מסדירים את האחריות הפלילית של תאגידים
בתזכיר חוק שהפיץ משרד המשפטים מציעה המדינה לקבוע כי לתאגידים תהיה אחריות פיקוחית פלילית על כל עבירות הקשורות לפעילותם, גם אם לא ניתן לאתר את העובדים האחראים למעשה.
משרד המשפטים מקדם בימים אלה יוזמת חקיקה מקיפה שתסדיר את האחריות הפלילית של תאגידים.
תזכיר חוק העונשין שהופץ בהנחייתה של שרת המשפטים, מציע תיקון משמעותי בנושא האחריות הפלילית של תאגידים, המבוסס על מודל תורת האורגנים, לפיו תאגיד יהיה אחראי לעבירה של מחשבה פלילית או של רשלנות מקום בו אורגן שלו, הנתפס כידו הארוכה, ביצע את העבירה.
תזכיר החוק הוכן על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי), וגובש לאחר עבודת מטה יסודית שנערכה בצוות בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי), רז נזרי. עו"ד עמית מררי ולילך וגנר, החברות בצוות, ריכזו את עבודתו. תזכיר החוק אושר ע"י היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.
בתזכיר זה מוצעים תיקונים שונים, שנועדו לעדכן את ההסדר החקיקתי לפיו מוטלת אחריות פלילית על תאגידים, הקבוע בסעיף 23 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואשר, כאמור, מבוסס בעיקרו על מודל תורת האורגנים, לפיו תאגיד יהיה אחראי לעבירה של מחשבה פלילית או של רשלנות מקום בו אורגן שלו, הנתפס כידו הארוכה, ביצע את העבירה.
הניסיון ביישום סעיף 23, כמו גם ביקורת של ארגון ה–OECD, העלו את הצורך לעדכן את החקיקה המטילה אחריות פלילית על תאגידים, ולפיכך הוקם הצוות האמור, שתזכיר החוק מבוסס על עבודתו ומסקנותיו.
בתזכיר מוצע לחדד ולהבהיר מבחנים קיימים בפסיקה בנוגע לזהות האורגן שמעשיו ומחשבתו הפלילית ייחשבו מעשיו ומחשבתו של התאגיד. בין היתר, ההצעה כוללת הגדרה ברורה ותחומה ל"מבחן ההיררכי" ו"המבחן הפונקציונאלי" שנקבעו בפסיקה בהקשר זה. כן מוצע לקבוע הגנה לתאגיד כאשר האורגן לא התכוון במעשה העבירה שביצע להיטיב עם התאגיד, והמעשה לא היה לפי טיבו מעשה המיטיב עם התאגיד.
אחד החידושים העיקריים בתזכיר הוא קביעת עבירה חדשה שעניינה חובת פיקוח של התאגיד למניעת ביצוע עבירות מסוימות על ידי גורם הקשור לתאגיד, קרי – עובד של התאגיד או גורם הפועל בשם התאגיד. העבירות שעל התאגיד יהיה למנוע את ביצוען הן עבירות הכרוכות בפעילותו כתאגיד, דוגמת עבירות שחיתות, הלבנת הון, ניירות ערך והגבלים עסקיים וכן עבירות המצויות בתחום פעילותו המסויים של התאגיד וניהול עסקיו.
הצורך בקביעת חובת הפיקוח נדרש בראש ובראשונה נוכח מבנהו המורכב של תאגיד והוא נועד לחייב את התאגיד לנקוט בצעדים על מנת לצמצם את הסיכונים שפעילותו יוצרת. מוצע לקבוע, כי ביצוע עבירה כאמור על ידי גורם הקשור לתאגיד, יקים חזקה לפיה התאגיד הפר את חובת הפיקוח, אלא אם הוכיח כי נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו. הפרת חובת פיקוח של התאגיד תהווה, על פי המוצע, עבירה נפרדת וקלה יותר מהעבירה שעל התאגיד היה למנוע את ביצועה, ומשום כך תשקף באופן מדוייק יותר את טיב ומידת האשם של התאגיד במקרים אלה; זאת לעומת מודלים אחרים הקיימים בעולם, לפיהם במקרים אלה מוטלת על התאגיד אחריות ישירה למעשה העבירה שעל התאגיד היה למנוע.
כן מוצע בתזכיר להגדיר מהו שלב הפסקת קיומו של תאגיד בו ייפסקו ההליכים נגדו, ובאילו נסיבות ניתן יהיה להמשיך בהליכים פליליים נגד תאגיד שמוזג בתאגיד אחר.
ההצעה כוללת אפוא איזונים שונים, שמחד מגדירים באופן חד ומצומצם יותר את אחריותו הפלילית של התאגיד לעומת המצב הקיים, ומאידך מרחיבים אותה באופן התואם יותר את מבנהו של התאגיד ואת המגמות ביחס לתאגידים במציאות של ימינו.
עבודת המטה של הצוות נעשתה בהשתתפות נציגים בכירים מהפרקליטות, רשות ניירות ערך, הרשות להגבלים עסקיים וכן נציג מהמגזר הפרטי. הצוות נועץ בשלבי עבודתו באנשי אקדמיה.
