מספר שעלה עד ל-90% בשנת 2012.
לדעת רבים לשלוח מסרונים נחשב ל"ספורט הלאומי" בישראל אך מהמחקר עולה כי בסוף שנת 2012 רק 18.9% שולחים מעל 50 מסרונים בחודש. אולם אפשר לראות שמדובר ב"ספורט מתפתח": בשנת 2002, לשם ההשוואה, רק 2.3% שלחו מעל 50 מסרונים בחודש. נתוני המדד מעידים גם על הפופולאריות ההולכת וגדלה של "גוגל": בשנת 2002 רק 8.5% מהגולשים ביקרו לפחות פעם בשבועיים באתר הפופולארי ואילו כעבור 10 שנים 64.7% דיווחו שהם מבקרים באתר לפחות פעם אחת בשבועיים.
מהמחקר ניתן ללמוד כיצד תופס האינטרנט יותר ויותר מקום בחיינו בעשור האחרון. כך ניתן לראות כיצד הרגלי צריכת החדשות שלנו השתנו: בשנת 2002 רק 15% גלשו באחד מאתרי החדשות לפחות פעם ביום, בעוד שב-2012 נכנסים 41% מהציבור לפחות פעם ביום לאתר חדשות. עליה משמעותית נרשמה גם בשימוש היומיומי בדואר האלקטרוני: בשנת 2002 16.8% עשו שימוש בדואר אלקטרוני כל יום וכעבור 10 שנים 54.1% בודקים את תיבת הדואר שלהם מדי יום.
גם עולם הקניות ברשת האינטרנט צובר תאוצה ומספר האנשים שרוכשים מוצרים דרך קבע באמצעות הרשת שילש עצמו במשך עשור: בשנת 2002 3.3% קנו מוצרים באתרי המכירות השונים חמש פעמים ויותר במשך שנה ואילו בסוף שנת 2012 11.3% עשו זאת. לדברי החוקרים, עד לפני מספר שנים הפעילות המסחרית של הישראלים ברשת הייתה נמוכה מאוד בהשוואה למדינות אחרות מה-OECD, אולם פער זה מצטמצם כשהפעילות הישראלית בתחום זה עולה.
"בצד המיתוג כ Start-Up Nation, צריך לבחון את תהליך הדיגיטיזציה של ישראל ושל אזרחיה. לא נהיה מדינת הזנק אם אזרחינו לא יזנקו, וככל שיהיה יותר שוויון בהנאה מפירות הדיגיטליות, כך גם יהיה יותר הזנק. מדיניות של התערבות תומכת, המיועדת לסייע לאוכלוסיות מוחלשות ולעודד סגירת פערים דיגיטאליים, צריכה להשען על הבנת התהליך שהביא אותנו עד לכאן - אילו פערים נסגרים מהר יותר, למשל בבעלות על ציוד, ואילו נסגרים לאט יותר, למשל בהתנהגות צרכנית", סיכם פרופ' רפאלי.
