נשים קוראות פי שניים יותר מגברים

כך עולה "מפרויקט הפער הדיגיטאלי " מחקר של המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה בשיתוף חברת TGI, עמותת תפוח, איגוד האינטרנט הישראלי וחברת בזק שאסף נתונים מכ-100 אלף שאלונים לאורך למעלה מעשור.

"עם הספר ממשיך לקרוא, למרות תוספת הגירויים האלקטרוניים למיניהם, ולמרות התהפוכות בחקיקה ורגולציה של מחירי ספרים", אמר פרופ' שיזף רפאלי, ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטה, שעומד בראש המחקר.

פרויקט הפער הדגיטאלי כלל 10,000 משיבים בכל חצי שנה לאורך תקופה של עשר שנים משנת 2002 עד לסוף שנת 2012, מקרב בתים דוברי עברית. את ניתוח הנתונים ביצעו הדוקטורנטית יעל אלבו ותלמידות המחקר פולינה שטן ואיבתהל שיטי יחד עם פרופ' רפאלי. בכל הקשור לספרים, בדקו החוקרים כמה פעמים קורא הישראלי ספר במהלך חודש, על רצץ שבין "אף פעם" לא ועד ל"פעם ביום".

כאמור, הישראלי הממוצע קורא ספרים פעמיים בחודש, כשנשים קוראות כארבעה ספרים לעומת גברים שקוראים כשני ספרים. לדברי החוקרות, קיים פער משמעותי בין האנשים שקוראים הרבה לבין האנשים שכמעט ואינם קוראים או לא קוראים כלל: כ- 25% מהישראלים קוראים כל יום ספר, זאת לעומת כ42% שקוראים ספרים  לעיתים רחוקות מאוד או לא קוראים כלל.

מהמחקר עולה כי הירושלמים קוראים הכי הרבה פעמים: כשש פעמים בחודש. אחרי הבירה, נמצא אזור השרון, בו קוראים שלוש פעמים בחודש ואחריהם נמצאים בפערים לא גדולים תושבי ת"א, תושבי חיפה וצפון ותושבי השפלה והדרום.

עוד עולה מהמחקר כי קבוצות הגיל המובילות בקריאת ספרים הם גילאי 65 ומעלה וגילאים 18-24, עם ממוצע של כשלושה ספרים בחודש. לדברי החוקרים קבוצת גילאי 65 ומעלה מובילה  בקריאת ספרים היות ולרובם אין ילדים קטנים בבית,חלקם הגדול לא עובד השימוש במשחקי מחשב ובאינטרנט קטן ויש להם זמן פנוי רב יותר יחסית לקבוצות גיל אחרות.  נתוני המדד מעידים שקבוצות הגיל שקוראות פחות יחסית לקבוצות הגיל האחרות הם: 45-54 ו 54-64 וזאת לדברי החוקרים מהסיבה שלרובם יש ילדים ואחוז גבוה מהם עובד.

גם מידת הדתיות משפיעה על שיעור הקריאה. בעוד שהחרדים והדתיים הלאומים קוראים בממוצע כ-8 ו-6 פעמים בחודש בהתאמה, החילוניים קוראים פעמיים בחודש ואילו המסורתיים קוראים בממוצע פעם אחת בחודש. המצב הכלכלי, לעומת זאת, אינו  משפיע על הרגלי קריאת הספרים של הישראלים. לדברי החוקרות, הסיבה לכך היא שהספרים זמינים לכולם, בעיקר בספריות הציבוריות.

בצד הנתון העולה במחקר כי בעשור האחרון כמעט שאין שינוי במדד הקריאה דווקא בנתוני הצפייה בטלוויזיה חלו תמורות גדולות. אם בשנת 2002 כ – 40% צפו שעתיים או פחות, הרי שבסוף שנת 2012 כ 60% לא צופים אפילו שעתיים במסך הקטן. לעומת זאת, בחצי העשור האחרון חלה עליה של כ-10% ויותר בכל קבוצות הגילאים בשימושי המחשב (במדד משוכלל הכולל ם גלישה באינטרנט, קניה באינטרנט, שימוש בדוא"ל ועוד). לדבריו של פרופ' רפאלי, הירידה היחסית בשעות צפייה בטלוויזיה קשורה אולי פחות לירידת העניין בוידיאו, ויותר לשינוי בהרגלים ולסוג הטכנולוגיה שמשתמשים בה: כנראה רואים לא פחות סרטים, אלא שעושים זאת במסכים אחרים, קטנים וניידים יותר, וכנראה שיותר אנשים  צופים ביותר ממסך אחד בו זמנית.

"המחשב והרשת לא כרסמו בסקרנות ובתרבות. אולי להיפך. יש שונות גדולה מאד בהקשרים של אוריינות ויכולות הנאה מן התכנים הדיגיטאליים. אבל עולם הספר, על פניו המגוונות, לא רק שלא נפגע מן הרשת. נראה שמעמד הספר יציב, וזו מגמה מעודדת למי שאוהב ספר", הוא סיכם.