ואני חשבתי שלכתוב טור זה קשה

כבר ניסיתי כמה פעמים לכתוב ספר בעבר. בכל פעם כתבתי משהו, קראתי את זה בערב והלכתי לישון מאושר עד הגג, בטוח שיש לי התחלה נהדרת ליצירת מופת ספרותית. בבוקר, בקריאה חוזרת, תמיד הייתי מוחק כל מה שכתבתי.

27.10.2014 מאת: אמיר אסעד
ואני חשבתי שלכתוב טור זה קשה

במבט שני הכתיבה שלי תמיד נראתה לי חובבנית מדי, בוסרית מדי, יומרנית מדי. המוזה הייתה נעלמת לי לכמה שבועות או חודשים.

פעם החלטתי ללבוש את דמות הסופר, וידעתי שככה אקבל את ההשראה שלי בחזרה. שמתי את המשקפיים בלי העדשה בשביל לשוות לי מראה אינטלקטואלי יותר, יצאתי לבית קפה פינתי ושקט, הוצאתי את הטאבלט וחיכיתי להארה כלשהי.

בזמן ההמתנה ניסיתי להתחבר לאינטרנט וגיליתי שאין, אז עברתי לסניף הסטארבקס הקרוב. כשחשבתי שמשהו עולה בי וניסיתי לכתוב, שמתי לב שהמשקפיים המזויפות שלי מפריעות לי לראות מה אני כותב, והורדתי אותן.

אחרי שעתיים שבהן שיחקתי במשחק טיפשי בטאבלט חזרתי הביתה עם רצון עז לחתוך ורידים. הדבר היחיד שעצר בעדי הוא שעוד לא היה לי ספר להשאיר אחריי, משהו שהעולם יעריך ויאמר שחבל שלא הספקתי לכתוב עוד בחיי כי הייתי כזה גאון. וחוץ מזה, לחתוך ורידים זה כואב.

אמירהרעיונות באו והלכו בקצב מהיר. חשבתי לכתוב על עצמי, או על החיים בכפר. אולי ביוגרפיה על אבא שלי, או סתם סיפור אימה שמתרחש בעמדת שמירה שכוחת אל. סיפור אהבה בניו יורק? אולי ספר מתח? אולי על הקושי להיות אדם זר ורחוק מהמשפחה? האמת, האמנתי שאני לא כזה טוב בכתיבה כמו שאני חושב. זה תחביב, ומדי פעם אני מעלה פוסט מעניין לפייסבוק, אבל מי ירצה לקרוא אותי? למי אכפת מה יש לי להגיד?

כשהתחלתי את הבלוג הזה הייתי בהפתעה מוחלטת. היו אנשים שטענו שהם עוקבים אחרי הפוסטים שלי, שהם מעריכים את הכתיבה שלי. פאק, כשקיבלתי 70 שקלתי להכריז על פרישה בשיא.

נכון לעכשיו אני עומד על 615 לייקים. 615 איש שבעצם אומרים לי שמעניין לקרוא אותי. לא כולם מסכימים איתי, לא כל פוסט שלי הוא מושלם, אבל זו הייתה הדחיפה החשובה שכל כך הייתי צריך.

אז אני כותב ספר, שמתקדם בקצב לא רע בכלל למען האמת. ביקורות של חברים מחמיאות בינתיים, אבל אני לא נותן לשתן לעלות לי לראש. אז הפוסט הזה בא להגיד לכם, כל מי שקורא, שמבקר אותי, שמגיב; תודה רבה!

אמיר אסעד, בן 27 מעוספיא, מתגורר בניו יורק וסטודנט לתקשורת.

אמיר מרצה בארצות הברית על העדה הדרוזית, כותב למגירה 

ומוגדר כהמינגווי הדרוזי בעיקר על ידי עצמו. הכבשה השחורה והפחות נאה מבין 4 אחיו ואחיותיו.
לקריאה נוספת בקרו בדף הטור:

www.facebook.com/amirasaddruze

תגובות

מומלצים