פרופ' רפיק אברהים מאוניברסיטת חיפה: "דרושה רפורמה בבחינת הפסיכומטרי בערבית"

מחקר משותף של חוקרים מאוניברסיטת חיפה וחוקרים מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה, שאותו הוביל פרופ' רפיק אברהים, התמקד בקטעי הבנת הנקרא אשר עברו השוואה בכל המדדים ונכללו במבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות, הממצאים מחייבים שינוי.

11.10.2014 מאת: פורטל הכרמל והצפון
פרופ' רפיק אברהים מאוניברסיטת חיפה: "דרושה רפורמה בבחינת הפסיכומטרי בערבית"

במחקר משותף בין חוקרים מאוניברסיטת חיפה וחוקרים מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו), שאותו הוביל פרופ' רפיק אברהים, ואשר נמשך כ3  שנים זוהו ואופיינו הבדלים משמעותיים ביעילות הקריאה של טקסטים מורכבים בשפת אם בין דוברי עברית ודוברי ערבית.

המחקר אשר נטלו בו חלק חוקרים משני המוסדות ביניהם פרופ' זוהר אביתר, ד"ר צור קרליץ וד"ר ענת בן סימון, התמקד בקטעי הבנת הנקרא אשר עברו השוואה בכל המדדים ואשר נכללו במבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות (מכפ"ל).

ממצאי המחקר מראים בבירור כי תהליך הקריאה של טקסטים בערבית יעיל פחות מתהליך קריאה של טקסטים בעברית. לפי החוקרים, מקורם של הבדלים אלו ביעילות הקריאה הוא בהבדלים במהירות הפענוח והשליפה הלקסיקלית של המילים בכל שפה דבר שקשור ככל הנראה באופן ישיר במבנה הצורני של השפה הערבית ובהיות השפה הערבית שפה "דגלוסית".

המורכבות הצורנית של הכתב הערבי גורמת לעומס תפיסתי גבוה בהשוואה לצורות כתב אחרות כמו עברית ואנגלית , והדבר הוכח אמפירית במחקרים קודמים של פרופ' אברהים ועמיתיו.

פרופ' אברהים מוסיף גם כי רוב הטקסטים בשפה הערבית  מתורגמים מהשפה העברית והאנגלית ולא נבנו בשפת האם. לעובדה זו יש השפעה על מהירות ואיכות הביצוע של הנבחנים שמשלמים מחיר כפול.

מצד אחד הטקסט המתורגם לערבית גדול ב 16% מהטקסט המקורי ממנו תורגם דבר שמשמעותו זמן נוסף לעיבוד, כאשר ידוע שהזמן הוא רכיב חשוב בציון. מצד שני התכנים הנבחרים לא תמיד תואמים את עולם התוכן התרבותי של הנבחנים כי הם לא נבנו מלכתחילה בשפת האם. גורם זה מתקשר באופן ישיר לתופעת ה"דגלוסיה" בערבית.

פרופ' אברהים מסביר כי "דגלוסיה היא מצב שבו קיים שוני משמעותי בין השפה המדוברת (עאמייה) לַכּתובה או ספרותית (פוצחא), אשר מעמיד כל דוברי הערבית במצב שהם עושים שימוש לחילופין בשתי שפות.

אברהים

דובר ערבית כשפת אם השולט בשתי צורות השפה יבחר להשתמש  בשפה המתאימה (מדוברת או ספרותית) לפי ההקשר. במהלך שיח למשל, יש תכנים מסויימים שקל לומר אותם במדוברת ויש תכנים אחרים שקל לומר אותם בספרותית. מצב דגלוסי כמעט ואיננו קיים בתרבויות אחרות, ומכאן החשיבות בבחירת התכנים של הטקסטים עליהם נבחנים בבחינות מיון".

לפי פרופ' אברהים, ממצאי המחקר מחייבים ללא ספק התאמה מחדש במבנה הבחינה הפסיכומטרית בערבית אם ברצוננו שהיא תשמש כלי אובייקטיבי הבודק מיומנויות מילוליות אצל נבחנים בשפה הערבית. 

לעיון בדו"ח- לחץ
https://www.nite.org.il/files/reports/408.pdf

תגובות

מומלצים