מעל 72 אחוז מהקשישים בדליה ועוספיה ללא מיגון והדרכה
נתון קשה שעולה בתחקיר, הקשישים בכפרי הכרמל לא מתודרכים לשעת חירום ובעת שמיעת אזעקה, החלק הקטן מהאוכלוסיה הקשישה שמתודרכת זה של הקהילה התומכת מבית זקני הכרמל
מי האשם בהפקרת האוכלוסייה הקשישה בכרמל שלא דאגו לה להדרכה והסברה בעת מצב חירום?
לאור תלונה שהגיעה למערכת, יצאנו לבדוק מה מצבם של הקשישים בכרמל שלא נמצאים במסגרת פעילה בקהילה התומכת, או בבית הקשיש או העמותות השונות שפועלות בדליה ועוספיה והתמונה שמתגלה מאוד עגומה ולא משמחת.
הרבה קשישים חיים במבנים לא תקניים, חלקם מתקשים לנוע ואין להם הרבה מה לעשות חוץ מלשבת מול מכשיר הטלוויזיה, הם כמעט לא מודעים לסכנה ולאיום הטילים.
הצלחנו להגיע למספר גדול של קשישים בשני הכפרים ושאלנו מה עשו בעת שמיעת האזעקה בשבוע שעבר באזור דאלית אל כרמל ועוספיה?.
כולם העידו שכן שמעו את האזעקה והמשיכו לשבת באותה פינה לא זזו.
שאלנו אם הם פחדו מהצופרים?
הרוב מדבר בנימה שכן פחדו, אבל מה שהם מבינים שזה לא יגיע אליהם לכאן.
שאלנו האם מישהו הדריך אותם או הסביר להם איך להתנהג בשעת אזעקה?
כולם כאחד מספרים שמעולם לא הסבירו להם מה לעשות ולא קיבלו שום הדרכה מאף גורם מקומי או ביטחוני.
שאלנו את פיקוד העורף, מה על הקשישים לעשות שהם לא מחוברים למקלט הרדיו ולאינטרנט באזור הכפרים בדליה ועוספיה?
סגן אלוף טובי וייס אמר באופן ברור שפיקוד העורף מוכן בכל שעה להגיע ולהציב אנשי מקצוע להדריך כל אוכלוסייה שמבקשת הדרכה וזה תפקידה של הרשות המקומית ליזום את ההדרכה מפיקוד העורף.
כאשר אנו מסתכלים על פעילות הרשות המקומית בכפרים מבינים שכל העניין הזה של שמירה על ביטחון האזרחים נמצא בגדר הצהרות ואין לו שום הכנות, חוץ מדיבורים, מפגשים, שתיית קפה והתפזרות, הכל לקוי בחסר.
האחוז הקטן שכן מודרך ויש קשר איתו גם בשעות מנוחה, אלה הם אותם בודדים שמשתייכים לקהילה התומכת מבית זקני הכרמל.
בזמנים האלו שהילדים נמצאים כל אחד בעיסוקיו ובהרבה מקרים קיים מרחק בין הקשיש לבני ביתו, כאשר נפגשים לא נזכרים לדבר על ביטחון והכנות ואצל חלק מהקשישים יש נתק בינם לבין ילדיהם, פגשנו קשישים שלא ראו את הילדים מזה חודשיים ושלושה.
יש לציין שבמועצות המקומיות יש ברשותם את כל הרשימה של אותה אוכלוסייה שעברה את גיל ה80 בישובים שלהם, והם לא מסוגלים לטפל בהם ולדאוג לשלומם.
הציבור מתבקש לקחת משימה אישית, להגיע לכל קשיש בקרבתו ולהדריך אותו איך להתנהג בשעת חירום ולנסות לעזור להם ובעיקר לשמוע אותם מדברים על מה שמציק להם.
