ההון השחור של ישראלים בארץ ובחו"ל נאמד ב 25 מיליארד שקלים

"התופעה היא עמוקה ושורשית וקשורה לפרמטרים אחרים חלקם היסטוריים - גלותיים, חלקם קשורים לנטל המס, למורכבות מערכת המס בישראל, לחוסר השקיפות ולפעילות רשות המיסים בהקשר לרמת השרות מחד גיסא ולעוצמת ההרתעה מאידך גיסא".

כך מעריך דורון ארבלי, לשעבר מנהל רשות המיסים וראש מינהל המכס, וכיום סטודנט למשפטים בבית הספר למשפטים במרכז האקדמי כרמל בחיפה, ויועץ לארגונים, חברות ויחידים.

לדבריו, האתגר הגדול בשנים הקרובות (טווח הזמן הקצר והבינוני) הוא ההתמודדות עם המלחמה בהון השחור במדינה. "אחת ההמלצות של וועדת טרכטנברג שהוקמה בעקבות המחאה החברתית הייתה להקים וועדת המשך לצורך בחינה מעמיקה של דרכים להגברת האכיפה והמלחמה בהון השחור. היה לי הכבוד לעמוד בראש הוועדה כמנהל רשות המיסים ולכן ביקשתי לנצל את עבודת הוועדה ולהרחיב את המנדט שלה לכלל הפעילויות, לא רק בהקשר למלחמה בהון השחור אלא לכלל הפעילויות של הרשות הקשורות קשר ישיר ועקיף למלחמה בהון השחור.

הוועדה נגעה בכל הפעילויות של הרשות עצמה ובפעילויות הקשורות לרשויות ולגופים אחרים. בעבודתה הוועדה שיקפה וניתחה את פעילויות החטיבות השונות ברשות והמליצה המלצות הנוגעות לתחום החקיקה, הסמכויות, תקינה, שרות, ניהול כוח אדם, מחשוב ועוד. המלצות הקשורות להתייעלות פנימית, לרכש ולשיתופי הפעולה של הרשות עם גופים אחרים, כגון בתי המשפט, פרקליטות, משטרה ורשויות אחרות.

בצד הדרישות התקציביות שהציגה הוועדה עמדה גם התחייבות מספרית להגדלת הגביה כתוצאה מיישום ההמלצות שעמדה על סך של 6 מיליארד תוספת שנתית (ללא ביטול הפטורים הקיימים כיום)  וכ-20 מיליארד ₪ בשנים הקרובות.

חלק מההמלצות הוועדה אכן יושמו הן בחוק ההסדרים של שנת 2013 והן של שנת 2014  (הגברת הפיקוח על אזור סחר חופשי אילת, העברת מידע לרשות מרשם נותני שרותי מטבע, צמצום שימוש במזומן בין עוסקים, קיזוז חובות בין מערכי מס בתוך הרשות, ייעול וסמכויות גביה, תיקוני חקיקה הנוגעים לתכנוני מס אותם רוצה הרשות למנוע, קביעת יעדים ברורה, תגמול ושכר הולמים לעובדים, ניהול ידע, שימוש בתוכנות ניהול סיכונים במ"ה ומע"מ, שיפור עבודת מודיעין ועוד)  וחלק נוסף עדין בשלבי יישום , אך לצערי המלצות אחרות עדיין לא מיושמות וזאת מסיבות שונות".

לדברי ארבלי, רשות המסים נאלצה לבצע בתקציב 2013  התאמות  לאותה שנה לנוכח  המשבר הכלכלי בעולם. " התחייבתי בשם רשות המיסים לתוספת גביה של 2 מיליארד ₪ בהינתן שינויי חקיקה,  תוספות תקציביות ותקנים, ואכן באמצעות  פעולות גביה ומהלכים אחרים הצליחה הרשות עמדה ביעד זה".

אחד האתגרים עימם מתמודדת רשות המסים הוא ההון השחור של ישראלים  המצוי בחו"ל. היה עלינו לחפש דרכים ע"מ להביאו ארצה ולמסותו. האסטרטגיה שנקטנו הייתה בנויה בשלבים לאור המהלכים שאירעו במדינות אחרות בראשן ארה"ב עם חקיקת חוק ה-  FATCA 

ראשית פעלנו להוצאת נוהל גילוי מרצון  על מנת לתת לאזרחים הזדמנות לבוא אלינו מרצונם, במקביל ניהלנו מגעים עם מדינות שונות להסכם החלפת מידע בנקאי, כמוכן הכנו חומר מודיעיני לצורך פעילות חקירתית לאחר סיום מועד נוהל הגילוי מרצון.

בחודש האחרון הפיצה רשות המיסים נוהל גילוי מרצון חדש המתייחס כמו בעבר גם לפעילות בישראל וגם בחו"ל. פוטנציאל הגביה באמצעות נוהל זה הוא גדול ולערכתי בהתנהלות נכונה יכול להכניס לקופת המדינה 4-3 מיליארד ₪.

טוב יעשו רשות המיסים ומשרד האוצר אם יתנו דגש, משאבים ותשומת לב מרבית לנושא זה היות וכסף רב נמצא בחו"ל וישראלים רבים מצויים כיום בדילמה ושואלים מה לעשות? האם להצהיר במסגרת הנוהל או להמשיך לקחת סיכון איזה מידע מצוי כיום בידי הרשות? וכו' ".

ארבלי ממליץ איפה לבעלי הון שחור בחו"ל: "אם יש ספק אין ספק. יש לפנות במסגרת הנוהל לרשות על מנת להצהיר, לשלם את המס, לחסוך לעצמכם הליכים פלילים, עוגמת נפש ופשוט לישון טוב יותר בלילה".

בתמונה: דורון ארבלי, לשעבר מנהל רשות המסים וראש מינהל המכס. צילום: ישראל מלובני.