כולם מפחדים מהמוות כשבעצם צריך לפחד מהחיים

איך שמחכים לראות מה סופו של סרט כשהוא בהתחלתו נזכרים בסופו ושוכחים את התחלתו או אפילו את מהלכו.

איך שמתפללים למישהו רק כשהוא במצוקה ואז נזכרים שיש אלוהים במקום להתפלל בכל יום שהיום הזה לא יגיע ולא יכה בנו.

מחכים למלא את הכוס כשבעצם אותו מזגנו לתוכו או למלא את הצלחת כשבועדנה מתרוקנת וככה זה בחיים מחכים למוות רק כשנמאס לנו.

כשזה בא אף אחד לא יקבל אותו , כמו כן החיים לא מקבלים אותה כשרוצים לוותר על הכול היא באה אלינו ואנחנו דוחפים אותה הצידה וחוזרים לחכות למוות.

אך היופי בבנאדם זה שלא מחכה לכלום הוא מקבל את החיים ואת המוות ומכניס אותם אליו ברצון מלא שהוא סיים את חלקו שהוא עשה את כל שביכולתו ...