כ 2,105,394 תלמידים בבתי הספר וגני הילדים

על רקע מבצע 'צוק איתן' הצוותים המקצועיים יונחו לאתר מצוקות של ילדים ומתן דגש על ההיבטים הרגשיים.

שר החינוך, הרב שי פירון, ומנכ"לית המשרד, מיכל כהן, הציגו הבוקר (ב') בפני ועדת החינוך של הכנסת את היערכות המשרד לפתיחת שנת הלימודים תשע"ה. מנתוני המשרד עולה כי ב- 1.9.2014 יפקדו את מוסדות החינוך 2,105,394 תלמידים וילדי הגנים, מתוכם 149,705 תלמידי כיתות א', אשר יחלו את דרכם החדשה במערכת החינוך וכן- 112,750 תלמידי יב', אשר יחתמו השנה, 12 שנות לימוד במערכת החינוך. לצדם, יפתחו את השנה  164,999 עובדי הוראה.

שר החינוך הרב שי פירון הדגיש כי "למידה משמעותית היא למידה המשלבת מצוינות עם ערכיות, אנחנו רוצים לראות תלמידים שמגיעים לבתי הספר כדי לעורר את הסקרנות, חדוות היצירה והמקוריות. בשנת הלימודים הקרובה נשים דגש על העצמת המנהלים והמורים המהווים את חוד החנית של העשייה החינוכית, אנו רואים בהם גיבורי תרבות שבעזרת הכלים המתאימים, הטכנולוגיים והפדגוגיים, יוכלו למקסם את הישגי התלמידים, להעשיר את חווית הלמידה ולהתאימה לאתגרי המאה ה- 21".

השר פירון הוסיף: "במהלך מבצע 'צוק איתן' נחשפנו לביטויי גזענות והסתה שהדעת אינה סובלת. אנו נקדיש את שבוע הלימודים הראשון ובהמשך את כל שנת הלימודים, כדי לטפל בנגע הגזענות ולדבר עם התלמידים על ההיבטים של סובלנות, קבלת האחר ומיגור הגזענות בחברה".

החזרה ללימודים על רקע מבצע "צוק איתן":

חזרה לשגרה, בשימת דגש על היבטים רגשים, חווייתיים ולימודיים.
איתור מצוקות של ילדים ומתן מענים, על פי הנדרש – לאורך כל שנת הלימודים. 
פעילות אחר הצהריים מתנסים, תנועות נוער, ארגוני נוער.
התכנית המערכתית נגד גזענות

במסגרת הנושא הרב שנתי "האחר הוא אני", אשר ילווה את מערכת החינוך בשנים הקרובות, גבש משרד החינוך תוכנית הסברתית חינוכית חדשה, העוסקת ב"התמודדות עם גזענות". התכנית תחל לפעול בשנת הלימודים הקרובה, תשע"ה.

שנת הלימודים הנוכחית, תשע"ה, תעמוד בסימן למידה משמעותית וחיזוק החינוך הציבורי: במהלך שנת הלימודים תשע"ה תחל לפעול "התכנית הלאומית ללמידה משמעותית", במסגרתה יוטמעו בבתי הספר תהליכי הוראה, למידה והערכה מגוונים יותר. התכנית תפעל בכל שלבי הגיל מכיתות א'-יב'.

1. למידה משמעותית בבתי הספר היסודיים, כל בתי הספר היסודיים הציבוריים יעברו לניהול עצמי - במסגרת מתכונת הניהול העצמי תתאפשר גמישות פדגוגית וניהולית של בית הספר. בתי הספר יחליטו באופן עצמאי, כיצד להשתמש בתקציב העומד לרשותם, בהתאם לצרכים הבית ספריים שלהם.

גמישות פדגוגית בשעות לימוד בתי הספר יקבעו באופן עצמאי  25% מהשעות שלהם בתי הספר יחליטו באופן עצמאי, מה ללמד וכיצד ללמד, בשיעור של 25% מתוך סך השעות העומדות לרשותם. גמישות זו תאפשר לבתי הספר להרחיב עיסוק בתחום מסוים או לשלב תכנית לימודים שגובשה על ידי בית הספר.

העצמת המורים -  בתי הספר יגבשו מתווה עצמאי לפיתוח מקצועי של צוות עובדי ההוראה. מהלך זה יאפשר בין היתר התאמה בין הצרכים הייחודיים של בית הספר לבין הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה המלמדים בו.

2. למידה משמעותית בחטיבה העליונה.

בחטיבה העליונה הלמידה המשמעותית תכלול שורה של שינויים במתכונת בחינות הבגרות. השינויים בבגרות  יוחלו על מחזור התלמידים בכיתות י' (התכנית לא תוחל על תלמידי כיתות יא' ו- יב').

הערכה חלופית מגוונת כחלק מהבגרות - 30% מהציון הסופי לבגרות של התלמיד ייקבע באמצעות הערכה חלופית (עבודות חקר, מטלות ביצוע וכדומה) במטרה להקנות לתלמידים כישורים ומיומנויות המותאמים למאה ה-21 ולקראת כניסתו אל עולם האקדמיה.

בחינות הבגרות יתקיימו בכיתות י"א וי"ב בלבד במטרה לייצר רצף לימודי משמעותי תוך העמקת הלמידה ושיפורה. בעקבות ביטול בחינות הבגרות בכיתה י' יוכלו בתי הספר לפנות זמן לביצוע עבודות החקר בתחומי הדעת השונים וליותר פעילות ערכית ותרומה לקהילה.

חובת לימודי מדעים כתנאי לזכאות לתעודת בגרות (1 יחידת לימוד פנימית) לעניין זה ייחשבו חמשת המקצועות: ביולוגיה, כמיה, פיסיקה, מדע וטכנולוגיה בחברה (מוט"ב) ומדעי הטכנולוגיה.

חובת לימודי השכלה כללית (אומנויות, חברה, רוח ושפות) כתנאי לזכאות לתעודת בגרות מקצוע אותו בוחר בית הספר ללמד לצורך העשרה, כאשר הוא ייבחר מתוך התחומים: אומנויות, חברה, רוח ושפות.

פעילות חברתית החל משנת הלמודים הבאה, תשע"ה, הזכאות לבגרות תותנה בשלוש שנים (י', יא' ו- יב') של מחויבות בקהילה ותרומה לחברה.

3. מתווה המיצ"ב במתכונת חדשה, השנה יחל גם השינוי במתווה המיצ"ב. המתווה החדש יאפשר לבתי הספר ליצור תרבות עבודה המתבססת על תהליכים ארוכי טווח. כל בית ספר ישתתף במיצ"ב אחת לשלוש שנים. ההפחתה בתדירות המיצ"ב, לצד המדיניות החדשה של המשרד המטמיעה למידה משמעותית, יצרו מדידה מאוזנת, ראויה ונכונה יותר.